משחקי כדורגל מרובי שערים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לאורך ההיסטוריה של הכדורגל נערכו משחקים שבהם הובקעו שערים רבים. משחקים אלה נערכו בכל המסגרות האפשריות (ליגה, גביע, נבחרת לאומית, משחקי ידידות וכדומה). פעמים רבות הובקעו למעלה מ-10 שערים במשחק, אך מקרים בהם הובקעו יותר מ-20 או 30 שערים במשחק נדירים ביותר, וכמעט שאינם מתרחשים עוד. הגופים האחראיים על ניהול טורנירי כדורגל, כגון פיפ"א, יצרו מערכת של משחקים שנועדה למנוע מצב בו קבוצה חזקה תפגוש קבוצה חלשה מדי ותגבור עליה בהפרש גבוה, דבר שיעקור מהמשחק את הספורטיביות והתחרותיות שלו. דוגמאות הן קביעת טורנירי מוקדמות כגון מוקדמות המונדיאל, הוספת סבבי משחקים בטורנירי גביע לקבוצות מליגות נמוכות, וכדומה. ערך זה סוקר את המשחקים בעלי מספר השערים הגבוה ביותר במסגרת ליגה, במסגרת גביע ובטורנירים בינלאומיים.

AS אדמה נגד SOE אנטננריבו בליגת העל המלגשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחק זה נערך ב-31 באוקטובר 2002 במסגרת ליגת העל המלגשית, והסתיים בתוצאה 149 - 0 לטובת אדמה‏[1]. עד היום נחשב מספר השערים שהובקע במשחק זה לגבוה ביותר בתולדות הכדורגל. המשחק עצמו היה חסר חשיבות מבחינה תחרותית כיוון שאדמה הבטיחה את הזכייה באליפות, ו-SOE אנטננריבו איבדה כל סיכוי במחזור הקודם של הפלייאוף.

המשחק היה חלק מטורניר פלייאוף בן ארבע קבוצות שנועד לקבוע מי תזכה באליפות מדגסקר. אדמה זכתה באליפות לאחר ש-SOE סיימה בתיקו 2 - 2 במשחק מול DSA אנטננריבו, במהלכו העניק השופט פנדל שנוי במחלוקת בשלהי המשחק לטובת DSA. בעקבות תוצאת המשחק איבדה SOE את הסיכוי התאורטי שנותר לה לזכות באליפות. לאחר שאיבדה את האליפות החליטה SOE לבצע מחאה יוצאת דופן; לפי מקורות אחדים אירע ויכוח בין מאמן הקבוצה לבין שופט המשחק עצמו. המחאה אורגנה על ידי מאמן הקבוצה ראטסימאנדרסי ראטסאראזקה שישב ביציעי האצטדיון‏[2], ובמהלכה הבקיעה SOE בכוונה תחילה 149 שערים עצמיים, כשהצופים במשחק טענו כי לאחר כל פעם שבה חודש המשחק בעטו השחקנים את הכדור לכיוון השער שלהם לנגד מבטם המשועשע של יריביהם. נטען גם כי במהלך המשחק ולאחריו הגיעו אוהדים אל קופות האצטדיון ודרשו את כספם בחזרה.

לאחר המשחק השעתה התאחדות הכדורגל של מדגסקר את מאמן SOE, זאקה בה, לשלוש שנים. בנוסף לכך החליטה ההתאחדות להשעות עד סיום העונה ולאסור על כניסתם למגרשים של המגן ממיסואה ראזאפינדראקוטו (קפטן נבחרת מדגסקר), מאניטראנירינה אנדריאניאניאה (קפטן הקבוצה), ניקולא רקוטוארימננה ודומיניק ראקוטונאנדראסאנה. יתר השחקנים, משתי הקבוצות, הוזהרו כי ייענשו בחומרה אם ישתתפו בפעולה דומה בעתיד‏[3]. שופט המשחק לא נענש.

