אדם (סוג)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgאדם
Homo Models.JPG
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: פרימטים
על־משפחה: הומינואידים
משפחה: הומינידים
תת־משפחה: הומיננאים
שבט: הומיניניים
סוג: אדם
מינים

הומו הביליס
הומו ארגסטר
הומו ארקטוס
הומו היידלברגנסיס
אדם ניאנדרטלי
הומו ספייאנס
ראו מינים נוספים בגוף הערך

שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Homo
‏(ליניאוס)

סוג האדם (שם מדעי: Homo, מלטינית: "אדם") הוא סוג טקסונומי בתת-שבט ההומינינים בסדרת הפרימטים. סוג האדם כולל את המין האנושי בן ימינו הומו ספיינס, וכן הוא כולל מספר מינים קרובים אשר כבר נכחדו, ומוכרים למדע רק מתוך שלדים מאובנים.

על פי הקונצנזוס המדעי כיום בתחום הפלאואנתרופולוגיה, התפתח סוג האדם בתחילת תקופת הפלייסטוקן, לפני כ-2 עד 2.5 מיליון שנה, ממין כלשהו של אוסטרלופיתקוס. המאפיין האנטומי הברור ביותר של סוג האדם הוא גידול דרמטי של המוח, אשר בהשוואה לגודל הגוף הוא גדול ממוחות כל שאר הפרימטים, ואף ממוחות כל שאר בעלי החיים על כדור הארץ. מוחם הגדול איפשר למיני סוג האדם לפתח יכולת קוגניטיבית חסרת תקדים, תרבות וטכנולוגיה. על פי סברה מקובלת, סוג האדם מתאפיין ביכולתו הייחודית לסתת כלי אבן, ובכך פתח את התקופה הפלאוליתית.

שלושת המינים המקובלים כמעט על כל החוקרים בתחום כשייכים לסוג האדם הם הומו ספיינס, הומו ארקטוס והומו הביליס. מספר מינים נוספים שהוצעו, כגון האדם הניאנדרטלי, האדם הדניסובי,הומו פלורסיינסיס והומו היידלברגנסיס, שייכים אף הם לכל הדעות לסוג האדם, אך יש הסבורים שנכון יותר לסווגם כתת מינים או אוכלוסיות ייחודיות של שלושת המינים הקודמים.

היסטוריה של הגדרת סוג האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה-18 פתח חוקר הטבע השבדי קארולוס לינאוס במבצע מיון טקסונומי של כל עולם החי והצומח על בסיס המורפולוגיה והאנטומיה שלהם. במסגרת זו הנהיג לינאוס את שיטת השם המדעי הכפול, שבו המילה הראשונה מציינת את הסוג והשנייה את המין. שיטה זו משמשת עד היום כבסיס המיון הטקסונומי בביולוגיה. בהגיעו אל האדם שמר לינאוס על אותם עקרונות מנחים ששימשו אותו למיון שאר עולם החי - הוא מיין אותו ביחד עם הקופים לאותה סדרה - ה"פרימטים", והעניק לו את השם המדעי הכפול "הומו ספיינס". שם הסוג "הומו" פירושו בלטינית "אדם" או "בן אנוש" (זהו גם שורש המונחים "הומני" ו"הומניזם"). המונח הומוסקסואליות (ובוודאי הקיצור העממי "הומו") עדיין לא היו בשימוש בתקופתו של לינאוס, והם גזורים משורש אחר, המילה היוונית ὁμός (תעתיק: "הומוס") שמשמעותה "זהה".

שם המין "ספיינס" שהעניק לינאוס לאדם פירושו "נבון" ביוונית. למרות שלינאוס לא היסס להגדיר מינים יחידים בסוגם, הוא לא סבר שספיינס חייב להיות מין יחיד בסוג הומו. במהדורה משנת 1758 של ספרו Systema naturæ הוא כלל מיני אדם נוספים כמו הומו סילבסטריס (Homo sylvestris כלומר "אדם היער", ככל הנראה בעקבות שמועות מעורפלות על אורנגאוטנים באי ג'אוה), הומו מונסטרוסוס (Homo monstrosous כלומר האדם המפלצתי, בעקבות שמועות על אנשים גמדים וענקים מרחבי העולם) והומו פרוס (Homo ferus כלומר אדם הפרא, בעקבות שמועות על ילדים שאומצו על ידי זאבים וחיות אחרות). ואולם למינים אלו לא נמצא ביסוס מדעי, וספיינס נותר כמין היחידי בסוג הומו.

כמאה שנה לאחר מכן, בשנת 1864, הציע הגאולוג הבריטי וויליאם קינג את האדם הניאנדרטלי כמין השני בסוג האדם, ונתן לו את השם המדעי הרשמי הומו ניאנדרתלנסיס (Homo neanderthalensis). אף שמעולם לא התעורר ספק בשייכותו של האדם הניאנדרטלי לסוג האדם, עד היום אין הסכמה בין החוקרים האם הוא שונה דיו מספיינס להצדקת מין משלו, או שיש לסווג אותו כתת-מין של ספיינס. הסתייגות דומה התעוררה כאשר בשנת 1908 הגדיר האנטומאי הגרמני אוטו שֶטֶנְזַאק את הומו היידלברגנסיס, על פי לסת מאובנת שנמצאה ליד היידלברג, כמין נוסף בסוג האדם. אף שאין ספק בשיוכו של "אדם היידלברג" לסוג האדם, רבים מסווגים אותו ומאובנים דומים מתקופתו למינים ספיינס או ארקטוס.

