ממנטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: פירוט יתר ולא נכון של העלילה, משלב נמוך.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ממנטו
Memento hebrew.jpg
בימוי: כריסטופר נולאן
הפקה: טים טוד
תסריט: כריסטופר נולאן, מבוסס על סיפור קצר מאת ג'ונתן נולאן
שחקנים ראשיים:

גאי פירס, קארי-אן מוס, ג'ו פנטוליאנו

מארק בון ג'וניור
מוזיקה: דייוויד ג'וליאן
הקרנת בכורה: 5 בספטמבר 2000
משך הקרנה: 108 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: 9,000,000‏$
הכנסות: 39,700,000‏$
פרסים: מועמד לשני פרסי אוסקר
דף הסרט ב-IMDb

ממנטואנגלית: Memento) הוא סרט קולנוע שנכתב ובוים בידי כריסטופר נולאן על פי סיפור קצר בשם "Memento mori" (בלטינית: זכור את המוות), שכתב אחיו ג'ונתן. הסרט, בכיכובם של גאי פירס, קארי-אן מוס, וג'ו פנטוליאנו, יצא בשנת 2000.

גיבורו של הסרט הוא אדם הסובל מאמנזיה אנטרוגרדית, בעיית זיכרון המונעת ממנו לזכור אירועים חדשים. כתוצאה מכך הוא נאלץ לקעקע על גופו "קעקועי מידע" על חייו, להשתמש במצלמת פולרואיד לזיהוי אנשים, ובפתקיות המכילות פרטי מידע נוספים. עלילת הסרט נעה בצורה לא כרונולוגית - הסרט מחולק למספר קטעים קצרים, ומוצג מהסוף להתחלה, קטע אחד מסתיים, ומיד לאחר מכן מוצג הקטע שקדם לו. כך נמצא הצופה במצב דומה לזה של גיבור הסרט, כאשר אין ברשותו מידע על התרחשויות קודמות (מבחינה כרונולוגית), והוא למעשה "נטול זיכרון".

הסרט נבחר לאחד מעשרת הסרטים בעלי העלילה הלא לינארית הטובים ביותר של אתר הקולנוע "The Script Lab".‏‏[1]

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט נפתח בסצנה היחידה שמוקרנת מסופה לתחילתה, ובה נראה לנארד יורה בראשו של אדם שנופל לרצפה (בסצנה הבאה יתברר שאותו אדם הוא "טדי"). לאחר מכן לני מצלם את טדי הירוי במצלמת פולארויד. מכיוון שהסצנה מוקרנת ב"רוורס" הצופה רואה תחילה את התמונה הברורה שלאט לאט דוהה ונכנסת אל המצלמה, ולאחר מכן מתרחש הירי, גם הוא בהילוך אחורי.

בתחילת הסרט לנארד נוסע לבית נטוש עם חברו טדי, שם הוא רואה תמונה שלו ועליה כתוב "אל תאמין לשקרים שלו. הוא האיש. הרוג אותו" בכתב ידו. לני תופס את טדי ואומר לו שהוא ישלם על מה שעשה, אבל טדי אומר שלני לא יודע למה הוא נהפך. לני יורה בטדי והורג אותו.

לני נמצא בחדרו במלונית, רושם את הכתובת על התמונה של טדי ולוקח איתו אקדח. לאחר מכן הוא הולך ומדבר עם הפקיד במלון. הוא מבקש ממנו להעביר לו לחדר שיחות מטדי, למרות שקודם לכן ביקש לא להעביר שיחות. אחר כך טדי מגיע, לני שוכח את הקטע הזה ורואים את מספר השניות הראשונות בקטע בו מתרחש הרצח. בצורה זו ערוכים כל הקטעים שבסרט.

לנארד במסעדה. בשירותים הוא שם לב לקעקוע "זכור את סמי ג'נקיס" על גב ידו. הוא חוזר למלון, שם בחדר הוא מוריד את החולצה ורואה שכל גופו מכוסה קעקועים, כמה מהם בכתב מראה משום שכתובים על חזו ובטנו. הבולטים שבהם: "ג'ון ג' הרג ואנס את אשתי", על החזה, "תמצא אותו ותהרוג אותו", על החזה והבטן" וקעקועי "העובדות", שמתעדים עובדות שלני גילה על ג'ון ג'. הוא הולך לשולחן ומשווה את קעקועי "העובדות" (זכר, לבן, שם פרטי ג'ון או ג'יימס, שם משפחה ג_____, סוחר סמים ומספר רישוי הרכב שלו ) לדף עם פרטים של אדם בשם ג'ון אדוארד גאמל, שהוא בעצם טדי. לני מגלה שהכל מתאים ורושם את הכתובת על התמונה.

