מברק צימרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרסתו המוצפנת של מברק צימרמן. כל מילה במברק הוחלפה בקוד בן 5 ספרות, לפי ספר צופן
חלק מפענוח המברק. המילה Arizona, המופיעה בתחתית הדף, לא נכללה בספר הצופן, ולכן פוצלה לחלקים אחדים, שכל אחד מהם הוצפן כמילה נפרדת.
מברק צימרמן מפוענח ומתורגם לאנגלית
במפה זו מוצג שטחה של מקסיקו בשנת 1917 בירוק כהה, ובירוק בהיר מוצג השטח שהובטח למקסיקו במברק צימרמן

מברק צימרמן היה מברק מוצפן שנשלח ב-16 בינואר 1917 על ידי שר החוץ של גרמניה, ארתור צימרמן, לשגריר גרמניה בארצות הברית, הרוזן יוהאן פון ברנשטורף, על-מנת שיעבירו לשגריר גרמניה במקסיקו, היינריך פון אקארדט. במברק הוסמך פון אקארדט להציע למקסיקו ברית עם גרמניה נגד ארצות הברית, תמורת תמיכה כלכלית נדיבה והבנה מצד גרמניה שעל מקסיקו לכבוש מחדש את שטחי דרום-מערב ארצות הברית (המדינות טקסס, ניו מקסיקו ואריזונה) שהיו בעבר בריבונות מקסיקנית. יירוט המברק ופענוחו על ידי המודיעין הימי הבריטי היו אחד הגורמים המרכזיים להצטרפותה של ארצות הברית למדינות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המברק נשלח במהלך מלחמת העולם הראשונה, שהחלה שנתיים וחצי קודם לכן. בשלב זה של המלחמה הייתה ארצות הברית נייטרלית, משום שנשיאה, וודרו וילסון, סבר שהדרך הנאותה לסיום המלחמה היא הסכם שיושג במשא ומתן, שבו תפעל ארצות הברית כמתווך.

בסוף שנת 1916 הייתה החזית המערבית שבין גרמניה מצד אחד ואנגליה וצרפת מצד שני במצב של קיפאון כמעט מוחלט. כלי הנשק המודרניים שבהם השתמשו שני הצדדים מנעו אפשרות לניצחון של צד כלשהו, כפי שהעידו האבדות הכבדות בקרב על הסום. במצב זה חיפשו הגנרלים הגרמנים מהלך אסטרטגי שיביא להם את הניצחון, והאמינו כי מצאו אותו בדמות לוחמת צוללות בלתי מוגבלת, לוחמה שבה יוטבעו כל ספינות הצי המסחרי הנייטרלי שיימצאו בים. הגרמנים האמינו כי הפעלת הצוללות תמנע כל אספקה לאנגליה, ותביא אותה עקב כך לכניעה מוחלטת. לפיכך עסקו בגרמניה בבניית צי צוללות גדול.

גרמניה חששה כי הכרזה על לוחמת צוללות בלתי מוגבלת תכניס את ארצות הברית למלחמה נגדם, ולכן חיפשו מראש דרך למנוע מהאמריקנים לשלוח צבא נגדם. הרעיון שהתגבש היה לעודד את המקסיקנים לצאת למלחמה נגד ארצות הברית. המקסיקנים נטרו טינה לארצות הברית עקב אובדן השטחים שנשלטו על ידם במאה הקודמת כשנוצחו בידי ארצות הברית במלחמת ארצות הברית-מקסיקו, וכן עקב פלישת צבא ארצות הברית לצפון מקסיקו במרדף אחרי המהפכן ששלח ידו גם בשוד, פנצ'ו וייה.

גורם נוסף שניסו הגרמנים להכניס לתמונה הייתה האימפריה היפנית. יפן הייתה חברה בברית "מדינות ההסכמה" ולהלכה הייתה במלחמה עם גרמניה, אך, כפי שהיטיבו הגרמנים להבין, הסיבה לכך הייתה אופורטוניזם בלבד. היפנים השתלטו בתחילת המלחמה על כל המושבות של גרמניה בסין ובאוקיינוס השקט, ולא השתתפו בפעולות מלחמתיות גדולות לאחר מכן, אך שלחו שייטת לים התיכון שהשתתפה בציד צוללות של מדינות המרכז. היה ברור לגרמנים שבמצב עניינים זה, ארצות הברית היא האויב הטבעי לשאיפות ההתפשטות של היפנים, ולכן יש טעם בברית בין המקסיקנים ליפנים. ברית כזו תוכל להציע ליפנים בסיס שממנו יוכלו לתקוף את ארצות הברית.

