מצעד הגאווה בתל אביב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מצעד הגאווה בתל אביב, 2000
מצעד הגאווה בתל אביב, 2001
מצעד הגאווה בתל אביב, 2003
מצעד הגאווה בתל אביב, 2004

מצעד הגאווה בתל אביב הוא מצעד הגאווה הגדול ביותר במדינת ישראל וביבשת אסיה. [1] האירוע כולל הפנינג רב משתתפים המתקיים לפני ואחרי המצעד. זהו אירוע המוני, בו משתתפים עשרות אלפי אנשים מידי שנה, הנהנה מחסויות מסחריות ומתמיכת עיריית תל אביב-יפו, ונושא אופי דמוי קרנבל, הנערך מידי שנה בתל אביב בתחילת הקיץ.

תל אביב היא העיר הראשונה בישראל בה צוינו אירועי הגאווה, ובה גם התקיים מצעד הגאווה הראשון.

נסיונות ראשונים להקמתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האווירה הציבורית במדינת ישראל בעשורים הראשונים לקיומה, הייתה שמרנית והומופובית ולא סובלנית כלפי אוכלוסיית הלהט"ב. למרות הקשיים, מספר פעמים נעשו נסיונות לקיים מצעד גאווה בתל אביב.

בשנת 1975 נוסדה אגודת הלהט"ב, שכונתה עם ייסודה "האגודה לשמירת זכויות הפרט" [2] על ידי אנשים פרטיים. בשנים הראשונות לקיומה היה עיקר פועלה של העמותה עריכת מסיבות ומפגשים חברתיים לחברי קהילת הלהט"ב. באותה תקופה, די היה באזכור נטייתו המינית של אדם כהומוסקסואל או לסבית, על מנת שייפגעו מעמדו החברתי והתעסוקתי באופן ניכר. חברי האגודה נרשמו תחת שמותיהם הפרטיים, ומסרו רק את כתובות תאי הדואר שלהם. בין השנים 1977 ועד מחצית שנות השמונים, פעלה האגודה מביתו של יונתן דנילוביץ'.

בשנת 1979 אירחה האגודה, ביוזמת דנילוביץ', את כנס ארגוני הלהט"ב היהודיים. האורחים מחו"ל השתתפו באירוע שישנם המחשיבים כמצעד הגאווה הראשון, שהתקיים בכיכר מלכי ישראל (כיום כיכר רבין). [3] פעילות זו הייתה ראשונה מסוגה במדינת ישראל באותם זמנים, לוותה בעוינות, גינוי ציבורי רב ואף חשש מאלימות, ולא חזרה להתקיים במשך זמן רב.

בשנות התשעים ביקשו ראשי ציבור הומואים ולסביות בתל אביב, לקיים אירועים פומביים בדרישה לשיויון זכויות. הם קיימו מספר אירועים סמליים שהתאפיינו במספר משתתפים מועט, בגלל החשש להיראות בפומבי באירועים הקשורים להומואים וללסביות. האירוע הראשון לציון יום הגאווה התקיים ב-1993 בגינת שינקין בתל אביב. במקום הוצב ארון עץ ממנו יצאו הנוכחים באופן טקסי. במקום נכח צלם של העיתון "חדשות", ותמונותו של חייל במדים שיצא מאותו ארון עץ, התפרסמה בעיתון ובעקבותיה הועמד החייל לדין, נשפט למאסר וסולק מהנח"ל.

אירוע פומבי נוסף התקיים ב-1996 ובמסגרתו יצאה שיירה של כ-50 מכוניות פרטיות מרידינג לכיוון גן מאיר, מעוטרת בדגלי גאווה ושלטים הדורשים שיויון זכויות. השיירה כונתה "המתגלגאים" ולמרות שלא נדרש אישור משטרתי לקיומה, המשטרה עצרה במהלכה שתי רוכבות אופנוע לסביות, שנסעו בקדמת השיירה, בטענה שעברו על החוק האוסר רכיבה בצמד במקביל.

