אנהיים דאקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנהיים דאקס
AnaheimDucks.png
Heb-ANA.PNG

מדים (בית, חוץ)
מידע כללי
אולם ביתי
Honda-pano2.jpg
הונדה סנטר
(17,174 מושבים)
Flag of the United States.svg אנהיים, קליפורניה, ארצות הברית
שנת ייסוד 1993
ליגה NHL
חטיבה מערבית
בית פסיפי
היסטוריה מייטי דאקס אוף אנהיים (1993 - 2006)
אנהיים דאקס (2006 - ההווה)
בעלים Flag of the United States.svg הנרי סמואלי
מאמן Flag of Canada.svg ברוס בודרו
תארים
אליפויות NHL‏ (1)
2007
אליפויות חטיבתיות (2)
2003, 2007
http://ducks.nhl.com

אנהיים דאקס (באנגלית: Anaheim Ducks) היא קבוצת הוקי קרח מקצוענית מאנהיים, קליפורניה, ארצות הברית, המשחקת בליגת ה-NHL בה היא חברה בבית הפסיפי שבחטיבה המערבית.

הקבוצה נוסדה ב-1993 על ידי חברת וולט דיסני תחת השם מייטי דאקס אוף אנהיים (Mighty Ducks of Anaheim), שם שנגזר מסרט הילדים "אלופים על הקרח" (The Mighty Ducks) שהפיקה החברה. ב-2006, לאחר שהקבוצה נמכרה לבעליה הנוכחיים, שונה שמה לשמה הנוכחי.

הדאקס זכו פעם אחת בגביע סטנלי, ב-2007.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1993 - 2000: התחלת הדרך ועידן קאריה-סלאנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוגו של מייטי דאקס אוף אנהיים בתקופת דיסני
המדים של מייטי דאקס אוף אנהיים בתקופת דיסני

הקבוצה החלה לפעול ב-1993 תחת זיכיון שקיבלה חברת וולט דיסני להפעיל קבוצה באנהיים, בקרבת דיסנילנד. ההתעניינות של חברת דיסני בקבוצת NHL באה משילוב של הצלחת הסרט "אלופים על הקרח" והפופולריות הגואה של קבוצת ה-NHL השכנה, לוס אנג'לס קינגס, שהגיעה ב-1993 לסדרת הגמר על גביע סטנלי כשבשורותיה גדול השחקנים בכל הזמנים, וויין גרצקי.

שמה של הקבוצה, והקישור שלה לקבוצת הילדים הדמיונית שכיכבה ב"אלופים על הקרח", זכו לביקורת וללעג מצד רבים. המעצבים הגרפיים של דיסני עיצבו מדי הקבוצה בצבעי ירוק וסגול, ואת לוגו הקבוצה, שבמרכזו מסכת שוער קלאסית מהסוג שהיה נפוץ לפני פיתוח קסדת השוער המודרנית, שתווי פניה הזכירו לרבים את פניו של דונלד דאק. המדים והלוגו שימשו את חברת דיסני מאוחר יותר בשני סרטי ההמשך ל"אלופים על הקרח".

הקבוצה החלה את דרכה ב-NHL בעונת 1994 באולם ביתי חדש שנבנה במיוחד עבורה באנהיים. חברת המים המינרלים "ארוהד" רכשה את הזכויות על שמו של האולם, שנודע בשם "ארוהד פונד" ("האגם של ארוהד") ובקיצור ה"פונד" (כיום הונדה סנטר). רון וילסון היה מאמנה הראשון, והקבוצה הצליחה כבר בדראפט הראשון בו השתתפה בקיץ 1993 לשים את ידה על הכוכב הצעיר פול קאריה שהפך לאחד מכוכביה הגדולים בכל הזמנים. קאריה הגיע ממכללה בארצות הברית, דבר נדיר למדי באותם ימים, ולא דרך המסלול המקובל של ליגות הצעירים בקנדה. הוא נשאר שנה נוספת במכללה שלו ולא היה זמין לקבוצה בעונת 1994, אותה סיימו המייטי דאקס עם 33 ניצחונות ו-71 נקודות - מאזן סביר לקבוצת התרחבות, אולם מאזן שלא הספיק לעלייה לפלייאוף.

