מנחם בנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מנחם בנית
1914 –‏ 2007
Menachem 1970.jpg
תרומות עיקריות
חקר תרבות צרפת והשפה הצרפתית.

מנחם בנית (בכתיב לועזי: Menachem Banitt;‏ 3 באוגוסט 1914, אנטוורפן, בלגיה24 בפברואר 2007, ישראל) היה חוקר תרבות צרפת והשפה הצרפתית. חתן פרס ישראל לחקר לשונות היהודים לשנת 1999.‏[1]

בנית נולד בשם מקס ברנבלוט באנטוורפן שבבלגיה. הוא למד בבית הספר היהודי "תחכמוני" והיה פעיל כמדריך בתנועת "בני עקיבא". בשנת 1938 סיים לימודי תואר ראשון באוניברסיטת בריסל, ואחר-כך נשלח על ידי הקהילה היהודית לבית המדרש לרבנים "École des Hautes Études Rabbiniques" בפריז שבצרפת. פעילותו בתנועת בני עקיבא הומרה בתקופה זו בפעילות במסגרת "הצופים היהודיים".

עם פלישת גרמניה הנאצית לצרפת נמלט לאזור צרפת החופשית, היה פעיל במסגרת "הצופים היהודיים הצרפתיים" ונמנה עם ראשי ההכשרה באזור Taluyers של תנועת ההתנגדות הצרפתית. בתקופה זו יצא את גבולות המדינה, תחילה לספרד ולקובה ולאחר מכן היגר לארצות הברית. בשנת 1943 החל לעבוד במשרד ממשלתי ועסק בהסברה אנטי-נאצית, מאוחר יותר כאחראי על שידורי החדשות של ארצות הברית לצרפת, הולנד ובלגיה. במקביל, הוסמך לרבנות בישיבת רבנו יצחק אלחנן (1948) וסיים לימודי דוקטורט מאוניברסיטת קולומביה (1949) בנושא "תרגומי התנ"ך לאיטלקית בימי הביניים".

לאחר הקמת מדינת ישראל עלה עם רעייתו, רבקה, והתיישב בעין חרוד. בנית עסק בהוראה בבית הספר התיכון של הקיבוץ, עד הפילוג בתנועה הקיבוצית ומעבר המשפחה לירושלים. בשנת 1950 החל לעבוד כמורה במכון למדריכי חו"ל של הסוכנות היהודית ובשנת 1953 היה למפקח הארצי על הוראת השפה הצרפתית מטעם משרד החינוך והתרבות. בשנת 1959 הצטרף לסגל החוג לתרבות צרפת של האוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנת 1965 עבר לייסוד חוג מקביל באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1967 מונה לדקאן הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב.

עבודתו האקדמית כללה את חקר השפה הצרפתית וחקר יהדות צרפת. בין פרסומיו המילון הצרפתי-עברי, ספר אודות רש"י וכתביו בצרפתית עתיקה, והוצאת סדרת "ספרי הפתרונות" שבהם ערך כתבי יד של פרשני מקרא מצרפת בימי הביניים.

בנית זכה בפרס ישראל לחקר לשונות היהודים (1999) ובתואר "איש השנה" של המכון הביוגרפי האמריקאי (2000). הוא נמנה עם האישים הבולטים במאה העשרים מטעם המרכז הביוגרפי הבינלאומי. קיבל את אות לגיון הכבוד של ממשלת צרפת על תרומתו להידוק קשרי התרבות בין המדינות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]