משה קולבק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משה קולבק
הִוַדְעוּת

בּקֹשִׁי שׁוֹכֵב עַל רִגְבֵי הַטְרָשִׁים
וּפוֹקֵחַ עֵינַיִם - - -
מַקְשִׁיב לְקוֹלוֹת וְקוֹלֵט רְחָשִׁים:
שׁוּב רֶכֶס הָרִים, שׁוּב אָפְקֵי מִישׁוֹרִים.
הַנְשָׁמָה מְנַמְנֶמֶת עֲדַיִן -
כְּבָר בִּקְרָה וּבָדְקָה כָּל פִּנָה, כָּל מָקוֹם.
וְגוּפִי - כָּךְ אוֹ כָּךְ - רַק חוֹשֵׁב וְחוֹשֵׁב;
גַם עֲרָבוֹת מְדֻבְלָלוֹת לְיַד חוֹפֵי הַנְהָרוֹת,
גם הן נושמות-חושבות בְּתֹם:
כֵּיצַד זֶה צוֹעֵד הָעוֹלָם וּמִסְתוֹבֵב?

וְאַתָה הַנִסְתָר בְּחָסוּת שְׁעָרִים אֲיֻמִים,
וְעֵינַי אֶת דְמוּתְךָ לֹא זָכוּ כְּלָל לִרְאוֹת,
סְבִיב זְבוּלְךָ הַנוֹצֵץ אֵי שָׁם בַּמְרוֹמִים
תלית מָסָךְ צְעִיֵפי-הִנוּמוֹת.
וַאֲנִי הַמוֹשֵׁךְ אֶת מָשָׁא כָּל גְלָמֶיךָ
נִדְהָם
לְקוֹל-צְלִיל וּבַת-קוֹל פְּעָמֶיךָ.

תרגם: שלום לוריא

משה קוּלבַּקכתיב יידי: קולבאַק; ברוסית: Моисей Соломонович Кульбак;‏ 1896, סמרגון1937, ?) היה משורר, במאי ומחזאי, מתרגם וסופר יידיש, מאבות ספרות היידיש החדשה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה קולבק נולד ב-1896 בעיירה סמרגון שליד וילנה, ליטא (רוסיה), למשפחה של סוחר יערות יהודי. קולבק למד ב"חדר" ובישיבת וולוז'ין, וקיבל חינוך עברי. בצעירותו היה מורה בקובנה. בשנת 1920 יצא להשתלמות בברלין ושהה בה עד שנת 1923. חזר להוראה בבתי ספר תיכוניים וסמינרים למורים ביידיש. עסק בבמאות, והעלה מחזות בתיאטרון היידיש בווילנה.

בשנת 1928 עבר לברית המועצות, וישב כתשע שנים במינסק בירת בלארוס. בשנת 1937 נעצר על ידי המשטרה הסובייטית, במסגרת הטיהורים של יוצרי היידיש. ארבע שנותיו האחרונות לוטות בערפל. גרסה אחת טוענת שבשנת 1941, לאחר שהייה במחנות המעצר, הוצא משה קולבק להורג. גרסה שנייה טוענת שהוא חלה בשל תנאי המעצר הנוראים, ומת בייסורים קשים.

שיריו הראשונים של משה קולבק, ביידיש ובעברית, נדפסו בשנת 1916. לאחר מכן חדל לכתוב עברית והתמסר לכתיבה בלשון יידיש בלבד. הוא פרסם כעשרים כרכי שירה וסיפורת, אך מהם תורגמו לעברית רק בודדים. בעת ישיבתו בברית המועצות הוצגו מחזותיו בתיאטרון היהודי במוסקבה, ולעת קצרה הוא זכה בפרסום וכיבודים.

יצירתו הידועה של משה קולבק, "זעלמעניאנער" ("זלמנאים"; תורגמה לעברית), מספרת על שקיעת חצר חסידית עם המהפכה הקומוניסטית והרס רקמת החיים היהודיים. שיריו וסיפוריו היו מאוד מפורסמים בשנות השלושים והארבעים, ונפוצו בציבורים יהודיים דוברי יידיש באירופה ובאמריקה. הוא גם תרגם משירת אירופה של הזמן ליידיש. ידועים תרגומיו לשיריו של ריכרד דיהמל.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שירים, וילנה: פאראיין פון די יידישע ליטעראטן און זשורנאליסטן, תר"פ.
  • דער ווינט, וואס איז געווען אין כעס, וילנה: דער צענטראלער שול ארגאניזאציע, 1921.
  • משיח בן אפרים, ברלין: וואסטאק, 1924.
  • לידער [שירים], ברלין: כלל-פארלאג, תרפ"ב-1922.
  • מאָנטאָג: א קליינער ראָמאן, ורשה: קולטור ליגע, 1926.
  • משיח בן אפרים; מאָנטאָג, וילנה: ב. קלעצקין, 1929.
  • אלע ווערק, וילנה: ב. קלעצקין, 1929.
  • ‫ריסנער טשיילד האראלד, מינסק: מעלוכע פארלאג פונ ווייסרוסלאנד נאצסעקטער, 1933.
  • משיח בן אפרים און מאָנטיק, בואנוס איירס: ד. לערמאן, תש"י-1950.
  • געקליבענע ווערק, ניו יורק: ציקא, 1953.
  • אויסגעקליבענע שריפטן: פראגמענטן פון פארשארבעטן צו דער כאראקטעריסטיק, זכרונות, בילדער; רעדאקציע: שמואל ראָזשאנסקי, בואנוס איירס: ליטעראטור געזעלשאפט ביים ייווא, תשל"ו.
  • גוט איז דער מענטש: געקליבענע לידער און פּאָעמעס, מוסקבה: סאָוועטסקי פּיסאטעל, 1979.

כתביו בתרגום עברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זלמנאים; מיידיש: א"ד שפיר, 2 כרכים, מרחביה: ספרית פועלים, 1940. (מהדורה ב: סוף דבר: מ' חלמיש, תש"ל 1969)
  • חבלי גאולה: מסתורין רומן ודרמה; תרגם מיידיש: ב. מרדכי [מרדכי ברתנא], ירושלים: המאסף, 1947. (התוכן: "משיח בן אפרים" (מסתורין); "יום שני בשבת" (רומן); "יעקב פרנק" (דרמה))

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על "זלמנאים" (עם הופעת התרגום לעברית)

מפרי עטו: