יהושע גילוץ – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הסרת תבנית:אין תמונה משדה תמונה בתבנית, בערך בו יש הצגה אוטומטית של "אין תמונה"#
שורה 1: שורה 1:
{{חייל
{{חייל
|שם=יהושע גילוץ
|שם=יהושע גילוץ
|תמונה=
|תמונה={{אין תמונה|גבר|יישור=מרכז}}
|כיתוב=
|כיתוב=
|נולד=[[18 במאי]] [[1917]]
|נולד=[[18 במאי]] [[1917]]

גרסה מ־15:15, 17 בפברואר 2017

תבנית:חייל יהושע גילוץ (18 במאי 1917 - 26 בינואר 2016) היה קצין צה"ל בדרגת אלוף משנה, ממקימי שירות האוויר וחיל האוויר.

ביוגרפיה

נולד בפתח תקווה, אחד מחמישה ילדיהם של דבורה ומנחם גילוץ ממייסדי תל אביב. בשנים 19361940 למד הנדסת מכונות במכללה הטכנית נורת'האמפטון שבבריטניה.

במלחמת העולם השנייה התנדב לחיל האוויר המלכותי, עבר קורס קצינים ושירת כקצין ומהנדס בפיקוד התובלה, שימש מפקד שלוחת מסלול בסקוטלנד, אחראי על השבחת מטוסים בלהק 41, נשלח לבומביי ושימש אחראי לנושאים טכניים בשדות תעופה במזרח הרחוק, השתתף במערכה בזירה הדרום-מזרח אסייתית והיה שותף לתכנון הפלישה ליפן. בתום המלחמה הוצב כקצין טכני במפקדת כנף תובלה בשדה התעופה חבניה בעיראק. השתחרר מהשירות בדרגת סקוודרון-לידר (המקבילה למייג'ור). ב-1946 חזר לארץ ישראל ועבד במחלקת העבודות הציבוריות של ממשלת המנדט הבריטי.

ב-1943 שהה בחופשה בארץ ישראל והתבקש על ידי ראשי ההגנה לחבר תוכנית להקמת כוח אווירי עברי במחתרת, הוצע לו לעמוד בראש הכוח שיוקם אך הוא סירב וציין כי ראוי שטייס יעמוד בראשותו. לאחר שחרורו מהצבא הבריטי סייע בהקמת שירות האוויר, שימש קצין לענייני מודיעין, ונשלח לאירופה לרכוש מטוסים. לאחר הקמת המדינה מונה למפקד בסיס רמת דוד שפינו הבריטים ופיקד עליו במהלך מלחמת העצמאות.

לאחר שחרורו חזר לעבוד במע"צ. ב-1951 התגייס שוב לצה"ל ומונה לראש אגף ציוד במטה חיל האוויר ולאחר מכן שימש ראש אגף אפסנאות במטה החיל. ב-1956 השתחרר, עבד בחברת יצהר, במפעל אמקור וב-1961 ניהל את הקמת מלון הילטון תל אביב. היה חבר הנהלת אגודת החי בר.

גילוץ היה נשוי לרותי שנרצחה בטבח בנמל התעופה לוד.[1] בהמשך חייו נישא בשנית ליעל. נפטר בינואר 2016 ונקבר בבית העלמין בזכרון יעקב.

לקריאה נוספת

  • נעם הרטוך, טייסת הגליל במלחמת העצמאות, ד.ג. הנדסה ייעוץ וכתיבה טכנית, 1999 - עמ' 95–96
  • יוסף שבט, מתנדבים בכחול, הוצאת משרד הביטחון, 1995, עמ' 78–82

הערות שוליים