פירוש הרמב"ן לתורה
 | |
| פירוש הרמב"ן לתורה מהדורת הרב ח"ד שעוועל על ידי מוסד הרב קוק | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רמב"ן |
| שפת המקור |
עברית  |
| סוגה | פרשנות המקרא |
| הוצאה | |
| מקום הוצאה | רומא |
| תאריך הוצאה | ר"ל-רל"ז |
  | |
פירוש הרמב"ן לתורה הוא אחד מספרי היסוד לפרשנות המקרא והאמונה היהודית.
הפירוש[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
רמב"ן חיבר ביאור מקיף לכל התורה והוא מפורסם בשם "פירוש הרמב"ן לתורה", הפירוש מתאפיין באריכות ביחס לחכמי תקופתו. לשם השוואה, במקום בו רשב"ם הידוע בסגנונו הקצרן כותב חצי שורה של פירוש על פסוק, הרמב"ן מסוגל להאריך עד כדי שניים ושלושה עמודים.
פירושו המונומנטלי לתורה התפרסם מאוד כפירוש יסודי לתורה וכן כמקור לאמונה היהודית, וכלשון רבי חיים מוולוז'ין:
— כל הכתוב לחיים עמ' רג
החתם סופר[1] כתב אף הוא לשון דומה: ”הספר הזה הוא יסוד האמונה ושורש הדת”, החתם סופר קיים את דבריו למעשה ופרסם מאוד את לימוד פירוש הרמב"ן.[2]
פירוש הרמב"ן היה מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו, בדפוס העברי הקדום ברומא, בין השנים ה'רכ"ט–ה'רל"ג, על ידי המדפיסים עובדיה, מנשה ובנימין מרומא (חלק א חלק ב באתר היברובוקס).
הפירוש תורגם לאנגלית על ידי הוצאת ארטסקרול שעל ידי הוצאת מסורה.
מיקום הכתיבה וההוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]
עוד בהיותו בספרד כתב רמב"ן את פירושו לתורה,[3] עם עלותו לארץ ישראל ערך רמב"ן תיקונים לפירושו, בהם שינה, הוסיף ואף מחק קטעים מהמהדורה הראשונה של חיבורו.
ישנן שני סוגים של שינויים והוספות. א. שינויים טכניים - חשיפתו לחיבורים נוספים והתרשמותו מהגאוגרפיה של ארץ ישראל וממצאים שנתגלו לעיניו, למשל, בפירושו לשמות (ל, יג) מתאר הרמב"ן שכשהגיע לעכו מצא מטבע מתקופת בית שני, ועל פיו קבע את משקלו של מחצית השקל, או היווכחותו שקבר רחל ממוקם ממש סמוך ליישוב בית לחם,[4] כמו כן בהגיעו לארץ התוודע לחיבורים חדשים דוגמת פירוש רבנו חננאל לתורה, מגילת סתרים לרבנו נסים, ותרגום ירושלמי.
כמו כן בתוספות, רמב"ן הרחיב ופירש קטעים מנביאים.[5] החוקרים משערים שתכנן לחבר פירוש לנ"ך וכשהגיע לישראל וראה שלא הספיק הוסיף ביאורים לנ"ך בפירושו לתורה.
סוג שונה של שינויים הוא שינויים שבהם הרמב"ן חזר בו, שינה, או הוסיף פירוש.
רשימה של 134 מתיקוניו נשלחה לספרד ושולבה בכתבי היד של החיבורים כמו במהדורות הדפוס יחד עם רשימת תיקונים לא מתועדת (ידוע על לפחות 140 תיקונים נוספים).
הידיעה על ההוספות מופיעה כבר בדברי רבי יצחק דמן עכו[6] וכן אצל רבי דוד הכוכבי[7] ועוד.
סגנונו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפירוש מתגלה רמב"ן כחוקר מעמיק המפרש את המקרא בהתאם לתוצאות מחקרו. הפירוש עוסק בביאור המילים, המצוות היוצאות מן הכתוב, היחס בין מדרש חז"ל לכתוב והיחס בין הסיפור המקראי לתוכנו הפנימי.
רש"י פירש את התורה תוך הסתמכות מוחלטת על מדרשי חז"ל והביא את המדרש הקרוב לפשט אף שאינו פשט.[8] לעומתו, רמב"ן נקט בחשיבה יותר רציונלית. אבן עזרא נקט בדרך אפילו יותר רציונלית, וזכה על כך לביקורת מרמב"ן. היטיב להגדיר את החילוק בין השלושה, פרופסור משה ארנד:
"וימצאהו איש" ואותו האיש יורה ליוסף את הדרך אל אחיו, מיהו איש זה? עובר אורח כדעת אבן עזרא ההולך אולי לבקר את דודתו או לפגוש מכר, או המלאך גבריאל כדעת רש"י, והנה מסביר רמב"ן, שהאיש הזה אמנם אדם הוא בשר ודם וללא כנפיים, ואף על פי כן מלאך הוא שכן ה' שלחו ומינה אותו "מורה דרך שלא מדעתו" מבצע התוכנית האלוהית בלי לדעת זאת"
— משה ארנד, יסודות בהוראת המקרא, הוצאת אוניברסיטת בר אילן, רמת גן תשמ"ח עמ' 87
.
