כנסיית הגואל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיקום הכנסייה ברובע הנוצרי
כנסיית הגואל ב-1900
ממוזער

קואורדינטות: 31°46′40″N 35°13′50″E / 31.77778°N 35.23056°E / 31.77778; 35.23056 כנסיית הגואל היא כנסייה לותרנית פרוטסטנטית ברובע הנוצרי של העיר העתיקה בירושלים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסייה שוכנת בקצה הרובע הנוצרי, בסמוך לאזור של חנויות ובתי קפה ששמו מוריסטן. האזור קיבל את שמו משום שבתקופה הצלבנית שכן במקום זה בית החולים סנט ג'ון, על שם יוחנן הקדוש, של המסדר ההוספיטלרי. לאחר כיבושה מחדש של ירושלים על ידי המוסלמים, אשפזו המוסלמים את פצועיהם בבית חולים זה, והם שהעניקו למתחם את השם "מוריסטן", שיבוש של המילה הפרסית "בִימָרֶסְטָאן" - בית חולים.

במתחם המוריסטן, בנוסף לבית החולים הגדול, שכנו שתי כנסיות - כנסיית סנטה מריה לטינה וכנסיית סנטה מריה הגדולה (מז'ורה). הקטנה מבין השתיים, סנטה מריה לטינה, הוקמה במאה ה-12 מתרומות של סוחרים מהעיר אמאלפי שבאיטליה. היא נבנתה, ככל הנראה, בפיקוחו של גרארדוס (או ג'רארד) המבורך, מי שמאוחר יותר היה המייסד של המסדר ההוספיטלרי. כנסיית הגואל בנויה על שרידי כנסייה זו, וחלקים מהבניין המקורי של הכנסייה שולבו במבנה הכנסייה החדש. השרידים של הכנסייה מהתקופה הצלבנית בולטים בעיקר בכניסה הצפונית (החסומה, בדרך כלל) לכנסייה (מול כנסיית אלכסנדר נבסקי). העיטורים משער הכנסייה הצלבנית מתארים את חודשי השנה על פי פעולות חקלאיות. בוני כנסיית הגואל לא נקטו בפעולות שימור מדעיות, כאשר שילבו את השער העתיק לתוך מבנה הכנסייה החדשה, וכתוצאה מכך יש להיעזר בצילומים עתיקים (כדוגמת זו של פליקס בונפיס המוצגת כאן) כדי לזהות מה חדש ומה עתיק.

הכנסייה נבנתה בין השנים 1893 - 1898. אבן הפינה שלה הונחה על ידי יורש העצר הפרוסי פרידריך השלישי, כחלק מביקורו במזרח התיכון לרגל השתתפותו בחנוכת תעלת סואץ. הקרקע עליה הוקמה הכנסייה ניתנה במתנה ליורש העצר הפרוסי על ידי הסולטאן העות'מאני. הכנסייה נחנכה ב-31 באוקטובר 1898 בביקורם של הקיסר הגרמני וילהלם השני, בנו וילהלם, ואשתו הקיסרית אוגוסטה ויקטוריה בארץ ישראל. על אחד מקירות אולם התפילה תלוי שלט בשפה הגרמנית המספר על חנוכת הבית והקמתו.

בצמוד למבנה הכנסייה נמצאת אכסניה לותרנית ובה משולב שריד אחר מהתקופה הצלבנית: "קלויסטר" - חצר מוקפת עמודים אשר היוותה חלק מבניין סמוך לכנסיית סנטה מריה לטינה. באחד הפתחים המובילים לקלויסטר, משני עבריו, שרועים שני אריות המהווים בסיסים לעמודים. ככל הנראה אחד משני האריות הללו הוא צלבני במקורו, ונמצא בעת בניית כנסיית הגואל.

הכנסייה, הבנויה באבן שיש לבנה בסגנון נאו-רומנסקי איטלקי, תוכננה על ידי האדריכל פרידריך אדלר. האדריכל וחוקר ירושלים דוד קרויאנקר מוצא קווי דמיון ביו מבנה כנסיית הגואל ומגדל הפעמונים שלה לבין הקתדרלה בעיר פיאצ'נצה שבאיטליה[1]. על בניית הכנסייה פיקח מהנדס גרמני.

מגדל הפעמונים של הכנסייה מתנשא לגובה 40 מטר, ובולט בקו הרקיע של ירושלים. ניתן לעלות לגג המגדל, שבו תצפית מרהיבה על ירושלים. האדריכל פרידריך אדלר ציין במאמר מקצועי שכתב בשנת 1989, כי מגדל הפעמונים הוכן על פי סקיצות ששרטט הקיסר וילהלם השני בעצמו. לדבריו את ההשראה למגדל הפעמונים קבל וילהלם השני ממגדל הפעמונים בעיירה טיבולי שליד רומא.

בכנסייה מתקיימים בדרך קבע קונצרטים מוזיקליים המנצלים את האקוסטיקה המעולה של אולם הכנסייה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים - הבניה בעיר העתיקה, עמ' 177-179