באטמן מתחיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
באטמן מתחיל
BatmanBegins.jpg
שם במקור: Batman Begins
מבוסס על: באטמן (קומיקס)
בימוי: כריסטופר נולאן
הפקה: אמה תומאס
צ'ארלס רובן
לארי ג'יי פרנקו
תסריט: כריסטופר נולאן
דייוויד ס. גויר
לפי דמויות קומיקס מאת:
בוב קיין וביל פינגר
שחקנים ראשיים: כריסטיאן בייל
מייקל קיין
ליאם ניסן
גארי אולדמן
מורגן פרימן
קייטי הולמס
טום וילקינסון
מוזיקה: האנס צימר
וג'יימס ניוטון הווארד
חברת הפצה: האחים וורנר
הקרנת בכורה:

Flag of the United States.svg 17 ביוני 2005

Flag of Israel.svg 23 ביוני 2005
משך הקרנה: 140 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: 150,000,000‏$
הכנסות: 372,710,015‏$
פרסים: 3 פרסי סאטורן
הסרט הבא בסדרה: האביר האפל
דף הסרט ב-IMDb

באטמן מתחילאנגלית: Batman Begins) הוא סרט גיבורי על מסוגת סרטי הפעולה, המבוסס על סדרת הקומיקס "באטמן" מבית DC קומיקס אשר נוצרה על ידי ביל פינגר ובוב קיין. הסרט יצא לאקרנים ב-17 ביוני 2005 בבימויו של כריסטופר נולאן, אשר גם כתב את התסריט יחד עם התסריטאי דייוויד ס. גויר, ובכיכובם של אנסמבל שחקנים ככריסטיאן בייל, מייקל קיין, ליאם ניסן, גארי אולדמן, מורגן פרימן וטום וילקינסון.

הסרט אינו מהווה המשך עלילתי לסדרת הסרטים שהחלה ב-1989, אלא מציג את קורותיו של באטמן מן ההתחלה ("סרט אתחול"), כסרט הראשון בטרילוגיית "האביר האפל" (ראו להלן).

לאחר מספר ניסיונות כושלים ליצירת הסרט החדש מאז צאת האחרון בסדרת הסרטים, החלו נולאן וגויר בכתיבת תסריט שמביא פן אפל ומציאותי יותר למקורו של איש העטלף. הסרט מביא את סיפור המקור של הדמות, את פחדיו מעטלפים, את מות הוריו ואת מסעו להפוך לבאטמן. הסרט שואב השראה מחוברות קומיקס כ"באטמן: האיש הנופל", "באטמן: ליל כל הקדושים הארוך" ו"באטמן: שנה ראשונה" של פרנק מילר.

הסרט זכה להצלחה מסחררת ולשבחים רבים, בנוסף למועמדות לפרס אוסקר, שלושה פרסי סאטורן ומועמדות לפרס הוגו לעיבוד הדרמתי הטוב ביותר.

לסרט יצא סרט המשך ב-18 ביולי 2008 שנקרא "האביר האפל" וכן סרט המשך נוסף שיצא ב-20 ביולי 2012 ואשר חותם את הטרילוגיה בשם "עלייתו של האביר האפל".

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוס ויין בן השמונה נופל לתוך באר בעת משחק עם חברתו הצעירה רייצ'ל דוז ומותקף על ידי עטלפים. לאחר שאביו, תומאס ויין, מחלץ אותו מתוך הבאר, ברוס מפתח פחד מעטלפים. כאשר משפחת ויין הולכת לאופרה, ברוס נבהל מרקדנים על הבמה הלבושים כעטלפים ומבקש מאביו לעזוב. מחוץ לאופרה הם נשדדים על ידי ג'ו צ'יל, חסר בית חמוש באקדח, שהורג את הוריו ומותיר אותו לבדו בסמטה האפלה. לפני מותו, אומר תומאס לבנו לא לפחד (מוטיב חוזר לאורך הסרט). ברוס נלקח לאחוזת ויין על ידי המשרת של המשפחה, אלפרד פניוורת' (מייקל קיין), שמגדל אותו. לאחר ההלוויה, הוא נלקח למתן עדות על ידי סמל ג'ים גורדון (גארי אולדמן), מי שעתיד להיות יד ימינו בסופו של הסרט.