רמב"ן לצורך פירוש הכתוב פירש גם על פי חכמות חיצוניות דוגמת רפואה, פסיכולוגיה, זואולוגיה, פיזיקה, גאוגרפיה, פלאוגרפיה, והיסטוריה, אך כוונתו בהבאתם הייתה לצורך פירוש הכתוב ולא כמדע עצמאי.[9]
פרשנותו של הרמב"ן מתחלקת לשניים:
- פשט – פרשנות מילולית, וכלשונו ודרכו של הרמב"ן, "פשוטו של מקרא". בדרך זו, מבאר הרמב"ן את פשט דברי הכתוב על דרך ההסבר הפילוסופי–פיזיקלי (חכמת הנגלה).
- סוד – ביאור הפסוקים על פי הקבלה. בלשון הרמב"ן: "על דרך האמת", או "דרך האמת לאמיתו". תחת הקטגוריה הזו מופיעה גם פרשנות טיפולוגית, כגון פרשנות שאינה מקישה מכתובים על כתובים, אלא ממאורע אחד על מאורע אחר, וכלשון הרמב"ן "מעשה אבות סימן לבנים". כך למשל רואה הרמב"ן את ששת ימי הבריאה כרמז לכל המאורעות העתידים לבוא.[10]
לדעת עמוס פונקנשטיין, הרמב"ן היה הראשון מבין פרשני המקרא היהודיים שכתבם מצוי בידינו, שהביא בביאורו לתורה מארבעת הרבדים של פירוש התורה על דרך הפרד"ס, זה לצד זה.[א] ארבעת רבדים אלה, מקורם בתורה שבעל פה, כגון במדרשי האגדה וההלכה. עודד ישראלי חלק על דבריו וטען שהפרשנות הטיפולוגית כלולה בסוד ופרשנות דרש כמעט שאינה קיימת.[11]
ישנם כשלושים כתבי יד של ליקוט מסודותיו[ב] אשר נקראים "פירוש קצר" שנכתבו עוד בחיי הרמב"ן.
לפי מהרח"ו לא רק במקומות שאומר "על דרך האמת" כוונתו לסוד אלא בכל פירושו לתורה.[ג][12]
כשראה רמב"ן את תפוצת הסודות ושאף אנשים פשוטים קראום, הוסיף קטע להקדמתו:
ואני הנני מביא בברית נאמנה, והיא הנותנת עצה הוגנת לכל מסתכל בספר הזה, לבל יסבור סברה ואל יחשוב מחשבות בדבר מכל הרמזים אשר אני כותב בסתרי התורה, כי אני מודיעו נאמנה שלא יושגו דבר ולא יודעו כלל בשום שכל ובינה, זולתי מפי מקובל חכם, לאוזן מקובל מבין... אבל יחזו בפירושינו חדושים בפשטים ובמדרשים ייקחו מוסר מפי רבותינו הקדושים: בגדול ממך אל תדרוש, בחזק ממך בל תחקור, במופלא ממך כל תדע, במכוסה ממך בל תשאל, במה שהורשית התבונן, שאין לך עסק בנסתרות."
גרשם שלום, הדפיס קונטרס בשם "באור מעשה בראשית בדרך הקבלה מיסוד הרמב"ן" בו מופיע ביאור על דרך הסוד.[13]
מוטיבים אנטי נוצריים בפירוש[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפירוש הרמב"ן הוא תוקף את הנצרות אם כי לא במפורש. בפירושו לשמות (יג טז) הוא מביא ראיות מהפסוקים נגד השילוש הקדוש, בפירושו לבראשית (א א) מבאר את שם אלוהים כשם המבטא יחיד ולא רבים, בפירושו לשמות (כ ה) מבאר שאין הבן נענש בעוון האב, הפוך מהתאולוגיה הנוצרית הדוגלת ב"חטא הקדמון", וישנן עוד דוגמאות רבות.[14]
מקרא מסורס – אין מוקדם ומאוחר בתורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לדעת רמב"ן הכלל "מקרא מסורס" – שינוי סדר המילים בפסוק לצורך פירוש, הוא לגיטימי, והסמכות לפרש כך היא על בסיס דברי חז"ל. אמנם, כאשר על ידי הסירוס משתנה סדר המאורעות, רמב"ן התנגד נחרצות לסירוס.[15] על כן, צמצם רמב"ן את הכלל אין מוקדם ומאוחר בתורה רק למקומות שבהם הוא הכרחי.
