מוריסטן
המוריסטן (פרסית: بیمارستان בִימָרֶסְטָאן - בית חולים[1], או: تيمارِسْتان תִימָרֵסְתָאן- בית משוגעים) הוא מתחם גדול ורבוע של רחובות, כיכרות, חנויות ובתי מלאכה ברובע הנוצרי בעיר העתיקה בירושלים.
תוכן עניינים |
היסטוריה[עריכה]
בתקופה הביזנטית שימש המתחם בתור ה"פורום רומאנום" של איליה קפיטולינה. בתקופה הצלבנית שלטו במתחם אנשי המסדר ההוספיטלרי, שבנו במקום אכסניה, כנסייה ובית חולים. לאחר כיבוש ירושלים בידי צלאח א-דין הוקם בשטח בית החולים ההוספיטלרי בית חולים פסיכיאטרי, ושם המקום היה ל"מוריסטן", מכיוון שא-דין ואנשיו היו מכורדיסטן. המוסלמים הרסו את המתחם והוא עמד בחורבנו עד שלהי המאה ה-19.
בשנת 1860 לערך מסרו העות'מאנים את חלקו המזרחי של המתחם, הגובל בשוקי הרובע המוסלמי, לידי הגרמנים, שבנו במקום כנסייה לותרנית - "כנסיית הגואל". בעת בניית הכנסייה התגלו שרידים של הכנסייה הצלבנית שהייתה במקום, ושרידיה משולבים בכנסייה החדשה. כנסיית הגואל נחנכה ב-31 באוקטובר 1898 בביקורו של הקיסר הגרמני וילהלם השני בארץ ישראל.
לאחר שמסרו הטורקים את השטח לידי הגרמנים, עלה בהם החשש כי מעצמות מערביות נוספות ידרשו אף הן דריסת רגל בירושלים, ולכן מיהרו למכור את המתחם הנותר במחיר נמוך לכנסייה היוונית-אורתודוקסית, בתנאי שתבנה במתחם בתי מגורים, אכסניות ואזור מסחרי.
השוק נבנה בשנת 1903. בשטח נבנו מספר מבנים, ובהם כשבעים חנויות הפתוחים אל עֵבר רחובות ישרים ורחבים ובמרכזם כיכר מרכזית. התוצאה מהווה דוגמה נדירה של בנייה על-פי תכנון-כולל של אזור בעיר העתיקה.
מעל המבנים בחלק המערבי של המתחם נבנתה קומה שנייה. לקומה זו הוכן כניסה-ראשית ברחוב, במקום צנוע ונפרד מהחנויות, ממנו עולים לאולם-כניסה גְבה-תקרה, ובצדדיו שני אולמות ציבוריים. מאולם-הכניסה יוצא מערכת של גשרים המחברת אותו אל הקומה-השנייה בשאר הבניינים, שם נבנו חדרים למגורי צליינים. כך נוצר בקומה העליונה מתחם אוטונומי בעל אופי שונה מהמסחר שהתנהל תחתיו. קומה זו נועד להיות אכסניה לקליטת עולי-רגל עבור כנסיית הקבר הסמוכה. כאן שכנה אכסניית סנט ג'ון, שנקראה על שם כנסיית יוחנן המטביל שמדרום לה.
השוק והכיכר נקראו "שוק אבטימוס", על שם הפטריארך היווני-אורתודכסי דאז. (בבעלות הכנסייה עמד אז גם רובו של השוק הסמוך לשער יפו, שגם הוא כוּנה על שם הפטריארך "אל-בטראק").
במתחם מצויות חנויות שונות ובכללן חנויות למוצרי עור, בדים, שטיחים, מסעדות ובתי קפה. בפינתו הצפון-מזרחית של המתחם שוכנות מספר חנויות למוצרי עור. הסיבה לכך היא שפינה זו שוכנת בסמיכות לשוק הצבעים, בעבר אכסניה לבורסקאים בעיר העתיקה. זאב וילנאי מספר שמספר יהודים שעסקו בסחר בדים ואריגים החזיקו בעבר חנויות במקום[2].
