ליאון בוטשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

ליאון בוטשטייןאנגלית:Leon Botstein, נולד ב-1946 בשווייץ) הוא מוזיקולוג, פדגוג ומנצח יהודי אמריקאי, יליד שווייץ, ונשיא בארד קולג' (מאז 1975). מכהן כמנהל מוזיקלי ומנצח ראשי של התזמורת הסימפונית האמריקאית החל משנת 1991, ובין השנים 2010-2003 כיהן כמנהל ומנצח ראשי של התזמורת הסימפונית ירושלים.משמש כנשיא-שותף של "אוניברסיטת מרכז אירופה בבודפשט", בהונגריה.

ליאון בוטשטיין נולד בציריך כילדם השלישי של זוג רופאים יהודים רוסים-פולנים שאיבדו את משפחתם בגטו ורשה. משווייץ היגרה המשפחה לארצות הברית והתיישבה בריוורדייל. ההורים התעניינו במיוחד בחינוך ילדיהם, שלמדו מגוון רב של מיומנויות: לשון עברית וגרמנית, מוזיקה, ריקוד בלט, לוליינות, עבודה בעץ, טניס. בוטשטיין למד לנגן בכינור מגיל 9, אך שאף מגיל צעיר להיות מנצח. בהמשך עשה דוקטורט במוזיקולוגיה באוניברסיטת הרווארד, עם עבודה המוקדשת להיסטוריה החברתית של המוזיקה המודרניסטית בווינה. אחרי שסיים בגיל 16 את התיכון למוזיקה ואמנויות בניו יורק למד לתואר ראשון בהיסטוריה באוניברסיטת שיקגו, היה בגיל 23 לנשיא הקולג' הצעיר ביותר בתולדות ארצות הברית. בוטשטיין כיהן במעמד זה בקולג' פרנקוניה שבמדינת ניו המפשייר החל משנת 1970 ועד סגירתו בשנת 1975. בוטשטיין הקים תזמורת בשם "התזמורת הפילרמונית הקאמרית של עמק הדסון". בשנת 1990 הקים את פסטיבל בארד למוזיקה שהתמחה בקונצרטים, הרצאות ודיונים בפנלים. בשנת 1991 נבחר בוטשטיין למנהל המוזיקלי של "התזמורת הסימפונית של אמריקה", הרכב פרי לנסר שהוקם בשנות ה-1960 על ידי לאופולד סטוקובסקי לשם הפצת מוזיקה קלאסית בקרב הקהל הרחב. בוטשטיין ביצע בבכורה יצירות מאת ארנסט שוסון, אהרן קופלנד, רוג'ר סשנס, ג'ורג' פרלס, ארנסט פון דוהנאני, פראנץ ליסט , אנטון ברוקנר, בלה ברטוק, קרל אמדאוס הרטמן,מקס רגר, ריינהולד גליאר. עם התזמורת הסימפונית האמריקאית ביצע בקונצרט חי את האופרה "הלנה המצרייה" (עם דבורה וויגט) ו"אהבתה של דנאה" (עם לורין פלניגן). האלבום שהקליט עם הסימפוניה הראשונה מאת גבריל פופוב ונושא עם וריאציות מאת דמיטרי שוסטקוביץ' היה בשנת 2004 מועמד לפרס גראמי על ביצוע בכורה הטוב ביותר.

בעל אישיות רב-גונית ובעל גישה לעיתים פרובוקטיבית, בוטשטיין מכהן בבארד קולג' גם כפרופסור לאמנויות ומדעי הרוח בתוכנית ע"ש ליאון לוי, אחד הנדיבים שנתנו תמיכתם לתכניות ההומניסטיות המיוחדות שהקים במכללה.

בושטיין הוא אחיו של הביולוג דייוויד בוטשטיין. היה נשוי פעמיים. מאשתו הראשונה, שאותה הכיר בקיימברידג', נולדו לו שתי בנות, שאחת מהן, אביגיל, נהרגה בתאונת דרכים בשנת 1979, בגיל 7. באותה תקופה הנישואים התפרקו. מנישואיו השניים, למומחית לתולדות האמנות ברברה האסקל, נולדו לו שני ילדים נוספים.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "Judentum und Modernität" (Vienna, 1991)
  • "Jefferson's Children: Education and the Promise of American Culture" (New York, 1977, ISBN 0-385-47555-1)
  • "The Compleat Brahms" (New York, 1999), editor
  • "quasi una fantasia: [Juden und die Musikstadt Wien]" (Edward Timms|Timms, Edward / Werner Hanak|Hanak, Werner / Leon Botstein|Botstein, Leon / Jüdisches Museum Wien ) (with 2 CDs; contributors: Karl Albrecht-Weinberger, Otto Biba, Philip V. Bohlman, Leon Botstein, Elisabeth Derow-Turnauer, Wolfgang Dosch, Albrecht Dümling, Tina Frühauf, Primavera Gruber, Michael Haas, Werner Hanak, Hartmut Krones, Elena Ostleitner, Michael Steinberg, & Sara Trampuz)

לאון בוטשטיין הוא עורך כתב העת "The Musical Quarterly"

פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס האקדמיה האמריקאית לאמנויות וספרות
  • פרס המאה של אוניברסיטת הרווארד
  • צלב הכבוד של אוסטריה, דרגה א
  • 2009 - פרס קרן קרנגי למנהיגות אקדמית
  • פרס לאונרד ברנשטיין להעלאת קרנה של המוזיקה בחברה
  • 2011 - חבר בחברה הפילוסופית האמריקאית





קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Leon Botstein made Bard College what it is, but can he insure that it outlasts him? כתבה מאת אליס גרסורי ב"ניו יורקר" 29.09.2014