14 שנים לאחר מכן, ברוס ויין הבוגר (כריסטיאן בייל) חוזר לגות'אם סיטי מאוניברסיטת פרינסטון לשימוע של רוצח הוריו, ג'ו צ'יל, מתוך כוונה להרגו. בתמורה לשימוע שיאפשר את שחרורו המוקדם מכלא, היה צ'יל עתיד להעיד נגד קרמיין פלקוני (טום וילקינסון), ראש המאפיה של גות'אם. את צ'יל מייצג בשימוע התובע המחוזי קארל פינג' ומביע את נכונות המדינה למתן השחרור המוקדם, אם יואיל צ'יל להעיד נגד פלקוני. אולם, למרות שברוס וייס נכח באולם, הוא העדיף לצאת ממנו כאשר נשאל לדעתו בעניין, ולאחר שיצא צ'יל מדלת צדדית של בית המשפט, התנקשה בחייו עיתונאית שככל הנראה עבדה בעבור פלקוני.

ברוס מתעמת עם פלקוני, שמבהיר לו כי הוא בּ‏וּ‏ר בענייני הפשע. אי לכך, ברוס מחליט לנדוד סביב העולם בניסיון להבין את המוח הקרימינלי. לבסוף, הוא נעצר ומוחזק בכלא בבהוטן על ידי המשטרה לאחר שפרץ למפעל של "תעשיות ויין". בכלא הוא פוגש בהנרי דוקארד (ליאם ניסן), שמציע לוויין להצטרף ל"ליגת הצללים", צבא נינג'ות מסתורי בראשו של ראס-אל-גול. ברוס משוחרר מהכלא ויוצא לחפש את "ארמון הצללים" שנמצא בהרי ההימלאיה, שם הוא לומד את דרכי הלחימה של "ליגת הצללים" וגם מתגבר על הפחד שלו מעטלפים. לאחר אימוניו, ויין מגלה כי השתמשו בו כדי שיוביל אותם לעיר גות'אם ויהרוס אותה, משום שהיא מקור הרוע, שבמשך השנים התפשט יותר ויותר. ברוס מסרב לכך, נלחם נגד ראס אל-גול וצבאו, וגורם לפיצוצו של ארמון "ליגת הצללים", לא לפני שהוא מציל את דוקארד.

ויין חוזר לגות'אם, שם הוא מחליט להלחם מלחמת חורמה של איש אחד כנגד הכוחות השולטים בעיר. בעזרת סמל העטלף, החיה מפניה פחד כל חייו, הוא יוצר את זהותו של באטמן, תחת מעטה בגדים שחורים ומסיכת עטלף. כאשר שואל אלפרד מדוע בחר בעטלפים, משיב ויין "עטלפים מפחידים אותי. הגיע הזמן שהאויבים שלי יחלקו איתי את האימה". הוא מבסס את מערת העטלפים העצומה כבסיסו הסודי. ויין מחדש את קשריו עם החברה של אביו, "תעשיות ויין", ומבקש מראש מחלקת המדע השימושי, לושיוס פוקס (מורגן פרימן), לספק בעבורו חליפת שריון מיוחדת עם גלימה-דאון, כמו גם אמצעים טכנולוגיים נוספים שיעזרו לו בלחימתו בפשע.

ויין נעזר ברייצ'ל דוז (קייטי הולמס), העוזרת של התובע המחוזי, ובסמל ג'יימס גורדון, כדי לסכל העברת סמים בידי אנשיו של פלקוני. כבאטמן, הוא לוכד את פלקוני ומשאיר אותו קשור לזרקור ליד המזח עם מעיל קרוע בצורת עטלף, ובכך נותן השראה למשטרה להפעיל את "אות העטלף". בזמן חקירתו אחר העברות הסמים, הוא נתקל בפסיכיאטר דוקטור ג'ונתן קריין (קיליאן מרפי) – הלבוש במסיכת דחליל – שמשתמש בסם הזיות מיוחד כדי לגרום ליריביו לדמות את פחדיהם העמוקים ביותר. חייו ניצלים על ידי אלפרד ולושיוס פוקס, שייצר נוגדן.

קריין חוטף את רייצ'ל, ומגלה לה שסם ההזיות אינו קטלני אלא אם ישוחרר בצורת אדים וכי אנשיו משחררים אותו לתוך מערכת המים של העיר. הוא מרעיל אותה, ובאטמן מגיע בזמן כדי להצילה ולעצור את קריין. אחרי מרדף ממושך על גגות ורחובות גות'אם, בו באטמן נמלט מהמשטרה באמצעות הבאטמוביל, הוא לוקח אותה למערת העטלף ושם מזריק לה את הנוגדן. הוא משאיר לה שני נסיובים - האחד לחיסונו של גורדון והשני למטרת הפצה המונית.