עקב מיעוט התיירים ברובע, רק חלק מהחנויות במתחם פעילות. במרכז המתחם מצויה מזרקת מים בסגנון נאו-בארוקי. המזרקה נבנתה לכבוד חצי יובל שנות שלטונו של הסולטאן העות'מאני עבדול חמיד השני שחל בשנת 1900, אם כי המזרקה נבנתה יחד עם השוק רק בשנת 1903. לקראת שנת 2000 שופצה ונוקתה המזרקה אך עד חודש יולי 2008 לא זרמו בה מים. ביום 14 ביולי 2008, לאחר שנוקתה המזרקה ומערכותיה העתיקות מהפסולת והבוץ שדבקו בה במשך השנים, לאחר שהוחלפו מערכות השאיבה ונוקו הצינורות, הצליחו מהנדסי החברה לפיתוח מזרח ירושלים להפעיל את המזרקה וכיום היא פועלת באופן חלקי.
בית חולים סנט ג'ון[עריכה]
בשנת 1948 נותק בית החולים סנט ג'ון לרפואת עיניים, ששכן בדרך חברון (מלון הר ציון של ימינו) ממתרפאיו, שרובם ככולם היו הערבים. עקב כך הועבר בית החולים אל המוריסטן, מקומו ההיסטורי של בית החולים ההוספיטלרי, שחברי מסדר סנט ג'ון הבריטי ראו עצמם כממשיכי דרכו. בית החולים שכן במוריסטן עד שהועבר למבנה מודרני בשכונת שייח ג'ראח ב-1960.
נאות דוד[עריכה]
מבנה בעל חשיבות במתחם הוא בניין המכונה "נאות דוד", והוא שוכן במערבו של מתחם המוריסטן. בקומה השנייה של בניין זה שכנה אכסניית סנט ג'ון. כמו כל המתחם, האכסניה הייתה ועודנה בבעלות הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית, אך עם השנים הוחכרה על ידי הפטריארכיה לגורמים שונים.
בשנות השמונים היה בעל החזקה בנכס ארמני בשם מרדוריס מטוסיאן. בראשית שנות התשעים נקנתה החזקה על האכסניה מידיו בידי עמותת עטרת כהנים שפועלת ליישב יהודים בעיר העתיקה מחוץ לתחומי הרובע היהודי. במסגרת העסקה שולמו על ידי העמותה ובמימון משרד השיכון שבראשו עמד אז אריאל שרון, כמיליון ומאתיים אלף דולר.
כניסת הגורמים היהודים לבניין לוותה במחאה מצד חלק מן הערבים תושבי האזור. למחאה הצטרפה בעלת הנכס, הכנסייה היוונית אורתודוקסית, שניסתה להפעיל אמצעים משפטיים על מנת לבלום את אכלוס הבית על ידי מתיישבים יהודים, אך הדבר לא עלה בידה. בסיום הסכסוך המשפטי קבע בית המשפט העליון כי העמותה רשאית ליישב בבניין עשר משפחות, וכך נעשה.
עם כניסת התושבים היהודיים לבניין הוענק שֵם עברי ומאז, המתחם היהודי בקומה העליונה (שהייתה בעבר "אכסניית סנט ג'ון" ) נקרא: "נאות דוד". באולמות הצדדיים באזור הכניסה של האכסניה הוקמו ישיבת לנתיבות ישראל ובית הכנסת עת לחננה על-שם אלחנן אתאלי.
גלריית תמונות[עריכה]
-
המצבה והדגל לזכר המסדר ההוספיטלרי במוריסטן
-
רחוב המוריסטן. מימין כנסיית הגואל
-
המזרקה
קישורים חיצוניים[עריכה]
יוסף פטריך, המיבנה של רובע המוריסטן בירושלים בתקופה הצלבנית, קתדרה 33, אוקטובר 1984, עמ' 16-3
הערות שוליים[עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