"אדם יאווה" ו"אדם פקין", לעומת זאת, הוגדרו בתחילה לסוגים נפרדים מסוג האדם - פיתקאנתרופוס ארקטוס וסינאנתרופוס פקיננסיס. זאת משום שהנפח הפנימי של הגולגולת במאובנים אלו, המעיד על גודל המוח, הוא כ-800 עד 1100 סמ"ק בלבד, קטן משמעותית מזה של אדם בן-ימינו (בממוצע כ-1350 ורק לעתים רחוקות מאוד נמוך מ-1100), אף כי עדיין גדול משמעותית מזה של קופי-אדם (עד 500 סמ"ק בזכרים הגדולים ביותר של שימפנזה וגורילה). אך בשנות ה-40 של המאה ה-20 הציע האנטומאי היהודי-גרמני פרנץ ויידנרייך שאדם ג'אווה ואדם פקין שייכים למעשה לאותו המין בסוג האדם, ובשנות ה-50 קיבל הביולוג האבולוציוני ארנסט מאייר הצעה זו, וצרף רשמית את שני המינים למין אחד תחת השם הומו ארקטוס. בכך היה הומו ארקטוס למין הראשון השונה מספיק על-מנת להחשב, על דעת כל הטקסונומים כיום, כמין נפרד מספיינס, ועדיין דומה לו מספיק על מנת להיכלל, על דעת כל הטקסונומים, בסוג הומו. בגלל מוחו הקטן יחסית, הומו ארקטוס הרחיב באופן ניכר את הגדרת סוג האדם.

סוג האדם הורחב אפילו יותר בשנת 1964, כאשר הציע לואיס ליקי לכלול בו מין חדש שהגדיר בשם הומו הביליס, על-פי מספר מאובנים שגילה בערוץ אולדובאי. נפח המוח של כמה מאובני הביליס מחושב כ-550 סמ"ק בלבד.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה תכונות ייחודיות לבני הסוג האדם (Homo), המבדילות אותם משאר הפרימטים. חלק מתכונות אלו מתקיימות גם אצל פרימטים אחרים באופן פחות בולט:

  • נפח גולגולת גדול - מקום נרחב יותר למוח גדול יתר. התאפשר בין השאר בעקבות החלשותו והצרתו של שריר הלסת.
  • הליכה על שתיים - משותפת לאדם ולסוגים קרובים לו שנכחדו.
  • בניית כלים מורכבים ובנית כלים בעזרת כלים. זאת בניגוד לבניית כלים פשוטים שנעשית על ידי הרבה יונקים ועופות, כגון סכר של בונה וקן של ציפור.
  • תקשורת ושפה מורכבים ונטייה ספונטנית לפתח שפה בין קבוצת בני אדם חסרי שפה משותפת. שימפנזים וגורילות יכולים ללמוד את שפת הסימנים והם גם ילמדו את צאצאיהם להשתמש בה. אולם שימפנזים וגורילות לא יפתחו שפה באופן ספונטני.

מיני הסוג אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מין
שם מדעי
שחזור חי בתקופה
(מיליוני שנים לפני זמננו)
אזור גאוגרפי גובה בוגר משקל בוגר נפח המוח (סמ"ק) ממצאי מאובנים התגלה לראשונה קיבל את שמו
הומו הביליס
H. habilis
(האדם המיומן)
Homo habilis-cropped.jpg 2.33 – 1.44 מזרח ודרום אפריקה 1.0 – 1.5 מטר 33 – 55 ק"ג 660 מרובים 1960 1964
הומו רודולפנסיס
H. rudolfensis
(התגלה באזור ימת רודולף)
Homo rudolfensis-KNM ER 1470.jpg 1.9 קניה 750 גולגולת אחת, ייתכן חלקי שלד ממספר פרטים 1972 1986
הומו גאורגיקוס
H. georgicus
(התגלה בגאורגיה)
Homo Georgicus IMG 2920.JPG 1.8 גאורגיה 600 – 750 מספר פרטים, מהם 5 גולגלות 1999 2002
הומו ארגסטר
H. ergaster
(האדם העובד)
Nariokotome Boy Reconstruction.jpg 1.9 – 1.4 מזרח ודרום אפריקה 1.7 – 1.85 מטר 700 – 850 מרובים 1975
הומו ארקטוס
H. erectus
(האדם הזקוף)
Homo erectus.JPG 1.4 – 0.2 אפריקה, אסיה (יאווה, סין, קווקז) 1.8 מטר 60 ק"ג 850 (קדומים) – 1,100 (מאוחרים) מרובים 1891 1892
הומו היידלברגנסיס
H. heidelbergensis
(התגלה באזור היידלברג)
Homo heidelbergensis (10233446).jpg 0.6 – 0.35 אירופה, אפריקה, סין 1.8 מטר 60 ק"ג 1,100 - 1,400 מרובים 1908
אדם ניאנדרטלי
H. neanderthalensis
(התגלה בעמק ניאנדר)
Neandertaler-im-Museum.jpg 0.35 – 0.024 אירופה, מערב אסיה, המזרח התיכון 1.6 מטר 55 – 70 ק"ג(heavily built) 1,200 - 1,900 מרובים 1829 1864
הומו פלורסיינסיס
H. floresiensis
(התגלה באזור האי פלורס)
Homo floresiensis adult female - model of head - Smithsonian Museum of Natural History - 2012-05-17.jpg 0.10 – 0.012 אינדונזיה 1.0 מטר 25 ק"ג 400 7 פרטים, מהם גולגולת מושלמת אחת 2003 2004
אדם מודרני
H. sapiens
Anthropos - pravěký člověk.JPG 0.2 – הווה בכל העולם 1.4 – 1.9 מטר 50 – 100 ק"ג 1,000 - 1,850 קיים כיום 1758