טבע ונס[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – רמב"ן#השגחה
תפיסת הרמב"ם בנושאי ניסים היא מינימליסטית, כלומר ה' אינו עושה ניסים חוץ ממקרים נדירים. גרשם שלום טען[16] שהרמב"ן נקט בתפיסה מקסימליסטית, כלומר שניסים נעשים בצורה קבועה. אך ד' ברגר טען[17] שתפיסת רמב"ן אינה שונה מתפיסת הרמב"ם. מרים סקלרץ טענה[18] שהרמב"ן בכתביו אינו נוקט עמדה ברורה בנושא ולעיתים נוקט תפיסה זו ולעיתים את השנייה.
כללים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
התורה אינה מספרת עתידות אלא רק ברמיזה,[19] דרך הכתוב לכפול תיבות לחזק העניין,[20] התורה כופלת עניין ובמקום אחד מאריכה ובמשנהו מקצרת,[21] דרך הכתוב לבאר הצדדים על פי גוף האדם.[22]
דבריו מדוקדקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבים כתבו שרמב"ן כתב את פירושו בתמצות ויש לדקדק מאוד בדבריו.[23] רבי יצחק דמן עכו העיד שכך אמר הרמב"ן בעצמו, ”אמר לי מורי כי באחרית ימי הרב הלך רב ששת אליו לעכו ושאל ממנו הסוד ואמר, כי לא היה זוכר בו כי אמר שהיה סומך בבחרותו על חדודו ולא השגיח לרמוז אותו”.[24]
ספר גימטריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספר המיוחס לרמב"ן, על סדר פסוקי המקרא, בענייני מסורת חסרות ויתירות וגימטריות, כעין ספר בעל הטורים שחיבר רבינו יעקב בעל הטורים. יצא לאור מחדש על פי כתבי יד[25]בסוף כרכי פירוש הרמב"ן על התורה שבהוצאת עוז והדר, עם ביאורים ומקורות. בכתבי היד שעל פיו נדפס מצוין שמחברו הוא הרמב"ן. רמב"ן בספר הגאולה כותב על נושא הגימטריות "אבל קבלה בידי רבותינו חכמי התלמוד הקדושים ז"ל כי נמסרו למשה בסיני גימט' ידועות להיות זכר ואות לעניין הנאמר ע"פ עם שאר התושבע"פ בעניין אגדה",[26] כך שלמעשה רמב"ן לא מתייחס לגימטריות שלא נכתבו על ידי חז"ל, פרופ' עודד ישראלי כתב בספרו על רמב"ן[27] שיש עשרות כתבי יד המיוחסים לרמב"ן ואין כל סיבה לייחסם לו, ועל כן אמינותו של ספר זה מפוקפקת.
יחסו לפרשנים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תרגום אונקלוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי הרמב"ם, אונקלוס הרחיק את ההגשמה, ועל כך שיבחו. אך רמב"ן חלק על דבריו וסבר שפירושו הוא תרגום מילולי פשוט, וכלשונו:[28] ”אונקלוס תרגם אותה כפשוטה... וזה דרכו בכל התורה לא כטעם שעלה בדעת הרב ונשתבש בעדו”. הרב ישעיה פיק בספרו מיני תרגימא מבאר את תרגום אונקלוס על פי הרמב"ן ועל פי הרמב"ם.
רבי משה הדרשן[עריכת קוד מקור | עריכה]
כתבי רבי משה הדרשן הגיעו לידי רמב"ן דרך רבו רבי נתן בן מאיר שקיבלם מרבי אברהם בן יצחק. רמב"ן נתן לדרשותיו משקל מסוים, אבל לא סמך על דבריו לגמרי. וכלשונו:
"דרש רבי משה הדרשן ... ואם אגדה היא נסבול הדוחק לקבלה ... ואם אינה קבלת רבותינו נדחה סברתו זאת בשתי ידים"
— פירושו לבמדבר כו יג
רש"י[עריכת קוד מקור | עריכה]
יחסו של רמב"ן לרש"י[29] הוא יחס של כבוד, דבר המתבטא למשל בהקדמה לפירושו:
"פירושי רבנו שלמה עטרת צבי, וצפירת תפארה, מוכתר בנמוסי, במקרא במשנה ובגמרא לו משפט הבכורה, בדבריו אהגה, באהבתם אשגה, ועמהם יהיה לנו משא ומתן דרישה וחקירה, בפשטיו ומדרשיו וכל אגדה בצורה אשר בפירושיו זכורה."
עיקר מחלוקתו הייתה בפירוש על פי דרך הדרש ולא על פי הפשט וכמו שכותב בדרשה לראש השנה:[30] ”אבל הרב (רש"י) אינו מדקדק כ"כ בפירושי החומש וכותב האסמכתות כמו שמוצא אותם בספרא ובספרי ובמכילתא”.