לני מגיע לבית קפה שם הוא פוגש אישה בשם נטלי שפניה חבולים. אחרי שהם מדברים על אשתו והרוצח שלה, היא מוסרת לו את המעטפה עם המידע על ג'ון גאמל.

לני פוגש את טדי והם אוכלים יחד ארוחת צהריים. השיחה שהם מנהלים היא אחת החשובות בסרט, משום שהיא שואלת את השאלה על אמינות הזיכרון. לאחר מכן לני הולך למלונית, ובזמן שהוא מחפש את המפתח שלו עם פקיד הקבלה, ברט, הוא מוצא פתק שעליו כתוב לפגוש את נטלי. לני הולך למסעדה.

לנארד מתעורר ליד נטלי בביתה. אחרי שהם מתעוררים, היא רושמת לו את הפתק שאומר לו לבוא לפגוש אותה בשביל המידע על ג'ון ג'. לני יצא מביתה של נטלי, נכנס למכוניתו ופוגש את טדי.

לני מתפרץ לביתה של נטלי, מראה לה תמונה אדם בשם דוד (Dodd) ושואל: "מי זה לעזאזל?". נטלי אומרת לו שהוא הציע לעזור לה אחרי שראה שדוד היכה אותה (החבלות בפניה). אחרי שהם מדברים על אשתו, היא מתוודה שגם לה היה מישהו בשם ג'ימי, אבל הוא לא חזר מאז שהלך לפגישה עם מישהו בשם טדי. כשלנארד מוריד את החולצה, היא רואה את כל הקעקועים שלו, ומציעה לו לעזור למצוא את האיש שהרג את אשתו. השניים שוכבים והולכים לישון.

לנארד מתעורר בחדר במלון כלשהו (או זה שלני מתאכסן בו). בדיוק אז מגיע טדי לחדר וטוען שלני צלצל אליו. לני מוצא אדם קשור ומוכה בארון, שאומר שקוראים לו דוד ולני הוא זה שהכה אותו. אחרי שלנארד מעיין בפתקים שלו, הוא מוצא תמונה של דוד ופתק עם תיאורו של דוד וכתובת שמלון בו הוא מתאכסן (ובו לני, טדי ודוד נמצאים עכשיו) שאומר שעליו להפטר מדוד בשביל נטלי. הוא וטדי מחליטים לאיים עליו ולשלוח אותו לדרכו במכוניתו. לנארד מגיע לבית של נטלי, מראה לה את התמונה ושואל אותה: "מי לעזאזל זה?".

לנארד מתעשת בשירותים כלשהם עם בקבוק שמפניה ביד, למרות שאינו מרגיש שתוי. הוא נכנס למקלחת, אבל באמצע פורץ לחדר דוד והם נאבקים אחד בשני. לבסוף לני מגיע לבקבוק השמפניה ומטיח אותו בראשו של דוד. הוא קושר אותו ומכניס אותו לארון. כשלני מתקשר לטדי טדי אומר שהוא מגיע מיד. לנארד נשכב לנוח בחדר במלון ונרדם.

לני מתעשת באמצע מרדף בו דוד רודף אחריו עם אקדח. לני מצליח להגיע עד למכוניתו ולהימלט. הוא מוצא פתק עם תיאורו של דוד, ומבין שזה הבחור שממנו ברח כרגע. הוא הולך למלון שכתובתו רשומה בפתק, פורץ לחדר של דוד, לוקח בקבוק שמפניה שמצא כנשק ומחכה.

לני קם באמצע מקום נטוש ליד קרשים שרופים. בזמן שהוא נוסע במכוניתו בעיר, אדם מאוטו אחר מתחיל להטריד אותו, כשלנארד עוצר בצד האדם מאיים עליו עם אקדח אך לני מצליח לברוח, ודוד רודף אחריו.

