רפיח
ערך זה עוסק ברפיח, עיר ברצועת עזה. אם התכוונתם לפירושים אחרים, ראו רפיח (פירושונים).
|
||||||||||||||||||
רָפִיחַ (בערבית رفح, רַפַח) היא עיר השוכנת על הגבול שבין רצועת עזה למצרים, חלקה העיקרי בשטח רצועת עזה וחלקה הקטן בשטח מצרים. תושביה ערבים מוסלמים, מרביתם פליטים פלסטינים.
ברפיח פועל מעבר גבול בין ישראל למצרים, והוא משמש בעיקר את תושבי רצועת עזה.
תוכן עניינים |
[עריכה] מבנה
רפיח מורכבת משלושה אזורים נושקים[2]:
- העיירה - האתר ההיסטורי של העיירה המורכבת משכונות הנושאות שמות משפחה של שבטים שהתגוררו באזור כמו קישטא ושאער.
- המחנה - בו התיישבו פליטים ממלחמת העצמאות. המחנה מחולק לשכונות המסומנות באותיות: בלוק O, בלוק P, וכו'
- שכונות חדשות שהוקמו על ידי ישראל לצורך יישוב של פליטים שפונו ממחנה הפליטים. שכונות אלו כוללות את שכונת ברזיל בדרום רפיח ושכונת תל א-סולטן בצפון
[עריכה] היסטוריה
במקום שבו נמצאת רפיח שכנה עיר קדומה חשובה על "דרך הים", ששימשה מקום לקרבות של צבאות שבאו ממצרים לארץ ישראל או מארץ ישראל למצרים. העיר מוזכרת בתעודות מצריות מתקופת פרעה סתי הראשון (המאה ה-14 לפנה"ס). בשנת 925 לפנה"ס עצר בה צבאו של שישק במסעו לארץ ישראל. בשנת 720 לפנה"ס כבש אותה סרגון השני, מלך אשור. בשנת 100 לפנה"ס כבש אותה אלכסנדר ינאי, והרס אותה.
בתקופה הביזנטית שכן בעיר הגמון. בשנת 634 נכבשה על ידי הערבים שהפכו אותה לעיר מסחר פורחת, והתפתחה בה קהילה יהודית גדולה. העיר חרבה בסוף המאה ה-12.
עד מלחמת העולם הראשונה לא התקיים במקום יישוב של קבע. תושבים מח'אן יונס עיבדו במקום חלקות קרקע ולעיתים התגוררו במקום בעונת העבודה החקלאית[3]. לאחר שהאזור נכבש על ידי הבריטים ב-1917, ואז החל להתגבש במקום יישוב של קבע. תרם לכך הקרבה למחנות הצבא הבריטי, שכללו מחנה מעצר, אליו הועברו רבים מעצורי "השבת השחורה", והקרבה לגבול בין ארץ ישראל ומצרים. חלק מהחנויות במקום נבנו ממש על הגבול, על מנת להקשות על הפיקוח של המכס. רובו של רפיח נמצא בצד הארתישראלי של הגבול, בעוד תחנת הרכבת נמצאה בצד המצרי של הגבול[3].
בשנת 1922 מנתה אוכלוסיית רפיח 600 תושבים, ובשנת 1948 הגיעה האוכלוסייה ל-2,500 תושבים. רב האוכלוסייה התפרנסה מחקלאות וגידול צאן. הבתים במקום נבנו בתחילה בפיזור רב זה מזה, אך עם הזמן התגבשו במקום רחובות מסודרים שלאורכם בתים.
במהלך מלחמת העצמאות התנהלו מסביב לעיר קרבות בין צה"ל לצבא המצרי, ומשיקולים מדיניים נסוגו כוחות צה"ל מסיני, והעיר עברה לשלטון מצרים. בשנת 1967 מנתה אוכלוסיית רפיח 55,000 תושבים. במלחמת סיני ובמלחמת ששת הימים הייתה העיר אזור קרבות שדרכו פרץ צה"ל (בעיקר אוגדה 77 ואוגדה 84) לצפון סיני.
