כליל החורש

כליל החורש
	כליל החורש בשמורת נחל מערות
מצב שימור
	conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	קטניתאים
משפחה:	קטניות
תת־משפחה:	קסאלפיניים
סוג:	כליל
מין:	כליל החורש
שם מדעי
	Cercis siliquastrum; ‏ליניאוס, 1753

כליל החורש (כְּלִיל הַחֹרֶש, שם מדעי: Cercis siliquastrum) הוא עץ חורש נשיר במשפחת הקסאלפיניים (הוא קרוב משפחה של החרוב). פריחתו הבוהקת בחודשי מרץ-אפריל העניקה לו את שמו, אשר משמעותו היא "כתר החורש" או "נזר החורש".

העץ קטן מאוד; שיח עץ נשיר המגיע לגובה 6–8 מטר, בעל גזע מרכזי יחיד המתפצל בחלקו התחתון, רוחב גזעו כ-30 ס"מ. העץ גדל בר בחבל הים תיכוני ההררי בגובה 100–1000 מ'. בעולם העץ גדל בדרום אירופה ודרום מערב אסיה; בספרד, דרום צרפת, איטליה, יוון ואסיה הקטנה. כליל החורש הוא צמח מוגן בישראל.^[2]

כליל החורש נמוך וצמרתו שופעת. בתחילת האביב מתכסה העץ בשפע פרחים בצבע ורוד לילך, המופיעים לפני העלים. לפרחים טעם חומצי עדין, וניתן לאכלם בסלטים. העלים עגולים, תמימים ומזכירים צורת לב. פירות העץ הם תרמילים פחוסים. הפרחים יוצאים מתוך הגזע ומתוך ענפים בוגרים (קאוליפלורה), דבר המעיד על מוצאו הטרופי של העץ.

זרעי העץ נזרעים בחודש פברואר.

שמותיו של כליל החורש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערבית נקרא כליל החורש "ערוס אל-ע'אבה" שפירושו "כלת החורש/היער". בעברית מבטא שמו של העץ את היותו כליל יופי, וגם כליל במובן כתר ונזר. יש בו גם דמיון לשם הערבי, שאולי משמר שם עברי הקדום שאבד במרוצת הדורות.

לפי האמונה הנוצרית תלה עצמו יהודה איש קריות על כליל החורש, ולכן הוא נקרא באנגלית Judas-tree (באירופה הייתה לעץ חשיבות פולחנית טרום-נוצרית). לפי החוקר הבריטי דייוויד ג'ון מאברלי בספרו משנת 2008, מקור השם באנגלית הוא בעצם שיבוש של אחד משמות העץ בצרפתית arbre de Judee, "עץ [ארץ] יהודה". לדבריו העץ כונה בשם זה מכיוון שהוא היה מוכר כעץ קיים בארץ ישראל, שהיא הפרובינקיה הרומית IVDEA.

תפקידו בהדברה ביולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נטיעת כליל החורש בקרבת מטעים של עצי זית, תפוח ואגס תורמת בהגנה על המטעים מפני פשפשים שהם טפילים.

לכליל החורש קיים פשפש ייחודי בשם Cacopsylla pulchella המופיע על קליפת הגזע באמצע האביב. פשפשים אחרים, מסוג אנתוכוריס, טורפים פשפש זה. בחודש יוני, כאשר פשפש כליל החורש נודד, טורפיו עוברים לעצי המטע וניזונים מהפשפשים הייחודיים להם. השתתפות דומה בהדברה ביולוגית מספק גם עץ התאנה^[3].