בזמן מסיבת יום הולדתו באחוזת ויין, ברוס פוגש באנשי "ליגת הצללים" ובדוקארד, שמתגלה כראס-אל-גול האמיתי ומגלה לו את תוכניתו - תוך הסתייעות בשירותיו של קריין, הוא ישתמש בסם ההזיות נגד העיר. שחרור הסם לאוויר יבוצע באמצעות מתקן שנגנב מ"תעשיות ויין" - פולט מיקרוגלים המאדה מים. ויין מבריח את אורחיו מאחוזתו באמתלה של שכרות ונלחם נגד דוקארד, ששורף את אחוזת ויין ומותיר את ברוס למות, לטענתו כתגובה על מעשיו של ויין במפקדת הצללים. משרתו הנאמן אלפרד עוזר לוויין להימלט מהאש.

באטמן מגיע לעזור לשוטרים בהדיפת אזרחי גות'אם המפוחדים. קריין ושאר הפושעים בבית חולים לחולי נפש "ארקהם אסיילום" משוחררים מכלאם על ידי חבורת סוהרים מושחתים. רייצ'ל מצליחה להבריח את "הדחליל" ופוגשת בבאטמן שנית (פגישתה הראשונה איתו התרחשה כאשר אנשיו של פלקוני ניסו להתנקש בה כאשר ירדה מהרכבת). לאחר שהציל אותה וילד אקראי מהדחליל, מבקשת ממנו רייצ'ל לגלות לה מיהו. על מנת שלא יגלה גם הילד, מחליט באטמן להזכיר לה משפט שאמרה לו כשלא עטה את המסיכה, "זה לא משנה מי אני בפנים, אלא מה שאני עושה זה מה שמגדיר אותי", ובכך היא מבינה כי הוא ברוס. באטמן נעזר בגורדון בעצירת הרכבת עליה מובל המתקן שמאדה מים (פולט המיקרוגלים), בעוד הוא מתעמת עם דוקארד על הרכבת ומביס אותו - בכך עוצר את אספקת הסם שמשליטה פחד ברחבי העיר.

לאחר חיסול "ליגת הצללים", ברוס רוכש את "תעשיות ויין" מידיו של ויליאם ארל וממנה את לושיוס פוקס למנכ"ל. לאחר שברוס מחליט לשקם את אחוזת ויין ולבנות אותה מחדש כדי שתכלול גם את מערת העטלף, הוא פוגש את רייצ'ל, שאומרת לו ש"ברוס ויין" האמיתי הלך לאיבוד לפני שנים, וכעת באטמן הוא הדמות הדומיננטית, וכי אולי היא תזכה יום אחד שברוס האמיתי ישוב. גורדון מקודם בתפקידו.

בסצנה האחרונה לסרט, הרומזת על סרט ההמשך, נפגשים באטמן וג'ים גורדון, שקודם לדרגת סגן. גורדון מציין בפני באטמן כי כעת תהיה הסלמה במצב. כדבריו, "אנחנו נקנה נשקים חצי אוטומטיים, הם יקנו נשקים אוטומטיים, אנחנו נקנה כדורים חודרי שריון, הם יקנו קוולאר". כאשר נשאל מדוע העניין מפחיד אותו, הוא משיב לבאטמן "אתה לובש מסיכה, קופץ על גגות העיר", רמז לכך שהאויב הבא יהיה ברמתו של באטמן לפחות. הוא מציג בפני באטמן כרטיס ביקור שהשאיר פושע חדש, אחריו המשטרה מחפשת בגין שוד מזוין ורצח כפול. כרטיס הביקור הוא קלף "ג'וקר", רמז לכך שהאויב הראשי בסרט ההמשך יהיה אחד מיריביו הגדולים ביותר של הבאטמן - הג'וקר.

שחקנים ראשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסרט משתתפים גם רוטגר האוור כוויליאם ארל, מארק בון הבן כבלש ארנולד פלאס, קולין מקפרליין כמפקח המשטרה לואב, ליינוס רואץ' ושרה סטיוארט כתומאס ומרתה ויין, וריצ'רד ברייק כג'ו צ'יל.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

"עולמו של באטמן הוא מבוסס המציאות... זו תהא מציאות עכשווית ומוכרת שמתוכה תצמח דמות הרואית יוצאת דופן." - כריסטופר נולאן[1]

בשנת 2003 אולפני האחים וורנר שכרו את כריסטופר נולאן ("ממנטו") לביים סרט חדש במיתולוגיית באטמן. חודשיים לאחר מכן נשכר דייוויד ס. גויר, שהיה התסריטאי לסרטים כ"העורב: עיר המלאכים" ושלושת סרטי "בלייד". נולן עצמו ציין את כוונתו ליצור את סיפור מקורו של באטמן בדרך שלא נראתה עד כה, בצורה מציאותית ומלאת אנושיות.