קאריה הגיע לקבוצה בעונת 1995, שהחלה לבסוף באיחור של ארבעה חודשים עקב סכסוך עבודה בליגה, והדאקס סיימו אותה אחרונים בבית הפסיפי למרות 18 שערים ו-21 אסיסטים של קאריה בעונה המקוצרת שכללה 48 משחקים בלבד.

קאריה המשיך להוביל את התקפת המייטי דאקס גם בעונת 1996 כאשר באמצע העונה זכה לחיזוק - בעסקת ענק של המייטי דאקס עם ונקובר קנאקס הגיע לקבוצה כוכב ההתקפה הפיני טמו סלאנה. קאריה סיים את העונה עם מאזן אישי מצוין של 108 נקודות - 50 שערים ו-58 אסיסטים - וסלאנה הוסיף 36 נקודות ב-28 המשחקים שהספיק לשחק בקבוצה מאז שנרכש. המייטי דאקס היו קרובים מאד לעלייה ראשונה לפלייאוף כשסיימו בשוויון נקודות עם ויניפג ג'טס בקרב על הכרטיס השמיני והאחרון של החטיבה המערבית, אולם הג'טס ניצחו משחק אחד יותר, ולכן עלו הם לפלייאוף והמייטי דאקס נשארו בחוץ.

השילוב של קאריה וסלאנה בהתקפת הקבוצה המשיך להיות מצוין בעונת 1997 כאשר סלאנה כבש 51 שערים ומסר 58 אסיסטים (109 נקודות) וקאירה הוסיף 99 נקודות משל עצמו למרות שהחמיץ 13 משחקים בשל פציעה. ההצטיינות של שניהם הובילה את המייטי דאקס למאזן חובי בפעם הראשונה בתולדותיהם עם 36 ניצחונות לעומת 33 הפסדים ו-13 תיקו, ובסך הכל 85 נקודות שהספיקו למקום שני בבית הפסיפי ועלייה ראשונה לפלייאוף.

בסיבוב הראשון בפלייאוף פגשו המייטי דאקס את פיניקס קויוטיס ונקלעו לפיגור 3:2 בסדרה לאחר שנוצחו במשחק החמישי ב"פונד". המשחק השישי בפיניקס נגרר להארכה בה הצליח קאריה לכבוש שער ניצחון ולהביא את הסדרה למשחק שביעי ומכריע ב"פונד", אותו ניצחו המייטי דאקס בקלות ועלו לסיבוב השני. בסיבוב השני נוצחו המייטי דאקס בכל ארבעת המשחקים על ידי דטרויט רד וינגס והודחו, אם כי שלושה מתוך ארבעת ההפסדים היו לאחר הארכה.

סכסוך חוזי הוביל להשבתתו של קאריה בתחילת עונת 1998, אותה פתחו בשני משחקים היסטוריים מול ונקובר קנאקס, משחקי עונה רגילה לכל דבר שהתקיימו בטוקיו בפעם הראשונה בתולדות ה-NHL. קאריה, שמשפחתו היא ממוצא יפני, לא שיחק במשחקים לאכזבת הקהל. כשחזר לבסוף קאריה, הוא שיחק ב-22 משחקים והספיק לצבור בהם 31 נקודות בטרם נפצע וסיים את חלקו בעונה. סלאנה נשא בעול לבדו, אך 86 הנקודות שלו לא הספיקו למייטי דאקס שסיימו עם מאזן חלש של 26 ניצחונות, 43 הפסדים ו-13 תיקו.

קאריה וסלאנה חזרו לשחק ביחד עונה מלאה ב-1999 והמשיכו להצטיין, כאשר סלאנה סיים עם 107 נקודות וקאריה עם 101. הקבוצה הגיעה למאזן חיובי ועלתה לפלייאוף, אולם כמו שנתיים קודם לכן נוצחו על ידי דטרויט רד וינגס בארבעה משחקים בלבד. בניגוד ל-1997, הפעם היו המשחקים ברובם חד צדדיים והמייטי דאקס לא היוו יריב שקול.

יכולת ההבקעה של קאריה וסלאנה הוקהתה מעט בעונת 2000, אולם עדיין נשארו שניהם המבקיעים המצטיינים של הקבוצה. היכולת של שניהם לא הספיקה לקבוצה, שסיימה במקום האחרון בבית הפסיפי.