לנארד נכנס למכוניתו עם שקית. הוא מגיע למקום נטוש, שם הוא אוסף קרשים ומבעיר מדורה. לאחר מכן הוא מוציא מהשקית חפצים כמו מסרק ושעון, שהיו שייכים לאשתו ושורף אותם. לני קם בבוקר.

לנארד מתעורר במיטה זוגית, כשמקומה של אשתו ריק, החדר מלא בחפצים שלה (אותם הוא ישרוף מאוחר יותר). הוא הולך לשירותים ושם מוצא אישה מסניפה סמים. הוא מבקש ממנה ללכת, אוסף את החפצים שבחדר והולך למכוניתו.

במכוניתו, לני קורא פתק עגול עליו כתוב "מלון דיסקונט". הוא הולך למלון, ובחדרו מזמין שירותי ליווי. כשהיא מגיעה, הוא מבקש ממנה לפזר את החפצים של אשתו בחדר, ללכת איתו לישון וכשירדם ללכת לשירותים ולטרוק את הדלת. באמצע הלילה היא טורקת את הדלת ולני מתעורר.

לני נכנס למכוניתו, שם הוא מוצא את טדי. טדי אומר לו שהוא יצא כרגע מהבית של נטלי, ושהיא מנצלת אותו בגלל המצב שלו. הוא מראה ללני תחתיות ממשקאות מ"הבר של פרדי", אומר ללני שהחבר של נטלי הוא סוחר סמים ובאמצעות התחתיות למשקאות הם כותבים אחד לשני הודעות. הוא מזהיר את לני שנטלי תשתמש בו כדי להגן על עצמה מפני אנשים שירצו לדעת מה קרה לחבר שלה. טדי רושם ללני כתובת של מלון, אליו לני נוסע.

לנארד מתאמץ לזכור מה שקרה עכשיו ולרשום את זה, אבל נקטע כשנטלי יוצאת ממכוניתה ונכנסת לבית עם פנים חבולות. היא אומרת שדוד עשה לה את זה, וטוענת שזה היה בגלל מה שלני אמר לה לעשות. הוא אמר לה ללכת אליו, להסביר לו שאין לה את הכסף והסמים של ג'ימי ושג'ימי לקח הכול, אבל הוא לא הקשיב, איים להרוג אותה והיכה אותה. לני מציע לעזור לה ולטפל בדוד. נטלי רושמת לו את תיאורו וכתובתו של דוד, ומזהירה אותו שדוד בטח ימצא אותו משום שהיא סיפרה לו על האוטו של לני. לני יוצא מביתה ונכנס למכוניתו, שם הוא מוצא את טדי.

נטלי נכנסת נסערת לביתה. היא אומרת שהחבר שלה, ג'ימי, נסע לפגוש מישהו בשם טדי, לקח איתו הרבה מאוד כסף ולא חזר. עכשיו אחד השותפים שלו, דוד, מחפש אותה. נטלי מבקשת מלני להרוג את דוד בתמורה לזה שתשלם לו, וכשהוא לא מסכים השניים מתחילים לריב. נטלי אומרת ללני שהיא הולכת לנצל אותו והוא בכלל לא יזכור שהיא אמרה את זה. אחרי שהיא מכנה את אשתו של לני זונה הוא מכה אותה וגורם לחבלות בפניה. היא הולכת למכוניתה, שם היא מחכה. לני מתרכז ומנסה למצוא עט ולרשום את מה שקרה עכשיו, אבל דעתו מוסחת כשנטלי יוצאת מהמכונית וטורקת את הדלת.

קטעי עלילה בשחור לבן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין קטעי הזיכרון של לני הנעים לאחור, משולבים קטעי שחור-לבן מזמן אחר, המספרים סיפור בסדר כרונולוגי רגיל. בקטעים אלו לני מדבר בטלפון עם בחור אלמוני. אחד החוקים של לני הוא "לעולם אל תענה לטלפון", על מנת להימנע ממצב בו הוא מוסר מידע ואינו יודע למי, בגלל מצבו. למרות זאת לני נסחף בסיפור הטלפוני ובחלק מהקטעים בתוך אותה שיחה, הוא מתעשת וצועק אל תוך הטלפון, "מי זה? עם מי אני מדבר?" אך אינו מקבל תשובה.

