מסיבת תה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מסיבת תה בארץ הפלאות, באיורו של ג'ון טניאל

מסיבת תה היא ארוחת תה אנגלית קלאסית. היא נערכת לרוב בשעה 17:00, על השולחן ישנם ספלים וצלוחיות מסודרים בקפידה, מפיות וכלי הגשה מרשימים, סקונס וכריכונים בגודל ביס.

מקורן של מסיבות התה באנגליה של תחילת המאה ה-17, עם התגברותם של משלוחי התה מהמזרח הרחוק. התה שנחשב אז למצרך יקר הפך לפופולרי בקרב בתי האצולה הבריטי. בני המעמד העליון התחילו לאכול ארוחות תה ב-1840.‏[1] כאשר את התה שתו באירועים חברתיים ובבתים פרטיים הוא הפך לסמל סטטוס, ובמהרה הפך לארוחה שנאכלה מידי יום, ושבה הגישו תה חלש מקומקום יחד עם חלב וסוכר (מנהג המושפע מהרגלי ההודים), מלווה בכריכים קטנים (כריכי מלפפון, ביצים, ממרח דג, שינקין וסלמון מעושן) ,סקונס [2] המוגשים עם חמאה, שמנת עשירה וריבה, עוגת פירות ועוגת ספוג. בני המעמד הגבוה אכלו ארוחת צהריים ב-12:00 וארוחת ערב ב-20:00 או מאוחר יותר, כך שהיה להם נוח לערוך באמצע ארוחת תה. לעומתם, בני המעמד הנמוך יותר אכלו כבר ב-11:00 את ארוחת הצהרים וארוחת ערב קלה ב-19:00. במהלך השנים המעמד הנמוך החלו אף הם לשתות תה ולקיים ארוחות תה. מסורת זו החלה להתקיים בכל האימפריה הבריטית. במאה ה-21 עקב שעות העבודה הרבות של הבריטים פחות ופחות מקיימים מנהג זה.

יש הגורסים שמנהג זה הומצא על ידי הדוכסית מבדפורד כדי לתת מענה לחולשה שחשה בשעות אחר הצהריים, אי שם בין ארוחת הצהריים שכבר הסתיימה, לבין ארוחת הערב שעדיין הייתה רחוקה.

תרבות האוכל[עריכת קוד מקור | עריכה]

נימוסי שולחן:‏[3][4] חלק בלתי נפרד מהטקס הוא נימוסי השולחן. להלן החלק העיקרי בהם: אין לאכול עם מרפקים על השולחן, אין ללקק או להכניס סכין לפה, אין ללקק את הצלחת, מאוד לא מנומס לקחת אוכל או חפץ מעל מישהו אחר ומקובל לבקש שיועבר, אין לדבר עם אוכל בפה, לא מנומס לאכול ברעש, סיום את האוכל שבפה לפני נגיסה נוספת.

חשיבות רבה בטקס ניתנת לכלי ההגשה הנאים. קנקן תה הדור, חלבון וכלי לסוכר, מפיות יפות - רצוי מבד, מזלגות לעוגה, כפיות וכלי הגשה בקומות. לטקס שלבים קבועים: תחילה שותים תה, אוכלים סנדביצ'ים זעירים, אוכלים את הסקונס המלווה תמיד בריבת תותים, שמנת מתוקה וחמאה (clotted cream). בסוף אוכלים את המתוקים או עוגה.[5] אפשר לשתות קוקטייל שמפניה קטן לסיום הארוחה.

מסיבת התה של המלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת ממשיכה מסורת של המלכה ויקטוריה, על פיה בכל שנה עורכת המלכה שלוש מסיבות תה בגינה בפרטית שבארמון בקינגהם, הנערכות בתאריכים קבועים אחר הצהריים.[6] לכל מסיבה מוזמנים 8,000 איש מאזרחי הממלכה, נציגים מכל המעמדות. ההזמנות נשלחות לנתינים באופן ישיר או דרך יועצים של הארמון. אין אפשרות לבקש הזמנה וההזמנות ניתנות לאנשים אשר תרמו לחברה הבריטית.

קוד הלבוש הוא חליפות או לבוש לאומי לגברים, ושמלת אחר הצהריים, לרוב בתוספת כובע וכפפות, לנשים. שערי הארמון נפתחים לאורחים בשעה 15:00. האורחים רשאים לטייל בגני ארמון שבדרך כלל סגורים לציבור הרחב. בשעה 16:00 המלכה ובעלה הדוכס מאדינברו נכנסים לגן, מלווים במשפחת המלוכה, ובמקביל שתי תזמורות נכנסות בכיוונים שונים ומנגנות את ההמנון. המלכה, בעלה והמכובדים לוחצים ידיים למוזמנים שאחר כך נכנסים לאוהל למסיבת התה. שאר האנשים מתכבדים לאכול בבופט שהשולחן שלו באורך 408 פייט. בשעה 18:00 המלכה ומשפחתה יוצאים מהגינה ושוב התזמורת מנגנת את ההימנון, המסמל את סיום מסיבת התה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מסיבת תה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ liquid jade:The Story of Tea from East to West,Beatrice Hoenegger,St,Martin's Press,January 2007.
  2. ^ סקונס « Home in Style – הבלוג לעיצוב הבית
  3. ^ http://homeinstyle.co.il/index.php/2010/03/tea-party-tim-barto/.
  4. ^ 'Cordially Yours,A guide to gracious living,Esther Geldenhuys,Dolores Allen,Martie.
  5. ^ English Tea Party Recipes *Tested Recipes* Joyofbaking.com
  6. ^ http://www.royal.gov.uk/