לודוויג האן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לודוויג האן
Ludwig Hahn
לידה 23 בינואר 1908
Eitzen I, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 בנובמבר 1986 (בגיל 78)
Ammersbek, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הקיסרות הגרמנית, גרמניה הנאצית, גרמניה המערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
בן או בת זוג שארלוט שטיינהוף (10 באוגוסט 1935–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות אס אס עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1933–1945 (כ־12 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה שטנדרטנפיהרר, אובר-שטורמפיהרר, שטורמבאנפיהרר, אונטר-שטורמפיהרר, אובר-שטורמבאנפיהרר, Gefreiter עריכת הנתון בוויקינתונים
פעולות ומבצעים
עיטורים
  • צלב הברזל, דרגה שנייה (6 בדצמבר 1940)
  • צלב הברזל, דרגה ראשונה (9 באוקטובר 1944)
  • צלב ההצטיינות במלחמה (30 בינואר 1943) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לודוויג האןגרמנית: Ludwig Hahn;‏ 23 בינואר 1908 - 10 בנובמבר 1986) היה פקיד נאצי גרמני ופושע מלחמה מורשע. מילא תפקידים רבים ב- אס אס. כקצין בכיר בארגון לקח חלק גדול בחיסול ובדיכוי האכזרי של מרד גטו ורשה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לודוויג האן היה בן לאיכר משגשג בעל אותו השם. נולד בעיירה הכפרית אייצן שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. האן למד משפטים פיננסיים באוניברסיטת גטינגן, שם הפך לחבר בליגת הסטודנטים הגרמנית הלאומית-סוציאליסטית. הוא הצטרף למפלגה הנאצית בפברואר 1930, בה קודם לדרגת רב-טוראי, והשלים דוקטורט במשפטים ביולי 1932.

עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה בשנת 1933 הצטרף האן לארגון ה SS. ב 1935 התחתן עם קרלוט סטיינהוף, אחותה של טייסת קרב גרמנית. באותה שנה החל את דרכו בשירותי הביטחון הנאציים כיועץ לארגון הגסטפו. בשנה שלאחר מכן שימש כעוזר המנהל של לשכת הגסטפו בהנובר, ובנובמבר 1936 חזר לברלין כדי לעבוד כיועץ משפטי במטה הגסטפו. בספטמבר 1938 הועלה לדרגת רב-סרן ב SS ובמהלך ההכנות למלחמת העולם השנייה הועבר לווינה שבאוסטריה, שם קיבל תפקיד פיקוד על תת-יחידה של האיינזצגרופן.

פעילות במהלך מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעולות הרצח הראשונות בהן השתתף היו נגד תושבים פולנים אשר זוהו כמתנגדים למשטר הנאצי. בנובמבר 1939 היה מעורב ברצח המוני של פולנים פקידי ציבור, פעילים ואינטלקטואלים. הוא מילא תפקיד מוביל בגירוש יהודים מהעיירה דינוב למזרח פולין הכבושה.ב-1940 שירת כמפקד בשירות הביטחון בעיר קרקוב. משם לקח חלק בהעברתם של פרופסורים מהאוניברסיטה היגלונית שבקרקוב למחנות הריכוז. באוגוסט 1940 עבר לסלובקיה שם שירת כשליחו האישי של היימליך הימלר. לאחר מכן ב 1941 הועבר לאתנס ביוון שם פיקד על יחידה במסגרת מבצע בלקן. לאחר הניצחון קודם לדרגת סגן אלוף.

פעילותו בוורשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1941 חזר לפולין, וקיבל תפקיד פיקוד בשירות הביטחון בוורשה - מפקד המשטרה ושירותי הביטחון בורשה[1]. לקח חלק מרכזי באקציה הגדולה בגטו ורשה, בה נרצחו בסביבות מאתיים חמישים ושישה אלף יהודים בירי המוני ובמחנה ההשמדה טרבלינקה אליו נשלחו.

כסגן קצין ב SS, האן השתתף בדיכוי האכזרי של מרד גטו ורשה ב 1943, במהלכו נרצחו שלושה עשר אלף יהודים. הוא שימש בעיקר כיועץ ליירגן שטרופ, שפעל ישירות תחת היינריך הימלר. האן ייעץ לשטרופ לא להגיע למגע קרוב עם הלוחמים היהודים, אלא להשתמש בנשק ארוך הטווח שברשותו. הם השתמשו בתותחים כדי לירות ישירות על הבניינים בהם התבצרו הלוחמים היהודים. לאחר מכן ייעץ האן להצית בינינים באש.[1] לאחר המרד הוא היה אחראי על גירושם של עוד חמישים ושישה אלף יהודים מהגטו לטרבלינקה.

ב 1944 קודם האן לדרגת אלוף-משנה. באותה השנה לחם יחד עם הואפן אס אס במרד ורשה, כאשר פיקד על גדוד של 700 לוחמים. לאחר הכנעת המורדים הוא הורה על הרג המוני של אזרחים פולנים כנקמה לפי הוראות הימלר. בירי זה נרצחו בין חמש אלפים לעשרת אלפים נשים, גברים וילדים.

המשך שירות באס אס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב 1944 עזב נאן את ורשה וחזר לגרמניה, הוצב בעיירה קוכם ומונה למפקד בקרב הבליטה. ב 1945 מונה כמפקד ויסבאדן אך שוחרר מתפקידו במהרה לאחר שהעיר נפלה בידי בעלות הברית. בשבועות האחרונים למלחמה ברח האן להסיש אולדנדורף. הוא נלקח בשבי על ידי הצבא הבריטי ב-12 באפריל 1945 אך הצליח להימלט ממעצר.

החיים אחרי המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה הסתתר האן בבאד איילסן באזור הכיבוש הבריטי, ועבד כחקלאי. לאחר מכן עבד כאיש מכירות במפעל טקסטיל. ב 1949 חזר להשתמש בשמו האמיתי, ופיתח קריירה מצליחה כאיש ביטוח. זהותו נחשפה רק ב 1960 על ידי עיתונאים.

משפט והרשעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האן נלקח למעצר כמה פעמים, אך ללא הצלחה להרשיעו. רק ב-1972, כאשר היה בן 65, הורשע בהצלחה בפשעי מלחמה בבית המשפט בהמבורג, ובית המשפט גזר דינו ל 12 שנות מאסר. הוא נכנס לכלא ב-1975 לאחר ערעור שנדחה, וכעבור מספר שנים חלה בסרטן וקיבל שחרור מוקדם ב-1983. הוא נפטר באמרסבק ב 10 בנובמבר 1986.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לודוויג האן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 משה ארנס, דגלים מעל הגטו, תל אביב: ספרי חמד, 2009