כנסיית הגואל

מיקום הכנסייה ברובע הנוצרי

כנסיית הגואל ב-1900

השער הצלבני לפני ששולב בכנסייה, כפי שצולם בידי פליקס בונפיס בשנת 1870

_{קואורדינטות: 31°46′40″N 35°13′50″E}

כנסיית הגואל היא כנסייה לותרנית פרוטסטנטית ברובע הנוצרי של העיר העתיקה בירושלים.

הכנסייה נבנתה בין השנים 1893- 1898. אבן הפינה שלה הונחה על ידי יורש העצר הפרוסי פרידריך השלישי, כחלק מבקורו במזרח התיכון לרגל השתתפותו בחנוכת תעלת סואץ. הקרקע עליה הוקמה הכנסייה ניתנה במתנה ליורש העצר הפרוסי על ידי סולטאן העות'מאני. הכנסייה נחנכה ב-31 באוקטובר 1898 בביקורם של הקיסר הגרמני וילהלם השני ובנו של פרידריך וילהלם, ואשתו הקיסרית אוגוסטה ויקטוריה בארץ ישראל. שלט בשפה הגרמנית, המספר על חנוכת הבית והקמתו, תלוי על אחד מהקירות באולם התפילה.

הכנסייה שוכנת בקצה הרובע הנוצרי, בסמוך לאזור של חנויות ובתי קפה ששמו מוריסטן. האזור קבל את שמו משום שבתקופה הצלבנית שכן במקום זה בית החולים סנט ג'ון, על שם יוחנן הקדוש, של המסדר ההוספיטלרי. לאחר כיבושה מחדש של ירושלים על ידי המוסלמים, אשפזו המוסלמים את פצועיהם בבית חולים זה, והם אלו שהעניקו למתחם את השם "מוריסטאן", שיבוש של המילה הפרסית "בִימָרֶסְטָאן" - בית חולים.

במתחם המוריסטן, בנוסף לבית החולים הגדול, שכנו שתי כנסיות - כנסיית סנטה מריה לטינה וכנסיית סנטה מריה הגדולה (מז'ורה). הקטנה מבין השתיים, סנטה מריה לטינה, הוקמה במאה ה-12 מתרומות של סוחרים מהעיר אמאלפי שבאיטליה. היא נבנתה, ככל הנראה, בפיקוחו של גרארדוס (או ג'רארד) המבורך, מי שמאוחר יותר היה המייסד של המסדר ההוספיטלרי. כנסיית הגואל בנויה על שרידי כנסייה זו, וחלקים מהבניין המקורי של הכנסייה שולבו במבנה הכנסייה החדש. השרידים של הכנסייה מהתקופה הצלבנית בולטים בעיקר בכניסה הצפונית (החסומה, בדרך כלל) לכנסייה (מול כנסיית אלכסנדר נבסקי). העיטורים משער הכנסייה הצלבנית מתארים את חודשי השנה על פי פעולות חקלאיות. בוני כנסיית הגואל לא נקטו בפעולות שימור "מדעיות" כאשר שילבו את השער העתיק בכנסייה החדשה, וכתוצאה מכך יש להיעזר בצילומים עתיקים (דוגמת זו של פליקס בונפיס המוצגת כאן) כדי לזהות מה חדש ומה עתיק.

בצמוד לבניין הכנסייה ישנה אכסניה לותרנית ובה משולב שריד אחר מהתקופה הצלבנית: "קלויסטר" - חצר מוקפת עמודים אשר היוותה חלק מבניין סמוך לכנסיית סנטה מריה לטינה. באחד הפתחים המובילים לקלויסטר, משני עבריו, שרועים שני אריות המהווים בסיסים לעמודים. ככל הנראה אחד משני האריות הללו הוא צלבני במקורו, ונמצא בעת בניית כנסיית הגואל.

הכנסייה, הבנויה באבן שיש לבנה בסגנון נאו-רומנסקי איטלקי, תוכננה על ידי האדריכל פרידריך אדלר. האדריכל וחוקר ירושלים דוד קרויאנקר מוצא קווי דמיון ביו מבנה כנסית הגואל ומגדל הפעמונים שלה לבין הקתדרלה בעיר פיאצ'נצה שבאיטליה^[1]. על בניית הכנסייה פיקח מהנדס גרמני.

מגדל הפעמונים של הכנסייה מתנשא לגובה 40 מטרים ובולט בקו הרקיע של ירושלים. ניתן לעלות לגג המגדל, שבו תצפית מרהיבה על ירושלים. האדריכל פרידריך אדלר ציין במאמר מקצועי שכתב בשנת 1989, כי מגדל הפעמונים הוכן על פי סקיצות ששרטט הקיסר וילהלם השני בעצמו. לדבריו את ההשראה למגדל הפעמונים קבל וילהלם השני ממגדל הפעמונים בעיירה טיבולי ליד רומא.

בכנסייה מתקיימים בדרך קבע קונצרטים מוזיקליים המנצלים את האקוסטיקה המעולה של אולם הכנסייה.