הפיכתו למצעד רב משתתפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רק בשנת 1998 הפך מצעד הגאווה בתל אביב, לראשונה, לאירוע רב המשתתפים המוכר כיום. בשנת 1998 אירעו שני אירועים שתרמו לכך. היו אלו זכייתה של דנה אינטרנשיונל באירוויזיון, ואירועי ויגסטוק, שהסתיימו בעימות חריף עם המשטרה[4]. מאז מתקיים מצעד הגאווה בתל אביב מידי שנה, והפך לאחד מהסמלים העיקריים במאבק לניראות ולדרישה לשוויון לאוכלוסיית הלהט"ב. מצעד הגאווה בתל אביב הפך לחגיגת רחוב המונית, בה משתתפים עשרות אלפי אנשים מידי שנה, והנהנית מחסויות מסחריות. בין המשתתפים להט"בים, אזרחים התומכים במאבקם, ורבים אחרים שבאים ליהנות מאווירת הפסטיבל ומחגיגת הרחוב הייחודית.

עד שנת 2005 אורגן האירוע והופק, מידי שנה, על ידי אגודת הלהט"ב. עם גדילת המצעד והרחבת מספר הצועדים, ניכר היה כי ארגונו מידי שנה מחייב הקצאת סכומי כסף עצומים ומינוי עובדים במשרה מלאה. אגודת הלהט"ב שעובדיה מתנדבים והיא מתקיימת בעיקר על תרומות ודמי חבר, התקשתה להפיק את המצעד. ניסיון בשנת 2005 לבקש מהצועדים לתרום מכיסם סכומים לכיסוי ההוצאות לא עלה יפה. בשנת 2006 לא התקיים מצעד גאווה בתל אביב. יוזמת המצעד, אגודת הלהט"ב, הודיעה כי לא הצליחה להפיקו עקב קשיים בגיוס נותני חסות בכמות מספקת לתשלום עלויות אבטחת האירוע.

בעקבות זאת הוחלט כי עיריית תל אביב תפיק את מצעד הגאווה בתל אביב באופן בלעדי, החל משנת 2007. [5] בשנים 2007, 2008, הפיקה העירייה את המצעד במסגרת הסעיף התקציבי "תקציב לא צפוי". מעורבותו של חבר המועצה מטעם סיעת עיר לכולנו, יואב גולדרינג, הביאה להכנסת תקצוב קבוע למצעד בספר התקציב של העירייה בשנת 2009. [6]

כחלק מתרבות גאה בתל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

צעדה של תומכי ארגון כביסה שחורה במצעד הגאווה בתל אביב, 2002
מופע של דראג קווין במצעד הגאווה, 2014 בגן מאיר
משאית צבועה בוורוד במצעד הגאווה בתל אביב, 2009
קהל חוגגים בגן מאיר

בהדרגה, במהלך שנות האלפיים, הפך המצעד להיות הפנינג ענק, קרנבל וחגיגת רחוב, שעיקרם הוא שמחה, אהבה, ומסרים של שוויון זכויות וקבלה.

מצעד הגאווה האחד-עשר בתל אביב, בשנת 2008, החל עם חנוכת המרכז העירוני לקהילה הגאה תל אביב, הצמוד לגן מאיר. זהו המתנ"ס העירוני הראשון בישראל המיועד לשרת את קהילת הלהט"ב. הקמת המרכז ותחזוקתו כגוף עירוני, ממחישה את הדרך אותה עשתה אוכלוסיית הלהט"ב בתל אביב, מאז המצעד הראשון, עד כדי שילוב מלא במוסדות העיר. במצעד בשנת 2009, השיא גל אוחובסקי חמישה זוגות חד-מיניים ב-"חתונת המאה", במסגרת מצעד הגאווה. על פי מארגני האירוע, השתתפו כ-30 אלף בני אדם במצעד, אולם על פי הערכת המשטרה לקחו חלק באירוע 15 אלף בני אדם. [7]

בשנת 2010 התקיימו ב-11 ביוני שלושה מצעדי גאווה בתל אביב, כחלק משבוע הגאווה:

  • מצעד הגאווה המסורתי, "ואהבת לרעך כמוך", שמאגד את ארגוני הקהילה המרכזיים, בהשתתפות עשרות אלפי אנשים ובחסות עיריית תל אביב. המצעד יצא מגן מאיר לאחר דקת דומייה לזכרם של ניר כ"ץ וליז טרובישי, שנרצחו ב"ברנוער" והסתיים במסיבת חוף ששודרה לראשונה בשידור חי בערוץ 24.
  • "מצעד הגאווה הקהילתי", מצעד אלטרנטיבי בארגון קבוצת "צועדות לשינוי" במחאה על כך שאת תכני המצעד המרכזי בעיר מכתיבה עיריית תל אביב ולא הקהילה הגאה המצעד יצא מגינת לווינסקי, עצר מול בית אגודת הלהט"ב לדקת דומיה לזכר הרצח בברנוער, וסיים בהפנינג בגן מאיר.
  • "רגע לפני הגאווה: מצעד אלטרנטיבי רדיקלי", יצא מבית אגודת הלהט"ב והסתיים בהפנינג בגן מאיר, ומשם חבר למצעד המסורתי.

