סמרגון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמרגון
Смаргонь
Coat of Arms of Smarhoń, Belarus.png
Flag of Smarhoń, Belarus.svg
Smorgongheto.JPG
הכניסה לגטו סמורגון, היום בנק בלארוס
מדינה / טריטוריה בלארוס
מחוז הורדנה
תאריך ייסוד 1503 (נזכרת לראשונה)
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

36,200‏  (נכון ל-2006)
קואורדינטות 54°29′1″N 26°24′0″E / 54.48361°N 26.40000°E / 54.48361; 26.40000קואורדינטות: 54°29′1″N 26°24′0″E / 54.48361°N 26.40000°E / 54.48361; 26.40000

סמרגון (יידיש: סמאָרגאָן; בבלארוסית: Смаргонь; ברוסית: Сморгонь; בפולנית: Smorgonie; בליטאית: Smurgainys) היא עיר ועיירה לשעבר במחוז הורדנה בבלארוס. אוכלוסיית העיר היא כ-36,200 תושבים (2006), והיא מורכבת מבלארוסים, פולנים, רוסים ויהודים בודדים. העיר נודעה כמרכז יהודי חשוב בפלך וילנה בליטא מן המאה ה-17 עד לשואה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר נזכרת לראשונה ב-1503 בנחלת אצילי בית זינוביץ' הפולניים תחת שלטון הממלכה המאוחדת של פולין וליטא. במאה ה-17 הוקם בעיר מרכז לאילוף דובים, ששלח דובים מאולפים לכל ערי אירופה,כולל גם לפריז לחצרות המלכים והדוכסים. מאז הדב המאולף משמש כסמל העיר. ב-1793 בחלוקת פולין צורפה לאימפריה הרוסית. באותן שנים התקבע אופיה של העיירה כשטעטל. בשנת 1812 במקום זה נפוליאון העביר את הפיקוד על הצבא בחזית הרוסית לז'ואקים מירא. במפקד אוכלוסין משנת 1897 נמצא כי 85% מתושביה היו יהודים. בשנת 1915 במלחמת העולם הראשונה עבר קו החזית דרך העיר והיא נהרסה כמעט לחלוטין כשרוב תושביה הוגלו ממנה. יהודים גולים מצאו מקלט ב קאזאן, חרקוב, דנייפרופטרובסק ורוסטוב על הדון. כשחזרה העיר לפולין ב-1922 היא שוקמה וחלק מתושביה חזרו אליה.

ב-1939 צורפה העיר לברית המועצות בהתאם להסכם מולוטוב-ריבנטרופ. הסוביטים מיד התחילו בטיהורים האידאולוגיים,הגלו פולנים רבים לסיביר ושינו את שמות כמעט כל הרחובות לשמות סוביטיים, תהליך שנמשך ביתר שאת לאחר המלחמה. ב-1941 נכבשה על ידי הגרמנים, שהקימו בה גטו. חלק מהיהודים נרצחו בזילונקה, המרוחקת מס' קילומטרים מסמרגון, אחרים נשלחו לעבודות כפיה באסטוניה ובלטביה. לאחר המלחמה תושבים בודדים חזרו לעיר, והגיעו אליה אנשים רבים מאזורים אחרים בבלארוס. עד 1944 שימשה חלק מאזור ויליקה ומחוז גרודנו. משנת 1944 עד 1960 חלק ממחוז מולודצ'נו, משנת 1960 חלק ממחוז גרודנו. בשנות ה-70 התחילו להבנות שיכונים מודרניים בעיר, ובית הקברות היהודי נהרס. ב-1989 היו בעיר 55 יהודים.

תושבים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]