הצעדה לשוויון לאומי
הצעדה לשוויון לאומי (באנגלית: National Equality March) היא הפגנה ארצית שנערכה ב-11 באוקטובר 2009 (יום היציאה מהארון הבינלאומי) מול הבית הלבן בוושינגטון הבירה בארצות הברית. ההפגנה קראה לעגן בחוק הפדרלי שוויון אזרחי והגנה מאפליה עבור הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים (להט"ב) בכל 50 מדינות ארצות הברית ובמחוז קולומביה,[1] ולבטל את מדיניות צבא ארצות הברית כלפי הומואים ולסביות - "אל תשאל, אל תספר" אשר אסרה על אנשי להט"ב מוצהרים לשרת.
את הצעדה יזמו האקטיביסטים דייוויד מיקסנר וקליב ג'ונס, והיא הייתה ההפגנה הראשונה בנושא זכויות להט"ב בארצות הברית שנערכה בוושינגטון די. סי. מאז שנת 2000.[2] ארגונים אחרים יזמו פעילויות נוספות במהלך סוף השבוע בו התקיימה ההפגנה, ובהן צוינו 11 שנים לרצח של מת'יו שפרד, שקידם תשומת-לב ציבורית ופעולות חקיקה בנושא פשעי שנאה.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאות אלפי מפגינים אשר כללו בעיקר את חברי קהילת הלהט"ב לצד פעילים חברתיים בהם מטעם ארגוני זכויות אדם צעדו ביום ראשון ה-11 באוקטובר 2009 מהבית הלבן אל עבר הקפיטול, בדרישה שהנשיא ברק אובמה יפעל, כפי שהצהיר, לביטול מדיניות "אל תשאל, אל תספר" של צבא ארצות הברית האוסרת על הומואים ולסביות מוצהרים לשרת בצבא, וכן לפעול לביטול אפליה של אנשי להט"ב בתחומים נוספים בהם אפליה בתעסוקה, דברי שנאה, מתן שירותים ועוד.[3] ארגונים רבים התקוממו לאחר אישורה של הצעה 8 בקליפורניה המבטלת את האפשרות לנישואים חד מיניים במדינה ומחו נגד מה שנתפס בעיניים כאוזלת יד בנושא מצד ממשלו של אובמה.[4] על אף שלא הייתה הערכה רשמית של כמות המשתתפים,[5] אמצעי התקשורת בארצות הברית העריכו כי בצעדה השתתפו מעל 200,000 איש.[3] שלא כמו באירועים דומים שנערכו בשנים 1979, 1987, 1993 ו-2000 בהם הופיעו ידוענים והם משכו עד חצי מיליון איש, "הצעדה לשוויון לאומי" נשאה אופי של תנועה שורשית, ותוכננה להיות בסגנון מאופק.[4]
מכיוון שהמארגנים עשו שימוש נרחב ברשתות חברתיות באינטרנט על מנת לגייס את המשתתפים, האירוע אורגן במהירות רבה יותר ובפחות הוצאות כלכליות בהשוואה לאירועים הקודמים.[6] המארגנים הוציאו סכום של 156,000 דולר על הפקת האירוע, וגייסו סכום של 260,000 דולר.[7]
מלבד נאומים, במהלך האירוע הועברו סדנאות בנושאים שונים הקשורים לזכויות להט"ב כגון התרת שירות צבאי עבור להט"בים ברחבי העולם, אימוץ, וזכויות עבור טרנסג'נדרים.[8] קליב ג'ונס ושרי וולף קיימו סדנה בבית הקפה "Busboys and Poets", עם כמה מאות משתתפים, בנושא המאבק לזכויות להט"ב של הקהילה הגאה.
נואמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שהגיעה הצעדה מהבית הלבן אל הקפיטול, התקיים במקום כנס ובו נאמו יותר מ-30 אישים.[9][10] בין הנואמים היו:
- ג'ארט באריוס - נשיא הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה.
- דסטין לאנס בלאק - במאי קולנוע, תסריטאי ומפיק.
- ליידי גאגא - זמרת ופעילה למען זכויות להט"ב.
- ג'וליאן בונד - פעיל חברתי, ממובילי התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית. לשעבר סנאטור מדינת ג'ורג'יה .
- סטייסיאן צ'ין - משוררת ופעילה למען זכויות להט"ב.
- מייקל האפינגטון - פוליטיקאי, לשעבר חבר בבית הנבחרים של ארצות הברית.