נציגי פיפ"א התקשו להאמין לדיווחים שנמסרו למטה הארגון בעיר ציריך שבשווייץ. אלאן לבלאן, דובר מטעם הארגון, אמר כי "אנו חושבים שזה מטופש. אין לנו עדיין חדשות אודות האירוע. אנו מנסים לבדוק מה קרה אך אנו חושבים שזה מעולם לא התרחש". בדיווחי סוכנות הידיעות רויטרס, שמסרה את הדיווחים הראשונים על המשחק, נטען כי "יש הרבה סיפורים מטורפים שאנו שומעים וזה מטורף כמו שהם נשמעים. אבל אנחנו בטוחים שזה אותנטי. זה לחלוטין עשוי היטב"‏[4].

ארברות' נגד בון אקורד בגביע הסקוטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 בספטמבר 1885 הביסה ארברות' מהעיר אנגוס את בון אקורד מהעיר דנדי בתוצאה 36 - 0 במסגרת הסיבוב הראשון של הגביע הסקוטי, וקבעה את תוצאת השיא למשחק כדורגל רשמי ומקצועני.

למרות שארברות' נוסדה ב-1878 היא הייתה מנוסה יותר בהשוואה לבון אקורד, שהייתה למעשה קבוצת קריקט בשם מועדון הקריקט אוריון. בון אקורד הוזמנה בטעות להשתתף בגביע הסקוטי במקום מועדון הכדורגל אוריון, שהיה מהעיר אברדין. השם "בון אקורד" שימש להנצחת קריאת הקרב שהושמעה על ידי הסקוטים במהלך ההסתערות על טירת אברדין במלחמות העצמאות של סקוטלנד. באותה תקופה יכלה כל קבוצה סקוטית להירשם לגביע, גם אם לא היה לה נסיון קודם בכדורגל. במשך השנים נוספו דרישות ותנאים להשתתפות בגביע הסקוטי, שנועדו לצמצם את הסיכוי שתוצאה כזו תחזור על עצמה.

הפערים בין הקבוצות היו נרחבים, ולפיכך ארברות' הייתה מועמדת לניצחון בפער שערים משמעותי, אך גם באותה תקופה, שבה משחקים מרובי שערים היו נפוצים, נחשבה התוצאה לחסרת תקדים. עם השריקה לסיום המחצית הראשונה הובילה ארברות' בתוצאה 15 - 0, והבקיעה 21 שערים נוספים במחצית השנייה. העיתון סקוטיש אתלטיק ג'ורנל כתב "העור נחת בין הקורות 41 פעמים, אך חמש מתוכן נפסלו. פה ושם נצפו צופים נלהבים מחזיקים בידם נייר ועיפרון, ורושמים את מספר השערים כפי שהיו רושמים נקודות במשחק קריקט"‏[5]. מאוחר יותר טען שופט המשחק, דייב סטורמונט, כי המשחק היה מסתיים בתוצאה 43 - 0 לטובת ארברות' לו היה נוקט בגישה נוקשה יותר כלפי בון אקורד. הוא אמר כי "החרטה היחידה שלי היא שפסלתי שבעה שערים, כי אמנם הם נראו שנויים במחלוקת מנקודת מבט של נבדל, אך האדומים-סגולים הניעו את הכדור במהירות כה רבה ממרכז המגרש, ומסירותיהם היו כה מהירות וקצרות, שהיה זה קשה מאוד להחליט האם היה נבדל"‏[6]. לאחר המשחק נפוצו טענות כי שוער ארברות', ג'ים מילן האב, לא נגע כלל בכדור במהלך המשחק ובמשך חלק מהזמן הסתתר מפני הגשם תחת מטריה של אחד הצופים‏[7].

