אליהו אריק בוקובזה

אליהו אריק בוקובזה

לידה	20 ביולי 1963 (בן 60) פריז, צרפת
לאום	ישראלי
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים
תחום יצירה	ציור, פיסול ומיצב
ebokobza.com

אליהו אריק בוקובזה (נולד ב-20 ביולי 1963) הוא צייר ישראלי יליד פריז, צרפת.

ביוגרפיה

נולד למשפחה ממוצא תוניסאי. עלה לישראל עם משפחתו ב-1969. עם סיום לימודיו בבית הספר לאמנות קלישר ב-1999 הוזמן להציג תערוכת יחיד בגלריה "נלי אמן".

ביוני 2000 נפתחה התערוכה "פלזיר אוריינטל" שהציגה לראשונה ציורים שהסתירו מאחורי חזות קישוטית ונאיבית, אמירה ביקורתית כלפי הציונות, הדתיות, המשפחתיות, הצבאיות והלאומיות (נושאים שיחזרו בנפרד בתערוכותיו הבאות). ציור מהתערוכה הוצג באוקטובר 2000 בתערוכת אוסף במוזיאון ישראל בירושלים.

באפריל 2002 נפתחה בגלריה נלי אמן התערוכה "צייר-תייר", מלווה בטקסט של גדעון עפרת. בתערוכה משווה בוקובזה את הנוף בציוריו של אפרים משה ליליין לנוף בציורי הילדים שלו עצמו. 3 ציורים מהתערוכה הוצגו ביוני 2002 במוזיאון תל אביב לאמנות. העבודה "COME TO PALESTINE" (הראשונה מסדרת ציורים שמצוירים על מפות וינטג') הוגדרה מאוחר יותר כעבודה הפוסט-ציונית הראשונה ולימים נרכשה לאוסף הקבע של מוזיאון ישראל בירושלים.

בנובמבר 2003 נפתחה בגלריה נלי אמן התערוכה “ZION’S FICTION”, מיצב ציורים ב-3 חלקים שעוסק בכיבוש ומפעל ההתיישבות וההתנחלות הישראלי תוך שהוא מתנצח עם המודרניזם והציונות. בתערוכה הוצגו לראשונה בנוסף לציורים, אובייקטים ופיסול.

ב-2004 זכה בוקובזה בפרס עידוד היצירה של משרד החינוך, התרבות והספורט ובתערוכת זוכי הפרסים במוזאון תל אביב לאמנות הציג את המיצב "פיסגה", בו דימה את הסכסוך מזרח-מערב למשחק על לוח שחמט.

במאי 2005 השתתף בתערוכה לציון 100 שנות אמנות ישראלית - "העברים החדשים" שהוצגה במוזאון גרופיוס באו שבברלין, במימון ממשלת גרמניה.

בינואר 2006 הוצגה בגלריה נלי אמן התערוכה "פלורה" שבחנה את מבטו של צייר אוריינטליסט על רקדנית בטן.

בספטמבר 2006 יצא לאור בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר ספר הילדים "שירה נוסעת העירה", שציוריו צוירו על ידי בוקובזה. כותבת הספר היא מיכל סנונית.

בדצמבר 2006 נפתחה בבית האמנים בירושלים, משכן בצלאל ההיסטורי, התערוכה "בצלאל גרסה ב" שנוצרה במיוחד למקום לציון 100 שנה להקמתו. בוקובזה מזהה את עצמו כאחרון הציירים המזרחיים-בצלאליים ומצרף עצמו באופן פיקטיבי כחבר ללימודים וכשותף לזהות לקבוצת תלמידים ממוצא מזרחי שלמדו במוסד בשני העשורים הראשונים לקיומו ונשתכחו. באותה השנה נכלל בסדרה הדוקומנטרית של הרשות השנייה ומפעל הפיס: "סיפור מסגרת - 100 שנים של אמנות בישראל".

ביוני 2008 נפתחה בגלריה נלי אמן התערוכה "הילד שצייר חתולים", המסמנת את ההשפעה היפנית על יצירתו, עוסקת בדרכי התמודדות עם פחד תוך שהיא מקשרת בקו דמיוני את שדרות והירושימה.