ישנן גרסאות רבות בכתבי יד של פירוש רש"י, במחקר נדונה השאלה באיזה מכתבי היד השתמש רמב"ן.[31] ככל הנראה, הוא השתמש בכתב יד פרמה 175.[32]
אבן עזרא[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאורך כל פירושו מתקיף רמב"ן את האבן עזרא, וכלשונו: "עם ראב"ע תוכחת מגולה ואהבה מסותרה".[33] וכן ”"ואילו ידע זה המתהדר בסודותיו תאלמנה שפתיו מהלעיג על דברי רבותינו ולכן כתבתי זה לסכור פי הדוברים על הצדיקים עתק"”,[ד] ולכן לא הרבה רמב"ן להביאם. אולם בניגוד לדברים אלו, הוכיחה פרופ' מרים סקלרץ שרמב"ן העריץ את ראב"ע. ושלמעשה, לאורך כל פירושו רמב"ן מצטט את ראב"ע עשרות פעמים, ללא אזכור שמו. לטענתה, ביקורתו של רמב"ן על ראב"ע היא על ביאורו הרציונלי באופן מוגזם, על יחס מזלזל לחז"ל, ועל סודותיו שלפי רמב"ן אינם סודות.[34][35]
יהונתן יעקבס הוכיח שרמב"ן השתמש בפירוש הארוך של ראב"ע לשמות, ולא הקצר.[36]
הרמב"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפירושו לתורה כמו בשאר כתביו יחסו לרמב"ם היא בהערצה מופלגת, והוא נזכר עשרות פעמים. אך זה לא מנע ממנו לתקוף את פירושו במורה נבוכים לפרשת וירא שלטענתו היה בחלום, בלשונות כמו:
” אלה הדברים סותרים הכתוב, אסור לשומעם, אף כי להאמין בהם”[37]
ועל פירושו לקרבנות כתב:
” "הם דברי הבאי, ירפאו שבר גדול וקושיא רבה על נקלה, יעשו שולחן ה' מגואל, שאיננו רק להוצאי מליבן של רשעים וטיפשי עולם"”[38]
תלמיד תלמידו, הריטב"א, חיבר ספר בשם ספר הזיכרון ליישב את השגות הרמב"ן על המורה נבוכים.
הריטב"א כתב שרמב"ן השתמש במורה הנבוכים מהדורת אלחריזי,[39] אך הרב קלמן כהנא טען שרמב"ן ככל הנראה ראה לתקופה קצרה את תרגום אבן תיבון, והעלה השערה שראה את המקור הרביעי. וכך סבר רפאל ישפה.[40] יעקבס ועופר טענו שבבואו לארץ ראה את מהדורת אבן תבון.[41]
בשיר הפתיחה לפירוש לא הזכיר את יחסו לרמב"ם. הרב חד"ש שיער שזה מפני שלא רצה ללבות את המחלוקת סביב ספרי הרמב"ם.[42]
רד"ק ובכור שור[עריכת קוד מקור | עריכה]
על אף ששניהם אינם מובאים על ידי רמב"ן אלא פעם אחת, רמב"ן הביא את דבריהם בלא שם אומרם כמה וכמה פעמים ולא התעלם מפירושיהם.[43] ח"ד שעוועל סבר שרמב"ן התעלם מרד"ק בשל מעורבותו בפולמוס הרמב"ם.[44]
לטענת הלל נובוצקי רמב"ן השתמש בפירוש רד"ק רבות וכשישית מפירושו שאוב ממנו.[45]
רשב"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]
היו שכתבו שרמב"ן לא ראה את פירוש רשב"ם לתורה,[46] והיו שכתבו שראה.[47] פרופסור יהונתן יעקבס טען שמבחינה גאוגרפית-היסטורית, מסתבר מאד שרמב"ן ראה את פירושו של רשב"ם, אך מסקירת פירושו לא נראה שיש כל קשר ביניהם ומסתבר שהפירוש לא הגיע אליו.[48]
פירושים על פירוש הרמב"ן לתורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המפרשים לפירושו נחלקים לשניים, מפרשי הפשט ומפרשי הסוד.
מפרשי הפשט[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פירושו הארוך של בעל הטורים מבוסס על פירוש הרמב"ן, ולעיתים ביאר דבריו.
- רבי יצחק אבוהב השני והוא הפירוש הראשון הנדפס, - באור רבי יצחק אבוהב ירושלים תשל"ג (באתר היברובוקס).
- תלמידו הרשב"א, חיבורו קיים רק בכתב יד ולא נדפס מעולם.[49]
- החתם סופר, תלמידו הרב חזקיה פלויט הדפיס את ביאורו לפירוש הרמב"ן בתוך ספרו ליקוטי חבר בן חיים (באתר היברובוקס) וכן בספרו תורת משה, מבאר רבות את פירושו.[50]
- הרב אברהם לייבלין, כסף מזוקק, באתר אוצר החכמה בספר זה נדפסו גם הגהות הרב מאיר אריק.