מברק צימרמן בא לקשור בין הקצוות באמצעות הפעלת הצוות הדיפלומטי הגרמני בארצות הברית ובמקסיקו, על מנת לשכנע את מקסיקו ויפן בתועלת שתצמח להם מברית זו.

משלוח המברק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליירוט המברק סייעה העובדה שבתחילת המלחמה ניתקה בריטניה את כבלי התקשורת הישירים בין גרמניה לארצות הברית, כך שהתקשורת עברה בערוצים חלופיים שהיה קל יותר לצותת להם.

על מנת להעביר מברקים מוצפנים לארצות הברית השתמשה גרמניה בתקשורת האזרחית (אם כי האמריקנים מדי פעם סירבו לאפשר שימוש זה), באמצעות בלדר שבדי, ולמרבה הפלא אף באמצעות מחלקת המדינה (משרד החוץ האמריקני). האמריקנים ניסו באותה תקופה לתווך בין הצדדים על מנת להגיע ל"שלום ללא ניצחון".

הגרמנים דרשו לאפשר להם לשלוח את הצעות השלום האמריקניות ואת התגובה בשדרים מוצפנים, ומחלקת המדינה העמידה לרשותם את האמצעי להעברתם. צימרמן בחר להעביר את מברקו בשלושה נתיבים שונים על מנת לוודא את קבלתו. המברק נשלח דרך תקשורת הרדיו ודרך שני כבלי טלגרף שונים בכיסוי של תקשורת דיפלומטית כביכול. כבלי הטלגרף עברו דרך שתי מדינות נייטרליות - שבדיה וארצות הברית, אך כיוון שביום הראשון של המלחמה ניתקה בריטניה את כבלי התקשורת הטרנס-אטלנטית של גרמניה, עברו קווי טלגרף אלה דרך בריטניה, מצב שאפשר לבריטים ליירט את המברק המוצפן ולנסות לפענחו.

צימרמן שלח את המברק המוצפן ב-16 בינואר 1917 לשגריר גרמניה בארצות הברית, פון ברנשטורף. המברק נשלח אליו לידיעתו ולהעברה לשגריר גרמניה במקסיקו, אקארדט. ב-17 בחודש הגיע המברק למחלקת המדינה האמריקנית (ובאותו יום יורט על ידי המודיעין הבריטי). למחרת היום הועבר המברק ממחלקת המדינה לפון ברנשטורף, אשר העביר את המברק המוצפן ב-19 בינואר, באמצעות "וסטרן יוניון", לשגריר גרמניה במקסיקו, שמסר את תוכנו המפוענח של המברק לממשלת מקסיקו.

תוכן המברק[עריכת קוד מקור | עריכה]

Cquote2.svg

באחד בפברואר בכוונתנו להתחיל בלוחמת צוללות בלתי מוגבלת. אף על פי כן, בכוונתנו לעשות מאמצים כדי לשמור על הנייטרליות של ארצות הברית. אם דבר זה לא יצליח, אנו מציעים ברית עם מקסיקו על סמך ההבנות הבאות: אנו נעשה מלחמה יחדיו ושלום יחדיו. אנו ניתן סיוע כספי נדיב והבנה מצדנו כי על מקסיקו לכבוש מחדש את השטחים שאיבדה בניו מקסיקו, טקסס ואריזונה. פרטי ההסדר נתונים לשיקולכם. עליך להודיע לנשיא [של מקסיקו] על ההצעה הנ"ל בסודיות מוחלטת ברגע שיהיה ברור כי מלחמה עם ארצות הברית עתידה לפרוץ, ולהציע כי הנשיא, ביוזמתו האישית, יזמין את יפן להצטרף לתוכנית זו; ובאותו הזמן, להציע לתווך בינינו לבין יפן. אנא הבא לתשומת לבו של הנשיא כי השימוש הבלתי מתפשר שלנו בצוללות טומן בחובו סיכוי שאנגליה תיאלץ להציע שלום תוך מספר חודשים.

Cquote3.svg

תגובת הממשלה המקסיקנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא מקסיקו, ונוסטיאנו קאראנסה, התייעץ עם גנרל בכיר בצבאו וביקש ממנו להעריך את סיכוייה של המדינה להחזיר לעצמה את השטחים הכבושים שהוזכרו במברק. הגנרל קבע כי דבר זה לא יהיה אפשרי או אף רצוי מהסיבות הבאות:

  • ניסיון לכבוש מחדש את השטחים הכבושים משמעו יציאה למלחמה נגד ארצות הברית החזקה.
  • סיוע כלכלי גרמני, נדיב ככל שיהיה, יהיה חסר ערך מכיוון שמקסיקו לא תוכל להיעזר בו על מנת לרכוש נשק ותחמושת שכן ארצות הברית הייתה ספקית אמצעי הלחימה המשמעותית היחידה בכל יבשת אמריקה. בכל הקשור להעברת אספקה גרמנית דרך אוקיינוס האטלנטי קיים ספק גדול אם דבר זה בר ביצוע עקב שליטת הצי המלכותי הבריטי על קווי התעבורה הימיים באזור.
  • גם אם למקסיקו היה מספיק כוח צבאי לכבוש את השטחים מחדש לא ברור כלל אם יש ביכולתה להתמודד עם האוכלוסייה הגדולה של דוברי אנגלית שתעבור לשליטתה.
  • מקסיקו שיתפה פעולה עם מדינות מרכזיות בדרום אמריקה דוגמת ארגנטינה, ברזיל וצ'ילה שעזרו למנוע מלחמה נוספת בין ארצות הברית למקסיקו. הידברות זו הביאה לשיפור היחסים הדיפלומטים בין המדינות. אם מקסיקו תחליט כעת לפתוח במלחמה נגד ארצות הברית הדבר יביא למתיחות ביחסיה עם מדינות דרום אמריקה וקיים חשש שהם יכריזו מלחמה נגד גרמניה ויעברו בסופו של דבר לצידה של ארצות הברית.

קאראנסה, לאחר ששמע את מסקנות הגנרל, דחה באופן רשמי את הצעתו של צימרמן ב-14 באפריל; אולם בזמן הזה ארצות הברית כבר הייתה במלחמה נגד גרמניה.

פענוח המברק[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם יירוטו הועבר המברק לפענוח בחדר 40 - מחלקת הצפנים של הצי המלכותי. המברק הוצפן באמצעות ספר צופן, שבו לכל מילה היה קוד מספרי משלה. מפענחי המברק הסתייעו בפענוח של מברקים קודמים מסוג זה, ותוך שעות אחדות פענחו חלקים עיקריים שלו והבינו את מהותו העיקרית.

עם פענוח המברק עמדו הבריטים בפני דילמה: איך לחשוף את תוכן המברק, ובכך לגרור את ארצות הברית למלחמה, מבלי לחשוף בפניה את העובדה שאנגליה מפקחת על תקשורת דיפלומטית נייטרלית (דבר שהיה עלול להרגיז את האמריקאים ולסכן מקור מודיעיני זה). בריטניה ניחשה נכונה כי השגרירות הגרמנית בארצות הברית תעביר את המברק המוצפן למקסיקו דרך חברת טלגרף מסחרית רגילה.

השגריר הגרמני שינה את המברק קלות לפני ששלח אותו. הוא מחק את ההוראות שנועדו אליו ושינה את הכתובת שהייתה על המברק. הבריטים הבינו שאם הם יצליחו להשיג עותק של המברק החדש, הם יוכלו להעבירו לארצות הברית מבלי שזו תחשוד שהוא יורט. לשם כך הופעל סוכן בריטי במקסיקו סיטי, שהצליח להשיג עותק של המברק המוצפן החדש על ידי מתן שוחד לאחד העובדים בחברת הטלגרף שקיבלה את המברק. אנשי חדר 40 הצליחו לפענח במלואו את המברק החדש שכן הוא הוצפן באמצעות ספר צופן שנפל לידי הבריטים קודם לכן.

המברק בגרסתו המקסיקנית נמסר לשר החוץ הבריטי, ארתור ג'יימס בלפור, והוא מסר אותו, ב-23 בפברואר 1917, לידיו של שגריר ארצות הברית בבריטניה, וולטר פייג'. יומיים לאחר מכן נמסר המברק המפוענח לנשיא ארצות הברית, וודרו וילסון.

על מנת שלא לחשוף בפני גרמניה את יכולתה של בריטניה לפענח את התקשורת המוצפנת שלה, הומצא סיפור כיסוי על כך שהמברק המפוענח נגנב במקסיקו. ארצות הברית גיבתה את סיפור הכיסוי הבריטי אף על פי שידעה שהבריטים פיענחו את המברק בעצמם. גרמניה לא האמינה כי הצופן הסודי שלה פוצח על ידי הבריטים ובחרה להאמין לסיפור הכיסוי הבריטי, תוך שהיא יוצאת לציד מכשפות בחיפוש אחר בוגדים בשגרירות הגרמנית במקסיקו.

פרסום המברק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוך הרוחות בארצות הברית היה באותה עת אנטי-גרמני ואנטי-מקסיקני. כוחות של צבא ארצות הברית היו עסוקים כבר זמן מה במרדף אחר השודד המהפכן המקסיקני פנצ'ו וייה, שערך פשיטות אחדות לתוך ארצות הברית. הנשיא וילסון נטה להפסיק את המרדף, בתקווה שבעקבות הבחירות הצפויות במקסיקו תקום שם ממשלה חדשה, שתביא לאישור חוקה חדשה. הידיעה אודות מברק צימרמן עוררה מתח בין ארצות הברית לבין מקסיקו, משום שהברית המוצעת בו עשויה הייתה למנוע בחירת ממשלה מקסיקנית נוחה לארצות הברית.