נולן חש כי הסרטים הקודמים בסדרה שמו דגש יותר על סגנון מאשר על דרמה, וציין כי השפעתו הייתה סרטו של ריצ'רד דונר "סופרמן" משנת 1978 - תיאור התפתחותו של הגיבור. גם, בדומה לסופרמן, נולן רצה להשתמש בצוות שחקנים מכובד ומוכר כדי להשרות אווירה אפית ויותר אמינה לסרט.

"ישנם פערים עצומים בסיפור מקורו של באטמן שמעולם לא נחקרו בספרי הקומיקס. לנו יוצא למלא את הפערים הללו, לספר סיפור שלא סופר בעבר - לא בקולנוע, לא בטלוויזיה ובמידה מסוימת, גם לא בחוברות הקומיקס." - דייוויד ס. גויר[2]

נקודת ההשראה ההתחלתית של נולן הייתה הסיפור הקצר "באטמן: האיש הנופל", שבו תואר מסעו חובק העולם של ברוס ויין. הסצינות הפותחות את הסרט - ילדותו של ויין - גם הן לקוחות מאותו סיפור. הנובלה הגרפית "באטמן: ליל כל הקדושים הארוך" והמשכה "באטמן: ניצחון אפל" (שהיוו השראה גם לסרט ההמשך, האביר האפל) השפיעו על גוייר בכתיבת התסריט - תיאורו של ראש המאפיה פלקוני היה אחד מהאלמנטים הרציניים והמאופקים שבסיפור. סיפורים אלה היו העיקריים ששרטטו את אויביו של באטמן כחברי כנופיות רציניים ושקולים, יותר מאשר 'חבורת הרעים' כפי שהופיעה בסרטים הקודמים בסדרה (כמו גם בסדרת הטלוויזיה הישנה והקאמפית). דמותו של גורדון שורטטה לפי המקבילה לה ב"באטמן: שנה ראשונה", כמו גם עלילת הקומיקס בדבר שחיתות המשטרה עד לכדי הצורך בבאטמן. הכותבים שקלו להוסיף את דמותו של התובע המחוזי הארווי דנט, אך הוסיפו במקום את דמותה של עוזרת התובע המחוזי רייצ'ל דוז בטענתם כי עדיין מוקדם לכך וכי לא יוכלו לעשות עימו צדק, כדבריהם. גוייר נשבה ברעיון חזרתו של ברוס ויין לאחר היעדרות רבת שנים, ורעיון זה הוא שדחף אותו ואת נולן לפתח את העלילות שהוצגו בסרט, כלומר התפתחות הפשע והשחיתות לממדים עצומים‏[3].

צילום[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגם וטניוקול באיסלנד

נולן סירב להשתמש בצוות צילום שני מתוך כוונה להשאר אחיד ביצירת חזונו. הצילומים החלו במרץ 2004 בקרחון וטניוקול באיסלנד, ונבנו סטים לארמונו של ראס-אל-גול, אם כי מזג האוויר היה בעייתי.

תוך חיפוש השראה מסרטים מוקדמים של שנות ה-70 ו-שנות ה-80, נולן ביסס את יתר הצילומים באולפני שפרטון באנגליה (שם צולם הסרט "סופרמן"). סט עצום בגודלו נבנה כמאורת העטלף, כמו גם התקנת 12 משאבות מים להקניית מראה מפל המים.

בינואר 2004 הושכר האנגר מטוסים בקרדינגטון, בדפורדשייר, אנגליה, שם צולמו מרבית מחלקי העיר גות'אם סיטי[4]. מגדלי מנטמור שבמנטמור, בקינגהמשייר, אנגליה נבחרו לשמש כאחוזת ויין, שבהם הרצפות הלבנות השרו לאחוזה אווירת הנצחה להוריו המתים של ויין.

המכון הארצי למחקר רפואי שבצפון מערב לונדון נבחר לשמש את בית החולים לחולי נפש "ארקהם אסיילום", בעוד תחנת הרכבת סנט פנקרס ותחנות השאיבה אבי-מילס שימשו לצילומי פנים של בית החולים. באוניברסיטת לונדון השתמשו לצורך צילום בית המשפט וחלק מסצינות המרדף של הבאטמוביל צולמו בשיקגו. השלטונות אישרו את הרמתו של גשר פרנקלין לצורך צילום הסצנה של סגירת האי נארוז‏[5].

עיצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Cquote2.svg

הסרט מהווה אימון מעניין בטכניקת חקירתו ותיאורו של יקום אמין שאין לו בהכרח גבולות.

Cquote3.svg
– כריסטופר נולן

נולן קיבל השראה מסרט הפולחן המדע בדיוני "בלייד ראנר" בנוגע לאווירה האפלה שהוא מתעתד ליצור בבאטמן מתחיל. מעצב התפאורות ניית'ן קראולי יצר מודל מיניאטורי של העיר גות'אם. קראולי ונולן עיצבו את העיר כדי שתשקף את מגוון הסגנונות האדריכליים והשינויים שהעיר עברה. אלמנטים נלקחו מהערים שיקגו, ניו יורק וטוקיו (בעיקר תשתית הרכבות שבה). מראה שכונת העוני "נארוז" מבוסס על עיר החומה קאולון (ההרוסה כיום) שבהונג קונג[6].

הבאטמוביל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה"טאמבלר", כפי שהופיע בהקרנת הבכורה האירופאית של סרט ההמשך, "האביר האפל"

גרסתו של נולן לבאטמוביל היא "הלוליינית" (Tumbler), מיני-טנק או רכב שטח ענקי וכבד שכביכול נוצר עבור הצבא. נולן השתמש בתבנית החרטום של מטוס P-38 לייטנינג בשביל מנוע הסילון של הבאטמוביל. גוף הרכב נבנה מחומר פוליסטירן מבודד במשך חודשיים. החומר נוסה במהירויות גבוהות, והמודל הראשוני נכשל. או אז הורכב הרכב עם תוספת מנוע V-8 של שברולט, ציר משאית כתוספת לציר האחורי, צמיגים של רכב שטח ומערכת מתלים של מכוניות מרוץ. תהליך ההרכבה נמשך תשעה חודשים‏[7].

ארבעה מודלים של הרכב הושלמו, והורכבו עליהם 65 פאנלים של חומר סיבי פחמן. שני דגמים מתוכם היו מיוחדים - הראשון נועד לצילומי התקריב של המדפים המתכווננים, והשני לצילומי הנעת הסילון של הרכב מעל גגות העיר (בעזרת שישה מיכלי פרופאן). עקב הראות הקשה מתוך הרכב, הורכבו מצלמות בתוך תא הנהג, ונדרשו לנהגים שישה חודשים כדי להתאמן בנהיגה.

חליפת העטלף[עריכת קוד מקור | עריכה]

חליפת העטלף, כפי שהוצגה בכנס קומיק-קון 2011

בגרסת נולן, החליפה של באטמן היא גם שריון גוף המסוגל לבלום כדורים. בניגוד לחליפות קודמות, חליפה זו גמישה יותר ועשויה גומי סינתטי, שמאפשרת לחימה קלה יותר באמצעותה‏[8]. העיצוב הבסיסי לחליפה היה חליפה תחתונה העשויה מחומר ניאופרן, שעוצבה על ידי חיבור חלקי לטקס. דגימה נלקחה ממבנה גופו של כריסטיאן בייל, ונרקחו מספר תערובות שנועדו לתת לחליפה את התחושה הקלה והגמישה.

סמל העטלף המסורתי שאמור להופיע על החזה גם שונה. מה שהיה בעבר עיגול צהוב כרקע לסמל עטלף שחור על החזה של באטמן, כיום הוא סמל עטלף שחור גדול שמתפרס על כל החזה, ללא רקע.

הגלימה השחורה והארוכה מזכירה כנפי עטלף ויכולה להפוך לדאון באמצעות השראת זרם חשמלי על ידי כפפות החליפה, מה שמאפשר לבאטמן לדאות בין גגות העיר. נולן רצה לתת לגלימה מראה כפי שהופיע ברבות מנובלות הקומיקס, כלומר כיסוי ארוך ומתנופף. לצורתה הקשיחה של הגלימה נלקח דגם מצנח ניילון מיוחד שרגיש לזרם אלקטרוסטטי. תהליך זה היה בשימוש כוח המשטרה הלונדוני כדי לצמצם גילוי על ידי אמצעי ראיית לילה. חגורת האביזרים גם שונתה, הצבע של החגורה הפך לצהוב כהה. החגורה במקור היא רתמה שנועדה לטיפוס הרים וכוללת כננת אוטומטית שנועדה להשתלב עם רובה-חבלים. בחגורת הפטנטים שלו נושא באטמן כלי נשק רבים כגון רובה-חבלים, באטרנגים (בומרנג המעוצב כעטלף), שוריקנים, פצצות נפץ, רימוני גז ואמצעים אלקטרוניים שונים. הכפפות של באטמן עברו שיפוץ, ועליהן באטמן מלביש מגיני זרועות עם שלושה תערים חדים על כל אחד, אותם הוא "שאל" מליגת הצללים.