- הרב שמואל צרפתי, נמוקי שמואל, באתר אוצר החכמה מאת רבי שמואל צרפתי אשר חיברו "להציל את הרמב"ן מפני השגות הרא"ם".
- הרב אריה לייב שטיינהארט, כור זהב, באתר אוצר החכמה
- הרב מרדכי גימפל יפה, תכלת מרדכי, באתר אוצר החכמה הספר כולל הערות לפירוש מאת הרב אהרון וואלק.
- הערות קצרות מאת בעל המשכנות יעקב נדפסו בתוך ספר תכלת מרדכי הנ"ל.
- הרב משה קאצנלנבוגן, אהל משה, באתר אוצר החכמה
- הרב חיים דוב שעוועל במהדורת מוסד הרב קוק.[51]
- הרב שמחה זיסל ברוידא בספרו שם דרך.
מפרשי הסוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי יצחק דמן עכו – ספר מאירת עיניים (באתר היברובוקס).
- רבי שם טוב אבן גאון – ספר כתר שם טוב בתוך ספר מאור ושמש לרבי יהודה קוריאט (באתר היברובוקס).[52]
- רבי יהושע אבן שועיב, בעבר הפירוש נדפס על שם רבי מאיר אבי סהולה, והחוקרים חלוקים בזהות המחבר,[53] יש שהעלו הצעה שהוא המחבר ור"מ העורך.[ה]
- רבי מאיר פאפירש תלמיד האריז"ל ביאור על פי הקבלה, הספר באתר היברובוקס, הספר הוהדר מחדש על ידי חברת אהבת שלום יחד עם שאר כתביו.
- רבי משה מקיוב, שושן סודות, מדף מג. והלאה, באתר אוצר החכמה
- ספר גבורת אריה מאת הרב יעקב לייב פרנקל נדפס על ידי ישיבת המקובלים שער השמים (באתר היברובוקס).
כמו כן בביאורו של רבי מנחם ריקאנטי לתורה ובספרו של רבי מנחם ציוני מבוארים הרבה מסודותיו.
ביאורים מילוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב שמואל נחום הלחמי (ויסברוד) הדפיס את הפירוש עם ביאור מילולי מתוך שיעורי הרב יעקב אריה מיליקובסקי האדמו"ר מאמשינוב ונדפס על ידי מוסד הרב קוק.
- מכון עוז והדר הדפיסו את הפירוש בביאור מילולי.
רבי יעקב בן אשר בעל הטורים, חיבר פירוש על התורה, וחיבורו הוא קיצור פירוש הרמב"ן,[ו] כמו כן בפירוש רבנו בחיי משוקעים פירושים רבים לדבריו.
ישנם פירושים עממיים כגון ספר טוב ירושלים של הרב פינחס ליברמן, יקב אפרים של הרב יעקב שווארץ,[54] מנחם מציון של הרב מנחם מנדל גולדברג, הדרי קודש של הרב יהודה מרגולין, ובית היין של הרב יהודה דביר.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עודד ישראלי, הרמב"ן ביוגרפיה אינטלקטאולית 107 – 177, הוצאת מאגנס ירושלים תש"פ.
- הרב חיים דוב שעוועל הרמב"ן, מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ז, פרק יג עמוד קנב
- יעקב ליכט, רמב"ן - פרשנות המקרא היהודית - פרקי מבוא, ירושלים, תשמ"ג.
- י' גוטליב, יש סדר למקרא: חז"ל ופרשני ימי הביניים על מוקדם ומאוחר בתורה, ירושלים תשס"ט, עמ' 316–348.
- ע"צ מלמד, מפרשי המקרא: דרכיהם ושיטותיהם א, הוצאת מאגנס, ירושלים, תשל"ה, בערכו.
- מאיר רפלד, והרבה מקראות מסורסות יש בכתוב, עיון בפרשנותו של רמב"ן, בתוך: מ' ארנד (עורך), פרקי נחמה, ספר זיכרון לנחמה ליבוביץ, ירושלים תשס"א, עמ' 263–274.
- מ' מורשת, הרמב"ן כבלשן על־פי פירושו לתורה, עבודת גמר באוניברסיטת בר־אילן, תשכ"ד, נדפס גם בסיני כרך ס ע' קצג-רי.
- עמוס פונקנשטיין פרשנותו הטיפולוגית של הרמב"ן – תדמית ותודעה היסטורית ביהדות ובסביבתה, הוצאת עם עובד, תל אביב, תשנ"א.[55]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על פירוש הרמב"ן לתורה בקטלוג הספרייה הלאומית
- טקסט הפירוש באינטרנט
פירוש הרמב"ן לתורה, באתר ויקיטקסט- פירוש הרמב"ן לתורה חלק א, חלק ב ורשה, תרמ"א, באתר היברובוקס
- פירוש הרמב"ן לתורה, באתר "דעת"
- פירוש הרמב"ן לתורה בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים, באתר ספריא.