לני מספר לאלמוני שעבד כחוקר בחברת ביטוח, וחקר אדם בשם סמי ג'נקיס. לסמי הייתה בעיה דומה לזו של לנארד, רק ברמת חומרה גבוהה יותר. בדיקות שונות הוכיחו שהבעיה של סמי אמיתית, למרות שלני חשד שסמי מתחזה ובעצם הוא בריא. לני ערך עבור חברת הביטוח ניסוי, בו הוצגו לסמי 3 קוביות בצורות שונות, ואחת מהן נתנה פולס חשמלי קל ולא נעים כאשר נגעו בה. סמי היה צריך לבחור שוב ושוב קובייה באקראי, כל פעם מחדש בחר סמי בקובייה המחשמלת. באמצעות ניסוי זה הוכיח לני כי סמי אינו מסוגל לסוג מסוים של למידה. לכן קבע כי הבעיה של סמי היא בעלת בסיס פסיכולוגי ולא פיזיולוגי, ולפיכך אין חברת הביטוח חייבת לשלם לו.

אשתו של סמי נפגעה מאוד מאבחנה זו, וסברה שאם הבעיה היא בעלת בסיס פסיכולוגי סמי יכול להתגבר עליה למענה, ואם אינו מתגבר אינו אוהב אותה. היא הייתה חולת סוכרת ונזקקה לזריקות קבועות, אותן היה נותן לה בעלה. יום אחד היא ביקשה ממנו שוב ושוב לתת לה את הזריקות תוך פרקי זמן קצרים, וכך למעשה סמי הרג אותה.

הדמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנארד (לני) שלבי (גאי פירס) - היה בעבר חוקר תביעות בחברת ביטוח. מהרצף הקטוע של העלילה, נראה שלילה אחד פרצו נרקומנים לביתו ואנסו את אשתו. כשניסה לעזור לה הם פגעו בראשו וגרמו לו לבעיית זיכרון לטווח קצר, שגרמה לו לאחר זמן ככל הנראה לתת לאשתו יותר מדי זריקות אינסולין ולהרוג אותה. לני שכנע את עצמו שאדם בשם ג'ון ג' מאלה שפרצו לביתו גם הרגו את אשתו. הוא גם שכנע את עצמו שהסיפור על הבעל שהרג את אשתו בטעות באמצעות זריקות אינסולין קרה לא לו אלא ללקוח שלו, בשם סמי ג'נקינס.

בעזרת השוטר הסמוי ג'ון גאמל, שכינה את עצמו טדי, הוא מצא את ג'ון ג' האמיתי והרג אותו, אך שכח זאת במהירות. גאמל ריחם על לני ורצה לתת לו סיבה לחיות אך גם לנצל את מצבו של לני. הוא גרם לו לרצוח אנשים שרצה מתוך הטעיה מכוונת של לני- שהם ג'ון ג'. כך הם הסתובבו לפי פאזל שטדי בנה כל פעם מחדש והוביל לאנשים שרצה לרצוח. מכיוון שטדי סיפר לו ששמו הוא גם ג'ון ג' (ג'ון אדוארד גמאל) ושהוא מנצל אותו לטובתו, הוא קעקע לעצמו את פרטיו המדויקים של טדי כדי שיובילו אותו אחת ולתמיד להריגתו.

נטלי (קארי-אן מוס) - חברתו של ג'ימי גראנטס והשותפה שלו לעסקי הסמים, אשר הבינה כיצד היא יכולה לנצל את הבעיה של לני ואת הקבעון שלו לרצוח - שוב ושוב - את ג'ון ג', רימתה אותו וגרמה לו להיפטר מאנשים בשבילה. בין השאר, שתלה אצל לני ראיה מזויפת לכך שטדי הוא הוא ג'ון ג' ובכך הצליחה להפטר מהשוטר.

