הדיקטטור הגדול – הבדלי גרסאות

הדיקטטור הגדול
The Great Dictator
בימוי	צ'ארלי צ'פלין; וילר דריידן
הופק בידי	צ'ארלי צ'פלין
תסריט	צ'ארלי צ'פלין
שחקנים ראשיים	צ'ארלי צ'פלין; פולט גודארד; ג'ק אוקי
מוזיקה	מרדית וילסון; צ'ארלי צ'פלין
צילום	רולנד טות'רו, קרל שטרוס
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	Charles Chaplin Film Corporation, יונייטד ארטיסטס, Charlie Chaplin Studios
חברה מפיצה	יונייטד ארטיסטס, נטפליקס, HBO Max
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	1940
משך הקרנה	124 דקות
שפת הסרט	אנגלית; גרמנית-כביכול
סוגה	דרמה קומית, סרט דרמה, סרט פרודיה, סלפסטיק, סרט אנטי־מלחמתי, סאטירה פוליטית, סרט מלחמה, comedy of error
תקציב	$2,000,000
הכנסות	$5,000,000
הכנסות באתר מוג'ו	greatdictator
פרסים	פרס מעגל מבקרי הקולנוע של ניו יורק לשחקן הטוב ביותר (צ'ארלי צ'פלין); מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית: עשרת הסרטים הטובים ביותר ;
	דף הסרט ב־IMDb

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־17:46, 28 באפריל 2017

המונח "הדיקטטור הגדול" מפנה לכאן. לערך העוסק בסרטו של סשה ברון כהן, ראו הדיקטטור.

שגיאות פרמטריות בתבנית:סרט
פרמטרים [ קישור, מפיץ, הפקה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הדיקטטור הגדול (באנגלית: The Great Dictator) הוא סרט קולנוע שנכתב ובוים על ידי צ'ארלי צ'פלין. צ'אפלין אף שיחק בסרט את שני התפקידים הראשים, הפיק את הסרט (עם המפיק השותף Carter DeHaven) והיה גם אחד מכותבי המוזיקה המקורית של הסרט. הסרט לועג למשטרים הדיקטטוריים של אירופה בשנות השלושים של המאה העשרים ויוצא במיוחד כנגד היטלר בגרמניה הנאצית ומוסוליני באיטליה הפשיסטית. הסרט יצא לאקרנים ב-15 באוקטובר 1940.

צ'פלין מגלם שתיים מהדמויות בסרט, הדיקטטור והספר היהודי. בנוסף לו שיחקו פולט גודארד, שהייתה אשתו של צ'פלין באותה עת, ג'ק אוקי, רג'ינלד גארדינר, הנרי דניאל ובילי גילברט. לדברי באד שולברג, שהיה אחראי על איסוף חומר מצולם עבור משפטי נירנברג, היטלר הזמין את הסרט פעמיים בתוך תקופה קצרה.

עלילה

עלילת הסרט מספרת על ספר יהודי (צ'ארלי צ'פלין) החי במדינה הדמיונית "טומאניה" (בת דמותה של גרמניה). הספר משתתף במלחמת העולם הראשונה, ובה הוא מוצא טייס טומני פצוע בשם שולץ ועוזר לו לעבור בטיסה ממקום הקרב למקום בטוח. כלי הטיס מתרסק והספר נחבט בראשו ומאבד את זכרונו. במהלך השנים שבהן היה הספר מאושפז בבית החולים הצבאי כשהוא סובל מאיבוד זיכרון, ה"פוי" (פראפרזה לכינוי "פיהרר") אדנואיד הינקל (צ'ארלי צ'פלין) עלה לשלטון והטיל מגבלות על היהודים. הספר (שדומה במראהו לפוי הינקל) בורח מבית החולים וחוזר לאזור מגוריו, הגטו. הספר מסתבך עם חיילי פלוגות סער והמצב מגיע לכך שהם רוצים להרוג אותו, אבל ברגע האחרון מגיע שולץ, הטייס שהספר הציל במלחמה ובינתיים הפך למפקד בכיר בלשכת הפוי, מזהה את הספר ומציל אותו. בינתיים, הפוי הינקל זומם לפלוש לאוסטרליץ' (בת דמותה של אוסטריה), אבל מסתבר שגם מנהיג בקטריה (בת דמותה של איטליה) בנזינו נפלוני (ג'ק אוקי) (בן דמותו של בניטו מוסוליני) רוצה את אוסטרליץ'. נפלוני מבקר בטומאניה, שם הינקל נכשל בניסיון להפחיד אותו בתצוגה צבאית ונכשל גם ניסיון לנצח את נפלוני באמצעות פסיכולוגיה בפגישה בין שניהם. נפלוני מציע להינקל הסכם שלפיו הכוחות של שניהם יסגו מגבול אוסטרליץ', אך הינקל רוצה שקודם נפלוני יסיג את הכוחות שלו מהגבול ואחר-כך יחתם ההסכם. ואילו נפלוני רוצה שקודם יחתם ההסכם, ולאחר-מכן הכוחות יסגו מהגבול. בסוף הינקל חותם על ההסכם, לפני נסיגת הכוחות, אולם ללא כוונה לקיימו.