- פירושי התורה / לרבינו הרב ר' משה ב"ר נחמן זלה"ה גירונדי, רומא, ר"ל בערך, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- מאמרים מקוונים
- ד"ר נורית מנדלקורן, יחס הרמב"ן לאגדה בפירושו לתורה מכלול כט ע' 103 תשע"ג.
- מרים סקלרץ, רמב"ן כפרשן האגדה במהלך פירושו לתורה שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום כג תשע"ד ע' 243–262.
- מרים סקלרץ, התמודדות עם הפער בין הפשט לדרש – רמב"ן בעקבות ראב"ע, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום כב תשע"ג ע' 189–222
- מאמרים על פירושי הרמב"ן באתר הניווט בתנ"ך
- יוסי אראל, פרשנות פשט למקרא והלכה פסוקה בעבודתו של הרמב"ן, JSIJ 8, 2009
- מלכה שנוולד, רציפות הסיפור והזמן בפירוש הרמב"ן לתורה, JSIJ 14, 2018
- עודד ישראלי, מוקדם ומאוחר בתולדות העברת הסוד בפירוש רמב"ן לתורה, ציון עט ד (תשע"ד) עמ' 477 - 506, (באתר אקדמיה)
- יהושפט נבו, רעיונות היסטוריוזופיים בפירוש רמב"ן לתורה, כתב העת על הפרק, 17, ירושלים 2002, באתר מקראנט.
- יוחנן קאפח, "דרכו של הרמב"ן בפרשנות ההלכתית על פי פירושו לפרשת המשפטים" רמת גן תשס"ו.
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ישנם פרשנים שביארו רק אחד או שניים מהרבדים לאורך פירושם
- ^ כלומר במקומות שאומר "על דרך האמת" וכדומה.
- ^ "ובאור הרמב"ן שעשה על התורה הוא עמוק מאוד ואין מי שיוכל להבינו שדבריו סתומים עד מאוד והוא ספר יקר ונחמד מאד למבינים אותו", הקדמה לספר עץ חיים
- ^ בראשית כד א. בראשית מו טו "ורבי אברהם השיב ... דרך הגדה או דברי יחיד אלו דבריו והנה פן יהיה חכם בעיניו בסתירת דברי רבותינו אני צריך לענות אליו ואומר ... וזהו זהב רותח יוצק בפי החכם הזה ממה שהשיב על רבותינו בעניין פינחס וזולתו במקומות ..."
- ^ שלושת פירושים אלו מפרשים את דבריו על פי הקבלה, ונדפסו על ידי מוסד הרב קוק בשם "קבלת הרמב"ן - חיבורי תלמידי הרשב"א לפירוש הרמב"ן לתורה".
- ^ כמו שכתב בהקדמה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סופר, משה בן שמואל, 1762-1839, חתם סופר חלק ו, באתר היברובוקס
- ^ תלמידו מהר"ם שיק שאול בחיר ה' עמ' ט
- ^ מאמרו של הרב חיים דב שעוועל בהמעין תמוז תשכ"ח
- ^ ראו: יוסף עופר ויהונתן יעקבס, תוספות רמב"ן לפרושו לתורה שנכתבו בארץ ישראל, הוצאת מכללת הרצוג והאיגוד למדעי היהדות, ירושלים, תשע"ג; דוד שניאור, תוספות ותיקוני נוסח גאוגרפיים בפירוש רמב"ן לתורה בתוך שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום כ"ג (תשע"ד 2014), עמודים 263–277; הרב קלמן כהנא, חקר ועיון ח"ג עמ' קט; מרדכי סבתו הוספות רמב"ן לפרושו לתורה מגדים מב
- ^ בראשית יט ח, מט י, במדבר כו נד, לג נה,
- ^ מאירת עיניים ע' רלד
- ^ רבי דוד הכוכבי, ספר הבתים, ע' 73
- ^ יחיאל משה ורטהיימר, כתב העת חצי גיבורים אלול תשע"ה פירוש זה מתרץ את כל אמרותיו של רש"י שהוא "בא לפרש את הפשט"
- ^ י"ץ מושקוביץ חכמות חיצוניות בפירושו של רמב"ן לתורה שמעתין 131 עמ' 16-33
- ^ משה הלברטל, על דרך האמת: הרמב"ן ויצירתה של מסורת, מכון הרטמן תשס"ו 2006, ע' 227, עודד ישראלי הקבלה בפירוש הרמב"ן באתר אקדמיה, הנ"ל מוקדם ומאוחר בתולדות העברת הסוד בפירוש הרמב"ן לתורה, ציון עט ד, תשע"ד, עמ' 477, באתר אקדמיה, וכן מרים סקלרץ סודותיו של ראב"ע בפירוש הרמב"ן בתוך: זר רימונים, מחקרים במקרא ובפרשנותו מוגשים לפרופסור רימון כשר.