2001 - 2002: בנייה מחודשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

המייטי דאקס המשיכו לדשדש בתחילת עונת 2001 כאשר התפוקה ההתקפית של קאריה וסלאנה המשיכה לרדת. עם תום מועד ההעברות החליטה הנהלת הקבוצה שהשילוב ביניהם מיצה את עצמו והעבירה את סלאנה תמורת שחקנים ובחירות דראפט לסן חוזה שארקס. המייטי דאקס סיימו את העונה במאזן של 25 ניצחונות לעומת 42 הפסדים, 8 תיקו ו-3 הפסדים בהארכה, המאזן הגרוע ביותר בחטיבה המערבית.

עונת 2002 לא הייתה טובה בהרבה, כאשר קאריה המשיך לרדת בתפוקתו וסיים עם 57 נקודות בלבד. לעומת זאת הצליחו המייטי דאקס לייצב את עמדת השוער כאשר ז'אן-סבסטיאן ז'יגר, שעלה באמצע העונה הקודמת מהליגות המשניות, ביסס את עצמו כשוער הראשון של הקבוצה והציג יכולת טובה. בעזרת יכולתו של ז'יגר בשער השתפרה יכולתה של הקבוצה לקראת סיום העונה, והמנהל בראיין מארי החליט שהזמן המתאים להתמודדות בצמרת הגיע. בשורה של עסקאות עם סיום העונה חיזק מארי את הקבוצה בחלוץ הוותיק אדם אוטס שהוחתם כשחקן חופשי ובחלוץ כוכב נוסף, הצ'כי פטר סיקורה שהגיע מניו ג'רזי דווילס.

ריצת הפלייאוף של 2003 ועזיבתו של פול קאריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם שחקני הרכש החדשים ועם מאמן חדש, מייק בבקוק, החלו המייטי דאקס את עונת 2003 בצורה פושרת. היכולת של הקבוצה השתפרה במחצית השנייה של העונה בעיקר בהגנה, עם רכישתו של המגן הלטבי סנדיס אוזולינש מפלורידה פנתרס, ולקראת סיום העונה הרגילה חיזקה הקבוצה גם את ההתקפה שלה כשלקבוצה הגיעו החלוצים סטיב תומס ורוב נידרמאייר.

הקבוצה סיימה את העונה הרגילה עם מאזן מצוין 40 ניצחונות מול 27 הפסדים, 9 תיקו ו-6 הפסדים בהארכה, ובסך הכל 95 נקודות בטבלה - המאזן הטוב בתולדותיה, אולם מול מאזני הקבוצות האחרות הוא הספיק לעלייה לפלייאוף רק מהמקום השביעי במערב.

הדירוג הנמוך של המייטי דאקס הביא אותם למפגש פלייאוף מול דטרויט רד וינגס, הקבוצה שהדיחה אותם בשתי עונות הפלייאוף הקודמות שלהם ושמולה לא ניצחו הדאקס ולו משחק פלייאוף אחד. במשחק הראשון בדטרויט תקפו הרד וינגס את שערו של ז'יגר והכו לעברו 64 מכות, אולם ז'יגר ספג רק שער אחד והמשחק הסתיים בשוויון ונכנס להארכה, ולאחר מכן להארכה שנייה ושלישית. בהארכה השלישית כבש פול קאריה שער ניצחון בניגוד גמור למהלך המשחק. הניצחון המפתיע השפיע על המשך הסדרה, והמייטי דאקס הביסו את הרד וינגס בארבעה משחקים.

בסיבוב השני פגשו המייטי דאקס עוד קבוצה שנחשבה לעדיפה עליהם, דאלאס סטארס שסיימה את העונה הרגילה עם המאזן הטוב ביותר בליגה. גם בסדרה הזו נמשך המשחק הראשון הרבה מעבר לזמן החוקי, כאשר רק בהארכה החמישית הצליח פטר סיקורה להכריע אותו עבור המייטי דאקס. המייטי דאקס ניצחו בדאלאס גם במשחק השני ויצרו לעצמם יתרון מכריע שעזר להם לנצח את הסדרה בשישה משחקים ולעלות בפעם הראשונה לגמר החטיבה המערבית.

