בלהה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בניין "קברי האמהות" בטבריה בו טמונה, על פי המסורת, בלהה לצד זלפה, יוכבד, אביגיל, צפורה ואלישבע

בִּלְהָה, דמות מקראית, הייתה אמן של דן ונפתלי משבטי ישראל, שפחת רחל ואשתו השלישית של יעקב. לעתים מכונה גם פילגש.

כאשר יעקב התחתן עם רחל נתן לבן לרחל את בלהה שפחתו כמתנה.

כשראתה רחל שהיא עקרה, נתנה את שפחתה בלהה ליעקב על מנת שתלד לו ילדים, אשר ייחשבו במובן מסוים כילדיה של רחל. נוהג זה היה רווח בעמי המזרח באותה התקופה וכן נהגה שרה בנותנה את הגר לאברהם (בראשית ט"ז). מעשה זה של רחל היה חלק מהמאבק בין רחל ללאה על הולדת בנים ליעקב.

הילדים שנולדו לבלהה ויעקב הם דן ונפתלי.

בניגוד לאמירה הרווחת אודות ארבע אמהות שהשתרשה בשיר "אחד מי יודע", כאשר התורה מסכמת את מניין השבטים היא מונה את בלהה וזלפה כחלק מהאמהות (בראשית לה, כב-כו), ואף חז"ל מציינים במספר מקורות שיש שש אמהות ומונים את בלהה וזלפה בתוכן (כך לדוגמא במדרש שיר השירים רבה: "וכתיב והוא ישפוט תבל בצדק... ו' כנגד ו' אמהות- שרה רבקה רחל לאה זלפה בלהה", שם, פרשה ו).

חז"ל אומרים שבלהה הייתה בתו של לבן שנולדה לשפחתו, ובעצם הייתה אחותה של רחל מצד האב.

בבראשית ל"ה מסופר כי לאחר מות רחל, ראובן, בכורו של יעקב, שכב עם בלהה: "וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת-בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו, וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל" (בראשית, ל"ה, כ"ב). במסכת שבת מובאת דעתו של ר' שמואל בר נחמני כי אין מדובר במשכב ממש אלא "מלמד שבלבל מצעו של אביו, ומעלה עליו הכתוב כאילו שכב עמה". הוא מסביר שראובן קינא לאמו לאה, כאשר לאחר מות רחל העדיף יעקב את בלהה על פני לאה ולכן החליף את מיטותיהן. במספר מקומות נוספים בחז"ל (זוהר, פסיקתא רבא, תרגום יונתן) מוצגת בלהה כאשתו של יעקב לאחר מותן של רחל ולאה. כך גם חלומו של יוסף על השמש, הירח והכוכבים המשתחווים לו מפורש כמכוון לבלהה אשר גידלה את יוסף במקום אמו.

על פי מסורת אחת, בלהה וזלפה, ביחד עם צפורה אשת משה, יוכבד בת לוי ואלישבע בת עמינדב אשת אהרן קבורות בקבר האמהות בצפון טבריה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלוי, אליס, האמהות האחרות . בתוך רביצקי , רות , (עורכת). נשים ישראליות כותבות על נשות ספר בראשית .תל אביב: למשכל , 2008.עמ' 263-266.
  • אילת, נגב , אמהות פונדקאיות , בתוך רביצקי , רות , (עורכת). נשים ישראליות כותבות על נשות ספר בראשית .תל אביב: למשכל , 2008 עמ' 266-274.
  • זקוביץ יאיר ושנאן, אביגדור, לא כך כתוב בתנ"ך בתוך חלק רביעי - פרק כ"ז 'כיצד הגיב יעקב על מעשה ראובן בבלהה?'. תל אביב: למשכל, 2004.עמ' 219-222.
  • רחל, רייך, האשה אשר נתת עמדי - נשים כעילה לסכסוך ולמלחמה במקרא, הילל בן חיים -הקיבוץ המאוחד , 2005, עמ' 78-82.
  • חיים חיון,ותצא דינה:קריאה בסיפור המקראי ועיון בזיקותיו, ירושלים: הוצאת מאגנס,2011.בתוך פרק שני מעשה דינה וסיפורי יעקב עמ' 69-66.
  • ליאורה רביד, התנ"ך היה באמת. תל אביב: ידיעות ספרים, 2009.עמ' 272-268.
  • ליאור טל, האמהות השקופות שלנו, בבלוג: מה למעלה מה למטה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


עם ישראל - האבות והאימהות

אברהםשרה
יצחקרבקה
יעקבלאה - רחל - זלפה - בלהה

Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.