יעקב וסרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יעקב וסרמן
יעקב וסרמן, רישום

יעקב וסרמן (Jakob Wassermann10 במרץ 1873, פירת, בוואריה, הקיסרות הגרמנית1 בינואר 1934, אלטאאוזה, שטיריה, אוסטריה) היה סופר יהודי-גרמני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב וסרמן נולד בפירט שבבוואריה, ובגיל צעיר התייתם מאמו. בגיל צעיר גילה עניין בספרות ופרסם קטעי כתיבה שונים בעיתונים. אביו, שהיה סוחר זעיר, לא גילה נכונות לתמוך בשאיפותיו הספרותיות ועל כן וסרמן עבד לאחר סיום לימודיו במשך זמן קצר כשוליה לאיש עסקים בווינה.

וסרמן שירת בצבא הגרמני בנירנברג, ואחר שהה בדרום גרמניה ובשווייץ. בשנת 1894 עבר למינכן, שם עבד כמזכיר ואחר כעורך, יחד עם תומאס מאן, בעיתון "זימפליציסימוס", ובהמשך למד משפטים באוניברסיטת מינכן. בתקופה זו הוציא את הרומן שלו, "מלוזינה" והתוודע אל המשוררים ריינר מריה רילקה והוגו פון הופמנסטאל.

משנת 1898 היה מבקר תיאטרון בווינה. בשנת 1901 נשא לאישה את יולי שפייר, שממנה התגרש בשנת 1915. שלוש שנים לאחר גירושיו התחתן שוב, הפעם עם מריה קרלווייס.

אחרי 1906 חי לסירוגין בווינה או באלטאאוזה (Altaussee) בשטיריה, שם מת בשנת 1934 לאחר מחלה קשה.

בשנת 1926 נבחר לאקדמיה הפרוסית לאמנות. הוא התפטר בשנת 1933, ובכך הקדים בדוחק את גירושו על ידי הנאצים. באותה שנה נאסרו ספריו להפצה בגרמניה.

יצירתו של וסרמן כוללת שירה, מאמרים, רומנים וסיפורים קצרים.

מספריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשת מאוריציוס (תרגם: מ"ז ולפובסקי), הוצאת עם עובד, 1983 [1928].
אטצל אנדרגסט (תרגם: מ"ז ולפובסקי), הוצאת מצפה, תרצ"ד-1933-34 [1931].
הויתו השלישית של יוסף קירקהובן (תרגם: דב קמחי), הוצאת מצפה, תרצ"ה [1934].
  • בעל האווזות (תרגם: צבי ארד), הוצאת זמורה-ביתן, תשמ"ה- 1985 [1915].
  • קספר האוזר (תרגם: צבי ארד), הוצאת זמורה-ביתן, תשמ"ה-1985 [1908]. (מבוסס על סיפורו האמיתי של קספר האוזר)
  • אוטוביוגרפיה: חיי כיהודי וגרמני, 1921.
  • זהב קאכאמאלקה, סיפורים, 1928.
  • הזהב של פרו/גירונימו די אגליאר תורגם על ידי מ. טמקין, והופיע בספרית תרמיל של הוצאת משרד הביטחון בשנת 1967.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.