מטווח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מטווח חיצוני הנמצא בשימוש אזרחי וצבאי בשבדיה
שוטר מתאמן על קליעה מאקדח במטווח מקורה ומדגים את השימוש באחד מאמצעי הבטיחות - אזניות
ירי באקדח במטווח מקורה

מטווח הוא מתקן המשמש לאימונים ותרגול בכלי ירייה. בכל העולם קיימים מטווחים מקורים ומטווחים חיצוניים. בישראל קיימים מטווחים של צה"ל, מטווחים של הגדנ"ע בניהול צה"ל, ומטווחים פרטיים.

במטווח היורה מתמקם בעמדת הירי וממנה הוא יורה לעבר מטרות. המטרה יכולה להיות עשויית נייר, קרטון, פלסטיק, חרס (האחרון נפוץ מחוץ לישראל בירי ספורטיבי וירי פנאי) ועוד חומרים שונים. ברוב המטווחים בעולם, ובכל המטווחים המוסדרים בישראל, ארצות הברית ובריטניה יש מנהל מטווח או מפקח מטווח (או בצה"ל מפקד מטווח) שתפקידו העיקרי הוא לפקח על שמירת חוקי הבטיחות במטווח.

בישראל משמשים המטווחים להכשרת חיילים לשימוש בנשק (מטווחי צה"ל), להכשרת שוטרים לשימוש בנשק, לאימונים בקליעה, לירי ספורטיבי, לירי כפעילות פנאי, ולהכשרת אזרחים לקבלת רישיון לנשק.

סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוך הערים יש בדרך כלל מטווחים מקורים ומתוחמים בקירות ותקרה ומחוץ לערים יש בדרך כלל מטווחי חוץ. הגורם העיקרי לכך הוא צפיפות האנשים בעיר, מה שמהווה סיכון בטיחותי גדול יותר ממטווח מקורה במידה ומופעל מטווח חוץ בעיר. אף על פי כן, בישראל קיימים מטווחים של הגדנ"ע ושל הצבא שהם חיצוניים או חיצוניים למחצה גם בתוך שטחים עירוניים. גם מטווח חוץ יהיה תחום בגבולות ברורים ובאמצעי קשיח כלשהו (גבעה, קיר עבה ועוד) כדי לשמור על הבטיחות.

מטווח מקורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטווחים מקורים משמשים לירי באקדחים, ורובים חצי אוטומטיים או ידניים. מטווח מקורה מיועד בדרך כלל לירי לטווח קצר יחסית, של עשרות מטרים בלבד. המטווח תחום בקיר עבה מאחורי השטח בו נמצאות המטרות ובקירות צדדיים כדי למנוע פגיעה מכדורים שסטו מהמטרה. במטווח מקורה יש צורך באוורור טוב שיוציא את הגזים הנפלטים בזמן הירי מהנשק אל מחוץ למטווח. רוב התחמושת שנמצאת היום בשימוש מכילה עופרת. במטווח שאינו מאורר כראוי העובדים והטווחים נחשפים לאבק עשוי עופרת הנפלט בעת הירי. קיימת סכנה שהנמצאים בו ייפגעו מהרעלת עופרת.‏[1]

במטווחים בכלל ובמטווחים מקורים במיוחד קיימת סכנה נוספת. בגלל שהרעש במטווח עשויים לעלות על רמות של יותר מ-140 דציבלים. היחשפות לעוצמת רעש הגבוה מ- 110 דציבלים, במשך יותר מכמה דקות עלולה לפגוע בכושר השמיעה. היחשפות ממושכת לעוצמת רעש נמוכה יותר, אך גבוהה מ-85 דציבלים, אף היא עלולה לפגוע בשמיעה.‏[2] לכן כדי להימנע מכך משתמשים באטמי אזניים או באזניות. כדי להתמודד עם סכנה זו ברבים מהמטווחים מפורסמת המלצה להשתמש בשני האמצעים יחדיו. ברוב המטווחים המקורים סוגים מסוימים של מקלעים, ירי אוטומטי, ושימוש בכדורים בקוטר העולה על הגבלה מסוימת, שירי בהם מפיק רעש רב יותר, אסורים.

בישראל אימוני ירי באקדח נערכים כמעט תמיד במטווח מקורה. במטווח מקורה מכשירים שוטרים לירי באקדחים ומתנדבים של המשמר האזרחי לירי ברובה M1 קרבין. גם ירי ברובי אוויר במסגרת מטווחים של הגדנ"ע נערך בדרך כלל במטווח מקורה. גם צה"ל מפעיל מטווחים מקורים.

מטווח לייזר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין מטווחי צה"ל קיימים מטווחי לייזר, בהם יש שימוש בנשק אמיתי שהוסב לנשק שיורה קרני לייזר לעבר המסך. הנשק מחובר בכבל למערכת ממוחשבת המאפשרת לדמות ירי בסביבה בטוחה ללא שימוש באש חיה. האדם שיורה בנשק מכוון ויורה לעבר מטרה או מטרות המוצגות על המסך. על המסך יש חיישנים הקוראים את פגיעת הקרן לעומת המטרה המיוצגת בתוכנת מחשב ומוצגת ליורה. תוכנת המחשב מחשבת את הנקודה בה פגעה הקרן ביחס למטרה וכך מתקבלת התוצאה. ביחידות קרביות בצה"ל ממעטים להשתמש במטווחי לייזר.