באותו יום נערך בעיר דנדי משחק נוסף בסיבוב הראשון של הגביע הסקוטי, בין דנדי הארפ לאברדין רוברס, שהסתיים בתוצאה 35 - 0 לטובת הארפ. שופט המשחק רשם בדו"ח שלו כי במהלך המשחק הובקעו 37 שערים, אך המזכיר של הארפ טען כי בוצעה ספירה שגויה וכי המספר המדויק הוא 35 שערים. השופט הכיר בכך שהיה קשה לו לספור במדויק את מספר השערים במשחק כזה, וקיבל את נכונותו של הנתון הנמוך יותר, אותו רשם בדו"ח הסופי שנשלח למשרדי התאחדות הכדורגל הסקוטית[8]. הבלם טום אוקיין מדנדי הארפ שיחק קודם לכן בארברות', ושכנע את אנשי מועדונו לשלוח טלגרמה לחבריו לשעבר, ובה להתפאר בהישגם הנדיר. השחקנים ואנשי המועדון של דנדי הארפ לא ידעו באותה עת כי למעשה ארברות' שברו את השיא שלהם באותו אחר צהריים. כאשר קיבלו את הטלגרמה שמחו אנשי ארברות' על כך שביכולתם להגיב ולכתוב כי הישגם היה טוב יותר. שני המועדונים היו בטוחים כי מדובר בלא יותר ממתיחה, אך רק כאשר הגיע אוקיין לארברות' הוא גילה מפי תושבים מקומיים על מה שאירע במשחק מול בון אקורד. למחרת חזר אוקיין למועדונו, וסיפר להנהלה כי שיאם אכן נשבר. למרות נסיונות מצד הארפ לשנות את התוצאה בחזרה ל-37 שערים היא נותרה על כנה‏[9].

בהמשך משחקיה בגביע הסקוטי ניצחה ארברות' את פורפאר אתלטיק בתוצאה 9 - 1 בסיבוב השני, את דנדי איסט אנד בתוצאה 7 - 1 בסיבוב השלישי, אך הפסידה להיברניאן בתוצאה 3 - 5 בסיבוב הרביעי. בסך הכל הבקיעה 55 שערים באותה עונה של הגביע הסקוטי. שנתיים לאחר מכן, ב-3 בספטמבר 1887, שיחקה ארברות' נגד מועדון הכדורגל אוריון "האמיתי" בגביע הסקוטי, והביסה אותו בתוצאה 18 - 0. בון אקורד השתתפה בגביע הסקוטי גם ב-1891 וגם ב-1903. על מנת לציין את ההישג ההיסטורי הגיש חבר הפרלמנט הסקוטי מטעם אנגוס, אנדרו ולש, הצעת חוק פרטית לסדר היום להכרה רשמית בשיא‏[10].

אוסטרליה נגד סמואה האמריקנית במוקדמות מונדיאל 2002[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע ומהלך המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מוקדמות מונדיאל 2002 באוקיאניה
ארצ'י תומפסון, שהבקיע 13 שערים במשחק

במוקדמות מונדיאל 2002 שובצו אוסטרליה וסמואה האמריקנית לבית מספר 1 ביחד עם פיג'י, סמואה וטונגה, ונקבע כי המשחקים ייערכו באפריל 2001 באצטדיון BCU בעיר קופס הארבור שבניו סאות' ויילס, אוסטרליה. ביחד עם ניו זילנד היא נחשבה לנבחרת החזקה ביותר באוקיאניה. הן היו הנבחרות היחידות שזכו בגביע אוקיאניה לאומות, והיחידות שהעפילו למונדיאל: אוסטרליה עשתה זאת ב-1974 וניו זילנד עשתה זאת ב-1982. מנגד, סמואה האמריקנית הייתה אחת הנבחרות החלשות ביותר בעולם, והפסידה בכל משחקיה הרשמיים מאז הצטרפותה לפיפ"א ב-1998. לפני המשחק דורגה אוסטרליה במקום ה-75 בדירוג העולמי של פיפ"א, וסמואה האמריקנית דורגה במקום ה-203 והאחרון‏[11].

המשחק‏[12] נערך ב-11 באפריל 2001. אוסטרליה שיחקה בהרכב חלקי, כיוון שחלק משחקניה הבכירים נחו או לא יכלו לשחק בגלל סיבה אחרת. החלוצים ג'ון אלואיסי ודמיאן מורי, שהיו אחראים ל-10 שערים בניצחון 22 - 0 על טונגה, נאלצו גם כן להיעדר מהמשחק. נבחרתה של סמואה האמריקנית הוטרדה בגלל בעיות בדרכוני שחקניה, ורק אחד מבין 20 חברי הסגל הבכיר המקורי, השוער ניקי סאלאפו, היה יכול לשחק. היא גם לא הייתה יכולה לזמן שחקנים עד גיל 20, כיוון שהם היו באותה תקופה בבחינות בבתי הספר שלהם. כתוצאה מכך היא נאלצה להתייצב למשחק עם שחקני נוער, כולל שלושה שחקנים בני 15, על מנת להרכיב סגל שגילו הממוצע היה 18‏‏[13].

