בהלת הלבנדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'וזף מקארתי (משמאל) ורוי כהן מתייעצים בעת שימוע שנערך בשנת 1954.

המונח בהלת הלבנדראנגלית: Lavender scare) מתייחס לרדיפה של הומסקסואלים בממשל הפדרלי של ארצות הברית בשנות ה-50 במקביל למקארתיזם האנטי-קומוניסטי. מכיוון שהקהילה הפסיכיאטרית התייחסה באותה התקופה לנטיות חד מיניות כאל מחלת נפש, נחשבו הומואים ולסביות למוּעדים לסחיטה ועל כן היוו "סיכון ביטחוני". את המונח טבע הסופר דייוויד קיי ג'ונסון בספרו "בהלת הלבנדר: רדיפת הומואים ולסביות בממשל האמריקאי בתקופת המלחמה הקרה".‏[1]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1950, השנה בה הסנאטור ג'וזף מקארתי טען כי 205 קומוניסטים "מסתתרים" במחלקת המדינה של ארצות הברית, הועלתה טענה דומה על ידי תת-מזכיר המדינה, ג'ון פיוריפורי (John Puerifory), ולפיה ישנה "מחתרת הומוסקסואלית" בשורות המחלקה. על כן,‏[2] פיטרה הממשלה 91 עובדים הומואים בנימוק של סיבות ביטחוניות.‏[3][4]

מכיוון שבשנות ה-50 נחשבה ההומוסקסואליות כעבירה על המוסר שדינה מאסר, וכהפרעה נפשית, היו מרבית ההומואים בארון וחלקם אף היו נשואים לנשים. מקארתי ואחרים טענו כי גורמים קומוניסטים יסחטו אותם על מנת שימסרו להם מידע מסווג על הממשל הפדרלי.‏[5] מקארתי מינה לתפקיד יועץ בכיר לוועדת המשנה של הקונגרס את רוי כהן, משפטן שמרני והומוסקסואל בארון, וביחד הביאו השניים לפיטוריהם של הומוסקסואלים רבים משירות המדינה וצבא ארצות הברית - חלקם איבדו לאחר מכן את בתיהם ומשפחותיהם, וחלקם אף התאבדו בעקבות כך.

הועלו כמה סיבות אפשריות שהביאו ל"בהלת הלבנדר": הנראוּת ההולכת וגוברת של הומוסקסואליות, שינויים בחשיבה קונספירטיבית, משבר בתפישת הגבריות בארצות הברית וכן מאמצים פוליטיים מצד רפובליקנים שמרנים, שעלו לשלטון בארצות הברית לאחר הגמוניה ארוכה של המפלגה הדמוקרטית, לעקר את הגורמים בשירות המדינה שתמכו בניו דיל (מספר עובדי הממשל גדל מאוד בשנות הניו דיל). בנוסף, הועלתה כסיבה נוספת התפישה של הומוסקסואליות כבלתי מוסרית במידה זהה לקומוניזם: מכיוון שהומוסקסואליות הייתה בלתי-חוקית בארצות הברית באותם זמנים, נהגו הומואים ולסביות להתרועע בקבוצות סגורות ועל כן סומנו כ"מתביישים", בדומה לפעילים הקומוניסטים.

התביעה המפורסמת ביותר בעקבות פיטורים במסגרת "בהלת הלבנדר" הייתה זו של ד"ר פרנק קמני. קמני שירת בצבא ארצות הברית במלחמת העולם השנייה ולאחר מכן עבד כאסטרונום בצבא. בשנת 1957 פוטר קמני ממשרתו והוא הגיש תביעה כנגד פיטורים אלה, שהתבררה בשנת 1961 בבית המשפט העליון של ארצות הברית.‏[6] על אף שבית המשפט דחה את העתירה, היא נודעה כמקרה הראשון של דרישה לזכויות אזרח על רקע נטייה מינית ומיצבה את קמני כחלוץ בתחום זה בארצות הברית.‏[7]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Robert D. Dean (2003). "Lavender-baiting and the sexual inquisition". Imperial brotherhood: gender and the making of Cold War foreign policy. University of Massachusetts Press. ISBN 1558494146.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ David K. Johnson. The Lavender Scare: The Cold War Persecution of Gays and Lesbians in the Federal Government. University of Chicago Press (2004). ISBN 0226401901. 
  2. ^ "Homosexuals in government, 1950", Congressional Record volume 96, part 4, 81st Congress 2nd Session, March 29 - April 24, 1950, pages 4527-4528
  3. ^ Representative Miller (NE). "Homosexuals in Government", Congressional Record 96:4 (March 29, 1950) p. H4527.
  4. ^ "Smiling Jack", Time in partnership with CNN, (August 22, 1955).
  5. ^ Raj Ayyar, "Historian David K. Johnson: Exposes the U.S. Government’s Anti-Gay Crusades", Sodomy Laws, December 31, 2003
  6. ^ AP, "Gay rights epicenter named landmark", USA Today, 2/27/2009
  7. ^ Gaynair, Gillian (06-08-2009). "DC pride festival honors gay rights pioneer Kameny". Associated Press. Retrieved 2009-06-08.


לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב)
Rainbow flag and blue skies.jpg
היסטוריה
עד העת החדשה הומוסקסואליות ביוון העתיקה · פדרסטיה ביוון העתיקה · בית מולי
המאה ה-20 באירופה הומוסקסואלים בגרמניה הנאצית · סעיף 175 · לסביות בגרמניה הנאצית · Der Eigene · סעיף 28
המאה ה-20 באמריקה אגודת מאטאשין · בנותיה של ביליטיס · בהלת הלבנדר · מהומות סטונוול · מהומות ליל וייט · יוזמת בריגס
לקטגוריה · לפורטל