מגה-פאונה של הפליסטוקן
_601399.jpg)
המגה-פאונה של הפליסטוקן הוא מונח המתאר את פאונת בעלי החיים הגדולים ביותר (למעלה מ-40 קילוגרם) אשר חיו בעולם מלפני 2.58 מיליון שנה עד לאחרי עידן הקרח האחרון לפני 11,700 שנה בקירוב.
לפי ממצאי מאובנים שונים מרבית הפאונה הקיימת הייתה שונה מזו של תקופת הפליוקן, שקדמה לה ובכך החלה את תור הרביעון. דבר זה נגרם עקב תקופות קיפאון ממשוכות, נדידת יבשות ותחרות בין מינים שונים אשר גרמה למינים הקודמים להיכחד במהירות גבוהה ולמינים אחרים להתפתח למינים חדשים. במשך הפליסטוקן שינויים אלה דעכו, אף שעידני קרח שונים החלו מלפני 125 אלף שנה עד לפני 14 אלף שנה ועד להולוקן.
רבים ממינים אלה נכחדו עם הגעת האדם הקדמון אשר נדד לכל היבשות במהלך אירוע ההכחדה ברביעון (אנ'). ישנם 4 תאוריות המסבירות את היכחדותם: ציד אנושי, פגיעה של שינויי אקלים, מחלות חדשות ופגיעה בידי מטאוריטים. עם זאת רוב החוקרים טוענים שפגיעת האדם הייתה הסיבה העיקרית להכחדתם. כמה מבעלי חיים אלה שרדו עד ההולוקן וחיו לצד האדם המודרני.
רבים מהמינים הגדולים החיים כיום הם קרוביהם של אותם מינים ענקיים, שלעיתים רבות היו גדולים מהם בהרבה.
מגה-פאונה לפי יבשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
אירואסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברחבי אירואסיה הקדומה השתרעו ערבות רחבות וטונדרה במשך עידני הקרח שהחליפו את נופי היערות הגדולים. ערבות רחבות אלה הכילו מינים גדולים שגודלם עזר להם להילחם בקור. בין יצורים גדולים אלה היו הפיל ישר-החט, מינים של ממותות כמו ממותת הערבות והממותה הצמרית, הקרנף הצמרי, הסטפנורינוס והאלסמותריום, מיני היפופוטמיים אסייתיים, איילי המגלוצרוס והצרוולציס ומינים שונים של סוסים ושל אנטילופות. עדרים אלה משכו טורפים גדולים כמו ההומותריום, אריה המערות וצבוע מערות ששגשגו בעידן הקרח. יונקים ענקיים נוספים היו הסטגודון, שור הבר, הלפטובוס ומיני ביזונים, דוב המערות, השיוותריום, הברבורופליס וקוף הענק גיגנטופיתקוס. בסוף הפליסטוקן התגוררו ביבשת גם בני אדם כמו האדם הניאנדרתלי ואנשי קרו מניון.
אפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המגה-פאונה באפריקה הכילה מינים גדולים אשר התפתחו לצד ראשוני האנשים, לרבות המינים הומו ארקטוס שגילה את השימוש באש והחל לנדוד החוצה מאפריקה והומו ספיינס, האדם המודרני. ייתכן שבצל האבולוציה המשותפת יכלו מינים גדולים לשרוד לצד ראשוני האנשים ולהפך ואולי לכן אפריקה שוקקת בחיות גדולות כמו קרנפים, פיל אפריקני, תאואים והיפופוטמים וכן עדרי אנטילופות וזברות גדולים. בעבר היו מינים גדולים יותר כמו הדינותריום דמוי-הפיל שחי לצד האנכילותריום, המטרידיוכרוס, צבוע הפכיקרוקוטה, הפלוראוביס, האוגנדקס והחתול דינופליס.
אמריקה הצפונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
באמריקה הצפונית היו מינים שונים שחלקם נעו צפונה מאמריקה הצפונית בעוד אחרים עשו את המסע ההפוך לדרום אמריקה ויצרו סביבות חדשות. מינים נוספים השתמשו בגשר היבשה של ברינג שהוביל מאסיה כדי להגר בין היבשות. דבר זה יצר כור היתוך של מגוון מינים ממוצאים שונים.