גז הפחד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרח הכחול הגדל על ההרים ההימלאיים

בסרט זה מפותח גז הזיות מיוחד מפרח כחול נדיר שגודל על הרי ההימלאיה הקפואים באסיה. הגז מעורר באדם הנחשף לו את פחדיו העמוקים ביותר, מה שיכול לגרום לו לצאת מדעתו. "ליגת הצללים" של ראס-אל-גול הייתה הראשונה שהבינה זאת ובעזרתו של ד"ר ג'ונתן קריין ייצרה אותו. "ליגת הצללים" משתמשת באבקת הפרחים כמבחן מעבר לנינג'ה המתלמדת בארמון הצללים. ברוס ויין הצליח לעבור את המבחן ולהתגבר על הפחד שלו מעטלפים.

ד"ר קריין היה אחראי להובלת פס יצור ענקי של הגז כאשר הפרחים היו מועברים בצורת אבקה מאסיה לגות'אם בספינה לא רשומה והאבקה מוחבאת בתוך שקיות סמים. קריין ייצר את הגז בבית החולים לחולי נפש "ארקהם אסיילום" שלו והשתמש בו על חוליו ועל אנשים אחרים. כשבאטמן נפגע מהגז, לושיוס פוקס הצליח לייצר נוגדן שמבטל את ההשפעה. גז זה אינו קיים במציאות.

אפקטים מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולן העדיף להשתמש בעבודת פעלולנים על פני CGI. מודלים מיניאטורים נבנו כדי לדמות מבנים מסוימים. השימוש בתלת ממד הצטמצם לכדי תפאורות רקע כמו שמיים וצילומי חוץ של מגדל "תעשיות ויין". העטלפים היו דיגיטליים לגמרי, לאחר שהוסכם כי שימוש בעטלפים רגילים יהיה בעייתי. לצורך כך, דמותם של עטלפים מתים נסרקה למודלים תלת ממדיים. בנוסף, היה צורך בשילוב התפאורות השונות עם תנועת העטלפים.

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Picto infobox music.png
באטמן מתחיל
Batman begins ost.jpg
פסקול מאת האנס צימר וג'יימס ניוטון הווארד
יצא לאור 14 ביוני 2005
חברת תקליטים Warner Bros. Records

הפסקול לסרט "באטמן מתחיל" הולחן על ידי האנס צימר וג'יימס ניוטון הווארד, שתמיד תכננו לעבוד במשותף. שני היוצרים עבדו על מספר נעימות הממחישות את פיצול האישיות בין ברוס ויין והאלטר-אגו שלו, באטמן. צימר לא רצה שהפסקול יהיה משהו שנעשה בעבר בסרטים הקודמים בסדרה, וכי יהיה בו שילוב בין תזמורת לבין מוזיקה אלקטרונית. צימר אף שכר סופרן כדי שימחיש את המוזיקה בסצינות הדורשות מעורבות רגשית כמו הזיכרונות הטראגיים של ויין בנוגע להוריו. צימר אף ניסה להשרות אספקט הומני לבאטמן, שהתנהגותו הייתה יכולה להיקרא "פסיכוטית" במקרה הטוב.

שני היוצרים הלחינו שעתיים ועשרים דקות של מוזיקה לסרט. כל שמות הרצועות לקוחים משמות זנים של עטלפים. האותיות הראשונות של שמות הרצועות 4 - 9 יוצרות את המילה BATMAN.