בגמר החטיבה המערבית פגשו המייטי דאקס קבוצה מפתיעה נוספת, מינסוטה ויילד, קבוצה שהחה לשחק בליגה רק בעונת 2001. זו הייתה הסדרה של השוער ז'אן-סבסטיאן ז'יגר, שספג רק שער אחד בארבעת משחקי הסדרה, והמייטי דאקס עלו לסדרת הגמר על גביע סטנלי לראשונה בתולדותיהם.

בסדרת הגמר המתינה להם ניו ג'רזי דווילס, מפגש שהיה גם מפגש בין שני אחים - חלוץ המייטי דאקס רוב נידרמאייר ואחיו סקוט, מגן הדווילס. הסדרה הגיעה למשחק שביעי ומכריע כאשר כל קבוצה מנצחת במשחקיה הביתיים. המשחק השביעי לא היה יוצא דופן, והדווילס, שאירחו אותו, גם ניצחו בו וזכו בגביע סטנלי. למרות ההפסד, נבחר שוער המייטי דאקס זאן-סבסטיאן ז'יגר ל-MVP של הפלייאוף וזכה בגביע קון סמיית' - מקרה נדיר בו הזוכה הגיע דווקא מהקבוצה המפסידה.

עם תום העונה המרשימה תם גם עידן בקבוצה כאשר פול קאריה עזב את הקבוצה לקולורדו אוולאנש, שם חבר שוב לטמו סלאנה.

2004 - 2006: בעלים חדשים וקבוצה חדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טמו סלאנה שב לקבוצה בעונת 2006

המייטי דאקס ניסו למלא את החלל שהותיר אחריו פול קאריה עם רכש של כוכב ההתקפה הוותיק של דטרויט רד וינגס, סרגיי פיודורוב. אולם פיודורוב איכזב ביכולתו, וכמוהו גם השוער ז'אן-סבסטיאן ז'יגר שלא הזכיר את יכולתו מהעונה הקודמת. המייטי דאקס סיימו עם 29 ניצחונות בלבד ומאזן שלילי והחמיצו את הפלייאוף.

העונה המבוטלת של 2005 פגעה בתוכניותיה של חברת וולט דיסני למכור את הקבוצה. רק לקראת אמצע 2005 מצאה חברת דיסני קונים לקבוצה - הנרי סמואלי, מייסד חברת התקשורת ברודקום, ואשתו סוזן. הזוג סמואלי התחייב להשאיר את הקבוצה באנהיים, ועמד בהתחייבותו. למנהל הקבוצה מונה בראיין ברק, שהיה נשיא ומנהל בונקובר קנאקס. הוא הביא איתו את המאמן רנדי קרלייל שאותו הכיר כשאימן קבוצה-בת של הקנאקס בליגה משנית.

שינויים משמעותיים חלו בקבוצה גם לפני ובמהלך עונת 2006. המגן המצטיין סקוט נידרמאייר חתם בקבוצה והפך מיד לקפטן שלה, וגם זכה לשחק בקבוצה עם אחיו, רוב. טמו סלאנה שכיכב בקבוצה בשנות ה-90 חזר לקבוצה, ולעומת זאת סרגיי פיודורוב שהמשיך לאכזב שוחרר במהלכה. גם בדראפט נחלו המייטי דאקס הצלחה כאשר ראיין גצלף, קורי פרי וסטיב קוניץ התגלו כולם כבחירות מוצלחות. השוער הרוסי איליה בריזגלוב התגלה כאלטרנטיבה ראוייה לז'אן-סבסטיאן ז'יגר, והשניים חלקו את עמדת השוער. סלאנה הפיק עונת חזרה משובחת עם 40 שערים ו-50 אסיסטים, והחלוץ אנדי מקדונלד, שלא צבר למעלה מ-30 נקודות באף אחת מארבע עונותיו הקודמות בקבוצה, פרץ עם 85 נקודות. המייטי דאקס סיימו את העונה עם 98 נקודות בטבלה וחזרו לפלייאוף.

הרוטציה בין בריזגלוב וז'יגר בשער המשיכה גם בסיבוב הראשון בפלייאוף, כאשר בתום חמישה משחקים פיגרו המייטי דאקס 3:2 בסדרה מול קלגרי פליימס. יכולת טובה של בריזגלוב שספג רק שער אחד בשני המשחקים האחרונים סייעה למייטי דאקס להפוך את הסדרה ולנצח אותה בשבעה משחקים. בריזגלוב נשאר יציב בעמדת השוער בסיבוב השני שבו הביסו המייטי דאקס בקלות את קולורדו אוולאנש.