בינואר 2010 נפתחה במוזאון נחום גוטמן בתל אביב התערוכה "JAFFA" שנוצרה במיוחד למקום בהזמנת האוצרת טלי תמיר. בוקובזה שב ומביא את זהותו המזרחית ומעמת אותה עם האוריינטליזם הרומנטי של נחום גוטמן. בוקובזה מאמץ הפעם זהות של צייר יפואי, ובעקבות המיתוס של תפוזי JAFFA מתחקה אחר מרחב העיר יפו ופרדסיה. ציור מהתערוכה, "משפחת הפרדסן" ,נרכש לאוסף הכנסת בירושלים ובהחלטת יו"ר הכנסת רובי ריבלין, נתלה לתצוגת קבע באגף הוועדות למרות התנגדות מתוקשרת של חברי הכנסת מהימין.

במאי 2012 נפתחה במוזאון בר-דוד שבקיבוץ ברעם התערוכה "במקום הזה" שנוצרה במיוחד למקום. בסדרת ציורים מאתגרת המבוססים על צילומים מארכיון הקיבוץ מבקש בוקובזה להנכיח בחדר האוכל של הקיבוץ את זיכרון הכפר ההרוס בירעים, תוך התייחסות לכרזות אחד במאי וציורי קיר של יוחנן סימון עבור תנועת השומר הצעיר.

בדצמבר 2012 הוזמן בוקובזה על ידי האוצרת דבורה ליס להתערב באגף היודאיקה במשכן לאמנות עין חרוד. לתערוכה "לאום: יהודי" נאספו עבודות מתערוכות קודמות בנושא היהודי ושובצו בין פריטי אוסף היודאיקה תוך שנעטפו ברובד פרשני נוסף, התערוכה עוסקת ביחסי דת-מדינה.

במאי 2013 נפתחה בשלשה חללים בשתי קומות בית האמנים בתל אביב התערוכה "צבאות/ זאת היא הארץ". התערוכה היא מעין מסע ביקורתי ומתריס שעושה בוקובזה בתוך התרבות הישראלית על דתיותה והמיליטריזם הטבוע בה. באותה השנה זכה בוקובזה בפעם השנייה בפרס עידוד היצירה של משרד התרבות והספורט.

בינואר 2014 נפתחה בשנית התערוכה "צבאות" בגלריה שליד מרכז ההנצחה בטבעון.

באפריל 2014 יצא לאור הספר הגדת אליהו – 60 ציורים להגדה של פסח, שמלווה תערוכה באותו השם שנפתחה בפסח באותה השנה במוזאון בר-דוד בקיבוץ ברעם.

ביולי 2014 הציג את התערוכה "נדודים" במוזאון היהודי באמסטרדם, תערוכת יחיד ראשונה במוזיאון מחוץ לגבולות ישראל.

ביולי 2015 נפתחה בבית התפוצות תערוכת היחיד "United Colors of Judaica". התערוכה היא דיון בזהויותיו הרבות של האמן, בהקשר האתני, הדתי והתרבותי. בתערוכה עבודות אמנות שנוצרו במיוחד עבורה, מוצגות לצד פריטי יודאיקה מסורתיים שלוקטו מאוספים חשובים. את התערוכה מלווה קטלוג/ספר שנכתב על ידי סמדר שפי בעיצוב מגן חלוץ.

בספטמבר 2016 נפתחה במוזאון פתח תקווה לאמנות תערוכת היחיד "כתם שמש" שנוצרה במיוחד למוזאון, באצירתה של דרורית גור אריה, בה ציורים ולראשונה גם מיצב וידאו שכולל אנימציה דיגיטלית מבוססת-ציור. התערוכה מעלה שאלות על זהות, זרות ומקומיות בציר פריז-ישראל, במסלול האישי שלאורכו נע האמן אליהו אריק בוקובזה – וכמחווה לעבודתו של צייר הנוף הפתח-תקוואי צבי שור, שיצר בהשראת אסכולת פריז היהודית.

גלריה

• 
  משפחת הפרדסן-יפו 1936, אוסף הכנסת ירושלים

תערוכות יחיד

• 2000 – "פלאזיר אוריינטאל", גלריה נלי אמן, תל אביב
• 2002 – "צייר-תייר", גלריה נלי אמן, תל אביב
• Zion’s fiction" – 2003", גלריה נלי אמן, תל אביב
• 2006– "פלורה", גלריה נלי אמן, תל אביב
• 2006 – "בצלאל גרסה ב", בית האמנים, ירושלים
• 2008 – "הילד שצייר חתולים", גלריה נלי אמן, תל אביב
• Jaffa" – 2010", מוזיאון נחום גוטמן לאמנות, תל אביב
• 2012 – "במקום הזה", מוזיאון בר-דוד, קיבוץ ברעם
• 2012 – "לאום: יהודי", משכן לאמנות עין חרוד
• 2013 – "צבאות/זאת היא הארץ", בית האמנים ע"ש זריצקי, תל אביב
• 2014 – "צבאות", הגלריה במרכז ההנצחה, טבעון
• 2014 – "הגדת אליהו", מוזאון בר-דוד, קיבוץ ברעם
• 2014 – "נדודים", המוזאון היהודי, אמסטרדם, הולנד.
• United Colors Of Judaica" – 2015", מוזאון העם היהודי "בית התפוצות", תל אביב
• 2016 - "כתם שמש" , מוזאון פתח תקוה לאמנות, פתח תקוה

