משתמש:בן-ימין/טיוטה

מצווה גוררת מצווה היא חלקה של מימרה המופיעה במסכת אבות, משמו של בן עזאי. משפט זה מבטא, כי כאשר אדם מקיים מצווה או טובה, הוא ימשך על ידי זה לעשות מצוות טובות נוספות.

היפוכו של מאמר זה, מופיע אף הוא בדבריו של בן עזאי 'עבירה גוררת עבירה', ואף הוא מבטא את אותו הרעיון, שכאשר אדם עושה עבירה, הוא ימשך על ידי כך לעשיית הרע.

מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור מקור הפתגם הוא בדבריו של בן עזאי במסכת אבות:

בן עזאי אומר: הוי רץ למצווה קלה כבחמורה ובורח מן העבירה, שמצווה גוררת מצווה ועבירה גוררת עבירה ששכר מצווה מצווה ושכר עבירה עבירה

— משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה ב'

מימרא זו הובא בשם בן עזאי בתוספת קלה, במסכת אבות דרבי נתן: ”בן עזאי אומר הוי רץ למצוה קלה. הוא היה אומר אם עשית מצוה אחת ואין אתה דואג ממנה מאותה מצוה סוף שהיא גוררת מצות הרבה. העובר עבירה אחת ואינו דואג מאותה עבירה סוף שהיא גוררת עבירות הרבה.” (אבות דרבי נתן, כה, ד)

לפי דבריו, כדאי לאדם לחזר גם אחרי מצוות קלות, מאחר ועל ידי זה יצליח לקיים גם את המצוות החמורות יותר. לדעתו של רבי עובדיה מברטנורא הסיבה לכך שמצווה גוררת מצווה היא טבעית:

כָּךְ מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם, הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת נוֹחַ לוֹ לַעֲשׂוֹת אֲחֵרוֹת, וְהַמַתְחִיל בַּעֲבֵרוֹת קָשֶׁה לִפְרֹשׁ מֵהֶם

במדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדרש תנחומא למדו עיקרון זה מסדר הפסוקים בתורה:

מצוה גוררת מצוה, מנין? דכתיב: כי יקרא קן צפור לפניך שלח תשלח וגו' למען ייטב לך והארכת ימים. אחריו מה כתיב? כי תבנה בית חדש, תזכה לבנות בית חדש ולעשות מעקה. מה כתיב אחריו? לא תזרע כרמך כלאים, תזכה לכרם ולזרוע שדה. מה כתיב אחריו? לא תחרוש בשור ובחמור, תזכה לשוורים וחמורים. מה כתיב אחריו? לא תלבש שעטנז, תזכה לבגדים נאים מן צמר ולבגדים נאים מפשתים. מה כתיב אחריו? גדילים תעשה לך, תזכה למצות ציצית. מה כתיב אחריו? כי יקח איש אשה, תזכה לאשה ולבנים. הרי למדנו שמצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת עבירה

מצוות קלות וחמורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחמת עיקרון זה של מצווה גוררת מצווה, סבור בן עזאי כי יש לאדם לרדוף אף אחרי מצוות קלות מהטעם שקיום מצוות אלו יגרור בעקבותיו קיום מצוות חמורות.

לדעת רבי יונה דברי בן עזאי הם השלמה לדברי רבי במסכת אבות בפרק א, על הצורך בקיומם של מצוות קלות:

רַבִּי אוֹמֵר... וֶהֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְבַחֲמוּרָה, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת.

— מסכת אבות, ב, א

מפרשי המשנה מוכיחים ממשנה זו כי אין כוונת חז"ל בלשון קלה וחמורה - כלפי השכר או העונש על המצוות, שהרי "אין אתה יודע מתן שכרן של המצוות". וכפי שהאריך הרמב"ם בפירושו למשנה זו: ”אחר כך אמר שראוי להיזהר במצוה שייחשב בה שהיא קלה, כגון שמחת הרגל ולמידת לשון קודש, ובמצוה שהתבארה חומרתה, כמו מילה וציצית ושחיטת פסח. ושָׂם סיבת זה, שאין אתה יודע מתן שכרן. ובאור זה הענין … מצוות לא תעשה, הנה ביאר הכתוב העונש על כל אחת מהן, מלבד המעט, וחייב בקצתן מיתות, ובקצת כרת, ומיתה בידי שמים, ומלקות, וידענו מן העונשים מצוות לא תעשה כולן, מה מהן איסורו חמור ומה מהן למטה מזה, והן שמונה מדרגות... ומאלה המדרגות נדע גודל החטא וקוטנו. אבל מצוות עשה – לא נתבאר שכר כל אחת מהן מהו אצל ה', עד שנדע מה מהן יותר חשוב ומה מהן למטה מזה... ולפיכך ראוי להשתדל בכולן” (פירוש המשנה לרמב"ם).