רשימת הרצועות והסצינות שבהן הן מושמעות:

# כותרת אורך סצנות מפתח/הערות
1 "Vespertilio" 2:52 התחלה, פלאשבק העטלפים, נעימה מרכזית, המסע למנזר של ראס-אל-גול.
2 "Eptesicus" 4:20 הפלאשבק לזיכרונותיו של ברוס בנוגע להוריו. סצנת האימונים.
3 "Myotis" 5:46 נשמעת ברקע השמדת המנזר של ראס-אל-גול. ברוס מגיע להכרה בעניין מטרתו טרם הגיעו לגות'אם.
4 "Barbastella" 4:45 מות הזוג ויין. ברוס עוקב אחר העטלף לתוך המערה.
5 "Artibeus" 4:20 נשמעת ברקע הופעתו הראשונה של באטמן, ובפגישתו הראשונה של ברוס בהנרי דוקארד בכלא.
6 "Tadarida" 5:06 כאשר באטמן מחזיק ברייצ'ל במערת העטלף, כשהדחליל תוקף את באטמן, וכאשר נאמר לויליאם ארל ב"תעשיות ויין" על הספינה הניזוקה והמתקן הגנוב.
7 "Macrotus" 7:36 נעימת משפחת ויין, פלאשבק של ברוס באופרה. ברוס במבחן הנינג'ות. פלאשבק שני של ברוס פוגש את רייצ'ל, וסצנת הדיון במשפטו של ג'ו צ'יל.
8 "Antrozous" 3:59 באטמן מתגלה בפני דוז בדרכו לדוקארד, נלחם בנינג'ות של ליגת הצללים.
9 "Nycteris" 4:26 מתנגנת ברקע כאשר ברוס פוגש בלושיוס פוקס, כשברוס מכין את הפטנטים שלו, וכשהוא עם רייצ'ל לפני נסיעתה לבית המשפט.
10 "Molossus" 4:49 נעימת הפעולה המרכזית. מתנגנת ברקע המרדף המשטרתי אחר הבאטמוביל בדרכה למערת העטלף. חלקים מהנעימה מושמעים כאשר באטמן עושה את דרכו לרכבת בסצנת הסיום.
11 "Corynorhinus" 5:04 נקודת הסיום של הסרט. ברוס ורייצ'ל נפגשים על חורבות אחוזת ויין. גורדון חושף את זרקור העטלף בפני באטמן. גרסה נוספת של הנעימה מופיעה כאשר באטמן מתקיף את פלקוני ואומר לו "אני באטמן".
12 "Lasiurus" 7:27 נעימתו של ראס-אל-גול. ראס-אל-גול מלמד את ברוס על פושעים, באטמן משגיח על גות'אם לאחר שהביס את פלקוני.

תקציב והכנסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט נעשה בתקציב של 135 מיליון דולר. הוא יצא לאקרנים ב-15 ביוני 2005, ובסוף השבוע הראשון להקרנתו הכניס למעלה מ-48.5 מיליון דולר, שנחשב להישג טוב אך לא מספיק יחסית לסרטים שוברי קופות אחרים לאותה תקופה. הסרט גם הכניס מעל 3 מיליון דולר ב-55 תיאטראות IMAX, והוא נחשב לסרט הטוב ביותר מבין הסרטים הקודמים בסדרה. בשבוע השני להקרנתו הסרט גרף מעל ל-27.5 מיליון דולר נוספים, וסכום ההכנסות הכולל עומד על 372,710,015 דולר, מה שהופך אותו לשלישי בגודלו מבין סרטי באטמן השונים (במקום הראשון "האביר האפל", סרט ההמשך, עם סכום הכנסות שעבר את מיליארד הדולרים, ובמקום השני הסרט "באטמן", שהכניס מעל ל-411 מיליון דולר). הסרט ממוקם במקום השמיני ברשימת הסרטים המכניסים ביותר של שנת 2005[9].

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב הביקורות שנכתבו על הסרט שיבחו את פועלו של כריסטופר נולן ואת סגנון האדפטציה הזו למיתולוגיית באטמן, אולם היו כאלה שחשבו שחלק מהשחקנים לא עמדו באותם קריטריונים שהציבו אחרים.

Cquote2.svg

(בסרט זה) אנו מבינים מיהו באטמן ומה מניע אותו - עובדה שהייתה חסרה בחזיונו של טים ברטון (בשני הסרטים המקוריים) לפני 16 שנה... נולן יודע איך להעלות את רמת האדרנלין באמצעות זוויות מצלמה מעניינות, עריכה יציבה ואפקטים מיוחדים אפקטיביים.

Cquote3.svg
– ג'יימס ברארדינלי, IGN‏[10]
Cquote2.svg

הסיפור, הפסיכולוגיה והמציאות, ולא האפקטים המיוחדים, הם אלה שעזרו לאפלה שמאחורי באטמן...ניסן והולמס לא התאימו במיוחד לגלם דמויות ארכיטיפיות ומציאותיות, בניגוד לבייל ש"הרגיש את התפקיד בעצמותיו".

