לואיס נגד האריס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף לואיס נ' האריס)
לואיס נגד האריס
מידע החלטה
ערכאה בית המשפט העליון של ניו ג'רזי (אנ')
תאריך החלטה 25 באוקטובר 2006
חברי המותב
נשיא בית המשפט דברה ט. פוריץ
חברי המותב וירג'יניה לונג, ג'ייני ולצ'יה, ג'יימס ר. זזאלי, בארי ט. אלבין, ג'ון אי. וואלאס ג'וניור, רוברטו א. ריברה-סוטו
דעות בפסק הדין
דעת רוב אלבין, ריברה-סוטו, ולצ'יה, וואלאס
דעות נוספות פוריץ, לונג, זזאלי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פסק דין לואיס נגד האריסאנגלית: Lewis v. Harris; מראה מקום: 188 N.J. 415; 908 A.2d 196 (N.J. 2006)) הוא פסק דין של בית המשפט העליון של ניו ג'רזי (אנ') שקבע כי חוקי הנישואין של המדינה פוגעים בזכויותיהם של זוגות מאותו המין להגנה שווה על ידי החוק מכוח חוקת המדינה.

ארבעה משבעת השופטים קבעו כי על בית המחוקקים של מדינת ניו ג'רזי לתקן בתוך חצי שנה את חוקי הנישואין או לאפשר איחודים אזרחיים. בתגובה, בית המחוקקים יצר את מעמד האיחודים האזרחיים לזוגות מאותו המין.

התביעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבעה זוגות מאותו המין (עשר נשים לסביות וארבעה גברים הומואים) הגישו תביעה לבית המשפט העליון של מדינת ניו ג'רזי ביוני 2002 וטענו כי שלילת האפשרות שלהם להינשא מהווה הפרה של זכויותיהם לחירות ולשוויון המעוגנות בחוקה של מדינת ניו ג'רזי. כל אחד מהזוגות ביקש להוציא רישיון נישואין, אך נדחה. הזוגות יוצגו על ידי Lambda Legal, ארגון אמריקאי הפועל למען זכויות אזרח של הקהילה הגאה. הנתבעים היו גוונדולין ל' האריס, ראשת המחלקה לשירותים חברתיים במדינת ניו ג'רזי, ובעלי תפקידים בכירים נוספים בממשל. התובעים הפסידו בבית המשפט העליון, ולאחר מכן הפסידו שוב גם בהליך הערעור.[1][2]

בית המשפט העליון של מדינת ניו ג'רזי שמע את טיעוני הצדדים ב-15 בפברואר 2006.

ההחלטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכב של שבעה שופטי בית המשפט קבע ב-25 באוקטובר 2006 כי זוגות מאותו המין זכאים לאותה ההגנה של חוקת מדינת ניו ג'רזי כמו זוגות הטרוסקסואליים. בית המשפט קבע פה אחד כי החוק הנוכחי הקיים במדינה אינו חוקתי ביחס להגנה שווה של זוגות מאותו מין, אך היה חלוק ביחס לסעד המתאים. ארבעה שופטים קבעו כי על המחוקק לתקן את חוקי הנישואין או לאפשר בחקיקה איחודים אזרחיים בתוך שישה חודשים. שלושת השופטים, בדעת מיעוט, טענו כי יש לחייב את המחוקק לתקן את חוק הנישואין של המדינה כך שיכלול גם זוגות מאותו המין.[3]

השופט בארי ט. אלבין כתב את דעת הרוב. נשיאת בית המשפט דברה פוריץ כתבה את דעת המיעוט, ופרסמה אותה ביומה האחרון כחברת בית המשפט. השופט ג'יימס ר. זזאלי, אשר הושבע למחרת כנשיא בית המשפט, הצטרף להתנגדותה. הן בדעת הרוב והן בדעת המיעוט היו גם דמוקרטים וגם רפובליקנים. ארבעת השופטים שהחזיקו בדעת הרוב מונו על ידי מושלים דמוקרטיים, לעומת כל השופטים שהחזיקו בדעת המיעוט אשר מונו על ידי מושלים רפובליקנים.[4]

דעת הרוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

השופט אלבין שאל "What's in a name?" (בתרגום לעברית: "מה יש בְּשם?"; ציטוט מתוך "רומיאו ויוליה") כשהוא מתבלט איזה סעד להעניק. הוא החליט לבסוף לאפשר למחוקק לקבוע איזה שם יש לתת ליחסים חוקיים של בני זוג מאותו המין, וכתב: "אם יש למחוק את ההגדרה המיושנת לנישואין, שינוי כזה צריך לבוא מכור היתוך של ההליך הדמוקרטי". הוא ציין כי "זוגות מאותו המין יהיו חופשיים לקרוא למערכת היחסים ביניהם באיזה שם שהם בוחרים".

דעת המיעוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיאת בית המשפט דברה פוריץ כתבה חוות דעת שאליה הצטרפו השופטים וירג'יניה לונג וג'יימס ר. זזאלי. היא הסכימה עם דעת הרוב כי הזכות להליך הוגן המעוגן בחוקת המדינה מחייב לאפשר לזוגות מאותו מהמין ליהנות מאותן ההטבות להם זכאים זוגות הטרוסקסואליים. אך בניגוד לדעת הרוב, היא התנגדה לאפשרות כי המדינה תתיר על פי חוק איחודים אזרחיים, במקום נישואים. פוריץ כתבה: "אסור לנו לזלזל בכוחה של השפה".