הספר היהודי ושולץ נלכדו על ידי פלוגות הסער ונשלחו למחנה ריכוז. השניים ברחו משם במדי קצינים, ונוצר הרושם שהספר היהודי הוא הינקל, שרגיל להיות לבוש במדים, ואילו הינקל, שיצא לצוד לבדו נלכד על ידי רודפיו של הספר, במחשבה שהוא הספר. עקב כך, הספר היהודי שהתחלף עם הינקל נאלץ לפלוש לאוסטרליץ' ושם הוא נשא נאום נלהב בשבח השלום עלי אדמות.

סצנות מפורסמות

הסרט כולל סצינות מפורסמות רבות; צ'פלין מעולם לא היה שחקן של דיאלוג אלא פנטומימאי והמשיך ביצירת סרטים אילמים גם זמן רב לאחר יצירת הסרט המדבר. סרט זה אינו סרט אילם אך הוא כולל כמה מסצינות הפנטומימה המפורסמות ביותר:

סצנה שבה צ'פלין מגלם ספר המגלח לקוח (מוריס מוסקוביץ) לצלילי מחול הונגרי מספר 5 של ברהמס,
סצנה שבה הינקל ונפלוני מתחרים ביניהם כסאו של מי גבוה יותר
הסצנה בה מחולל הינקל לצלילי לוהנגרין של ואגנר עם כדור הארץ העשוי מבלון מנופח עד שכדור הארץ מתפוצץ בידיו.

צ'פלין מפליא בנאום ג'יבריש מבוסס על השפה הגרמנית שכל כולו לעג לדיקטטורים ולסגנון דיבורו הצורם וההיסטרי של היטלר. בנאום המכונה "דמוקרטי שטונק", מסביר הינקל את עיקרי תורתו באומרו בין היתר: "דמוקרטי שטהונק. ליברטי שטהונק. פריי שפראכן שטהונק." כאשר מתורגמן מתרגם לאנגלית "הפוי סבור כי הדמוקרטיה היא תועבה. הפוי מגנה את חופש הדיבור" במבטא אוקספורדי מושלם. צ'פלין לועג להיטלר, המחפש את האדם הארי המושלם, במשפט "קודם ניקח את היהודים, אחר כך את בעלי השיער הכהה". בהמשך הדברים, מזכיר הינקל את היהודים ("דר יודה") ומתפרץ בצווחות רמות, ממושכות ותוקפניות על המיקרופון תוך נפנופי אגרוף שאינם מותירים מקום לספק באשר לרגשותיו. לאחר קטע ממושך וצעקני זה בנאומו של הפוי, מסתפק המתורגמן לאנגלית בהערה הלאקונית - "הפוי התייחס זה עתה לבעיה היהודית." פרץ ממושך נוסף של צרחות רמות ותוקפניות מצד הינקל, מתורגם לאנגלית, באותה יבושת, כ"בקשר לשאר העולם, אין בלבו של הפוי דבר מלבד שלום." צ'פלין מבקש ללעוג בכך לצביעותה של מכונת התעמולה הנאצית מחד, ומאידך - לאדישות שגילה העולם בתחילת הדרך כלפי כוונותיו של היטלר עליהן הצהיר בריש גלי.

המסר

הסרט מציג באופן סאטירי את דמויות המפתח האמיתיות של השעה. ה"פוי" (פיהרר) "אדנואיד הינקל" הוא אדולף היטלר, "בנזינו נפלוני" הוא בניטו מוסוליני, "גארביץ'" (שיבוש של המילה האנגלית Garbage=זבל) הינו בן דמותו של יוזף גבלס ואילו "הרינג" (מליח) הינו הרמן גרינג. סמל מפלגתו של הינקל - פרפראזה על צלב הקרס - הוא שני צלבים, ונקרא בסרט "דאבל קרוס" ("double cross" - צלב כפול), שהוא ביטוי אנגלי שמשמעותו "רמאות" או "מעילה באמון".