תערוכות קבוצתיות נבחרות

שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים
פרמטרים [ width, מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
כפילות פרמטרים [ תוכן ]

• 2000 – "אוסף+", מוזיאון ישראל, ירושלים
• 2001 – "חול חולין", מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד
• 2002 – "שפת אם", מוזיאון עין חרוד לאמנות, עין חרוד
• 2002 – "הגובה של העממי", מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
• 2002 – "אובייקט ישראלי", בית האמנים, ירושלים
• 2004 – "נקודת השקפה", מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
• 2005 – "צורות של חופש", מוזיאון לאמנות אוריינטלית ומערבית, קייב, אוקראינה
• 2005 – "העברים החדשים", מוזיאון גרופיוס באו, ברלין, גרמניה
• 2005 – תערוכת זוכי פרסי משרד התרבות, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
• 2006 – "גוטמן בבית", מוזיאון נחום גוטמן לאמנות, תל אביב
• 2007 – "מלאכה בנים", מוזיאון חיפה לאמנות, חיפה
• 2008 – "צייר-תייר", מוזיאון נחום גוטמן לאמנות, תל אביב
• 2010 – "הזקן", הגלריה האוניברסיטאית, באר שבע

אוספים

שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים
פרמטרים [ width, מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
כפילות פרמטרים [ תוכן ]

• אוסף כנסת ישראל, ירושלים
• אוסף מוזאון ישראל, ירושלים
• אוסף המשכן לאמנות עין חרוד – ישראל
• אוסף מוזיאון בר-דוד – ישראל
• אוסף בנק הפועלים – ישראל
• הדס ארזים בית השקעות – ישראל
• לייקרס החזקות – ישראל

השכלה

• 1984 – בוגר בית הספר לרוקחות, האוניברסיטה העברית בירושלים
• 1999 – בוגר בית הספר לאמנות על שם פולק- קלישר, תל אביב

פרסים

• 2004 – פרס עידוד היצירה של משרד החינוך והתרבות, ישראל
• 2013 – פרס עידוד היצירה של משרד התרבות והספורט, ישראל
• 2015 - פרס היצירה בתחום הציונות

ספרים

• הגדת אליהו - 60 ציורים להגדה של פסח, אליהו אריק בוקובזה, הוצאת חלפי 2014
• שירה נוסעת העירה, מיכל סנונית, ציורים אליהו אריק בוקובזה, הוצאת מודן 2006

לקריאה נוספת

• הכנסת מציגה: התמונה שגורמת למהומה
• JAFFA או: לאן מוביל שביל קליפות התפוזים? על הדיאלוג בין אליהו אריק בוקובזה לנחום גוטמן
• צבאות
• על אליהו אריק בוקובזה בעקבות תערוכת היחיד "במקום הזה" בקיבוץ ברעם
• במערבולת של השלמה, מתי שמואלוף
• התערוכה לאום :יהודי במשכן לאמנות עין חרוד
• בצלאל גרסה ב' בבית האמנים בירושלים
• בצל עצי התפוז, רונה סלע
• מה שאין בחדר האוכל, סמדר שפי

קישורים חיצוניים

• האתר של אליהו אריק בוקובזה
• אריק בוקובזה במרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזאון ישראל
• אליהו אריק בוקובזה באתר סדנת ההדפס ירושלים
• אריק בוקובזה באתר הכנסת
• אריק בוקובזה באתר artlab
• אליהו בוקובזה סגר את בית המרקחת שלו בתל אביב, ועכשיו הוא רק מצייר
• ערב רב - פרסומים בנושא "אליהו אריק בוקובזה"
• חגית פלג-רותם, ‏האמן אליהו אריק בוקובזה: "אני מיעוט בכל מקום", באתר גלובס, 13 באוגוסט 2015
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
  פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית עידוא דגן, זוכה פרס הציונות: גם לדבר על כיבוש זה ציוני, באתר nrg‏, 8 בינואר 2016
• שני ליטמן, זוכה פרס היצירה הציונית מעדיף למחות על הכיבוש בישראל ולא בברלין, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2016