השוק הבדואי בבאר שבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

השוק הבדואי בבאר שבע מדי יום חמישי מתקיים בבאר שבע השוק הבדואי הוותיק. למעשה, שורשיו נטועים עוד בתחילת המאה ה-20, בעת ששימש שוק בהמות בימי השלטון הטורקי. ניתן למצוא בו שפע של מוצרים כגון: צעצועים זולים, ים של פריטי לבוש, מיני מזכרות שונות ומשונות, כלי מטבח ובית, תיקים, נרגילות ומיני טבק ריחני, נעליים, חרוזים, וגם כמה פריטים בדואים אותנטיים בדמות צעיפים, שמלות, שטיחים, תבלינים בשלל ריחות וצבעים ועבודות נחושת. השוק נערך במגרש חנייה גדול בסמוך לשדרות דוד חכם.

התפתחות השוק מנקודת ראות היסטורית:[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופה התורכית (1917-1900)[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפתחות השוק מנקודת ראות היסטורית: התקופה התורכית (1917 - 1900) עד לשנת 1900 תקופת ייסוד באר שבע, סחרו בדואי הנגב בעיקר עם עזה והיו פוקדים את עזה, ח'אן יונס, רפיח ואל - עריש בימי השוק של כל אחת מהן. התורכים שרצו להשתלט על הבדואים באזור, הן על מנת להשליט סדר במדבר והן על מנת שיוכלו לגבות מסים מאוכלוסיו, יסדו את באר שבע במקום החולש על מספר דרכי מסחר חשובות, וגבולות מטות - הבדואים בסביבה הובאו בחשבון בקביעת מיקומה. העיר מוקמה בין גבולות קרקעות העזאזמה מדרום, קרקעות התיאה ממזרח וקרקעות התראבין ממערב. התורכים הבהירו לשבטים בסביבה כי הם התנגדו לכל חריגה מן הגבולות הבין שבטיים, שהם קבעו. פעולה זו של התורכים הביאה לראשונה לצמצום ממדי מעגל הנדידה של שבטי האזור, וכך נקבעה באר שבע כנקודת מפגש בין שבטית. שלטונם של התורכים באזור נמשך עד סוף אוקטובר 1917, ובין פעולותיהם למען הבדואים בתקופה זו בולט ייסדו של השוק השבועי, שנועד לשמש חלופה לשוקי עזה, ח'אן יונס ורפיח. יש לראות בפעולה זו, שהקנתה לבדואים אפשרות להצטייד בבאר שבע במצרכים שנזקקו להם לצורך נדודיהם, פעולה חשובה - משום שחסכה לבדואים את המסע לימי השוק בעזה ובסביבתה. כבר בשלב מוקדם זה הופרד "שוק הבהמות" מ"שוק הירקות". השוק פעל בימי רביעי בשבוע, בשטח שממזרח לצומת דרך חברון - דרך אילת.

תקופת המנדט (1948-1917)[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנגלים היו מודעים לכך,שעל העיר לספק מספר צרכים בסיסים ,הן לאוכלוסי העיר והן לאוכלוסי האזור-שבטי הבדואים. גישה זו הביאה לנקיטת מספר צעדים,שנועדו להקנות שירותים שונים,שמהם נהנו בדואי האזור. צעדים אלה היוו בסיס לשירותים שמקבלת האוכלוסייה הבדואית באזור באר שבע עד היום. במסגרת מדיניות זו חודשה פעילותו של השוק השבועי . מקומו של השוק בתקופת המנדט היה מצפון לדרך חברון בשטח פתוח .בתקופה זו גדל היקף המסחר ועלתה חשיבותו של השוק הבדואי. בשנים הגשומות הביאו הבדואים למכירה בשוק את עודפי תוצרתם החקלאית, את בהמותיהם וגם טבק וצמר. מכירת מוצרים אלו בשוק אפשרה לבדואים להצטייד במספר מוצרים כגון: סוכר,קפה,תה,אורז ואריגים,שאותם קנו תחילה בשוק עזה ח'אן יונס ,מג'דל ופלוג'יה .שוק באר שבע גדל בתקופה זו ומספרם של הבדואים שסחרו בו גדל והלך. עם גידולו הפך השוק הבדואי לשוק החשוב ביותר באזור,ובו סחרו תושבי הר חברון ותושבי עזה וסביבתה. מלבד מוצרי הצריכה הבסיסיים ניתן היה למצוא בשוק בשנים האלו כמויות רבות של סחורה מוברחת,בעיקר אופיום וחשיש,שהוברחו מסוריה ולבנון דרך עבר ירדן. כבר בתופת המנדט,הגבירו תנופות המסחר ואפשריות התעסוקה במסגרתה את הקשרים בין הבדואים ובין תושבי העיר.

תקופת הממשל הצבאי (1954-1948)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת השחרור ובעקבותיה הממשל הצבאי ניתקו את באר שבע מבדואי הסביבה למשך שש שנים. כן הופסקו הקשרים של בדואי הנגב עם תושבי הר חברון ורצועת עזה כתוצאה ממלחמה זו. מצב חדש זה, ובעיקר הפסקת קשרי המסחר, הן עם באר שבע והן עם תושבי הר חברון ורצועת עזה, נתן אותותיו בדקו הקשרים שרכים שונות בחיי הבדואים באזור ואף גרם לתנועות גדולות של בדווים לעבר השטחים, ובעקבותיו לצמצום ניכר במספרם ברחבי הנגב. על הבדואים נאסרה כניסה לעיר, נאסר עליהם השימוש במקורות המים שבשטחה וכך גם מגע עם האוכלוסייה. בין הסיבות לאיסור זה היו התשתית המעורערת של העיר לאחר המלחמה ומיעוט התושבים בעיר, שנבצר מהם לספק את השירותים לבדואים במתכונת שהורגלו בה קודם לכן. מציאות חדשה זו הביאה, כאמור, למספר תמורות בחיי הבדואים; אחת מהן הייתה המהפכה בשיטת ההצטיידות. מהפכה זו נבעה מהעדר אפשרויות לרכוש את מוצרי הקיום הבסיסיים בשווקים בתדירות שבה נהגו הבדואים לרוכשם קודם לכן, והביאה לכך שהיה עליהם להצטייד במוצרים אלו בכמויות גדולות בהרבה ולתקופות ארוכות. צרכים חדשים אלו, שנכפו על הבדואים, כאמור, הביאו לצמיחתו של מעמד חדש בחברה הבדואית "בעלי חנויות המכולת", אשר ריכזו באוהלים,ולאחר מכן בפחונים, כמויות גדולות של חיטה, אורז, תה, קפה סוכר וכדומה, ומכרו את המצרכים הללו לבני השבט בתוך "אזור הסייג". עם חידוש פעילותו של השוק הבדואי בשנת 1954,לאחר שהותרה שוב כניסתם לעיר, הופיעו "בעלי חנויות המכולת" בשוק וקנו כמויות גדולות של מוצרים כדי למוכרם ב"חנויותיהם" במאהלי השבט.

השוק הבדואי כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימים אלו שוכן השוק ברחבה מיוחדת בשדרות דוד חכם בבאר שבע, וזהו משכנו החדש של השוק שבעבר שכן בסביבות התחנה המרכזית ובסמוך לנחל באר שבע. כיום ניתן למצוא בשוק כלי עבודה ישנים ובכלל הרבה מאד חפצים מוזרים, ובעונות המתאימות גם סחורה טרייה שלא ניתן למצוא במקומות אחרים בארץ כגון פטריות הכמהין הישראליות (ט'רפש) בפי הבדואים המקומיים אשר מלקטים אותם עוד מימים ימימה.