מיתר (יישוב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיתר
Meitar.gif
Meitar Aerial View.jpg
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה אבנר בן גרא
גובה ממוצע ‎418‏ מטר
תאריך ייסוד 1984
סוג יישוב יישוב עירוני בעל 5 - 10 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 6,859 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎4.5%‏ בשנה עד דצמבר 2012
  - צפיפות אוכלוסייה 411 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 16,696 דונם
מיקום מיתר
מיתר
מיתר
דירוג חברתי-כלכלי 9 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4491
פרופיל מיתר נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
http://www.metar.muni.il
הכניסה ליישוב

מיתר היא מועצה מקומית במחוז הדרום בישראל. היא שוכנת בשיפוליו של הדרומיים של הר חברון, כ-18 קילומטרים צפונית-מזרחית לבאר שבע, צפונית ליישוב הבדואי חורה ומזרחית לכביש 60. מיתר הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1987.

גאוגרפיה ואקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיתר שוכנת בין אזור צפון הנגב להר חברון, בגובה 400-450 מטר מעל פני הים. האקלים במיתר הוא צחיח למחצה, כמות המשקעים השנתית הממוצעת במיתר היא כ-300 מ"מ. בסמוך ליישוב, צפונית-מזרחית ממנו, נמצאת חורבת צלית ובה שרידי מבנים מן התקופה הרומית ומחילות מסתור מתקופת מרד בר כוכבא.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיתר החלה כיוזמה של בצלאל גבר, ראש מועצת עומר דאז, יצחק לבנון ובנימין חופשי, שגיבשו את הרעיון להקמתו של יישוב קהילתי באזור צומת שוקת על כביש 60. כוונת המייסדים הייתה הגברת ההתיישבות היהודית בין אזור דרום הר חברון לבין אזור באר שבע.

במסמך הייסוד מ-27 באוגוסט 1979 נאמר כי המטרה היא הקמת יישוב עירוני בנחל חברון בשם "עומר ב'". לשם כך הוקמה אגודה בשם "אגודת מתיישבי נחל חברון - 1980" שמטרתה הייתה הקמת יישוב כפרי בנגב ביוזמה ובניהול עצמאי של חבריה. מיתר היה היישוב הראשון בארץ שהוקם ביוזמה, ניהול ומימון עצמאיים, ללא מעורבות של גוף ממסדי וללא תמיכה תקציבית ותכנונית של גוף ממסדי כמו הסוכנות היהודית. הממשלה החליטה על הקמת היישוב במרץ 1980‏[1].

בסקרים שנעשו באזור נמצא כי האתר המוצע יתאים לקליטת כ-2,500 משפחות. ועד העמותה היה אחראי לתכנון והקמת התשתיות. בשלב הראשון הוגרלו בין חברי העמותה כ-1000 מגרשים (בשטח של 500 - 1000 מטרים רבועים כל אחד). הבניה הפרטית נעשתה על ידי החברים בשיטת "בנה ביתך".

לכנס המועמדים הראשון, שהתקיים באצטדיון באר שבע, הגיעו 3,000 משפחות אשר שילמו דמי כניסה. אף על פי שאליהו נאווי, ראש עיריית באר שבע דאז, לא עודד יציאה נוספת מבאר שבע ליישוב לוויין נוסף, מצאו משפחות רבות מבאר שבע את היישוב החדש כמתאים עבורן. המועמדים להתיישבות רואיינו על ידי ועדת החברים שפעלה בכפוף לתקנון האגודה, שקבעה מספר קריטריונים לקבלה, ביניהם היות המועמד יוצא-צבא. רוב חבריה הראשונים היו עובדי התעשייה האווירית, עובדי קמ"ג, עובדי מפעלי ים המלח והתעשיות הכימיות, וכן קבוצה דתית ששקלה הקמת ישוב דתי והחליטה להצטרף למיתר. ראשוני התושבים נכנסו לבתיהם בשנת 1984.

מבנה היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב מצויים רק בתים צמודי-קרקע. במרכזו של היישוב נמצאים רוב מרכזי התרבות והפנאי הכוללים ספרייה ציבורית, בריכות שחייה, אולם ספורט מקורה, מגרשי ספורט, מרכז מסחרי ומבנה המשמש את שבט 'צחור' של תנועת הצופים הפועל ביישוב.

היישוב מורכב משש שכונות ואחת נוספת בהקמה-

  • שכונה צפונית
  • שכונה דרומית
  • שלב ב'
  • שכונת רבין
  • שכונת הכלניות
  • שכונת נווה יעלים
  • שכונה בהקמה ללא שם מוצהר

כיום משווקים על ידי מנהלת המגורים בצה"ל בתים צמודי קרקע עבור אוכלוסיית אנשי הקבע, וכן אוכלוסיות נוספות הכפופות למשרד הביטחון.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוכלוסייה הדתית מהווה כ-20% מסך האוכלוסייה במיתר.


לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2012, מתגוררים במיתר 6,859 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎4.5%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, המועצה המקומית מדורגת 9 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011-2012) היה 77.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 13,365 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[2]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

מערכת החינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

במיתר מערכת חינוך הכוללת כ-10 גני ילדים, שני בתי ספר יסודיים חילוניים ('פסגות' ו'עמית') ובית-ספר יסודי ממלכתי-דתי ('חמדת'), וכן חטיבת ביניים 'מיתרים' שתהפוך בשנת הלימודים ה'תשע"ה לתיכון, כך שהתלמידים שיעלו לכיתה י' ימשיכו ללמוד במיתר שלא כמו בעבר שהתלמידים עברו ללמוד בתיכונים מחוץ למיתר, בעיקר בתיכון ביישוב עומר ובתיכון וכפר הנוער 'אשל הנשיא'.

על פי השנתון הסטטיסטי של הלמ"ס לשנת 2007, 31.5% מבני ה-20-29 לומדים לתואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות, נתון המציב את היישוב במקום השני בארץ, בפער של חצי אחוז מהמקום הראשון.

ביישוב פועלות חמש תנועות נוער- שבט "צחור" של תנועת הצופים, "סניף מיתר" בני עקיבא, קן "מיתר" של תנועת הנוער העובד והלומד, תנועת של"ח, וחוגי הסיירות של החברה להגנת הטבע.

השלטון המקומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועצה במיתר מורכבת מ-9 חברי מועצה. בראש המועצה עומד, החל משנת 2009, אבנר בן גרא איש סיעת "קהילה".

שירותי דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במיתר קהילה דתית גדולה (כ-20% מכלל האוכלוסייה). ביישוב קיימים אחד-עשר בתי כנסת. את שירותי הדת ביישוב מספקת המועצה הדתית בראשותו של ציון חדד, והם כוללים מערכת כשרות, מקווה טהרה ועוד. רב היישוב הוא הרב משה ביגל.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

למיתר יש עיר תאומה אחת:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]