בגמר החטיבתי השני בתולדותיהם פגשו המייטי דאקס את אדמונטון אוילרס, שעלתה לפלייאוף מהמקום השמיני במערב בלבד. למרות יתרון הביתיות של המייטי דאקס הפתיעו האוילרס והדיחו את המייטי דאקס בחמישה משחקים.

ריצת הפלייאוף של 2007[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה התייצבה לעונת 2007 עם מדים חדשים בצבעי שחור-זהוב-כתום, לוגו חדש ושם חדש - אנהיים דאקס. בכך נותק גם באופן סמנטי הקשר בין הקבוצה לחברת וולט דיסני. להשלמת הפזל המקצועי נרכש מאדמונטון אוילרס אחד המגינים הטובים בליגה, כריס פרונגר.

הקבוצה עמדה בציפיות הגבוהות ממנה עם התחלה חזקה של העונה, ולמרות תקופה שבה נחלשה מאד ההגנה שלה בעקבות פציעות של פרונגר וסקוט נידרמאייר סיימה את העונה עם המאזן הטוב ביותר שלה אי פעם - 48 ניצחונות, 20 הפסדים ו-14 הפסדים בהארכה/מכות עונשין, ובסך הכל 110 נקודות בטבלה שהביאו לדאקס את אליפות הבית הפסיפי לראשונה בתולדותיהם. סלאנה, מקדונלד וקוניץ הובילו את ההתקפה, כאשר פרונגר וסקוט נידרמאייר, למרות הפציעות, היו מעוזי ההגנה ותרמו גם תרומה התקפית גדולה.

בסיבוב הראשון בפלייאוף גברו הדאקס על מינסוטה ויילד בחמישה משחקים. את הסיבוב השני פתחה הקבוצה בניצחון 5:1 על ונקובר קנאקס כאשר ז'אן-סבסטיאן ז'יגר חזר לעמדת השוער הראשון ומקדונלד כבש שלושער, אולם המשחקים הבאים היו שקולים הרבה יותר, כאשר שלושה מהם הגיעו להארכה בטרם ניצחו הדאקס בסדרה בחמישה משחקים.

בגמר החטיבתי פגשו הדאקס את דטרויט רד וינגס, המדורגת ראשונה במערב. לאחר הפסד במשחק הראשון הצליחו הדאקס לקחת את יתרון הביתיות עם ניצחון בהארכה משער של סקוט נידרמאייר שקיבל את האסיסט מאחיו רוב. הסדרה המשיכה להיות הפכפכה כאשר הרד וינגס ניצחו באנהיים במשחק השלישי, והדאקס הישוו את הסדרה במשחק הרביעי.

המשחק החמישי בדטרויט התנהל בעליונות של הרד וינגס, אולם יכולת מצוינת של ז'יגר בשער איפשרה להם יתרון של 1:0 בלבד. בדקה האחרונה של המשחק הוציאו הדאקס את ז'יגר והכניסו שחקן שדה נוסף בניסיון להשוות - והניסיון הצליח, כאשר סקוט נידרמאייר השווה 47.3 שניות לסיום. טמו סלאנה השלים את המהפך בהארכה, והדאקס עלו ליתרון בסדרה לפני המשחק השישי באנהיים. במשחק השישי כמעט שמטו הדאקס יתרון של 3:0, אולם הצליחו לנצח 4:3 ולעלות בפעם השנייה בתולדותיהם לסדרת הגמר על גביע סטנלי, מול אוטווה סנטורס.

במשחק הראשון בהונדה סנטר חזרו הדאקס מפיגור וניצחו 3:2 משער של טרוויס מואן שלוש דקות לסיום. גם המשחק השני הוכרע בדקות האחרונות, משער יחיד של סמי פלסון שהביא לדאקס יתרון של 2:0 בסדרה. הסנטורס ניצחו במשחק השלישי באוטווה, אולם שני שערים של אנדי מקדונלד בתוך דקה הביאו לדאקס ניצחון במשחק הרביעי ויתרון גדול כאשר הסדרה חזרה לאנהיים. הדאקס עמדו במשימה, הביסו את הסנטורס 6:2 במשחק החמישי והביאו בפעם הראשונה את גביע סטנלי לקליפורניה. סקוט נידרמאייר זכה בגביע קון סמיית' כ-MVP של הפלייאוף.