מסרו המרכזי של הסרט מוצג באופן מפורש בסוף הסרט. הספר היהודי, ששאר הדמויות חושבות בטעות שהוא הינקל, עולה לנאום. הנאום מתחיל בכך שהספר אומר כי אינו רוצה להיות דיקטטור יותר. אז משתנה אופן הדיבור שלו בצורה חדה, לעומת אופן הדיבור של הדמות במשך הסרט, וצ'אפלין מציג בשפתו את עמדתו הפוליטית. הדמות מבהירה כי הטכנולוגיה מצמצמת את המרחקים, וההבדלים בין בני האדם. יש להיעזר בטכנולוגיה ולשפר את איכות החיים, ולשאוף לשלום. הסצנה הזו חריגה עבור צ'אפלין בכך שהדמות שהוא מגלם אינה מדברת בשפתה, אלא בשפתו הישירה שלו. במהלך עריכת הסרט ביקשו המפיקים להוציא את סצנת הנאום אך צ'פלין התעקש להשאירו בסרט^[^{דרוש מקור]}. בשנות המלחמה הנאום הודפס וחולק למטרות תעמולה אנטי נאצית.

חשיבותו ההיסטורית של הסרט הינה בנקיטת עמדה חד משמעית כנגד הדיקטטורים וכנגד היטלר בשעה שבה ארצות הברית שבה פעל צ'אפלין ובה נוצר הסרט, הייתה נייטרלית ורבו בה קולות הבדלנים הקוראים להימנע מלקחת חלק במלחמה.

הרעיון לסרט

בשנת 1937 הציע אלכסנדר קורדה לצ'פלין ליצור סרט המתבסס על בלבול בין היטלר לבין צ'פלין, משום שלשניים היה שפם דומה. כעבור זמן מה מימש צ'פלין רעיון זה בסרט "הדיקטטור הגדול".^[1]

הסופר היהודי-אמריקני קונרד ברקוביץ' תבע את צ'פלין בטענה שנטל ממנו את הרעיון לסרט. בפשרה ביניהם קיבל ברקוביץ' פיצוי של כ-100,000 דולר.

קישורים חיצוניים

הדיקטטור הגדול, באתר סרטים
"הדיקטטור הגדול", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הרודן הגדול והאדם הקטן, מעריב, 28 בנובמבר 1958
נאומו המלא של "הינקל" בתרגום לעברית

הערות שוליים

^ יורם נאמן, דרכו של צ'פלין אל הזהב - תפארת ובריחה, דבר, 4 בדצמבר 1964, המשך

[1] יורם נאמן, דרכו של צ'פלין אל הזהב - תפארת ובריחה, דבר, 4 בדצמבר 1964, המשך

[1]

