ארבע האמהות – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=דמויות מקראיות|אחר=תנועת מחאה ישראלית|ראו=[[ארבע אמהות]]}} |
{{פירוש נוסף|נוכחי=דמויות מקראיות|אחר=תנועת מחאה ישראלית|ראו=[[ארבע אמהות]]}} |
||
ב[[יהדות]], '''ארבע האמהות''', הן ארבע דמויות [[מקרא]]יות מ[[ספר בראשית]], נשותיהם של [[שלושת האבות]]: [[שרה]] אשתו של [[אברהם]], [[רבקה]] אשתו של [[יצחק]], ו[[רחל]] ו[[לאה]] נשותיו של [[יעקב]]. ב[[המסורת היהודית|מסורת היהודית]] מקובל להצמיד את הכינוי "אמנו" לשמותיהן של ארבע האמהות: "שרה אמנו", "רבקה אמנו", "רחל אמנו" ו"לאה אמנו". על פי המקרא, שרה, רבקה ולאה נקברו לצד בעליהן ב[[מערת המכפלה]], אך רחל נקברה לבדה |
ב[[יהדות]], '''ארבע האמהות''', הן ארבע דמויות [[מקרא]]יות מ[[ספר בראשית]], נשותיהם של [[שלושת האבות]]: [[שרה]] אשתו של [[אברהם]], [[רבקה]] אשתו של [[יצחק]], ו[[רחל]] ו[[לאה]] נשותיו של [[יעקב]]. ב[[המסורת היהודית|מסורת היהודית]] מקובל להצמיד את הכינוי "אמנו" לשמותיהן של ארבע האמהות: "שרה אמנו", "רבקה אמנו", "רחל אמנו" ו"לאה אמנו". על פי המקרא, שרה, רבקה ולאה נקברו לצד בעליהן ב[[מערת המכפלה]], אך רחל נקברה לבדה. |
||
==הגדרת האמהות == |
==הגדרת האמהות == |
||
גרסה מ־10:03, 23 בפברואר 2024
ביהדות, ארבע האמהות, הן ארבע דמויות מקראיות מספר בראשית, נשותיהם של שלושת האבות: שרה אשתו של אברהם, רבקה אשתו של יצחק, ורחל ולאה נשותיו של יעקב. במסורת היהודית מקובל להצמיד את הכינוי "אמנו" לשמותיהן של ארבע האמהות: "שרה אמנו", "רבקה אמנו", "רחל אמנו" ו"לאה אמנו". על פי המקרא, שרה, רבקה ולאה נקברו לצד בעליהן במערת המכפלה, אך רחל נקברה לבדה.
הגדרת האמהות
המקור לכינוי אמהות ולמספרן הוא במסכת שמחות: "אין קורין לאבות אבינו אלא שלושה, ולא לאימהות אימנו אלא לארבע האמהות"[1]. התלמוד מבהיר שאף על פי שרחל ולאה אינן אמהות ביולוגיות של האומה כולה, אלא כל אחת היא אם לשבטים מסוימים בלבד, בכל זאת הן נחשבות אמהות האומה בגלל חשיבותן[2]. דבר זה בולט במיוחד על רקע אי הכללת בלהה וזלפה בין האמהות, למרות העובדה שגם הן ילדו ליעקב ילדים שמהם יצאו אחדים משנים עשר השבטים, משום שהיו שפחות. למרות האמור לעיל ובניגוד לאמירה הרווחת אודות ארבע אמהות, כאשר התורה מסכמת את מניין השבטים היא מונה את בלהה וזלפה כחלק מהאמהות (בראשית, ל"ה, כ"ב–כ"ו), ואף חז"ל עצמם מציינים במספר מקורות שיש שש אמהות ומונים את בלהה וזלפה בתוכן (כך לדוגמה במדרש שיר השירים רבה: "שש עגלות צב... ו' כנגד ו' אמהות- שרה רבקה רחל לאה זלפה בלהה", שם, פרשה ו)[3].
במקרא ובמדרשים
על פי המקרא, שלוש מתוך ארבע האמהות – שרה, רבקה ורחל – נפקדו בילדים רק לאחר שנים רבות של עקרות. לתופעת עקרות האמהות ניתנו הסברים רבים במדרשים ובהגות היהודית[4]. בניתוח הספרותי המודרני של המקרא, מוטיב העקרות נחשב לחלק מסצנת הדפוס של בשורה על לידת גיבור.
חז"ל בבראשית רבה אומרים שהאמהות היו נביאות. רבי חנינא בן פזי לומד זאת מכך שרחל ביקשה ”יֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר” (בראשית, ל', כ"ד). מכך שלא ביקשה "בנים אחרים", מוכח שידעה שעתיד להיוולד ליעקב בן אחד נוסף בלבד, וביקשה שהוא ייוולד ממנה[5].
ראו גם
לקריאה נוספת
- רות ברטל, ותהי לו לאשה, ויאהבה - האמהות והאבות בראי האמנות המערבית, הוצאת כרמל, 2018.
הערות שוליים
- ^ מסכת שמחות, פרק א, יד
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ט"ז, עמוד ב'
- ^ ראו מאמרו של ליאור טל, האמהות השקופות שלנו, בבלוג: מה למעלה מה למטה
- ^ צבי הבר, מפני מה היו אבותינו עקרים, באתר ישיבת ברכת משה.
אברהם קורמן, עקרות האמהות, באתר קטיף.נט.
יאירה אמית, ולמה נתעקרו האמהות?, באתר מקרא גשר. - ^ בראשית רבה, פרשה ע"ב, פסקה ו'