2008 - ההווה: תחרותיות ואכזבות, סוף עידן טמו סלאנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו 10 שנים קודם לכן כשעשו היסטוריה עם המשחקים בטוקיו, עשו זאת שוב הדאקס כאשר שיחקו שני משחקי עונה רגילה מול שכניהם, לוס אנג'לס קינגס, בלונדון - הפעם הראשונה בתולדות ה-NHL שמשחקי עונה רגילה התקיימו באירופה. שניים שלא השתתפו במשחקים היו טמו סלאנה וסקוט נידרמאייר ששקלו לפרוש מפעילות ולא פתחו את העונה עם הקבוצה. במקומם החתימה הקבוצה שני שחקנים וותיקים, החלוץ טוד ברטוזי והמגן מת'יו שניידר. סלאנה ונידרמאייר שבו לבסוף, והקבוצה שפתחה חלש את העונה השתפרה בצורה ניכרת וסיימה את העונה עם מאזן טוב של 47 ניצחונות, 27 הפסדים ו-8 הפסדים בהארכה/מכות עונשין. בפלייאוף נקלעו הדאקס לפיגור גדול כשהפסידו בשני המשחקים הראשונים בהונדה סנטר מול דאלאס סטארס, פיגור ממנו הדאקס לא הצליחו להיחלץ והודחו בשישה משחקים. בסיום העונה עזבו שניידר וברטוזי את הקבוצה.

השוער ז'יגר פתח את עונת 2009 ביכולת לא טובה, והשוער המחליף השווייצרי יונס הילר הלך והשתלט על עמדת השוער הראשון. ללא קוניץ, פלסון ומואן שהועברו מהקבוצה לקראת סיום העונה עלו הדאקס בקושי לפלייאוף מהמקום השמיני במערב, לסדרת פלייאוף קשה מול הקבוצה עם המאזן הטוב ביותר בליגה, סן חוזה שארקס.

שני משחקים מצוינים של הילר בשער הביאו לדאקס שני ניצחונות חוץ בפתיחת הסדרה. הילר המשיך להצטיין גם בהמשך הסדרה, כאשר הדאקס ניצחו אותה בשישה משחקים והפתיעו את השארקס.

בסיבוב השני פגשו הדאקס את האלופה היוצאת, דטרויט רד וינגס, לסדרת פלייאוף חמישית בין הקבוצות בהיסטוריה הקצרה של הקבוצה. הילר המשיך להפגין יכולת גבוהה והדאקס הביאו את הסדרה למשחק שביעי ומכריע בדטרויט, וחזרו בו מפיגור 3:1 לשוויון 3:3 בשליש השלישי. לבסוף נחלו הדאקס אכזבה כאשר ספגו שער בדקות האחרונות של המשחק והודחו. עם סיום העונה עזבו את הקבוצה כריס פרונגר ורוב נידרמאייר, והקבוצה החתימה את החלוץ הפיני הוותיק סאקו קויבו שכיכב שנים רבות במונטריאול קנדיאנס.

עונת 2010 הייתה קשה לדאקס, שסיימו במאזן פושר והחמיצו את הפלייאוף לראשונה מאז עונת 2004. סקוט נידרמאייר הודיע לאחר סיום העונה על פרישה ממשחק פעיל, ונשאר בדאקס כחלק מהצוות המקצועי.

ב-25 בינואר 2011 הוגשה נגד הדאקס תביעה משפטית על ידי ג'ייסון ביילי, שחקן יהודי-קנדי שנבחר בדראפט על ידי הדאקס ב-2005. ביילי לא הגיע לסגל הקבוצה ושיחק בקבוצה-בת שלה בליגה משנית, שם, לטענתו, סבל מהערות חוזרות ונשנות על רקע אנטישמי מצד צוות האימון, בעוד הנהלת הדאקס התעלמה מתלונותיו. התביעה המשפטית הביאה גם לפתיחת חקירה של ה-NHL שנושא. החקירה וההליכים המשפטיים נמשכו עד לנובמבר באותה שנה, כאשר ביילי משך את תביעתו מבית המשפט ללא פיצוי.