בשנת 2011 התקיים המצעד ב-10 ביוני נערך מצעד הגאווה עם המספר הגדול ביותר, עד אז, של חוגגים בהיסטוריה של מצעדי הגאווה בישראל - מאה אלף חוגגים.[8] במצעד זה השתתפו לראשונה נציגות רשמית של דתיים להט"בים כגון חברותא ובת קול אשר היו במשאית של גוגל.[9]

בשנת 2012 התקיים המצעד ב-8 ביוני בהשתתפות כמות דומה של צועדים, שמספרם הוערך בין 100,000 ל- 200,000 צועדים. [1] כיום מתקיים המצעד באופן קבוע אחת לשנה, ביום שישי, לרוב בחודש יוני. הוא נפתח בהפנינג ונאומים המתקיימים ברחבת המרכז העירוני לקהילה הגאה, מתקיים ברחובות תל אביב בהשתפות ערה, ומסתיים בהפנינג לאחר מספר שעות בחוף הים של תל אביב.

האירוע משווק על ידי משרד התיירות הישראלי כאטרקציה גאה, ובשנת 2012 השתתפו לראשונה גם כ-20 אלף תיירים מכל רחבי העולם, במה שהוגדר כמצעד הגאווה הגדול ביותר אי פעם שנערך בארץ.‏[10] [11]

בשנת 2013 זכה המצעד לסיקור חדשותי בכלי התקשורת, ולא רק כאטרקציה. נאומו של שר האוצר יאיר לפיד שנקטע עקב קריאות מחאה מהקהל, בפתיחת האירוע, וכן הופעת אוניית תענוגות מאירופה ובה כ- 3000 תיירים גאים שהגיעו במיוחד לאירוע (בנוסף לאלפי תיירים אחרים), סוקרו בהרחבה. [12]. שיר הנושא של מצעד הגאווה, "תל אביב", בביצוע הזמר עומר אדם, הושמע ברדיו ובמסיבות במשך שבועות רבים לאחר המצעד.

כיום נחשב מצעד הגאווה בתל אביב לאחד מאירועי התרבות החשובים בה, המשקף את הליברליות והצבעוניות של תל אביב, ומהווה מקור משיכה משמעותי לתיירים. [13]

ביקורת ופעולות אלטרנטיביות מתוך קהילת הלהט"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברות ב"משפריצות" מביימות מוות המוני באירוע מחאה, 2013
פעילות FEMEN ישראל פרצו לבמה המרכזית באירוע הגאווה 2014

בשנים הראשונות לקיום המצעד, צעדו במסגרתו קבוצות מחאה רדיקליות, כדוגמת ארגון כביסה שחורה. הדבר זכה לגינוי והסתייגות מצד מארגני הצעדה, אגודת הלהט"ב. לשיטתם מצעד הגאווה צריך להתמקד במאבק ציבור הלהט"ב לשוויון זכויות ולשוויון הזדמנויות, ואין להשתמש בו כבמה לעמדות פוליטיות. ככל שהצעדה גדלה, כך פחתה נראותן של הקבוצות הפוליטיות, והבולטת מביניהן, "כביסה שחורה", פסקה מלהתקיים.