ג'ון אדוארד גאמל/טדי (ג'ו פנטוליאנו) - שוטר סמוי שמכנה את עצמו טדי. הוא עזר ללני בחקירתו במציאת ג'ון ג', אך לאחר שהם מצאו ורצחו אותו, לני שכח זאת והמשיך לחפש את ג'ון ג' מחדש. טדי הבין את מצבו והחליט שינצל את המצב לטובת שניהם - טדי יוביל את לני לאנשים ששמם ג'ון ג' ושהייתה אפשרות לשדוד או לסחוט אותם, ולני יהרוג אותם מתוך כוונת נקמה. הוא נרצח לבסוף על ידי לני, לאחר שנטלי תמרנה אף היא את לני בצורה דומה, כדי שיפטר מהשוטר.

ג'יימס (ג'ימי) פ. גראנטס - סוחר סמים שעבד עם חברתו, נטלי, ועשה עסקים מהבר שלה. כשעשה עסקה עם בחור בשם טדי, הם קבעו להפגש בבית נטוש, שם חיכה לו לני. מפני שטדי גרם לו לחשוב שג'ימי הוא זה שרצח את אשתו, לני חנק אותו.

סמי ג'נקיס - מקרה שלני חקר במסגרת עבודתו בחברת הביטוח. כולם חשבו שלסמי הייתה בעיית זיכרון. לני הוכיח על סמך ניסויים נשנים שסמי לא מייצר התניות פיזיות (רפלקסים) ולכן בעייתו היא פסיכולוגית ולא פיזית, כך שלא מגיעים לו פיצויים מחברת הביטוח. אחרי שרצח את אשתו, לני המציא סיפור בו סמי היה נשוי והוא הרג את אשתו עם זריקות אינסולין.

זיכרון, מציאות וזהות עצמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט בוחן שני מוטיבים במחשבה האנושית: מהי המציאות ומהי הזהות העצמית. שני מוטיבים אלה בנויים על הזיכרון.

את המציאות אנו בונים מהעובדות הנקלטות בחושינו בהווה ומֻשוות כל העת לתמונת עולם הנמצאת במוחנו. כל אירוע נתפס אצלנו כגורם או נגרם על ידי אירוע אחר, סיבה ומסובב. כך אנו יוצרים את תמונת העולם, קרי המציאות. אצל לני הזיכרון לא פועל ולכן הקשר הזה לא קיים אצלו. מהלך הסרט מהסוף להתחלה ממחיש לצופה כמה קשה לתפוס את המציאות כאשר המסובב קודם בזמן לסיבה. לני מנסה לעקוף את הבעיה על ידי צילום המציאות ועל ידי עריכת רישומים שאינם בני חלוף וכך לשמר תמונת עולם. לני מאמין שזו המציאות שכן הכלים לתעוד שהוא משתמש כביכול אמינים יותר מהזיכרון. אך במהלך הסרט מתברר שקל מאוד ליצור אצל לני תמונת עולם מזויפת. אנו נרמזים שלני יוצר לעצמו במכוון מציאות. אנחנו נותרים עם השאלה: מציאות אמיתית או מציאות מפוברקת?

באופן פרדוקסלי, הזכרונות האמיתיים של לני מבוססים על מידע מניפוליטיבי ושקרי - והם דוהים לאחר דקות, בעוד שהזכרונות היחידים המהווים את העוגן של חייו ונותנים לו מטרה וזהות - הם פיקטיביים ומומצאים על ידי לא אחר מאשר הגיבור.

הזהות העצמית אף היא בנויה על זיכרון. הזהות ניבנת מזכרונותינו. בהשוואה לסרט אחר בא מוטיב זה לידי ביטוי מובהק בסרט בלייד ראנר שם מושתלים זיכרונותיה של אחיניתו של החוקר ברייצ'ל ה"רפליקנטית" (אנדרואידית) וכך ניתנת לה זהות. עד רגע אובדן הזיכרון, זהותו של לני ברורה לו. חוקר ביטוח, נשוי וחי עם אשתו חיים שלווים. מרגע אובדן הזיכרון הוא מנסה לבנות את זהותו, באמצעי התיעוד שהוזכרו, כמי ששם לו למטרה לנקום ברוצח אשתו. אבל שוב מתברר שקל להוליכו שולל, ובעצם מדובר בלני שיחד עם טדי מסתובב בארץ ורוצח אנשים סתם. שוב אפשר להבין מדבריו של טדי שלני מודע לזהותו זו אבל מעדיף ליצור זהות של נוקם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ally Sinyard, Top 10 Best Nonlinear Films, The Script Lab,