זלפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בניין "קברי האמהות" בטבריה בו טמונה, על פי המסורת, זלפה לצד בלהה, יוכבד, אביגיל, צפורה ואלישבע

זִלְפָּה, דמות מקראית, אמן של גד ואשר, שפחת לאה ואשתו הרביעית של יעקב.

כאשר יעקב התחתן עם לאה, נתן לבן ללאה את זלפה שפחתו כשפחה עבורה. כאשר רחל, שסבלה מעקרות, נתנה ליעקב את שפחתה בלהה לאשה והיא ילדה לו את דן ואת נפתלי, עשתה גם לאה כמוה (וגם בעקבות עקרות זמנית) ונתנה את זלפה ליעקב לאשה, והיא ילדה לו את גד ואת אשר. בני בלהה וזלפה נחשבו לילדי רחל ולאה, כנוהג המקובל באותה תקופה וכפי שנהגה אף שרה כשנתנה את הגר לאברהם (בראשית ט"ז).

בניגוד לאמירה הרווחת אודות ארבע אמהות שהשתרשה בשיר "אחד מי יודע", כאשר התורה מסכמת את מניין השבטים היא מונה את בלהה וזלפה כחלק מהאמהות (בראשית לה, כב-כו), ואף חז"ל מציינים במספר מקורות שיש שש אמהות ומונים את בלהה וזלפה בתוכן (כך לדוגמה במדרש שיר השירים רבה: "וכתיב והוא ישפוט תבל בצדק... ו' כנגד ו' אמהות- שרה רבקה רחל לאה זלפה בלהה", שם, פרשה ו).

לפי חז"ל הייתה זלפה בתו של לבן משִפְחתו, ולכן הייתה אחותה של לאה מצד האב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]


עם ישראל - האבות והאימהות

אברהםשרה
יצחקרבקה
יעקבלאה - רחל - זלפה - בלהה