מייקל נואלס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מייקל נואלס
Michael Knowles
נואלס, 2021
נואלס, 2021
לידה 18 במרץ 1990 (בן 34)
בדפורד הילס, ניו יורק
שם לידה מייקל ג'ון נואלס
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
לאום אמריקאי
עיסוק פרשן פוליטימנחה מדיהסופר
מקום לימודים אוניברסיטת ייל (.B.A)
שפות היצירה אנגלית, איטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות סיבות להצביע למפלגה הדמוקרטית
בת זוג אליסה נואלס (2018–הווה)
מספר צאצאים 2
www.michaeljknowles.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מייקל ג'ון נואלסאנגלית: Michael John Knowles; נולד ב-18 במרץ 1990) הוא פרשן פוליטי, שחקן, סופר ומנחה מדיה שמרן אמריקאי. הוא עובד ב-The Daily Wire מאז 2016.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים ראשונות וחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

נואלס נולד בבדפורד הילס, ניו יורק, וסיים את לימודיו ב-Fox Lane High school. נואלס הוא צאצא של מהגרים איטלקים סיציליאנים ואירים,[1][2] מוצאו כולל גם ארבעה חברים אנגלים במסע המייפלאואר: ד"ר סמואל פולר, סטיבן הופקינס, פרנסיס איטון וג'ון בילינגטון.[3]

נואלס החל ללמוד משחק בבית הספר למשחק שהקימה סטלה אדלר.[4] הוא סיים תואר .B.A בהיסטוריה ובאיטלקית מאוניברסיטת ייל, שם הפיק בשנת 2012 את העיבוד דובר האנגלית הראשון למחזה "אנדריה" של ניקולו מקיאוולי. הוא גדל על ידי משפחתו כקתולי, אך נשר במהלך התבגרותו; בייל הוא עבר המרה מחודשת לכנסייה, אשר התעוררה תחילה על ידי טיעונים אונטולוגיים.[5]

משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני שסיים את לימודיו באוניברסיטת ייל, נואלס השתתף בשתי סדרות רשת, "Never Do Business with Friends" ו-"Survive". עם סיום הלימודים, נואלס התאמן עם ווין הנדמן בבית ספר למשחק שלו בעיר ניו יורק והופיע בסדרות רשת, סרטים ותוכניות טלוויזיה שונות.[6]

לאחר שעבר ללוס אנג'לס, הוא שיחק בפיילוט הטלוויזיה של "I'm Back" ובסרטי הטלוויזיה "Life Coach" ו-"Blend In". הוא גם כיכב בתור אלחנדרו בסרט הקומדיה "Hóllyweird".[7]

פרשנות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016, נואלס הוזמן להצטרף ל-The Daily Wire, החל כאורח קבוע וכתב תרבות לפודקאסט "המופע של אנדרו קלאוון". הוא עבד עם בנו של אנדרו קלאוון, ספנסר, על הפקות תיאטרון בזמן שהם היו בוגרי תואר ראשון בייל.[8][9]

בשנת 2018, נואלס חזר על התנגדותו לנישואים חד מיניים והתנגד לניסיונות של חלק מהתנועה השמרנית להכיר באיחודים כאלו.[10]

באפריל 2019, נואלס נשא נאום באוניברסיטת מיזורי-קנזס סיטי שכותרתו היא "גברים אינם נשים"[11] בנושא זהות מגדרית במהלך סבב הנאומים שלו באוניברסיטאות הלאומיות מטעמם של YAF. סטודנטים מפגינים הפריעו לנאומו, בכך שקראו לו "טרנספובי".[12] אחד המפגינים תקף אותו וריסס עליו תערובת לא ידועה, מאוחר יותר נקבע שמדובר בשמן לבנדר ונוזלי בית אחרים אשר אינם רעילים. המפגין הואשם בתקיפה והפרות אחרות.[13][14][15] נשיא האוניברסיטה שיבח את המפגינים וגינה את נואלס, בטענה ש"דעותיו המוצהרות של נואלס אינן תואמות את המחויבות שלנו לגיוון ולהכלה ולמטרתנו לספק סביבה מסבירת פנים לכל האנשים".[16] בנוסף הוא גם הודה שהאופן בו התייחסו לנואלס "חצה גבול". מחוקקים רבים במיזורי לא היו מרוצים מתגובתו של נשיא האוניברסיטה ואף איימו לקצץ את תקציב המקום.[17]