ב-1 במרץ מסרה ממשלת ארצות הברית את המברק לפרסום בעיתונות. תחילה האמין הציבור האמריקאי שהמברק הוא זיוף שנועד לגרור את ארצות הברית למלחמה. דעה זו זכתה לעידודם של דיפלומטים מגרמניה, מקסיקו ויפן, וכן לעידוד של פציפיסטים ותומכי גרמניה. במהלך מפתיע ביותר אישר צימרמן, במסיבת עיתונאים בברלין, את אותנטיות המברק, יומיים לאחר שפורסם.

הכעס הציבורי בעקבות מברק צימרמן הוביל לניתוק יחסים סופי של ארצות הברית עם מעצמות המרכז (גרמניה ובעלות בריתה). ב-2 באפריל ביקש הנשיא וילסון מהקונגרס להכריז מלחמה על גרמניה, והקונגרס נענה לו ברוב גדול ב-6 באפריל 1917.

מברק צימרמן לא היה הגורם היחיד לכניסת ארצות הברית למלחמה. צוללות גרמניות תקפו ספינות אמריקניות ליד אנגליה, ואף זו הייתה עילה למלחמה. למברק הייתה חשיבות בהשפעתו על דעת הקהל בארצות הברית והטייתה לכיוון הצטרפות למלחמה. ייתכן שארצות הברית הייתה מצטרפת למלחמה אף ללא מברק צימרמן, אך אין ספק שהמברק גרם להקדמת הצטרפותה, ואף לכך חשיבות רבה.

כדי להסוות את מקורו של המברק המפוענח, שתל אדמירל ויליאם רג'ינלד הול, מפקד המודיעין של הצי, ידיעה בעיתונות הבריטית, ובה ביקורת על יחידתו, על שכשלה ביירוט המברק.

הערכת חשיבותו של פענוח המברק[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפורו של מברק צימרמן הוא הישג יוצא דופן של המודיעין הבריטי, ברמה הטקטית וברמה האסטרטגית. מרכיביו של הישג זה: זיהוי תוכנו של ספר הצופן, יירוט המברק, פענוח המברק, השגת גרסה שונה של המברק כדרך למנוע את חשיפת הדרך שבה התגלה תוכנו, וגולת הכותרת: עשיית שימוש במברק לשם צירוף ארצות הברית למלחמה.

ריי סטנרד בייקר, איש אמונו של וילסון וכותב הביוגרפיה שלו, אמר על מברק צימרמן כי "מעולם לא הונחתה מכה מזעזעת יותר על התנגדותו של וילסון להיכנס למלחמה".‏‏‏[1]

ברברה טוכמן העריכה:

Cquote2.svg

לולא נלכד המברק, ולולא פורסם, אין ספק שהגרמנים היו עושים משהו אחר, שהיה מכניס את ארצות-הברית למלחמה בשלב מאוחר יותר. אך השעה הייתה כבר מאוחרת, ולו המשיכה ארצות-הברית להתמהמה זמן ניכר, אפשר שבעלות-הברית היו נאלצות לפתוח במשא ומתן על שלום. מבחינה זו, שינה מברקו של צימרמן את מהלך ההיסטוריה. אך מצד שני, כפי שאמר סיר וינסטון צ'רצ'יל, תמיד משתנה מסלול ההיסטוריה על ידי משהו, אם לא על ידי ספק מסוים - כי אז על ידי מברק שנקלט. מברקו של צימרמן כשלעצמו לא היה אלא חלוק נחל בדרכה הארוכה של ההיסטוריה. אך כידוע, חלוק נחל קטן יכול להרוג את גלית. המברק מחה את אשליית האמריקנים שיכולים הם לעסוק בשלהם תוך ריחוק מאושר מכל שאר האומות. מבחינת ענייני העולם הייתה זו קנוניה פעוטה של מיניסטר גרמני. לגבי חייו של העם האמריקני היה זה קץ האמונה התמימה.‏‏‏[2]

Cquote3.svg

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ברברה טוכמן, מברק צימרמן: המברק שהניע את ארצות-הברית להיכנס למערכה במלחמת העולם הראשונה, הוצאת דביר, 2003, עמ' 210.‏
  2. ^ ברברה טוכמן, מברק צימרמן: המברק שהניע את ארצות-הברית להיכנס למערכה במלחמת העולם הראשונה, הוצאת דביר, 2003.‏
ערך מומלץ
Article MediumPurple.svg