מלפפון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgמלפפון
ARS cucumber.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: דלועאים
משפחה: דלועיים
סוג: מלפפון (סוג)
מין: מלפפון
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Cucumis sativus

מְלָפְפוֹן (שם מדעי: Cucumis sativus, מוכר גם בתור קישוא הגינה), הוא צמח מטפס חד-שנתי קייצי ממשפחת הדלועיים, בסוג מלפפון. אינו דורש השקיה מרובה. פריו המוארך עסיסי עשיר מאוד במים. צבעו ירוק (למעט המלפפון הלימוני האוסטרלי). נאכל חי, כבוש במלח או מוחמץ. הצמח שמוצאו בהודו, מגודל מזה 3,000 שנה וכיום נפוץ ביותר וגדל בחממות או בשדות פתוחים.

אודות הצמח[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלפפון הוא פרי מבחינה בוטנית – בית קיבול לזרעים המוקפים ציפה בשרנית, הנוצר משחלה יחידה. מבחינה קולינרית המלפפון מוגדר כירק, מכיוון שאינו מתוק או חמוץ.

המלפפון הוא בדרך כלל גלילי, מוארך, חלק או בעל בליטות. ישנם זני מלפפונים קטנים המיועדים להחמצה. צבעו בדרך כלל ירוק, אך המלפפון הארמני (המכונה בארץ פקוס או "מלפפון ערבי") צבעו ירקרק והמלפפון הלימוני כדורי וצבעו צהוב.

מלפפונים חתוכים לפרוסות.

גידול מלפפונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלפפונים בתהליך של החמצה

המלפפון מגיב לאורך היום: יום קצר מעודד הופעת פרחי נקבה ויום ארוך מעודד הופעת פרחי זכר. לתגובה לאורך היום מצטרפת השפעת הטמפרטורה: טמפרטורה נמוכה מעודדת נקביות וטמפרטורה גבוהה זכריות. שני הגורמים פועלים יחד ומתגברים אחד את השני. להשפעות הסביבה מצטרפת גם התורשה. זנים קלסיים הגדלים בקיץ מתחילים בהופעת פרחי זכר, עוברים לשילוב של פרחי זכר ופרחי נקבה ולפרחים דו מיניים, ומסיימים את גידולם עם הופעת פרחי נקבה בלבד.

בטיפוח ניתן בעזרת הכלאות וברורים ליצור צמחים שהם נקביים ופרתנוקרפיים (פרחים שיוצרים פרי נטול זרעים). זנים אלה הם המקור למרבית המלפפונים שבשווקים. זני מלפפון רגילים או ישנים דורשים הפריה על ידי התערבות חרקים מאביקים. אלה מעבירים את האבקה מפרחי הזכר לפרחי הנקבה. הזנים הפרתנוקרפיים, שהם מרבית הזנים החדשים, אינם זקוקים להפריה, שעשויה לפגוע באיכות הפרי.

הזמן העובר מהזריעה לקטיף תלוי בעיקר בטמפרטורה של סביבת הצמח, כאשר בסביבה חמה הזמן בין זריעה לקטיף הוא כ-40 יום, בעוד בטמפרטורות קרות הוא יכול להגיע אף ל-80 יום ויותר ‏‏‏[1].

ערכים תזונתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלפפון
ערך תזונתי ל-100 גרם
מים 95.23 ג'
קלוריות 15 קק"ל
חלבונים 0.65 ג'
פחמימות 3.63 ג'
פחמימות זמינות 2.0 ג'
שומן 0.11 ג'
כולסטרול 0 מ"ג
ויטמינים
ויטמין A 5 מק"ג
ויטמין B1 0.027 מ"ג
ויטמין B2 0.033 מ"ג
ויטמין B3 0.098 מ"ג
ויטמין C 2.8 מ"ג
ברזל 0.28 מ"ג
סידן 16 מ"ג
אשלגן 147 מ"ג
נתרן 2 מ"ג
סיבים תזונתיים 0.5 ג'
מקור: משרד החקלאות האמריקני

על אף שהמלפפון נפוץ במטבח הישראלי, יש לו בקהל הרחב דימוי של ירק חסר ערך מבחינה בריאותית. אך אין זה כך, שכן הוא מכיל ויטמינים ומינרלים, ובעל ערך קלורי נמוך. מלפפון טרי הוא מקור טוב לאשלגן, ומכיל אנטי אוקסידנטים.

כמו בירקות רבים אחרים, גם במלפפון יש אחוז גבוה של מים (כ-95%) ורוב הערכים התזונתיים מרוכזים בקליפה.

שימושים שאינם למאכל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקוסמטיקה משתמשים בפרוסות מלפפונים המונחות על העיניים להורדת נפיחות סביב העיניים (שקיות). המלפפון המכיל 96% מים עשיר בלחות, וזו יחד עם אפקט הקירור מורידים את הנפיחות. מספר מוצרים קוסמטיים מכילים תמציות מלפפון ממספר סיבות. במלפפון חומרים המסייעים בהחדרת הלחות לעור, ופעילים נגד דלקות ומסייעים בהסרת תאים מתים‏[2].

ברפואה הסינית חשיבותו של המלפפון כירק מקרר ולכן משתן, מרווה ועוזר לנקות רעלים מהגוף וכירק מתוק מסייע לאברים האחראים על עיכול והטמעת מזון ונוזלים בגוף.

הנטורופתיה מייחסת לזרעי המלפפון תכונות קוטלות תולעים והם משמשים כתרופה ביתית כנגד תולעי מעיים.

המלפפון במקורות היהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתורה מסופר "זכרנו... את הקישואים ואת האבטיחים"‏[3] ורש"י מפרש שהקישואים הם קוקומברושׂ בלעז, מילה שפירושה מלפפון בצרפתית יהודית. השם מלפפון עצמו מקורו יווני ופירושו מלון תפוח. הוא נזכר במשנה, שם צורת הריבוי היא "מלפפונות". מפירושו של רבי עובדיה מברטנורה לכלאיים א ב ב, מתברר שמה שאנו מכנים כיום מלפפון נקרא בעבר קישוא, והמלפפון היה שמה של דלעת: "הקישות - קשואין שקורין בערבי פאקו"ס ובלע"ז קוקומברו"ש (concombres) והמלפפונות - נקראים בערבי כייא"ר ובלע"ז ציטרול"י (citrouille)".

על פי מדרש שם של רבי ישמעאל, הם נקראים בשם קישואים "מפני שקשין לגופו של אדם כחרבות".‏[4]

בתלמוד נפסק כי פיצוי על אובדן עבודה לאדם שניזק הוא כשכר של "שומר קישואים", עבודה שנחשבת ראויה לכל אדם, ושכרה הוא מינימלי.‏[5]

עוד בראשית תחיית הלשון העברית היו שהשתמשו במילה "קישוא" במשמעות "מלפפון".

מלפפון בביטויים שגורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עונת המלפפונים - עונה מתה, כיום בשימוש בעיקר בתקשורת ובספורט. מקור המונח הוא גרמני (die Saure-Gurken-Zeit, עונת המלפפונים החמוצים) ומגיע מתחום החייטות - כאשר היה שפל בהזמנות, נאלצו החייטים להסתפק בירקות בלבד, וביניהם מלפפון.
  • מלפפון זה ביטחון - מקור הביטוי באמירה של הגשש החיוור באחד ממערכוני טבריה: "עובדה דיין היה קודם שר המלפפון עכשיו הוא שר הביטחון". דיין כיהן כשר החקלאות מטעם מפא"י לפני שנתמנה לשר הביטחון מטעם רפ"י והמערך.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]