מלשונו של הרמב"ם נראה שמצווה קלה הכוונה לכזו שנחשבת כקלה בעיני הבריות, על אף שיתכן שבאמת היא אינה קלה.

הידיעה איזוהי מצווה ששכרה מרובה ואיזהי מצווה ששכרה מועט לא התפרש בדבריו. מנגד במדרש רבה מבואר שהקב"ה בכוונה העלים את שכר המצוות:

אמר רבי אבא בר כהנא: אמר הקב"ה: לא תהא יושב ומשקל במצותיה של תורה … לא תהא אומר: הואיל והמצוה הזו גדולה אני עושה אותה ששכרה מרובה, והואיל וזו מצוה קלה איני עושה אותה. מה עשה הקב"ה? לא גילה לבריות מהו מתן שכרה של כל מצוה ומצוה, כדי שיעשו כל המצות בתום... חוץ משתי מצות החמורה שבחמורות והקלה שבקלות כבוד אב ואם חמורה שבחמורות ומתן שכרה אריכות ימים... והקלה שילוח הקן ומהו שכרה אריכות ימים...:

ששכר מצווה מצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיום דבריו של בן עזאי ששכר מצווה מצווה התבאר בפירושו של רבי עובדיה מברטנורא על המשנה, כך:

שֶׁמִּן הַשָּׁמַיִם מְסַיְּעִין וּמַזְמִינִים בְּיַד מִי שֶׁעָשָׂה מִצְוָה אַחַת שֶׁיַּעֲשֶׂה אַחֶרֶת כְּדֵי לָתֵת לוֹ שָׂכָר עַל שְׁתֵּיהֶן

כך שמלבד הטעם הראשון שיש לקיים מצוו

עולמות - עידוד וסיוע ללימודים ומחברים תורניים הוא עמותה להפצת לימוד תורה, לימוד סוגיות הלכה ומחשבה יהודית אקטואליות, באמצעות חוברות לימוד המופצות חינם, ובאתר העמותה.

הארגון נוסד בשנת תשס"ח (2008) על ידי הרב יעקב יהודה זילברליכט ביוזמת הרב צבי רייזמן ובסיועו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשס"ח יזם צבי רייזמן תוכנית לימוד של שיעורי תורה בעיון. היוזמה יצאה אל הפועל על ידי הרב זילברליכט וצוות עורכים, המוציאים לאור מדי שבוע שיעור עיוני בנושא הלכתי אקטואלי הקשור לפרשת השבוע או למועדים ולענייני דיומא.

החל משנת תש"ף יצאו לאור במסגרת הארגון חוברות לימוד פרשיות השבוע עם פירוש הרמב"ן לתורה ופירוש האור החיים.

משנת תשע"ז יוצאים לאור מדי חודש חוברות לימוד בנושאי הלכות תפילה וברכות, שבת, מועדים, כשרות, ועוד.

מוסרי השיעור מקבלים חוברות שבהן מודפסים המקורות של הסוגיה הנידונה לחלוקה למשתתפי השיעור (הדפים זמינים גם במהדורה מקוונת בפורמט PDF).

במסגרת הארגון מועברים מדי שבוע כ-200 שיעורים בעשרות יישובים בישראל^[^{דרוש מקור]} ובעולם וכן בארגונים, כולל צה"ל והתעשייה האווירית לישראל. באתר הפרויקט מעל 650 שיעורים בתוספת דפי מקורות ודפי עזר לסוגיות בהלכה, במחשבה ובפרשת השבוע^[1].

ביוזמת הארגון נערכים מעת לעת כינוסים וימי עיון בהשתתפות הרבנים הראשיים לישראל, דיינים ומורי הוראה, פתוחים לקהל הרחב^[2].

שיעורי עולמות נלמדים גם בישיבות תיכוניות אחדות^[3], פעם בשנה מתקיים כינוס של התלמידים המשתתפים בלימוד, שבו נמסרים שיעורים ושיחות מרבנים וראשי ישיבות^[4].

תוכניות הלימוד של 'עולמות' נלמדות במסגרת שיתופי פועלה עם ארגונים שונים, כגון איחוד הצלה^[5] ועוד, וכן עם ארגונים הפועלים אף הם להפצת תורה ובהם: ארגון עיתים לתורה, אחוות תורה.