בשנים האחרונות התעוררו מחדש ההתנגדויות למצעד במתכונתו הנוכחית: הביקורת כוללת טענות שמצעדי הגאווה נולדו כאירועי מחאה (כדוגמת סטונוול), ומחאה לא תתכן תחת החסות של הממסד העירוני; שהתוויית המצעד כמסיבה עם דגש על תיירות לא רק מצניעה את הבעיות הקשות שקבוצות מוחלשות עדיין סובלות מהן, אלא אפילו מחריפה אותן - כמו למשל בני נוער להט"בים מחוסרי דיור שנגררים לזנות, או אפליה נגד טרנסג'נדרים, או העלייה במקרי ההידבקות ב-HIV/AIDS; שהמצעד משרת אינטרסים של קבוצה צרה אך בעלת כוח באגודה שפועלת למען סוגיות כמו פונדקאות, ומתעלמת מהתנגדות של נשות הקהילה שרואות בכך סחר בגופן של נשים. ואולי אחת ההתנגדויות הכי שנויות במחלוקת - שהמצעד התל-אביבי תורם לתופעת ה"פינקווש" (שימוש הסברתי בניראות ליברלית לגבי נושאי גאווה כדי להסיט מן הדיון על הכיבוש והפלסטינים).‏[14]

פעולות בולטות כוללות צעדות אלטרנטיביות שהתקיימו בשנות 2010 ו-2011, קמפיין-נגד-הקמפיין הרשמי ("שווה להיות גאה" לעומת "שווה למי?" ב-2011.‏[15]), "die-in" של הקולקטיב האנרכה-קווירי "משפריצות" שביימו מוות המוני על דגל גאווה ענק וחסמו את התקדמות המצעד ב-2013, וב-2014, התפרצות של פעילות חשופות-חזה מהאירגון הפמיניסטי "FEMEN” לבמה המרכזית כשהן צועקות כנגד אפליה בתוך הקהילה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Tel Aviv launches nonstop gay pride week parties, The times of israel; june 2, 2012
  2. ^ לאחר שרשם העמותות סירב לרשום את המילים "הומואים" ו"לסביות" כשם רשמי.
  3. ^ הפגנה של הומוסקסואלים ולסביות בתל אביב ב-1979
  4. ^ מאירי שמואל, "ה"וויגסטוק" של ההומוסקסואלים בת"א גלש לאלימות וחסימת צמתים", הארץ, 24.5.98
  5. ^ עיריית ת"א תפיק בבלעדיות את מצעד הגאווה בעקבות קשיים כלכליים בגיוס חסויות, אתר Gogay, 25.4.2007
  6. ^ חדש בתקציב עיריית תל אביב: מצעד הגאווה תוקצב מראש ב-300 אלף ש"ח, אתר "מה קורה", 26.1.2010
  7. ^ אלפים לקחו חלק במצעד הגאווה בת"א כתבתה של מיכל שפירא באתר nrg
  8. ^ 100,000 חגגו במצעד הגאווה בתל אביב כתבתם של יוסי זילברמן ועזרי עמרם באתר mako
  9. ^ מצעד הגאווה בת"א: "גאים להיות מי שאנחנו" כתבתם של יואב זיתון ואלעד רובינשטיין באתר ynet
  10. ^ עזרי עמרם, ‏ת"א בכל צבעי הקשת: רבבות השתתפו במצעד הגאווה הגדול בתולדות העיר, באתר ‏mako‏‏, ‏8 ביוני 2012‏
  11. ^ צפו: כך נראה מצעד הגאווה בתל אביב 2012, נענע10 08/06/2012
  12. ^ [1], "השרה לבנת: "הרצח בבר נוער הוא פשע שנאה"
  13. ^ רועי יולדוס רוזנצוויג, תל אביב: ליבראלית ונהנתנית, בדרך להפוך לבירת גייז עולמית, מאקו, 8/11/2011
  14. ^ "גאווה ודעה שונה", ידיעות אחרונות, 7 ביוני 2012
  15. ^ קמפיין התגובה של הצעדה הרדיקלית, 2011


לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב)
Rainbow flag and blue skies.jpg
בישראל
מעמד אישי וחברתי זכויות להט"ב · הומופוביה · נישואים חד-מיניים · פונדקאות גאה בישראל · מצעד הגאווה בירושלים · מצעד הגאווה בתל אביב · כרונולוגיה · פעילים למען זכויות להט"ב · להט"ב דתיים
ארגונים ומוסדות אגודת הלהט"ב · הבית הפתוח · חושן · נוער גאה · תהל"ה · הו"ד · חברותא · כמוך · בת קול · בית דרור · סגו"ל · העשירון האחר · המרכז הגאה · הפורום החיפאי · כביסה שחורה · הצבעים שלנו
לקטגוריה · לפורטל