דב קמחי

דב קמחי

דב קִמְחִי (מֶלֶר) (כסלו תר"ן, דצמבר 1889, יאסלו, גליציה – כ"א באייר ה'תשכ"א; 1961, ירושלים) היה סופר עברי, מתרגם ועורך.

ביוגרפיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

דב בֶּרִיש (בעריש) מֶלֶר (מעללער) נולד בעיירה יסלו (יאסלא) שבמזרח גליציה (כיום אוקראינה) למשפחה של סוחרים קטנים. אביו, רבי מנחם מנדיל מלר מיאסלא, היה סוחר עורות, ובנוסף היה משורר בשפת יידיש. עוד מקטנותו הטביע האב בבנו דב את האהבה לספרות העברית, בצד היידיש. הוא למד בחדר מסורתי, ואחר כך גם בבית מדרש. מנעוריו המוקדמים הצטרף לפעילי העברית והציונות, והיה בין מייסדי אגודת "השחר" ("הסתדרות הבחורים התלמודיים"), אגודה עברית שפעלה בעירו יסלו.‏

קבוצת סופרים ומורים בירושלים, 1922: דב קמחי, דוד אבישר, יהודה בורלא, יוסף יואל ריבלין, אביעזר ילין ומשה כרמון

בשנת 1908 עלה לארץ ישראל. הוא למד וסיים את בית המדרש למורים "עזרה" בירושלים, והיה מורה בבית הספר למל, ובגימנסיה העברית ברחביה. מלבד עבודתו כמורה היה עורך, וערך בין השאר את הירחון "מולדת", לבני הנעורים, ומאוחר יותר את השבועונים "הד החינוך", "שולמית", ו"הגלגל", שבועון הרדיו העברי, בין השנים 1943–1946. ראשוני הסופרים הצעירים מדור הפלמ"ח, ששירתו אז בבריגדה היהודית ובצבא הבריטי, פרסמו ב"הגלגל" את פרסומיהם הראשונים. נפטר ונקבר בירושלים ב-1961.

דב קמחי היה מתרגם פורה מאד, תרגם עשרות ספרים מכמה לשונות וכן קיבץ וערך אנתולוגיות רבות של סיפורים קצרים. קמחי פרסם קובצי סיפורים מארצות שונות, ופתח לבני הארץ צוהר לספרויות הזרות.

הרומן "בית חפץ" שכתב נחשב לרומן חשוב ומייצג של תקופתו. הוא יצא בכמה מהדורות ואף תורגם לגרמנית.

בנו הוא הסופר העברי יגאל קמחי.

מספריו של דב קמחי

יצירותיו המקוריות

• מעברות: רומן, ורשה: שטיבל, 1923.
• ספר הכליונות, ירושלים: 1926.
• אמש, רומן, כתובים, תל אביב: 1927.
• א) סהרורית : ב) בהרים: ספורים, ירושלים: 1927.
• ספורים קטנים, ירושלים: 1928.
• ניקסו‬, ירושלים: 1928.
• על שבעה ימים: רומן, שטיבל, תל אביב: 1934.
• בין השטין של התנך, ירושלים: הוצאת אחיאסף, 1941 - לספרון שלושה עשר פרקים שהמחבר מעיד כי מטרתן: לחשוף מתוך השכבה העליונה של ספר התנ"ך... מה שמתעלם בתוכם".
• עשרה ספורים, ירושלים: אחיאסף, 1941.
• ציורים מעולם נשכח, ירושלים,: 1943.
• מבחר ספורי דב קמחי, ירושלים: 1955.
• אנציקלופדיה לאישים בתנ"ך תל אביב: הוצאת יבנה, 1975.
• בית חפץ: רומן (בעריכת מנחם פרי), תל אביב: הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, 1993.

מתרגומיו

דב קמחי היה מתרגם פורה; להלן מבחר מתרגומיו:

• אגדות למכסה, מאת מכס נורדאו, עם אחרית דבר מאת מכסה נורדאו (בתו של מקס נורדאו), תירגם דב קמחי, עם עובד, תל אביב, 1990.
• אומות מספרות: לקט סיפורים מספרות העולם, נאספו, נסדרו ונערכו על ידי ד' קמחי, תל אביב: 1951.
• האחים גרים מספרים / לקט ותרגם דב קמחי; ציורים: דב קלמן, תל אביב: הוצאת יהושע צ'צ'יק, 1962.
• אנה קארנינה / ל"נ טולסטוי, נערך ונסדר בידי דב קמחי, תל אביב: 1974.
• ארנה: סיפור-כפר / ב' בירנסון, תרגם ד' קמחי, ירושלים: 1927.
• בית מריבה: רומן / פרל ס’ בוק (=פרל בק), תרגם ד’ קמחי, תל אביב: 1967.
• בנים: רומאן / פרל ס’ בוק, תרגם דב קמחי, תל אביב, שנות הששים.
• הברוז המכער: ב. גן העדן, מאת הנס כ’ אנדרסן, לקט ותרגם דב קמחי, 1961.
• יעקב וסרמן, כריסטוף קולומבוס - דיוקן. תרגם מגרמנית: ד. קמחי. תל-אביב, הוצאת אברהם יוסף שטיבל, 1935.

מאמרים חשובים על יצירתו

• אבידב ליפסקר, 'צמרות של הזיה: סגנון אימפרסיוניסטי בלשונם של גנסין, בארון, קמחי ויזהר', בקורת ופרשנות, 29, תשנ"ג-1993.
• נילי סדן-לובנשטיין, 'בדור יורד: עיון ביצירתו של ד. קמחי', בקורת ופרשנות, 12, 1978.
• גרשון שקד, 'המספר דב קמחי', ירושלים, י', תשל"ה-1975.
• שלומית זערור-מאסה, '"ספר הכליונות" לדב קמחי - רב זהות כדיוקן האמן: אימפרסיוניזם בתרבות העברית של ראשית שנות המאה העשרים', מקרוב: כתב עת לספרות ולתרבות, תל אביב, 16, 2005.
• נורית גוברין, 'מגננת ירושלמית לאשת העולם הגדול: שלומית פלאום ברומן של דב קמחי, "על שבעה ימים"', ירושלים, כ"א, תשס"ד-2004.
• מנחם פרי, '"מזמור לבני הדרור": 'בית חפץ' והאוֹפּיוּמים של הקיום', נדפס כאחרית-דבר לספר בית חפץ (הספריה החדשה, 1993), עמ' 295-237.
• פרופסור י.י. ריבלין, נדפס כפתח דבר לאנציקלופדיה לאישים בתנ"ך, יבנה, 1975.

קישורים חיצוניים

• דוד תדהר (עורך), "דוב קמחי (מלר)", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1266
• הספרים של דב קמחי באתר סימניה
• דב קמחי באתר המכון לתרגום ספרות עברית
• דב קמחי ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"