- ^ ישראלי עמ' 134 הע' 80
- ^ ש"י עגנון ציטט את דברי מהרח"ו בספרו ספר סופר וסיפור, שוקן. עמ' 291
- ^ גרשם שלום פירושו האמיתי של הרמב"ן לספר יצירה ודברי קבלה אחרים המתייחסים אליו, מחקרי קבלה, חלק א, עמ' 67 - 106
- ^ משה יהודה רוזנווסר, פירוש הרמב"ן על התורה לאור העימות עם הנצרות, המעין טבת תשס"ז; הנ"ל, תגובת הרמב"ן בפירושו לתורה לטענה הנוצרית 'אנו ישראל', המעין ניסן תשס"ח; יאיר האס, "מעשה אבות סימן לבנים, בנים ממש: הפרשנות הטיפולוגית של רמב"ן כפולמוס אנטי־נוצרי", שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, יד, תשס"ד, 289 - 299; אלעזר טויטו, התמודדות עם הנצרות בפירוש הרמב"ן לתורה, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום כ, תש"ע, 137 - 166.
- ^ מלכה שנוולד, מקרא מסורס בפירוש הרמב"ן לתורה, מגדים', גיליון נט ע' 61-91
- ^ גרשום שלום, הקבלה בגירונה, ירושלים תשמ"ג, עמ' 306
- ^ דבריו מובאים אצל סקלרץ וראו הפניה שם
- ^ או שהיה ממעשה הניסים" - מקום הנס בהכרותיו הפרשניות של רמב"ן, בית מקרא נח, ב תשע"ג, 2013, עמ' 100–116
- ^ ויחי מח ז
- ^ שמות ד ט
- ^ ויקרא א י
- ^ תרומה כה יב
- ^ רבי יצחק קנפנטון בספר דרכי הגמרא. החיד"א בספר שם הגדולים בערכו. מהר"י בן לב בשו"ת ח"ג נו. הכנסת הגדולה בשו"ת בעי חיי חו"מ ח"ב ע' קיח.
- ^ מאירת עינים סוף פרשת בראשית
- ^ רשימת כתבי היד: 14531 בודפשט 178, 13364 פרמא פלטינא 2198, 24189 ניו יורק 981, 11313 ניו יורק 8122
- ^ תחילת ספר הגאולה
- ^ עמ' 9 - 10
- ^ בראשית מו א. הקדמת רבי נתן מרקוס אדלר לספרו נתינה לגר; מנחם בן יצחק, היחס בין פירוש הרמב"ן לתורה לבין תרגום אונקלוס, מים מדליו, 12, תשס"א, עמ' 179-199.
- ^ ראו: הרב חד"ש, "יחס רמב"ן לפירוש רש"י על התורה", קובץ רש"י ע' רז
- ^ כתבי הרמב"ן ע' ריט. פירושו לוירא יט כד "אני תמה על הרב ז"ל שכתב מן ההגדות דעות חלוקות ומשווה אותן"
- ^ ישעיהו מאורי, "על נוסח פירוש רש"י לתורה שהיה לפני רמב"ן, שערי לשון: מחקרים בלשון העברית בארמית ובלשונות היהודים מוגשים למשה בר אשר, ירושלים תשס"ח, כרך א עמ' 188–219 גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
- ^ הכתב יד באתר הספרייה הלאומית
- ^ הקדמתו לתורה וראו גם: ח"ר רבינוביץ, הרמב"ן ויחסו אל פירושו של אבן עזרא, בתוך זר לגבורות - קובץ מחקרים בתנ"ך מוגשים לרבי זלמן שזר נשיא מדינת ישראל, קרית ספר תשל"ג
- ^ מרים סקלרץ, דרכו של רמב"ן באימוץ דברי ראב"ע והבאתם שלא בשם אומרם, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, תשע"ו 285-302; סודותיו של ראב"ע בפירוש רמב"ן לתורה זיקות של מינוח והקשר פרשני, זר רימונים מחקרים במקרא ובפרשנותו מוקדשים לפרופסור רימון כשר עמ' 503.