תוך התייחסות למחלוקת שהתעוררה בין השופטים בנוגע לשם שניתן ליחסים חד-מיניים, טען אנדרו קופלמן, פרופסור למשפטים באוניברסיטת נורת'ווסטרן ומחבר הספר "Same Sex, Different States", כי בית המשפט מצא פשרה מקובלת מבחינה פוליטית: "כמדיניות, זה הגיוני. נראה כאילו המילה 'נישואין' מעוררת אנטגוניזם בקרב אנשים רבים".[5]

הליכי חקיקה בעקבות הפסיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחוקק במדינת ניו ג'רזי בחר שלא לחוקק חוק המתיר נישואים חד-מיניים, אלא במקום זאת העביר הצעת חוק המאפשרת איחוד אזרחי לזוגות מאותו המין.[6] המושל ג'ון קורזין חתם על חוק זה ב-21 בדצמבר 2006 והוא נכנס לתוקף ב-19 בפברואר 2007. שנה לאחר מכן, כנדרש בחוק זה, הקים המחוקק ועדה לבחינת אופן יישומו של החוק ולשקילת חלופות.[7] הוועדה המליצה פה-אחד למחוקק להכשיר את הנישואין לזוגות מאותו המין.[8] מושל ניו ג'רזי, ג'ון קורזין, אמר כי יחתום על חקיקה כזו, אך רצה לחכות עד לאחר הבחירות לנשיאות 2008. ועדת משנה של הסנאט בניו ג'רזי אישרה את תיקון חופש הדת והשוויון בחוק לנישואין אזרחיים ברוב של 6–7. בהצבעה במליאת הסנאט, שהתקיימה ב-7 בינואר 2000, הצעת החוק נפלה, ברוב של 20-14.‏[9] המושל הרפובליקני הנבחר, כריס כריסטי, הודיע כי לא יחתום על הצעת חוק זו.[9]

הליכים משפטיים מאוחרים יותר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ההצבעה בסנאט נגד נישואים חד מיניים, הארגונים Garden State Equality ו-Lambda Legal הודיעו כי יבקשו מבית המשפט העליון של מדינת ניו ג'רזי להכיר בכישלונו של המחוקק לקיים את שהוטל עליו בפסק דין לואיס נ' האריס. בית המשפט דחה את בקשתם.[10]

לאחר פסיקת בית המשפט העליון של ארצות הברית במקרה של ארצות הברית נ' ווינדזור ביוני 2013, התובעים במקרה של לואיס נ' האריס הצטרפו לתביעה חדשה, גרדן סטייט איקוואליטי נ' דאו, בבקשה לפסק דין שיקבע כי איחודים אזרחיים אינם מספקים שוויון זכויות מלא לזוגות מאותו המין. התביעה התקבלה. בית המשפט פסק כי העובדה שהממשלה הפדרלית של ארצות הברית איננה מכירה באיחודים אזרחיים שנערכים במדינת ניו ג'רזי כשווי מעמד לנישואים מעידה על כך שזוגות מאותו המין הנמצאים במסגרת של איחודים אזרחיים עדיין לא נהנים משוויון זכויות.[11]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Appellate Division, Lewis v. Harris, June 14, 2005". Google Scholar. נבדק ב-10 בדצמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Lewis v. Harris, June 14, 2005" (PDF). NJ Appellate Division. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2005-10-03. נבדק ב-21 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Chen, David W. (26 באוקטובר 2006). "New Jersey Court Backs Full Rights for Gay Couples". New York Times. נבדק ב-10 בדצמבר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Mansnerus, Laura (26 באוקטובר 2006). "Party Lines Are No Guide To Opinions By Justices". New York Times. נבדק ב-10 בדצמבר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ Liptak, Adam (26 באוקטובר 2006). "Justices Agree on All but the 'M' Word and Its Attached Symbolism". New York Times. נבדק ב-10 בדצמבר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Mansnerus, Laura (15 בדצמבר 2006). "Legislators Vote for Gay Unions in N.J." New York Times. נבדק ב-10 בדצמבר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Kelley, Tina (28 באוקטובר 2007). "New Jersey Civil Union Law Has Fallen Short in Its First Year, Commission Is Told". New York Times. נבדק ב-10 בדצמבר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ Kelley, Tina (20 בפברואר 2008). "Commission Report Cites Flaws in New Jersey Civil Union Law". New York Times. נבדק ב-10 בדצמבר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 Kocieniewski, David (7 בינואר 2010). "New Jersey Senate Defeats Gay Marriage Bill". New York Times. נבדק ב-10 בדצמבר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ "New Jersey Supreme Court Declines Gay Marriage Case". New York Times. Associated Press. 26 ביולי 2010. נבדק ב-10 בדצמבר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ Zernicke, Kate (27 בספטמבר 2013). "Judge Orders New Jersey to Allow Gay Marriage". New York Times. נבדק ב-10 בדצמבר 2014. {{cite news}}: (עזרה)