בספטמבר 2019, נואלס כינה את פעילת האקלים גרטה טונברי "ילדה שוודית חולת נפש" בתוכנית "The Story" של פוקס ניוז. אורח נוסף בפאנל ופעיל המפלגה הדמוקרטית כריסטופר האן ענה: "אתה אדם בוגר ואתה תוקף ילדה. תתבייש לך". נואלס הגיב: "אני לא. אני תוקף את השמאל על ניצול ילדה חולת נפש".[18] האן ענה לו: "תירגע, ילדון רזה; זה ביידים שלי". נואלס מיד הוסיף: "היא חולת נפש. יש לה אוטיזם. יש לה הפרעה טורדנית-כפייתית. יש לה אילמות סלקטיבית. היה לה דיכאון". הרשת התנצלה על הצהרתו של נואלס ואמרה שההערה שלו "הייתה מבישה - אנו מתנצלים בפני גרטה טונברי ומפני הצופים שלנו". נואלס לא התנצל ופוקס הצהירה כי "אין להם תוכניות" לארח אותו שוב בעתיד,[19][20] עם זאת הערוץ קיבל אותו בברכה זמן קצר לאחר מכן לקטע עם המנחה טאקר קרלסון.[21] מאוחר יותר אמר נואלס: "ברור שאין שום דבר מביש בלחיות עם אוטיזם או כל מצב פסיכיאטרי אחר. מה שמביש הוא ניצול ילדים למטרות פוליטיות".[22]

בינואר 2020, בזמן שהליך ההדחה הראשון של הנשיא דונלד טראמפ היה בעיצומו, נואלס והסנאטור האמריקני טד קרוז השיקו את הפודקאסט "פסק הדין עם טד קרוז".[23][24] ב-27 בינואר, קרוז הודיע בטוויטר שהפודקאסט הבטיח את המקום הראשון במצעד הפודקאסטים לאותו שבוע.[25][26] לאחר שמשפט ההדחה הסתיים עם זיכויו של טראמפ, קרוז ונואלס החלו לראיין פוליטיקאים בוושינגטון כמו הסנאטורים האמריקנים ג'ון באראסו, מייק לי וטים סקוט, בכירי ממשל טראמפ, כולל התובע הכללי של ארצות הברית דאז ויליאם בר, מזכירת החינוך בטסי דבוס, וראש סגל הבית הלבן, מארק מדוז. בנוסף הם גם ראיינו את השחקנים ג'ון ווייט ואיזאיה וושינגטון.

ב-20 בינואר 2020, האתר של PragerU פרסם את הפרק הראשון של "The Book Club", סדרת סרטונים בהנחיית נואלס שבה הוא סוקר ודן יחד עם אורח בספר נבחר.[27][28]

ב-13 בנובמבר 2020, נואלס היה אמור להיות המנחה האורח בתוכנית הרדיו של ראש לימבו, "המופע של ראש לימבו".[29] לאחר הזדמנות זו, The Daily Wire, בשיתוף עם רשת הרדיו Westwood One, הכריזה שנואלס ינחה את תוכנית הרדיו היומית שלו בתחנת הרדיו WHLD.[30]

הוצאות לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2017, נואלס הוציא ספר ריק בשם "סיבות להצביע למפלגה הדמוקרטית".[31] הספר, שהכיל 266 עמודים ריקים וביבליוגרפיה נרחבת, הפך לספר הנמכר ביותר באמזון.[32] זמן קצר לאחר שנואלס בירך את הנשיא טראמפ בתוכנית Fox & Friends, טראמפ כינה את ספרו של נואלס "ספר נהדר להנאת הקריאה שלכם".[33][34] באותה השנה, נואלס החל את תפקידו כמנחה הפודקאסט השלישי של The Daily Wire, "המופע של מייקל נואלס".