ביבשת השתרעו מינים עצלני קרקע כמו המגלוניקס, הארמותריום, הגליפטידוניים, המיקסוטוקסודון, העוף הטורף טיטאניס והנאוכרוס - כולם ממוצא דרום אמריקני. לצידם חיו עדרי צמחונים כמו האאוצרתריום והבותריום, ביזון קדמוני וגדול קרניים ולצידם מיני ממותות, מסטודון, צרוולציס, כליקותריים, גמליים כמו הקמלופס וטיטאנוטילופוס, סוסים כמו סוס יוקון וסוס הגרמן, טפירים ובונה ענק. עדרי הצמחונים משכו טורפים גדולים כמו סמילודון, הומותריום, זאב בלהות, דוב קצר פנים, ברדלס אמריקני המהיר ואריה אמריקני.
האדם המודרני היגר ליבשת אמריקה לפני 30,000-11,000 שנים בקירוב והוא הכחיד את מרבית החיות הגדולות בה (לפחות 90 מיני מגה-פאונה). כיום החיה היבשתית הכי גדולה בצפון אמריקה הוא הביזון האמריקני.
אמריקה הדרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמריקה הדרומית של הפליסטוקן הייתה מושפעת מההגירה צפונה של הפליוקן כאשר מספר מינים (בעיקר עצלני הקרקע) נעו צפונה. אירוע זה השפיע על רוב המינים הגדולים ביבשת אשר פתח אותם לתחרות מצד טורפים ומינים מפותחים וגרם להכחדת מינים רבים. מאמריקה הצפונית הגיעו טורפים גדולים כמו הסמילודון והארקטותריום וכן הפומה והיגואר ולצידם מיני למות, סוסים כמו היפודיון, איילים, טפירים וגומפותריומיים כמו הסטגומסטודון. הללו התאקלמו לסביבה בה דלשינאים ענקיים ובראשם המגתריום שהגיע לגודל של פיל, הדואדיקורוס, הגליפטודון וההולמסינה, פרסתנים כמו הטוקסודון והמקרוקניה ומכרסמים גדולים כמו הקפיבארה והג'וספורטיגסי.
אוסטרליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מגה-פאונה של אוסטרליה
אוסטרליה הייתה יעד מבודד זמן רב והתפתחה בה פאונה של כיסאים ויונקי ביב ענקיים, עופות לא מעופפים וזוחלים טורפים ששגשגה עד הגעת האדם ליבשת לפני 65-70 אלף שנה. היצור הגדול ביותר בה היה הדיפרוטודון, מעין וומבט ענקי צמחוני ששקל כמו קרנף. לצידו חיו חיות כיס כמו הזיגומטורוס, הפרוקופטודון, הסתנורוס, טפיר הכיס, ואריה הכיס הטורף. לצידם חיו עופות הדרומורניס והגניאורניס הענקיים, הצב מיאולניה וזוחלים טורפים כמו המגלניה, הוונאמבי ותנין הקווינקנה.
כיום מרבית הפאונה הגדולה נכחדה. הגדול שבכיסאים החיים בה כיום הוא קנגורו אדום וגדול העופות הוא האמו. ואולם הגדול שבזוחלי אוסטרליה והחיות בכלל הוא תנין הים, הגדול שבכל מיני הזוחלים.
איים מבודדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
באיים מבודדים התפתחו מינים ייחודים שעברו ענקיות איים והם היו מאחרוני המינים שנכחדו בסוף הפליסטוקן, עקב בידודם וחלקם נכחדו רק בהולוקן, לפני כמה אלפי שנים. באיים כמו ניו זילנד שגשגו עופות המואה הענקיים ובראשם הדינורמיס אשר שימשו מזון לעיט האסטי הענק. במדגסקר חיו עופות הפיל כמו האפיאורניס, מיני היפופוטם מלגשי, התנין וואיי ולמורי ענק כמו מגלדאפיס ולמור ענק. ממותות צמריות שרדו באי וראנגל, הממותה הננסית (שעברה גמדות איים) חיה באיי התעלה של קליפורניה וממותה נוספת שרדה באיי הים התיכון לצד מינים קטנים של פילים, היפופוטמים וצבי ענק. באינדונזיה חיו מיני סטגודונים ולטאות כוח גדולות. הצב סילינדרספיס חי במאוריציוס ורודריג ומינים של הצבים מיאולניים והתנינים מקוסוכיניים שרדו בקלדוניה החדשה. באיי הקריביים חיו מיני עצלני קרקע ננסיים כמו המגלוקנוס.