מימזיס (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מימזיס הוא שם ספרו של אריך אוארבך, פילולוג וחוקר ספרות גרמני. הספר הופיע לראשונה ב-1946 בשווייץ, ונחשב עד היום לאחד מהספרים החשובים ביותר בחקר הספרות.

הספר חוקר את דרך ייצוג המציאות (מימזיס) בספרות המערב. אוארבך בוחן את האודיסיאה של הומרוס, התנ"ך, יצירותיהם של דנטה, סרוואנטס, מולייר, שייקספיר, רבלה, וירג'יניה וולף, מרסל פרוסט ויוצרים מרכזיים אחרים בתרבות המערבית, ומנסה לתאר על פי ייצוג המציאות בספרים אלה כיצד השתנתה תפיסת המציאות בהיסטוריה המערבית.

על פי אוארבך, בספרות המערב יש שני אופני ייצוג עיקריים: האחד, שתחילתו בהומרוס דוגל בהפרדת סגנונות. סגנון "גבוה" לדמויות הרואיות, וסגנון "נמוך" לדמויות קומיות. הזרם השני, שתחילתו במקרא, מבטל את רמות הסגנון השונות, ומציג גיבורים "גבוהים" ו"נמוכים" באותו הסגנון. אוארבך בוחן קטעים מתוך ספרות המערב, ומעניק להם קריאה צמודה. הוא מנתח את המבנה התחבירי, ואת בחירת המלים בטקסטים, ומנסה לקשרם לתפיסת המציאות בתרבות בה נכתבו טקסטים אלה. עניינו העיקרי הוא הציבור הקורא, ותגובתו לטקסט, והוא נע מהקטע הספציפי ביצירה לסגנון הכתיבה הנפוץ בזמן חיבור היצירה.

גישת אוארבך היא, כפי שהוא כינה אותה, "פרספקטיבה היסטורית". לטענתו, בכל תקופה קיימים אמצעים וטכניקות ספרותיות משלה, שנותנות ביטוי ייחודי לתפיסת האדם בתקופה זו. להבדיל מחוקרים אחרים, הוא לא משבח את דנטה, למשל, על שהוא "מודרני" יותר מיוצרים אחרים בתקופתו, אלא הוא מנסה להבין כיצד סגנונו של דאנטה קשור לתקופתו ולאמצעי הביטוי שלה, וכיצד אלו קשורים לתפיסה חברתית כוללת.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אריך אוארבך, מימזיס - התגלמות המציאות בספרות המערב, מוסד ביאליק, 1958.
  • גלילי שחר, "מונותאיזם וספרות", בספרו:שארית ההתגלות - החוק, הגוף ושאלת הספרות, מוסד ביאליק, 2011, עמ' 43-20.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]