בעונת 2011 שבו הדאקס אל הפלייאוף עם מאזן נאה של 47 ניצחונות ו-99 נקודות בטבלה, ומעל כולם בלט החלוץ קורי פרי, שנבחר ל-MVP של העונה וזכה בגביע הארט, לאחר שכבש 50 שערים וזכה גם בגביע מוריס "רוקט" רישאר. למרות זאת, הדאקס נוצחו בסיבוב הראשון של הפלייאוף בשישה משחקים על ידי נאשוויל פרדטורס.

בעונת 2012 סיימו הדאקס במאזן פושר של 34 ניצחונות ו-80 נקודות. עונה חזקה יחסית של שאר קבוצות הבית הפסיפי הביאה את הדאקס למקום האחרון בבית ולהחמצת הפלייאוף.

בעונת 2012/13 המקוצרת זכתה הקבוצה באליפות הבית הפסיפי ועלתה לפלייאוף כמדורגת שנייה במערב, אך נכנעה בשבעה משחקים לדטרויט רד וינגס והודחה בסיבוב הראשון.

בעונת 2013/14 קבעה הקבוצה מספר שיאי מועדון, כגון עשרה נצחונות רצופים במהלכה, כולל נצחון 1:9 על ונקובר קנאקס שהיה הנצחון הגבוה בתולדות הקבוצה, וסיימה את העונה עם שיא מועדון נוסף של 116 נקודות בטבלה שהקנה לה את המקום הראשון בחטיבה המערבית לקראת הפלייאוף. גם הפעם הסתיים מסע הפלייאוף בהפסד במשחק שביעי ומכריע, הפעם בסיבוב השני מול לוס אנג'לס קינגס. לאחר ההדחה מהפלייאוף נפרדה הקבוצה מכוכבה הוותיק, טמו סלאנה, שהודיע על פרישה ממשחק פעיל.

סגל שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-5 בנובמבר 2014

מס' עמדה שם
3 Flag of Canada.svg מגן קלייטון סטונר
4 Flag of the United States.svg מגן קאם פאולר
5 Flag of Canada.svg מגן בראין אלן
6 Flag of the United States.svg מגן בן לאבג'וי
7 Flag of Canada.svg חלוץ מרכזי אנדרו קוליאנו
10 Flag of Canada.svg חלוץ ימני קורי פרי (קפטן חלופי)
12 Flag of Canada.svg חלוץ ימני דוונטה סמית-פלי
13 Flag of the United States.svg חלוץ מרכזי ניק בונינו
15 Flag of Canada.svg חלוץ מרכזי ראיין גצלף (קפטן)
16 Flag of the United States.svg חלוץ שמאלי אמרסון איטם
17 Flag of Canada.svg חלוץ מרכזי ראיין קסלר
18 Flag of the United States.svg חלוץ ימני טים ג'קמן
19 Flag of Canada.svg חלוץ שמאלי פטריק מרון
מס' עמדה שם
23 Flag of Canada.svg מגן פרנסואה בושמן (קפטן חלופי)
28 Flag of Canada.svg מגן מרק פיסטריק
30 Flag of Canada.svg שוער ג'ייסון לברברה
31 Flag of Denmark.svg שוער פרדריק אנדרסן
33 Flag of Sweden.svg חלוץ ימני יאקוב סילפוורברג
36 Flag of the United States.svg שוער ג'ון גיבסון
38 Flag of Sweden.svg חלוץ מרכזי ויליאם קרלסון
39 Flag of Canada.svg חלוץ שמאלי מאט בלסקי
42 Flag of the United States.svg מגן ג'וש מנסון
44 Flag of the United States.svg חלוץ מרכזי נייט תומפסון
45 Flag of Finland.svg מגן סמי ואטנן
47 Flag of Sweden.svg מגן המפוס לינדהולם
51 Flag of Canada.svg חלוץ שמאלי דני היטלי
67 Flag of Sweden.svg חלוץ מרכזי ריקרד ראקל
72 Flag of Russia.svg שוער איגור בובקוב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנהיים דאקס בוויקישיתוף