מטווח חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטווח חוץ משמש בדרך כלל לירי ברובים ארוכים וכבדים יותר מאלה הנפוצים במטווח מקורה, לירי בנשק אוטומטי ולירי בנשק צלפים. מטווח חוץ יכול לשמש גם לירי באקדחים. ממטווחי החוץ יכולים לשמש לירי ממרחקים קטנים עד גדולים מאוד, ממרחק של 10 מטר ועד למרחקים של יותר מקילומטר. בגלל מגוון כלי הנשק הרחב חלק ממטווחי חוץ גם כן מגבילים את קוטר הכדורים המותר בהם ומתמקצעים בירי מכלי נשק מסוימים.

חלק ממטווחי החוץ הם מקורים למחצה. במטווח כזה המטרות והשטח בין המטרות לעמדת הירי נמצא בחוץ, ואילו עמדת הירי נמצאת תחת קורת גג והיא בדרך כלל מוצלת. מטווח כזה עוזר להתגבר על הקושי שעשוי להיגרם בגלל חום עז או קושי שנוצר בגלל בהירות השמש ומקל על הפעלת מטווח חוץ גם בתנאים של קיץ חם ובהיר במיוחד. מטווח כזה יכול להקל גם על ירי בזמן שיורד גשם.

במטווחי חוץ הסכנה העיקרית היא הגישה החופשית יחסית לשטח המטווח והסכנה שנשקפת לאנשים ולבעלי חיים תועים שיכולים להיכנס בקלות יחסית לשטח האש. לכן במטווחי חוץ נהוג סימון בולט של הזירה בה יש ירי. כשמדובר במטווח חוקי בסופו של המטווח, ולפעמים גם בצדדיו יש מכשול שמטרתו למנוע מכדורים שנורים לעבר המטרות להפוך לכדורים טועים ולסכן עוברי אורח. המכשול יכול להיות עשוי מאדמה (גבעה טבעית שנמצאת במקום), קיר בטון, קיר לבנים, מכשול עשוי שקי חול או קיר מיוחד המעוצב במיוחד בשביל מטווח.

רוב מטווחי צה"ל הם מטווחי חוץ, או מטווחי חוץ מקורים למחצה.

בטיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל מטווח חוקי נהוגים נהלי בטיחות שמטרתם לשמור על הטווחים ועל אנשי הצוות מפני תאונות. בגלל הסכנה הגדולה הנשקפת מתאונות היכולות להתרחש במטווח ברובם המכריע של המטווחים המוסדרים במדינות מפותחות ואף בחלק לא מבוטל מהמדינות המתפתחות מוגדרים חוקי בטיחות ברורים במטווח. וכך במרבית המטווחים המוסדרים בישראל חוקי הבטיחות הם נוקשים, מה שעוזר להוריד את כמות התאונות. אף על פי כן, גם בישראל היו תאונות במטווחים ובשנת 2009 חייל ישראלי נפצע בתאונת אימונים במטווח בבקעת הירדן.‏[3]

במסגרת המטווח, בין חוקי הבטיחות יש כמה חוקים אופייניים:

  • חובה על החזקת הנשק במצב נצור (כשהנצרה עומדת על מצב "בטוח" בו לא ניתן ללחוץ על ההדק), בכל זמן שאינו מכוון למטרות
  • איסור על טעינת הנשק במחסנית כשאינו מכוון למטרות.
  • פריקת הנשק (בדיקה ווידוא שקנה הנשק ריק מכדורים בעזרת שחרור ההדק כשהנשק לכיוון השמים או לכיוון המטרות, או לתוך כלי פריקה מיוחד לאקדחים), בתחילתו ובסיומו של המטווח.
  • איסור מוחלט על כיוון כלי נשק לעבר כל אדם בפרט וכל גוף חי או דומם בכלל, גם אם הנשק אינו טעון והוא פרוק ונצור.
  • איסור על שימוש בתחמושת שלא מתאימה לכלי הנשק שבשימוש (לרוב הכוונה היא לכדורים בעלי קוטר לא מתאים)
  • איסור על ערבוב סוגי תחמושת (לא גורף).
  • חובה על שימוש באטמי אוזניים או אזניות.
  • איסור על גישה לאזור המטרות, אלא כשהירי בכל המטווח מופסק לחלוטין.
  • פקודת "חדל" בעברית, ופקודה דומה בשפות אחרות שמשמשת להפסקה מיידית של המטווח במקרה של סכנה כלשהי. בישראל ברוב המטווחים לכל אחד מהמשתתפים מותר לצעוק חדל ברגע שהוא מזהה סכנה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מטווחים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "RISKS OF LEAD POISONING IN FIREARMS INSTRUCTORS AND THEIR STUDENTS, Anthony M. Gregory, THE ASLET JOURNAL, March/April 1990 Volume 4 Issue 2 "[1]
  2. ^ http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%9C הערך דציבל בוויקיפדיה
  3. ^ http://www.hadash-hot.co.il/story/54203 כתבה על חייל צה"ל שנפצע קל עד בינוני בתאונה במטווח