תנועת מסיבת התה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפגינים במדשאה המערבית של בניין הקפיטול והקניון הלאומי
מפגינים נושאים את דגל גדסדן.

תנועת מסיבת התהאנגלית: Tea Party movement) היא תנועה אמריקנית שמרנית וליברטריאנית העורכת הפגנות בעד ליברליזם כלכלי ונגד מדיניותו הכלכלית של הנשיא אובמה. התנועה קרויה על שם מסיבת התה של בוסטון (1773), שבמהלכה השליכו תושבי המושבות הבריטיות בצפון אמריקה תה לים במחאה על כך שהוטלו עליהם מסים אך לא היה להם ייצוג בפרלמנט (No taxation without representation), כך שלא הייתה להם השפעה על שיעור המס והשימוש שנעשה בו, בפעולה שהיוותה נקודת מפנה בדרך למלחמת העצמאות של ארצות הברית.

מטרת התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב מוחלט מתומכי תנועת מסיבת התה הם מצביעים של המפלגה הרפובליקנית, אולם התנועה הוקמה מתוך אכזבה מהפעילות הפוליטית של המפלגה. הפעילים רואים בנציגי המפלגה הרפובליקנית מתונים מדי ושואפים להחליפם בנבחרים שמרנים יותר.

התנועה דוגלת בממשלה מצומצמת. היא מתנגדת לתוכנית התמריצים, לחילוץ הבנקים, שוק המניות והלאמת תעשיות הרכב שפשטו רגל שהתבצעו בעקבות המשבר הכלכלי ב-2008-2009. היא מבקרת בחריפות את טיפול הממשלה במשבר הכלכלי ומתנגדת למיסוי גבוה ולגירעון תקציבי. כמו כן, היא מתנגדת לרפורמה בביטוח הבריאות ולכוונות להחמיר את המגבלות על החזקת כלי נשק. התנועה שמה דגש על חוקת ארצות הברית המבטיחה את חירויות הפרט, את הגבלת הממשלה ואת השוק החופשי.

הובעה ביקורת על השמעת סיסמאות קיצוניות בידי פעילים מסוימים, המשוות את אובמה לאדולף היטלר ואוסמה בן לאדן. בין מנהיגי התנועה רון פול ושרה פיילין. התנועה התגבשה בעקבות סדרת הפגנות שכונו "מסיבות תה", שאורגנו בעזרת רשתות חברתיות ופורסמו בין השאר על ידי שדרני רדיו וטלוויזיה שמרנים כמו גלן בק וכן על ידי בלוגרים כגון אנדרו ברייטברט.

מסיבות התה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגל גדסדן
מפגינים בשדרת פנסילבניה

כבר מפברואר 2009 החלו להיערך הפגנות נגד המדיניות הכלכלית של אובמה. ב-19 בפברואר קרא שדרן טלוויזיה מרשת CNBC לערוך מסיבת תה בשיקגו. לאחר מכן, קבוצה ברשת החברתית פייסבוק ארגנה הפגנות בכ-40 ערים ברחבי ארצות הברית. פעילים מרכזיים הקימו את "תנועת מסיבת התה" על מנת להפיץ את המסר ולהגיב לביקורת על ההפגנות.

ב-15 באפריל, יום תשלום המסים האמריקאי, נערכו הפגנות במעל 750 ערים ובהפגנה מול הבית הלבן הושלכה קופסת שקיות תה אל מעבר לגדר. ב-12 בספטמבר, למחרת יום ציון פיגועי 11 בספטמבר, נערכה הפגנה בוושינגטון הבירה ביוזמת גלן בק, בה השתתפו כמה מאות אלפים. המפגינים צעדו לקפיטול במפגן המחאה הגדול ביותר שנערך בוושינגטון על ידי שמרנים. הפגנות גדולות נוספות נערכו ב-4 ביולי, יום העצמאות של ארצות הברית, ובחודש מרץ בזמן הדיון ברפורמה בביטוח הבריאות.

בהפגנות התנועה, המכונות לעתים מסיבות תה, בולטות סיסמאות המגנות את המדיניות הכלכלית של אובמה הנתפשת בעיניהם כסוציאליסטית ואף מרקסיסטית או קומוניסטית. שלטים בגנות התערבות הממשלה בכלכלה ובחיי הפרט נראים לצד שלטים בגנות הנשיא אובמה. המפגינים נוהגים לשיר שירים אמריקאים לאומיים ובהפגנות נראים דגלי ארצות הברית רבים, ביניהם דגלים היסטוריים כמו דגל גדסדן. סמלים היסטוריים אלה מבטאים נוסטלגיה לימיה הראשונים של ארצות הברית, אז הקימו האבות המייסדים את המדינה במטרה להגן על חירויות התושבים, ביניהן החופש הכלכלי. בפברואר 2010 נערך הכינוס הרשמי הראשון של תנועת מסיבת התה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Righteous Indignation: Excuse Me While I Save the World - ספרו של אנדרו ברייטברט, בו הוא מרחיב על פועלו בתנועת מסיבת התה ועל מטרת התנועה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]