לא בלי בתי (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לא בלי בתי
NotWithoutMyDaugjhter.jpg
בימוי: בריאן גילברט
שחקנים ראשיים: סאלי פילד
אלפרד מולינה
שילה רוזנטל
רושאן סת
שרה בדל
מוני ריי
ז'ורז' קורפיס
מוזיקה: ג'רי גולדסמיט
חברת הפצה: מטרו גולדווין מאייר
מדינה: ארצות הברית
הקרנת בכורה: 11/01/1991
משך הקרנה: 116 דקות
שפת הסרט: אנגלית
ערבית
פרסית

"לא בלי בתי"אנגלית: Not Without My Daughter) הוא סרט המבוסס על סיפור חייה של בטי מחמודי כפי שמתואר בספרה בעל השם הזהה.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – לא בלי בתי (ספר)

בטי, אמריקנית נשואה למודי, אמריקני ממוצא איראני, המשכנע אותה לבוא לביקור באיראן, לאחר שמתברר לבטי כי מודי לא מתכוון לחזור היא מנסה להימלט עם בתה מהטוב מן המדינה הפונדמנטליסטית.

צילום הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית צילומי הסרט נעשו בישראל, באתרים ביפו, תל אביב ועכו. בסרט ניתן לזהות מבנים מפורסמים בישראל כמו חאן אל עומדאן בעכו המככב בתור בית הספר האיראני, העבודה על הסרט נעשתה באולפני גלובוס גרופ בנווה אילן. כמו כן בעקבות כך שצילומי הסרט נעשו בישראל מרבית שחקני המשנה הם ישראליים.

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא בלי בתי ספג ביקורת על מצג שווא, כביכול, של המוסלמים האיראנים ושל התרבות האסלאמית האיראנית. בניו יורק טיימס בסקירה, מצוין כי הסרט "מנצל את הסטריאוטיפ הדמוני של איראן ... זהו כישלון אמנותי מוחלט, והסתמכות על הסטריאוטיפ התרבותי הוא הגורם העיקרי". סקירה של לוס אנג'לס טיימס תיארה את הסרט בתור "מאוזן ומעוות", אשר "אינו מבחין בין המדינה (איראן) לבין אנשים". בסקירה של מבקר הקולנוע רוג'ר אברט מצוין שהסרט עושה "טעויוות מוסריות גזעניות, מדאיגות מאוד". בתגובה לסרט לא בלי בתי, יצא סרט תיעודי, שכותרתו "בלי בתי" הסרט מורכב מראיונות עם מודי מחמודי באיראן על סיפורה של בטי.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאלי פילד הייתה מועמדת לפרס פטל הזהב עבור השחקנית הראשית הגרועה ביותר , בעוד שילה רוזנטל זכתה בפרס האמן הצעיר עבור השחקנית הטובה ביותר.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]