@@ שורה 14: / שורה 14: @@
 |מוזיקה=מרדית וילסון<br>צ'ארלי צ'פלין
 |קישור=0032553
-|צילום=
-|עריכה=
-|מבוסס=
-|סרט הבא=
-|מדינה=
-|אולפן=
 |שם בשפת המקור=The Great Dictator
 |שם=הדיקטטור הגדול}}
@@ שורה 29: / שורה 23: @@
 ==עלילה==
-עלילת הסרט מספרת על ספר יהודי ([[צ'ארלי צ'פלין]]) החי במדינה הדמיונית "טומאניה" (בת דמותה של [[גרמניה]]). הספר משתתף ב[[מלחמת העולם הראשונה]], ובה הוא מוצא טייס טומני פצוע בשם שולץ ועוזר לו לעבור בטיסה ממקום הקרב למקום בטוח. כלי הטיס מתרסק והספר נחבט בראשו ומאבד את זכרונו. במהלך השנים שבהן היה הספר מאושפז בבית החולים הצבאי כשהוא סובל מאיבוד זיכרון, ה"פוי" (פראפרזה לכינוי "[[פיהרר]]") אדנואיד הינקל ([[צ'ארלי צ'פלין]]) עלה לשלטון והטיל מגבלות על היהודים. הספר (שדומה במראהו לפוי הינקל) בורח מבית החולים וחוזר לאזור מגוריו, ה[[גטו]]. הספר מסתבך עם חיילי [[אס אה|פלוגות סער]] והמצב מגיע לכך שהם רוצים להרוג אותו, אבל ברגע האחרון מגיע שולץ, הטייס שהספר הציל במלחמה ובינתיים הפך למפקד בכיר בלשכת הפוי, מזהה את הספר ומציל אותו. בינתיים, הפוי הינקל זומם לפלוש לאוסטרליץ' (בת דמותה של [[אוסטריה]]), אבל מסתבר שגם מנהיג [[בקטריה]] (בת דמותה של [[איטליה]]) בנזינו נפלוני (ג'ק אוקי) (בן דמותו של [[בניטו מוסוליני]]) רוצה את אוסטרליץ'. נפלוני מבקר בטומאניה, שם הינקל נכשל בניסיון להפחיד אותו בתצוגה צבאית ונכשל גם ניסיון לנצח את נפלוני באמצעות פסיכולוגיה בפגישה בין שניהם. נפלוני מציע להינקל הסכם שלפיו הכוחות של שניהם יסגו מגבול אוסטרליץ', אך הינקל רוצה שקודם נפלוני יסיג את הכוחות שלו מהגבול ואחר-כך יחתם ההסכם. ואילו נפלוני רוצה שקודם יחתם ההסכם, ולאחר-מכן הכוחות יסגו מהגבול. בסוף הינקל חותם על ההסכם, לפני נסיגת הכוחות, אולם ללא כוונה לקיימו.
+עלילת הסרט מספרת על ספר יהודי ([[צ'ארלי צ'פלין]]) החי במדינה הדמיונית "טומאניה" (בת דמותה של [[גרמניה]]). הספר משתתף ב[[מלחמת העולם הראשונה]], ובה הוא מוצא טייס טומני פצוע בשם שולץ ועוזר לו לעבור בטיסה ממקום הקרב למקום בטוח. כלי הטיס מתרסק והספר נחבט בראשו ומאבד את זכרונו. במהלך השנים שבהן היה הספר מאושפז בבית החולים הצבאי כשהוא סובל מאיבוד זיכרון, ה"פוי" (פראפרזה לכינוי "[[פיהרר]]") אדנואיד הינקל (צ'ארלי צ'פלין) עלה לשלטון והטיל מגבלות על היהודים. הספר (שדומה במראהו לפוי הינקל) בורח מבית החולים וחוזר לאזור מגוריו, ה[[גטו]]. הספר מסתבך עם חיילי [[אס אה|פלוגות סער]] והמצב מגיע לכך שהם רוצים להרוג אותו, אבל ברגע האחרון מגיע שולץ, הטייס שהספר הציל במלחמה ובינתיים הפך למפקד בכיר בלשכת הפוי, מזהה את הספר ומציל אותו. בינתיים, הפוי הינקל זומם לפלוש לאוסטרליץ' (בת דמותה של [[אוסטריה]]), אבל מסתבר שגם מנהיג [[בקטריה]] (בת דמותה של [[איטליה]]) בנזינו נפלוני (ג'ק אוקי) (בן דמותו של [[בניטו מוסוליני]]) רוצה את אוסטרליץ'. נפלוני מבקר בטומאניה, שם הינקל נכשל בניסיון להפחיד אותו בתצוגה צבאית ונכשל גם ניסיון לנצח את נפלוני באמצעות פסיכולוגיה בפגישה בין שניהם. נפלוני מציע להינקל הסכם שלפיו הכוחות של שניהם יסגו מגבול אוסטרליץ', אך הינקל רוצה שקודם נפלוני יסיג את הכוחות שלו מהגבול ואחר-כך יחתם ההסכם. ואילו נפלוני רוצה שקודם יחתם ההסכם, ולאחר-מכן הכוחות יסגו מהגבול. בסוף הינקל חותם על ההסכם, לפני נסיגת הכוחות, אולם ללא כוונה לקיימו.
 הספר היהודי ושולץ נלכדו על ידי פלוגות הסער ונשלחו ל[[מחנה ריכוז]]. השניים ברחו משם במדי קצינים, ונוצר הרושם שהספר היהודי הוא הינקל, שרגיל להיות לבוש במדים, ואילו הינקל, שיצא לצוד לבדו נלכד על ידי רודפיו של הספר, במחשבה שהוא הספר. עקב כך, הספר היהודי שהתחלף עם הינקל נאלץ לפלוש לאוסטרליץ' ושם הוא נשא נאום נלהב בשבח השלום עלי אדמות.

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: נאום הדיקטטור הגדול (צ'ארלי צ'פלין)
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הדיקטטור הגדול