סמואה האמריקנית הצליחה להימנע מספיגת שערים עד הדקה ה-10, כאשר קון בוטסיאניס הבקיע את השער הראשון של אוסטרליה מבעיטת קרן. ארצ'י תומפסון הבקיע את שערו הראשון בדקה ה-12, והחלוץ דייוויד זדריליץ' הבקיע את שערו הראשון דקה אחת לאחר מכן. דקה אחת לאחר מכן הבקיע אורליו וידמאר את השער הרביעי של אוסטרליה. טוני פופוביץ' הבקיע שני שערים בדקה ה-17 וה-19, והעלה את אוסטרליה ליתרון 6 - 0. בדקה ה-25 השלים זדריליץ' הבקעת שלושער, והעלה את אוסטרליה ליתרון 9 - 0. לאחר מכן הבקיע תומפסון 6 מתוך 7 השערים הבאים של אוסטרליה, וקבע את תוצאת המחצית על 16 - 0 לטובתה. הוא היה המבקיע המוביל של אוסטרליה במחצית עם 8 שערים, וזדריליץ' ניצב במקום השני עם ארבעה.

בדקה ה-50 הבקיע בוטסיאניס את השער הראשון של המחצית השנייה, ומאוחר יותר השלים גם כן שלושער. תומפסון וזדריליץ' הבקיעו עוד 5 ו-4 שערים בהתאמה, והשיגו סך הבקעות של 13 ו-8 שערים בהתאמה. בוטסיאניס סיים עם שלושה שערים, ופופוביץ', אורליו וידמאר וסימון קולוסימו עם 2 שערים, והמחליף פאוסטו דה אמיצ'יס עם שער אחד. בדקה ה-86, למרות הפיגור 0 - 29, הצליחה סמואה האמריקנית לתקוף את השער האוסטרלי, אך הבעיטה של פאטי פיג'יאני נהדפה על ידי השוער מייקל פטקוביץ'. בעיטה זו הייתה הנסיון היחיד של סמואה האמריקנית במשחק. מספר השערים הגבוה גרם לבלבול בנוגע לתוצאה הנכונה. בסיום המשחק הראה לוח התוצאות באצטדיון את התוצאה 32 - 0, ולזכות תומפסון נזקפו 14 שערים‏[14]. זמן קצר לאחר מכן ביצע הסטטיסטיקאי ספירה חוזרת, והכריז כי תוצאה המשחק היא 31 - 0 וכי תומפסון הבקיע 13 שערים.

שיאי המשחק ותגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הניצחון של אוסטרליה שבר את שיא הניצחון הגדול ביותר במשחק כדורגל בינלאומי. השיא הקודם היה הניצחון 22 - 0 על טונגה, שהושג יומיים קודם לכן. שני הניצחונות היו שבירת השיא של כווית, שניצחה את בהוטן 20 - 0 במוקדמות גביע אסיה בשנת 2000. הניצחון היה גם שבירת שיא של ניצחון במוקדמות המונדיאל, כאשר השיא הקודם נקבע על ידי איראן בניצחונה 19 - 0 על גואם במוקדמות מונדיאל 2002 באסיה. משחק זה והניצחונות החד-צדדיים במשחקי המוקדמות היו חלק מהסיבות שהובילו להוספת הסיבוב המקדים לנבחרות הפחות בכירות במוקדמות מונדיאל 2006, על מנת למנוע את הישנות המקרים. הפערים הגדולים בין שתי הנבחרות הבכירות, אוסטרליה וניו זילנד, לבין שאר הנבחרות באוקיאניה הובילו לכך שאוסטרליה עזבה את הקונפדרציה האוקיינית בשלהי 2006 והצטרפה לקונפדרציית הכדורגל של אסיה על מנת להגביר את התחרותיות במשחקיה‏[15]. החל ממוקדמות מונדיאל 2010 היא השתתפה באזור האסייתי של טורניר המוקדמות.