Cquote3.svg
– קנת' טוראן, לוס אנג'לס טיימס[11]
Cquote2.svg

נולן ומילר הצליחו לשלב בניחותא בין הדרמה המעונה ומוטיב הנקמה עם הומור קל ומחוות קומיקס... נולן הוציא את סרטי באטמן אל מחוץ למטווחי הצחוק ההוליוודים שלתוכם הזיכיון שקע.

Cquote3.svg
– מייקל וילמינגטון, השיקגו טריביון[12]
Cquote2.svg

הסרט מחלחל סוף סוף לעומקים האפלים והבעייתיים שבאגדת באטמן...הסרט אינו מספק רק את התחלתו של באטמן במיטב מסורת סיפורי המקור בקומיקס, אלא גם חוקר את הדרך המעונה שעובר ברוס ויין מילדות ללא הורים לבגרות קיומית ללא חברים.

Cquote3.svg
רוג'ר אברט,‏[13]
Cquote2.svg

נולן לכד את הרוח אותה סרטים מסוג אלה אמורים להציג בימים אלו. כשעשיתי את הסרט באטמן לפני 20 שנה, היו אלה זמנים שונים בסרטי הקומיקס. לא יכולת להציג את הצד האפל שבקומיקס עדיין. בשנים האחרונות, הדבר נהיה מקובל ונולן בהחלט נכנס יותר לשורשי הקומיקס עליהם באטמן מבוסס.

Cquote3.svg
טים ברטון,‏[14]

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצלם האמנותי וולי פיסטר היה מועמד לפרס אוסקר בקטגוריית הצילום הטוב ביותר. הסרט קיבל שלוש מועמדויות לפרס באפט"א, כמו גם שלושה פרסי סאטורן בקטגוריית סרט הפנטזיה הטוב ביותר, השחקן הראשי (כריסטיאן בייל) והתסריט הטוב ביותר. הסרט היה מועמד לפרס הוגו היוקרתי על העיבוד הדרמתי הטוב ביותר. בטקס פרסי ה-MTV, כריסטיאן בייל זכה בפרס הגיבור הטוב ביותר‏[15][16]. אולם, משחקה של קייטי הולמס בסרט זיכה אותה במועמדות לפרס ראזי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The bat and the beautiful, Marc Graser, Cathy Dunkley, February 8th 2004
  2. ^ 'Batman Begins' Scribe: 'We're Telling A Story That Has Never Been Told', Jennifer Vineyard, December 17th 2004‏
  3. ^ The Influences of Batman Begins, Stax, September 24th 2004
  4. ^ Airship hangar is home to Batman, February 20th 2004‏
  5. ^ About the production
  6. ^ Interview - Christopher Nolan, Jeff Otto, June 6th 2005‏
  7. ^ How the Batmobile Works, Marshall
  8. ^ How the batsuit works‏‏
  9. ^ 2005 Yearly Box Office - 2005 Domestic Grosses
  10. ^ Batman Begins Review, James Berardinelli
  11. ^ Batman Begins Review, Kenneth Turan, June 14th 2005
  12. ^ Batman Begins Review, Michael Wilmington, June 14th 2005
  13. ^ Batman Begins review, Roger Ebert, June 13th 2005‏
  14. ^ Tim Burton Talks Batman, Jett, April 13th 2008
  15. ^ Batman Begins Awards, IMDb
  16. ^ 2006 MTV Movie Awards
DC קומיקס
עיבודים למדיות נוספות
סרטי קולנוע סופרמן: סופרמןסופרמן 2סופרמן 2: הגרסה של ריצ'רד דונרסופרמן חוזרסופרמן: איש הפלדהבאטמן נגד סופרמן: שחר הצדק
באטמן: באטמןבאטמן חוזרבאטמן לנצחבאטמן ורוביןבאטמן מתחילהאביר האפלעלייתו של האביר האפלבאטמן נגד סופרמן: שחר הצדק
בודדים: גרין לנטרןהשומריםונדטהקונסטנטין
סדרות טלוויזיה ואנימציה לויס וקלארק: הרפתקאותיו החדשות של סופרמןסמולווילבאטמןבאטמן: מסכת התעתועיםבאטמן - הסדרה המצוירתהבאטמןבאטמן הדור הבא: שובו של הג'וקרהברק (1990)ליגת הצדק: סדרת האנימציההטיטאניםהחץהברק (2014)קונסטנטיןגותהאם
כותבים ומאיירים: אד בניסג'ף ג'ונסאית'ן ואן סקייברמארק ויידג'ף לואבג'ף למיראלן מורפרנק מילרג'רי סיגלגייל סימון