ישראל יצחק רייזמן
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
 | |
| רבי ישראל יצחק רייזמן | |
| לידה |
2 בפברואר 1889 א' באדר ה'תרמ"ט העיר העתיקה, ירושלים |
|---|---|
| פטירה |
25 בפברואר 1969 (בגיל 80) ז' באדר ה'תשכ"ט ירושלים, ישראל |
| מקום קבורה | הר הזתים |
| תקופת הפעילות |
? – 25 בפברואר 1969  |
| תחומי עיסוק | דיין, מורה הוראה |
| רבותיו | רבי שניאור זלמן מלובלין, רבי אברהם שמחה הורוביץ, רבי דוד צבי שלמה בידרמן |
| תלמידיו | הרב לייב מינצברג |
| בת זוג | שרה חיה |
| אב | נפתלי |
הרב ישראל יצחק הלוי רייזמן (א' באדר תרמ"ט, 2 בפברואר 1889 – ז' באדר תשכ"ט, 25 בפברואר 1969) היה דיין ומורה הוראה חסידי-ירושלמי, חבר בית הדין של העדה החרדית, וראב"ד קהילות החסידים בירושלים.
הוא היה חבר בהרכב בית הדין השני והדומיננטי מאוד של העדה החרדית, משנת 1948 עד 1969, ביחד עם הרב פנחס עפשטיין והרב דוד יונגרייז.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בעיר העתיקה לר' נתנאל. אביו עלה לארץ ישראל מפראגא, פרבר של ורשה, ונסע לחצרותיהם של החידושי הרי"ם, רבי אברהם מטשכנוב ורבי ישעיה מושקט מפראגא. נישא לשרה חיה, בתו של רבי שלום לייב אייזנבך, מחבר ספר "באר יצחק".
היה תלמידם של רבי שניאור זלמן מלובלין, ה"תורת חסד", ורבי אברהם שמחה הורוביץ מבארנוב. היה חסידו של רבי דוד צבי שלמה בידרמן, הרבי מלעלוב. בהמשך היה מקורב לאדמו"רי גור, רבי אברהם מרדכי אלתר ובנו רבי ישראל. למד קבלה מרבי חיים שאול דוויק הכהן.
הרב יוסף חיים זוננפלד ביקשו לכהן כדיין בבית הדין של העדה החרדית אך הוא סירב. בשנת תש"ב, נענה לבקשתו של הרב יוסף צבי דושינסקי והחל לכהן כדיין. בהמשך החל גם לכהן כראב"ד קהילות החסידים, על מקום הרב ישראל זאב מינצברג.
מסר שיעורי תורה רבים במספר בתי כנסיות בירושלים. נודע בידיעותיו המופלגות, והתבלט בחזרותיו המרובות על הש"ס והשולחן ערוך. היה שותף להקמת ישיבת שפת אמת בירושלים. שימש גם כגבאי צדקה, ומצעירותו נהג לאסוף כסף לצורכי שבת לעניים.
בצוואתו ביקש לא לכתוב על מצבתו תוארי כבוד, ולא להספידו. נקבר בחלקת פולין בהר הזיתים.
בתו היחידה, גולדה לאה, נישאה לרבי שלום סאפרין, האדמו"ר מקומרנה. הוא חינך ולימד את הרב לייב מינצברג, שהיה שכנו והתייתם מאביו בילדותו.