- קליב ג'ונס - פעיל חברתי בנושא להט"ב ואיידס, מיוזמי ההפגנה.
- דייוויד מיקסנר - סופר ופעיל חברתי, מיוזמי ההפגנה.
- ניקול מוריי-רמירז - פעילה למען זכויות להט"ב יתר מ-55 שנים, חברת וועדת העיר סן דייגו.
- דן צ'וי - יוצא צבא ארצות הברית ששירת כקצין לוחם במלחמת עיראק, אשר הודח עקב מדיניות "אל תשאל, אל תספר".
- קלואי מישל נובל - פעילה למען זכויות אדם.
- טרוי פרי - כומר, מייסד כנסיית הקהילה המטרופוליטנית (MCC), המכילה משרד מיוחד התומך בקהילות להט"ב לצד 222 קהילות בכ-37 מדינות.
- כריסטין קווין - פוליטיקאית, השלישית במועצת העיר ניו יורק.
- ביל רוזנדל - פוליטיקאי, חבר מועצת לוס אנג'לס.
- ג'ולי שפרד - אמו של מת'יו שפרד ופעילה למען זכויות להט"ב.
- באבס סיפרשטיין - הטרנסג'נדית הראשונה החברה בוודעת המפלגה הדמוקרטית.
- סינת'יה ניקסון - שחקנית (ידועה בשל תפקידה בסדרה "סקס והעיר הגדולה").
- מקסין ת'רון סגן נשיא ה-NAACP.[11]
- אורבאשי וייד - פעיל למען זכויות להט"ב.
- לורנס ווב - פוליטיקאי.
- שרי וולף - סופרת ופעילה חברתית.
- קיט יאם - מוזיקאי טרנסג'נדר.
נאום הנשיא אובמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בערב שלפני הצעדה התקיים בוושינגטון אירוע מטעם הקמפיין לזכויות אדם, ארגון הלהט"ב הגדול והמשמעותי ביותר מסוגו בארצות הברית. באירוע נאם הנשיא ברק אובמה, והייתה זו הפעם השנייה שנשיא מכהן נואם בפני הארגון. הראשון לעשות כן היה ביל קלינטון, בשנת 1997.[8]
הנאום שודר במלואו ברשתות הטלוויזיה CNN ו-C-SPAN, ובו התייחס אובמה לסוגיות שונות של שוויון, כגון החוק האמריקאי למניעת אפליה במקומות עבודה,[12] חוק פשעי השנאה, ההצעה לביטול חוק הגנת הנישואים,[13] ונושא המאבק במחלת האיידס. בנוגע למדיניות (המעוגנת בחוק) "אל תשאל, אל תספר", הצהיר אובמה באומרו כי: "אני אבטל את המדיניות. זו ההתחייבות שלי אליכם".[14]
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל להט"ב | ||
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הצעדה לשוויון לאומי - אתר הבית
- הצעדה לשוויון לאומי - סרטון הסברה, באתר YouTube
- Equality Across America
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "National Equality March - Our Single Demand". Equality Across America. נבדק ב-2009-10-11.
- ^ "New group wants march on DC". Bay Area Reporter. נבדק ב-2009-10-11.
- ^ 1 2 Cloud, John (12 באוקטובר 2009). "The Gay March: A New Generation of Protesters". Time. נבדק ב-29 באוקטובר 2009.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Zongker, Brett (11 באוקטובר 2009). "Gay Rights Advocates March on D.C., Demand That Obama Keep His Pledges". Associated Press. נבדק ב-8 בנובמבר 2009.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Clary, Greg (11 באוקטובר 2009). "'Obama, I know you are listening': Gay rights ctivists march in D.C." CNN. נבדק ב-12 באוקטובר 2009.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Browning, Bil (5 בנובמבר 2009). "The Finances Behind the National Equality March". The Bilerico Project. נבדק ב-16 ביוני 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 House OKs Matthew Shepard Act to protect gays, Los Angeles Times, October 8, 2009
- ^ Previewing National Equality March, MSNBC, October 10, 2009
- ^ "National Equality March Rally". GayCities.com. נבדק ב-2009-10-12.
- ^ National Association for the Advancement of Colored People
- ^ Employment Non-Discrimination Act
- ^ Respect for Marriage Act
- ^ Obama Long On Promises, Short On Specifics, The Advocate, October 10, 2009