מלבד השיאים הקבוצתיים נקבעו במשחק גם שיאים אישיים. האוסטרלי ארצ'י תומפסון, שעד למשחק זה רשם לזכותו שתי הופעות בנבחרת ושער אחד, הבקיע 13 שערים ושבר את שיא ההבקעות לשחקן במשחק בינלאומי. השיא הקודם היה 7 שערים, והוא הוחזק על ידי שני שחקנים: האוסטרלי גארי קול שהבקיע שביעייה נגד פיג'י במוקדמות מונדיאל 1982 ב-14 באוגוסט 1981‏‏[16], והאיראני קארים באגרי שהבקיע שביעייה נגד המלדיביים במוקדמות מונדיאל 1998 ב-2 ביוני 1997‏‏[17]. ההישג השני בטיבו הוא 10 שערים, שהובקעו על ידי הדני סופוס נילסן באולימפיאדת לונדון ב-1908 ועל ידי הגרמני גוטפריד פוקס באולימפיאדת סטוקהולם ב-1912‏‏[11]. תומפסון השווה את השיא העולמי להבקעת שערים על ידי שחקן במשחק בין קבוצות בוגרים, שנקבע ב-1885 כאשר ג'ון פטרי הסקוטי הבקיע 13 שערים בניצחון אברואת' 36 - 0 על בון אקורד במסגרת הגביע הסקוטי.

סמואה האמריקנית סיימה את טורניר המוקדמות במקום האחרון ובמאזן שערים של 0 - 57‏‏[18], שהיה הגרוע ביותר מלבד המאזן 0 - 59 של המלדיביים במוקדמות מונדיאל 1998‏‏[19]. אוסטרליה ניצחה את טורניר המוקדמות של אוקיאניה, אך הודחה בפלייאוף הבין-יבשתי לאחר הפסד 1 - 3 לאורוגוואי בסיכום שני המשחקים.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתולדות הכדורגל הישראלי על מפעליו השונים קיימים מספר שיאי הבקעה, שאינם קרובים לשבירת השיאים העולמיים.

מספר השערים הגבוה ביותר לזכות קבוצה אחת במשחק ליגה הינו 13, והוא נקבע פעמיים. מכבי תל אביב עשתה זאת בניצחונה 13 - 0 על מכבי ראשון לציון ב-7 בינואר 1950. עם זאת, זהו איננו משחק הליגה עם מספר השערים הגבוה ביותר. בעונת 1955 שיחקה בליגה הראשונה קבוצת הפועל בלפוריה, שספגה תבוסה 2 - 13 להפועל פתח תקווה. משחק זה הוא הניצחון הגבוה ביותר בתולדות פתח תקווה, ומצד שני גם התבוסה הגדולה ביותר בתולדות בלפוריה, שסיימה את הליגה במקום האחרון עם שיא ספיגה שלילי של 129 שערים. במשחקי הליגות הנמוכות יותר ובמשחקי ליגות הנוער נקבעו שיאים גבוהים יותר של הבקעות למשחק, וככל הנראה היו לא יותר מ-10 פעמים שבהם הובקעו למעלה מ-20 שערים במשחק. המשחק הראשון היה בניצחון של בית"ר רמת גן על בית"ר פתח תקווה בתוצאה 21 - 0 (או 23 - 0 לפי מעריב) ב-13 בינואר 1962, והגיע לשיא ב-1991 כאשר הפועל קריית גת הביסה את הפועל שתולים בתוצאה 25 - 0 במסגרת משחק בליגה ג'. שיא ההבקעות בליגה לנערים הושג כאשר הפועל רעננה הביסה את בית"ר רמת גן בתוצאה 30 - 0 ב-1970, אך גם במשחק זה לא נקבע שיא ההבקעה במשחק ליגה ישראלי. שיא זה נקבע בתאריך 11 במרץ 2006, כאשר קבוצת הילדים של מ.ס. אשדוד הביסה את זו של הפועל ערד בתוצאה 65 - 0. המידע על תוצאות משחקי הליגה בתקופה שקדמה להקמת המדינה אינו שלם, אך ידוע כי ב-9 בנובמבר 1946 גברה מכבי תל אביב על הפועל הרצליה בתוצאה 12 - 0.