- ^ ראו גם: ליפשיץ, אברהם, פרקי עיון במשנת רבי אברהם אבן עזרא, מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ב, עמ' יח – צב, באתר אוצר החכמה
- ^ רמב"ן ושני פירושי ראב"ע לספר שמות, היספניה יודאיקה 13, תשע"ז, עמ' נא-ע
- ^ פירושו לבראשית יח א
- ^ פירושו לויקרא א ט
- ^ עמ' עא פו-פז
- ^ רפאל ישפה, הרמב"ן והערבית, תרביץ, נז, תשמ"ח, עמ' 67 – 93., באתר JSTOR
- ^ יוסף עופר ויהונתן יעקבס, תוספות רמב"ן לפירושו לתורה שנכתבו בארץ ישראל, הוצאת מכללת הרצוג והאיגוד למדעי היהדות, ירושלים, תשע"ג, עמ' 49-50
- ^ הרב חיים דוב שעוועל הרמב"ן, מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ז, פרק יג עמוד קנח
- ^ שלם יהלום, מקורות עלומים בפירוש רמב"ן לתורה, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, טו תשס"ה, 265-293, וכן יהונתן יעקבס, בכור שורו הדר לו: ר' יוסף בכור שור בין המשכיות לחידוש, ירושלים תשע"ז, 2017, עמ' 266–286, H. Novetsky, ʽThe Influences of Rabbi Joseph Bekhor Shor and Radak on ;Ramban’s Commentary on the Torahʼ, MA Thesis, Yeshiva University, 1992 דרך זו של העלמת שם המפורש הייתה מקובלת בתקופה זו
- ^ הקדמה לפירוש לאיוב
- ^ H. Novetsky, ‘The Influences of Rabbi Joseph Bekhor Shor and Radak on Ramban’s Commentary on The Tora’, M. A. thesis, Yeshiva University 1992.
- ^ י' גיל, 'רבי יוסף קמחי כפרשן המקרא', בית מקרא, נז (תשל"ד), עמ' 267; מ' סבתו, 'פירוש רשב"ם לתורה', מחניים, 3 (תשנ"ג), עמ' 124; מ' לוקשין, פירוש התורה לרבנו שמואל בן מאיר, ירושלים תשס"ט, עמ' ג–ד
- ^ י' גוטליב, "אין מוקדם ומאוחר" בפירוש הרמב"ן לתורה', תרביץ, סג (תשנ"ד), עמ' 57; י' גוטליב, יש סדר למקרא – חז"ל ופרשני ימי הביניים על מוקדם ומאוחר בתורה, ירושלים תשס"ט, עמ' 338,316
- ^ יהונתן יעקבס, האם הכיר רמב"ן את פירוש רשב"ם לתורה?, מדעי היהדות 46, תשס"ט, עמ' 85-108
- ^ פריז 798
- ^ עוד בשו"ת חתם סופר חלק ו תשובה סא וסז
- ^ על מהדורתו ראו אוריאל עיטם על נוסח פירוש רמב"ן לתורה במהדורת הרב חיים דוב שעוועל מגדים, טבת תשנ"ט, עמ' 73–96. באתר מגדים; מרדכי סבתו על נוסח פירוש הרמב"ן לתורה מגדים כג.
- ^ על הספר ראו: עודד ישראלי, תולדות החיבור 'כתר שם טוב' לר' שם טוב אבן גאון: פרק בהתקבלות קבלת רמב"ן במאות השלוש עשרה והארבע עשרה , תרביץ, 2023, באתר Academia.edu
- ^ דרשות על התורה לר' יהושע אבן שועיב במבוא של שרגא אברמסון (באתר היברובוקס) וכן המהדורה הישנה באתר היברובוקס
- ^ חלק א; חלק ב; חלק ג, באתר אוצר החכמה
- ^ ראו גם את ספרו: סגנונות בפרשנות המקרא בימי הביניים, סדרת האוניברסיטה המשודרת, הוצאת משרד הביטחון
| רמב"ן | ||
|---|---|---|
| כתביו | פירוש הרמב"ן לתורה • חידושי הרמב"ן לתלמוד • תורת האדם • השגות לספר המצוות לרמב"ם • דרשות הרמב"ן • איגרת הרמב"ן • אגרת הקודש • איגרת הרמב"ן לחכמי צרפת | 
|
| אירועים בולטים | ויכוח ברצלונה (פבלו כריסטיאני • חיימה הראשון, מלך אראגון) • פולמוס הרמב"ם | |
| רבותיו | רבי יהודה בר יקר • רבי נתן בן מאיר | |
| חבריו | הרבנים עזרא ועזריאל בני שלמה • בן בלימה • רבי יונה גירונדי • משפחת רמב"ן | |
| מתלמידיו | רא"ה • רשב"א • רבי שמואל הסרדי • רבי יצחק דמן עכו • רבי יצחק בן טודרוס • רבי ששת דסמרקדיל • רבי יצחק בן אברהם מנרבונה • רבי דוד בונפיד • רבי מאיר המעילי • רבי נתן בן יוסף • רבי משה דאשקולה גירונדי | |
| חוקרי הרמב"ן | שרגא אברמסון • משה הלברטל • שלם יהלום • יהונתן יעקבס • עודד ישראלי • יעקב שלום ליכט • מרים סקלרץ • חביבה פדיה • עמוס פונקנשטיין • חיים דוב שעוועל • יצחק אונא | |
| אתרים על שמו | בית כנסת הרמב"ן (הרובע היהודי) • בית כנסת הרמב"ן (קטמון) • קבר הרמב"ן • מערת הרמב"ן • רחוב רמב"ן | |