בעקבות מלחמת ששת הימים עברה העיר לשלטון ישראל. במהלך דיכוי הטרור בעזה בראשית שנות ה-70 של המאה ה-20 הרחיבה ישראל את הצירים בתוך המחנה ולצורך כך הרסה בתים במחנה. כדי ליישב את הפלסטינים שבתיהם נהרסו, ישראל הקימה שתי שכונות חדשות: שכונת ברזיל ושכונת קנדה בסיני. השם של מחנה ברזיל ניתן בגלל שבמקום היה מחנה של חיילי כוח החירום של האומות המאוחדות מברזיל. גרסאות שונות נתנו לגבי סיבת השם שכונת קנדה. חלק מהמקורות כתבו שהיה במקום מחנה של חיילים מקנדה. מקור אחר טוען שהיה מדבר בסוג של בדיחה. לשכונת קנדה בסיני עברו בשנים 1973-1975 כ-500 משפחות מורחבות של כ-5000 תושבים ממחנה רפיח[4]. עם נסיגת ישראל מסיני על פי הסכם השלום בין ישראל למצרים, נחצתה רפיח, וחלקה שמדרום מערב לקו הגבול הבינלאומי עבר לשליטת מצרים. על פי ההסכם, מצרים היתה אמורה לממן את יישובם מחדש של תושבי שכונת קנדה בסיני בתל א-סולטאן, שנודע כשכונת קנדה החדשה. תהליך היישוב מחדש החל בשנת 1989 ונמשך עד שנת 2000 במימון של קנדה וכווית[5].
מבריחים חפרו, מתחת לגבול הבינלאומי, מנהרות שקישרו את שני חלקי העיר ושימשו להברחת סחורות ואנשים.
עם הקמת הרשות הפלסטינית הועברה העיר לשליטת הרשות, כשלכל אורך הגבול הבינלאומי נקבעה רצועה צרה ("ציר פילדלפי") שבשליטת ישראל. רצועה זו נועדה ליצור חיץ בין רצועת עזה ובין מצרים. חיץ זה נוצר במידה חלקית בלבד, משום שמנהרות המבריחים, שעברו מתחת לחיץ זה, שימשו להברחת אמצעי לחימה ממצרים לרצועת עזה. אזור "ציר פילדלפי" היווה בכל שנות אינתיפאדת אל-אקצה אזור לחימה בין צה"ל לפלסטינים. ב-12 במאי 2004 נפגע נגמ"ש של צה"ל שנסע בציר פילדלפי ועסק בפיצוץ מנהרות, וחמשת חייליו נהרגו. בעקבות זאת יצא צה"ל ל"מבצע קשת בענן" - מבצע רחב היקף ברפיח, שבו, על-פי הודעת מפקד אוגדת עזה, נהרגו 41 מחבלים ו-12 אזרחים, אותרו שלוש מנהרות ונהרסו 56 בתים. הנזק שנגרם לפלסטינים גרר ביקורת בינלאומית. המבצע העלה לסדר היום את בעיית "ציר פילדלפי" בתוכנית ההתנתקות. ב-23 בינואר 2008 פרצו הפלסטינים ברפיח מצד ישראל את הגבול עם מצרים במעבר רפיח בעזרת כוח אדם, ובכך איפשרו למצרים להעביר מזון ואולי אף נשק לרצועת עזה.
במהלך מבצע עופרת יצוקה, שהחל ב-27 בדצמבר 2008, היו מנהרות ההברחה המובילות לרפיח יעד מרכזי לתקיפות חיל האוויר הישראלי. בנוסף לתקיפת המנהרות בציר פילדלפי, הוחרבו מאות בתים ברפיח שאל חלקם הובילו המנהרות על פי דובר צה"ל.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] הערות שוליים
- ^ עמית כהן, ארגון חמאס חוגג: 20 שנות טרור, באתר nrg מעריב, 14 בדצמבר 2007
- ^ Human Rights Watch (Organization), Razing Rafah: mass home demolitions in the Gaza Strip, 2004, page 31
- ^ 3.0 3.1 יוסף ברסלבסקי, רפיח, דבר, 12 ביולי 1946
- ^ Dick Doughty, Mohammed El Aydi, Gaza: legacy of occupation--a photographer's journey, Kumarian Press, 1995, page xxii
- ^ Oroub El-Abed, Unprotected: Palestinians in Egypt since 1948, IDRC, 2009, pages 2000-2001