הערות לטבלה:

  • השם המדעי הכפול של מין מורכב משם הסוג ואחריו שם המין. למשל "הומו ספיינס" מורכב משם הסוג הומו ("אדם" בלטינית) ושם המין ספיינס ("חושב" או "נבון" בלטינית).
  • מינים שונים מוגדרים לרוב כאוכלוסיות שאינן יכולות להעמיד בני-כלאיים פוריים זו עם זו, אך זאת כמעט בלתי-אפשרי לקבוע על סמך מאובנים בלבד, ולכן אין הסכמה במדע על מעמד כל המינים. חוקרים בעלי גישה "אחדנית" (lumper) יעדיפו לאחד כמה מינים למין אחד. למשל חוקרים רבים כוללים את ארגסטר וגאורגיקוס במין ארקטוס, והמין קפרנסיס מבוסס כיום על כיפת גולגולת יחידה ורוב החוקרים יעדיפו לכלול אותה במין היידלברגנסיס.
  • לעומת זאת, ההצעה לכלול את האדם הנאנדרטלי במין האדם המודרני (ספיינס) עדיין לא התקבלה על מרבית החוקרים. זאת משום שמעצמות ניאנדרטלים הצליחו למצות DNA, ועד עתה לא נמצאו בו ראיות כלשהן לרביית כלאיים פוריה בין נאנדרטלים ובני אדם מודרני, למרות ששני המינים חיו צד בצד באירופה לפני כמה עשרות אלפי שנים.

מקומו של סוג האדם באבולוציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיוקן פליוקן פלייסטוקן שימפנזה שימפנזה מצוי שימפנזה ננסי גורילה גורילה פראנתרופוס סהלאנתרופוס צ'אדנסיס אורורין טוגננסיס ארדיפיתקוס רמידוס אוסטרלופיתקוס אדם (סוג) אדם ניאנדרטלי אדם ניאנדרטלי אדם מודרני אדם מודרני הומו ארקטוס הומו הביליס ארדיפיתקוס קדבה אוסטרלופיתקוס אפריקנוס אוסטרלופיתקוס אנמנסיס אוסטרלופיתקוס אפרנסיס אוסטרלופיתקוס גרהי הומו פלורסיינסיס הומו היידלברגנסיס הומו אנטקסטור קניאנתרופוס פלטיאופוס הומו גאורגיקוס הומו ארגסטר הומו רודולפנסיס אוסטרלופיתקוס בהרלגזלי פרנתרופוס אתיופיקוס פרנתרופוס בויזאי פרנתרופוס רובוסטוס
לוח זמנים של שושלת האדם על פי מיני הומינידים מאובנים (פסים כהים). המינים מסודרים אנכית על פי דמיון כללי ביניהם, אך קשה לקבוע במדויק איזה מין התפצל מאיזה מין אחר. מינים שמהם נמצאו מאובנים רבים יותר מסומנים בפסים יותר רחבים אנכית. העץ הפילוגנטי (ירוק) משחזר את יחסי הקרבה ותאריכי הפיצול על פי רצפי הגנום של אדם מודרני, שימפנזה מצוי, שימפנזה ננסי, גורילה ואדם נאנדרטלי (מיצוי DNA מעצמות מאובנות).
לחצו כדי להקטין חזרה
בעלי חיים מיתרניים יונקים פרימטים קופים צרי-אף הומינואידים הומינידיים הומינינאים פונגינאים גוריליניים הומיניניים פאנינים הומינינים אדם שימפנזה גורילה אורנגאוטן גיגנטופיתקוס דריופיתקוס אורנגאוטן בורנאי אורנגאוטן סומטרי גורילה מזרחית גורילה מערבית שימפנזה מצוי שימפנזה ננסי אדם מודרני אדם ניאנדרטלי הומו ארקטוס הומו הביליס אוסטרלופיתקוס פראנתרופוס ארדיפיתקוסתרשים סכמטי של הומינואידים.jpg

לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

סיווג וחלוקה טקסונומית של משפחת ההומינידיים

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]