שיאי ההבקעה של גביע המדינה פחותים מאלה של הליגות. מכבי חיפה קבעה פעמיים את שיא הספיגה למשחק בגביע. ב-23 בינואר 1937 היא הובסה 1 - 12 על ידי הפועל תל אביב. ב-1942 היא הצליחה להעפיל עד למשחק הגמר עקב שורה של ניצחונות טכניים על יריבותיה החל משמינית הגמר, והפסידה בו באותה תוצאה לבית"ר תל אביב, בשורותיה שיחק אליעזר שפיגל שהבקיע 8 שערים. לאחר הקמת המדינה אירעו מספר מקרים שבהם הובקעו למעלה מ-20 שערים במשחק גביע אחד, ושיאם היה ב-18 בפברואר 1971 כאשר מכבי זכרון יעקב הביסה את מכבי בית שאן בתוצאה 25 - 2. הפרש השערים שנקבע במשחק זה הוא הגבוה ביותר בתולדות הגביע, והוא שוחזר ב-8 באוקטובר 1983 כאשר מכבי טבריה גברה על הפועל סג'ור בתוצאה 24 - 1. בגביע נהוגה שיטת ההכרה בדו-קרב בעיטות עונשין אם המשחק מסתיים בתיקו, ושיא בעיטות העונשין לגביע נקבע ב-3 במרץ 2006 כאשר מכבי פתח תקווה גברה על מכבי הרצליה בתוצאה 13 - 12, לאחר שהמשחק עצמו הסתיים בתיקו 2 - 2.

לאורך כל תולדותיה לא הצליחה נבחרת ישראל להבקיע למעלה מ-10 שערים במשחק יחיד. שיא שעריה נקבע ב-23 במרץ 1988, כאשר הביסה הנבחרת את נבחרת טיוואן בתוצאה 9 - 0 במסגרת מוקדמות טורניר הכדורגל של אולימפיאדת סיאול. פעמיים נוספות הובקעו 9 שערים במשחקי הנבחרת, אך אלו היו בהפסדים הגדולים ביותר בתולדותיה, שניהם במשחקי ידידות. הפעם הראשונה הייתה בהפסד 2 - 7 לפולין ב-21 ביוני 1959 במשחקו הראשון של המאמן גיולה מאנדי. הפעם השנייה הייתה בהפסד באותה תוצאה לגרמניה ב-13 בפברואר 2002, שהובילה לעזיבתו של המאמן הדני ריצ'רד מולר נילסן.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 149-0 scoreline sets new record, BBC Sport, 1/11/2002
  2. ^ דו"ח המשחק באתר ESPN
  3. ^ Team punished for 149-0 own-goal farce, The Guardian, 29/11/2002
  4. ^ Russell Kempson, Coach settles scores as his team notch 149 own goals, The Times, 2/11/2002
  5. ^ Will Springer, A day when Scottish football scorched the record books, The Scotsman, 9/12/2005
  6. ^ תיאור המשחק באתר הרשמי של ארברות'
  7. ^ Natasha Woods, OH, I DO LIKE TO BE BESIDE THE SEASIDE; Arbroath's part-time paupers, Sunday Herald, 19/1/2003
  8. ^ תיאור המשחק באתר footballsite.co.uk
  9. ^ תיאור נוסף של המשחק באתר הרשמי של ארברות'
  10. ^ תיעוד באתר הפרלמנט הסקוטי
  11. ^ 11.0 11.1 דן רוקווד, Aussie Rules as Socceroos smash world record again, הגרדיאן, 11 באפריל 2001
  12. ^ דו"ח המשחק באתר הרשמי של פיפ"א
  13. ^ מארק ג'פריז, FIFA ruling which left Samoans singing the blues, דיילי טלגרף, 14 באפריל 2001
  14. ^ PLUS: SOCCER; Was It 31-0 or 32-0?; Australia Wins, ניו יורק טיימס, 12 באפריל 2001
  15. ^ Michael Cockerill, Goal at last: Australia joining Asia, Sydney Morning Herald, 11/03/05
  16. ^ מייקל לינץ', The all-important Cole difference, באתר The Age‏, 12 בדצמבר 2004
  17. ^ Iran fanatics keep close eye on the Valley, גרדיאן, 30 בדצמבר 2000
  18. ^ מוקדמות מונדיאל 2002 (אוקיאניה) באתר הרשמי של פיפ"א
  19. ^ מוקדמות מונדיאל 1998 (אסיה) באתר הרשמי של פיפ"א