מכבי וילנה

מכבי וילנה (בליטאית: Makabi Lietuvos žydų sporto klubas) היה מועדון ספורט יהודי בעיר וילנה שבליטא, אשר הוקם בשנת 1916. המועדון כלל ספורטאים במגוון ענפי ספורט - כדורגל, חתירה, שחמט, אופניים, סקי, אגרוף, הוקי, אתלטיקה, ריצה, קפיצה לגובה וקפיצה לרוחק.

תולדות המועדון

בתקופת שלטון הצאר הרוסי ליהודי וילנה לא הותר להקים מועדון ספורט יהודי. אך בשנת 1916, עם הכיבוש הגרמני במהלך מלחמת העולם הראשונה, אישרו השלטונות הגרמנים ליהודים להקים את מועדון מכבי, אשר נודע בשמו הרשמי - "החברה היהודית להתעמלות ולספורט". המועדון נוסד רשמית ב-23 באוקטובר 1916, וכלל תזמורת עם 25 נגנים ומקהלה, בה היו חברים כ-70 איש.

המועדון כלל מגוון רחב של ענפי ספורט: כדורגל, חתירה, שחמט, אופניים, סקי, אגרוף, הוקי וענפים שונים באתלטיקה קלה. רבים מחבריו החזיקו בשיאים לאומיים של הליטאים.

זה היה מועדון גדול ופעיל. בשנים הראשונות, בשנות ה-20, הוא מנה כ-500 ספורטאים. בשנת 1938 הוא כלל כבר כ-1,300 חברים.

בשנים 1921–1938 יו"ר המועדון היה הרופא אליהו גלובוס (1872-1938). לתקופה מסוימת סגן היו"ר היה גם הוא רופא, ד"ר לייב הלט (Liev helt). לאחר מותו של גלובוס ב-1938 ועד פרוץ מלחמת העולם השנייה כיהן כיו"ר המועדון דויד קפלן-קפלנסקי, שהיה גם חבר הנהלת YIVO (המוסד היהודי המדעי) וגם חבר בוועדת החינוך המרכזית בווילנה. דויד קפלן-קפלנסקי בין היתר לקח חלק ממפלגת העם שראתה ברעיון הציוני להקמת מדינה יהודית בפלשתינה כרעיון לא ריאלי.

במועדון היה ויכוח בין "היידישאים" וה"ציונים". שני הזרמים פעלו במסגרת האגודה, אך היו ביניהם מחלוקות. בתקופה שבין מלחמות העולם, המועדון לא נוהל על ידי ציונים, אך קיבל לשורותיו יהודים ציוניים.

ב-1940 וילנה נכבשה והפכה לחלק מברית המועצות וכך המועדון חדל מלהתקיים, עד לפתיחתו המחודשת בשנת 1989, ומאז פעיל המועדון עד היום.

ענף החתירה

בשנת 1925 נפתחה במועדון מחלקת חתירה והפכה לענף הספורט המרכזי במועדון. לענף הצטרפו יהודים ממגוון מקצועות כגון רופאים, עורכי דין, מהנדסים ועיתונאים. מחלקת החתירה של המועדון הייתה כחלק נפרד ועצמאי תחת אותו שם מכבי וילנה, והחזיקה כ-50 כלי שיט, בריכת שחיה ומאות חברים (כ-800).

ענף האתלטיקה

סוניה לוין (שמוקלר) הייתה אתלטית במועדון מכבי וילנה ואלופת פולין בהדיפת כדור ברזל. השתתפה במכביה השנייה ובסיום התחרויות נשארה בארץ. היא הגיעה למכביה עם בעלה, שהיה שחקן כדורגל במכבי וילנה ועם בנה שמעון בן ה-3.

ענף הכדורגל

מועדון הספורט של וילנה כלל גם קבוצת כדורגל. מתועד משחק בין "מכבי וילנה" ל"הכוח וינה". דרך המשחק רואים את הכבוד שהיה לענף הכדורגל בעיר - הקבוצה האורחת התקבלה בכבוד רב על ידי משלחות ציוניות ורוכבי אופניים. תזמורת "מכבי" ניגנה לכבודם. עקב הצלחת המשחק, קבוצת וינה חזרה למשחק נוסף בעיר. גם כדורגלנים מארץ ישראל "הפועל", הגיעו לשחק בווילנה כנגד "מכבי" ובשנת 1927, זכתה "מכבי וילנה" באליפות הכדורגל בווילנה. בענף זה, גם היידישאים וגם הציונים שתפו פעולה על מנת לסייע בקבלת מגרש ומועדון. הם אף גייסו אגודות אחרות לטובת העניין, לרבות אגודת הסוחרים והנשים.

קשיי המועדון וסגירתו

מועדון הספורט של וילנה שידע פריחה בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20,  עמד בפני שני קשיים עיקריים, אשר גרמו לסגירתו: שנות מלחמת העולם השנייה והשואה ובתקופת השלטון הסובייטי.

בתקופת השואה, בשנת 1941, נכבשה וילנה על ידי הנאצים. רבים מהיהודים נרצחו, ואלו שנותרו בחיים, היו נתונים תחת הגבלות קשות. בתנאים אלה לא היה ניתן לקיים מועדון ספורט יהודי.

בתקופת השלטון הסובייטי,  היה בלתי אפשרי להקים קבוצה על בסיס אתני. מכאן, שלא ניתן היה להקים קבוצות ספורט על בסיס יהדותם של הספורטאים.

פתיחה מחודשת של המועדון

המועדון נפתח מחדש רק בשנת 1989 ונשיאו הוא סמיונס פינקלשטיין (Semionas Finkelšteinas).

בשנה זו שלח המועדון נבחרת למכביה שהתקיימה בישראל, ואף הניף שם את דגל המדינה, על אף שליטא טרם קיבלה עצמאותה מברית המועצות.

המועדון המחודש הצליח לגרוף גם מדליות במכביות: בשנת 1989 היה זה שחמטאי אדוארד רוזנטליס (Eduardas Rozentalis) במדליית הארד. שחקנית הבדמינטון, אלנס פלבינס (Alanas Plavinas) זכתה ב-2013 במדליית כסף, ובאותה השנה זכתה אלקסס מולודציס (Aleksas Molodeckis) במדליית ארד בג'ודו.

הכרה והנצחה

לרגל ציון מאה שנה לייסוד אגודת הספורט "מכבי" בליטא, התקיים אירוע במרכז הקהילה היהודית בו הושק ספר חדש אודות תולדות "מכבי". הספר,  “Lietuvos sporto klubas ‘Makabi’ 1916-2016”, הוא פרי מאמץ משותף של גורמים רבים והוא מהווה אבן דרך לקהילה היהודית בווילנה ונועד להנציח ולכבד את מועדון מכבי, שהוא מועדון האתלטיקה הוותיק ביותר בליטא. הספר סוקר את ההיסטוריה של "מכבי", פעילותה בליטא, חידושו של המועדון לאחר קבלת העצמאות מברית המועצות וכן את סיפור פעילות המועדון ב-25 השנים האחרונות.

לקריאה נוספת

• Jurgita Šiaučiūnaitė-Verbickienė, Larisa Lempertienė. Jewish Space in Central and Eastern Europe: Day-to-Day History. Cambridge Scholars Publishing, 2009. ISBN 1443806226. pp 166–169