ספרו השני של נואלס, "Speechless: Controlling Words, Controlling Minds",[35] הפך לרב מכר מספר 1 עבור ספר עיון בכריכה קשה על פי Publishers Weekly,[36][37] ולרב מכר מספר שני עבור ספר עיון באתר Audible.[38]

נואלס כתב את המבוא למהדורת יום השנה ה-70 לספר "God and Man at Yale" מאת ויליאם פרנק באקלי.[39]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נואלס הוא קתולי.[40] הוא התחתן עם אליסה בשנת 2018 ולהם שני בנים.[40]

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מייקל נואלס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ציוץ של Michael Knowles ברשת החברתית אקס (טוויטר), 12 במרץ 2018
  2. ^ YES or NO | Real Answers and Real Drinks with FREEDOMTOONS (Seamus Coughlin) (באנגלית), נבדק ב-26 בנובמבר 2022 {{citation}}: (עזרה)
  3. ^ Leftist Thanksgiving Myths DEBUNKED - A Michael Knowles Classic (באנגלית), נבדק ב-27 בנובמבר 2022 {{citation}}: (עזרה)
  4. ^ "Michael J. Knowles". Michael J. Knowles. נבדק ב-11 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "An Interview with the Catholic of the Daily Wire". Those Catholic Men. 26 בספטמבר 2017. נבדק ב-8 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "The Modern Renaissance Man: Michael Knowles on Art, Politics and Jimmy McMillan". Yale Daily News. 7 במרץ 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Mann, Keith (25 בספטמבר 2019). "Michael Knowles: 5 Fast Facts You Need to Know". Heavy (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2 באוקטובר 2021. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  8. ^ "Michael Knowles | Yale College Arts". collegearts.yale.edu. נבדק ב-24 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Spencer Klavan | Yale College Arts". collegearts.yale.edu. נבדק ב-24 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Ep. 99 - Should We Accept Gay Marriage? ft. Fr. Michael Schmitz (באנגלית), נבדק ב-8 בפברואר 2021 {{citation}}: (עזרה)
  11. ^ Michael Knowles at UMKC: "Men Are Not Women" (באנגלית), נבדק ב-18 בנובמבר 2019 {{citation}}: (עזרה)
  12. ^ "University of Missouri protester arrested for spraying white liquid on conservative commentator during speech". Newsweek. 12 באפריל 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ "Conservative Speaker Michael Knowles Speech Disrupted", The Washington Post, Associated Press, 12 באפריל 2019, אורכב מ-המקור ב-25 באפריל 2019 {{citation}}: (עזרה)
  14. ^ "Student charged over protest at anti-transgender speech". The Seattle Times (באנגלית אמריקאית). 12 באפריל 2019. נבדק ב-29 באוקטובר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Conservative speaker who was assaulted by protester: 'This was a warning shot to conservatives'". Fox News. New York City: News Corp. 13 באפריל 2019. נבדק ב-6 ביוני 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ Garry, Patrick M. (2019). "When Legislatures Become the Ally of Academic Freedom: The First State Intellectual Diversity Statute and Its Effect on Academic Freedom". South Carolina Law Review (באנגלית). 71 (1): 181.
  17. ^ Thomas, Crystal (17 באפריל 2019). "UMKC chancellor response to conservative speaker attack faces backlash in Missouri Legislature". Kansas City Star. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ Zhao, Christina (23 בספטמבר 2019). "Fox News guests fight on-air after one called Greta Thunberg a "mentally ill Swedish child": "Relax skinny boy... you're despicable"". Newsweek (באנגלית). נבדק ב-24 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Koerner, Claudia (23 בספטמבר 2019). "Fox News Apologized To Greta Thunberg After A Pundit Called Her "Mentally Ill"". BuzzFeed News (באנגלית). Los Angeles, California: BuzzFeed. נבדק ב-24 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Bauder, David (24 בספטמבר 2019). "Fox apologizes for 'disgraceful' comment about Thunberg". WAVY.com (באנגלית אמריקאית). Associated Press. נבדק ב-24 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ Bremner, Jade (8 ביולי 2021). "Fox News welcomes back guest it vowed to ban over nasty attack on Greta Thunberg". news.yahoo.com (באנגלית אמריקאית). The Economist. נבדק ב-12 באוקטובר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Goldsmith, Liorah (27 בספטמבר 2019). "Michael Knowles event met with student walkout". Annenberg Media (באנגלית). נבדק ב-11 ביוני 2021. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  23. ^ Kastrenakes, Jacob (2020-01-22). “Ted Cruz Now Has an Impeachment Podcast, Too.” Ted Cruz now has an impeachment podcast, too." The Verge. Retrieved 2020-02-26.
  24. ^ Kearns, Madeleine (2020-02-06). "The Final Verdict?". National Review. Retrieved 2020-02-26
  25. ^ Cobler, Paul (2020-01-28). "Ted Cruz’s podcast on impeachment trial sits atop iTunes charts". Dallas News. Retrieved 2020-02-26.
  26. ^ Duehren, Andrew (2020-01-30). "Impeachment Trial Pushes Ted Cruz to Top of Podcast Charts". The Wall Street Journal. Retrieved 2020-02-26.
  27. ^ "The Book Club". PragerU. נבדק ב-4 באפריל 2021. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  28. ^ "The Book Club: Man's Search for Meaning by Viktor Frankl with Dennis Prager". YouTube. 21 בינואר 2020. נבדק ב-4 באפריל 2021. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  29. ^ "Rush Limbaugh Show". נבדק ב-13 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ Pergament, Alan (25 במאי 2021). "WHLD switches format to conservative talk hosts, led by Dan Bongino". The Buffalo News (באנגלית). נבדק ב-11 ביוני 2021. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  31. ^ Holley, Peter (15 במרץ 2017). "An author praised Trump on 'Fox & Friends.' Hours later, his book had a presidential endorsement". The Washington Post. Washington DC: Nash Holdings LLC. נבדק ב-14 בספטמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  32. ^ Concha, Joe (9 במרץ 2017). "Amazon bestseller 'Reasons to Vote for Democrats' is a book of empty pages". The Hill. נבדק ב-14 בספטמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  33. ^ "An author praised Trump on 'Fox & Friends.' Hours later, his book had a presidential endorsement". The Washington Post. 2019.
  34. ^ "Donald J. Trump on Twitter". Twitter (בלטינית). 26 ביולי 2017. נבדק ב-14 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ "Publishers Weekly Bestseller Lists". Publishers Weekly (באנגלית). נבדק ב-5 ביולי 2021. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  36. ^ Milliot, Jim (1 ביולי 2021). "Fiction Sales Continue to Rise". Publishers Weekly (באנגלית). נבדק ב-5 ביולי 2021. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  37. ^ "Publishers Weekly Best-Seller". Associated Press (באנגלית). 1 ביולי 2021. נבדק ב-5 ביולי 2021. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  38. ^ "The top 10 audiobooks on Audible.com". Associated Press (באנגלית). 29 ביוני 2021. נבדק ב-5 ביולי 2021. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  39. ^ Buckley, William F. (7 בספטמבר 2021). God and Man at Yale 70th Anniversary edition Simon & Schuster. Simon and Schuster (באנגלית). ISBN 9781684512362. נבדק ב-20 בספטמבר 2021. {{cite book}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  40. ^ 1 2 Roberts, Judy (1 ביוני 2021). "Michael Knowles...what he's talking about". Legatus. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)