משתמש:BittonOr/מרכז פרס לשלום - טיוטא
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
מרכז פרס לשלום הוקם ב- 1996 ופועל כ- עמותה ללא מטרות רווח, עצמאית וא-פוליטית, השמה לעצמה למטרה להעצים את האוכלוסיות באזור ולטפח שלום בר קיימא וקידמה במזרח התיכון על ידי עידוד סובלנות, שיתוף פעולה, רווחה ופיתוח כלכלי וטכנולוגי – כל זאת על פי חזונו של שמעון פרס.
אודות המרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרכז פרס לשלום, אשר הוקם ב- 1996, פועל במטרה להעצים את האוכלוסיות באזור ולעודד אותן לקחת חלק פעיל בבניית דו-קיום ושלום בין אנשים. המרכז, פועל מתוך האמונה באנשים וביכולת של כל אדם ואדם להוביל שינוי משמעותי אשר ישרת את כל תושבי המזרח התיכון. המרכז מפעיל פרויקטים רבים בתחומים מגוונים כגון: בריאות, כלכלה, חקלאות, ספורט, טכנולוגיה, מנהיגות, חינוך ועוד, ופונה לקשת רחבה ומגוונת של משתתפים - יהודים וערבים, ישראלים ופלסטינים.
"מרכז פרס לשלום" הוקם על ידי הנשיא התשיעי שמעון פרס ואורי סביר, בשיתוף פעולה עם אישי ציבור ופעילים, כארגון בלתי תלוי, א-מפלגתי, א-ממשלתי, שהוגדר כמוסד ללא מטרות רווח.
כיום, מנכ"לית המרכז הינה אפרת דובדבני והנשיא התשיעי של מדינת ישראל שמעון פרס משמש כנשיא הכבוד. הוועד המנהל מורכב מאנשי עסקים מצליחים ודמויות ציבוריות נבחרות, ביניהם: חמי פרס, רפי אדרי, טלי ליפקין-שחק, עליזה גורן, משה תאומים, צביה ולדן ו-מנואלה דבירי. בשנת 2016 ציין "מרכז פרס לשלום" 20 שנה להקמתו ולעשייתו למען חינוך לסובלנות, דו-קיום וקידום השלום.
פעילויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כיום מפעיל המרכז פרויקטים רבים בתחומים שונים כגון: טכנולוגיה, עסקים, חקלאות, ספורט, חינוך, רפואה ועוד. תוכניות המרכז פונות למגוון רחב ורבגוני של משתתפים - יהודים וערבים, ישראלים ופלסטינים, צעירים ומבוגרים, גברים ונשים, ילדים ובני נוער.
בתחום החינוך לשלום פיתח "מרכז פרס לשלום" מתודות חינוכיות מיוחדות המשלבות כלים שונים המאפשרים לצעירים מכל רחבי המזרח התיכון לקחת חלק ולהשתתף בפעילויות אשר מחנכות אותם להתמודד עם המכשולים העומדים ביניהם, לאפשר דיאלוג גלוי וחסר תקדים בסביבה בטוחה, ולצייד אותם בכלים החשובים להם כמנהיגים עתידיים אשר ישפיעו לטובה בחברה שלהם בפרט ובאזור כולו בכלל.
בתחום הרפואה נעזר "מרכז פרס לשלום" בידע הרפואי הנרחב המצוי בישראל על מנת לסייע למערכת הבריאות הפלסטינית להתפתח לכדי מערכת עצמאית ומקצועית המספקת מענה הולם לצרכים הרפואיים של החברה הפלסטינית. בנוסף, מספק המרכז מענה לצרכים מידיים והומניטארים של תינוקות וילדים פלסטינים הנזקקים לטיפולים מצילי חיים אשר אינם זמינים להם במערכת הבריאות הפלסטינית.
בתחום עסקים וסביבה הבין "מרכז פרס לשלום" כי לשיתוף פעולה כלכלי אזורי קיימת היכולת לחזק שווקים ולטפח יחסים ידידותיים חוצי-גבולות. שיתוף פעולה כזה טומן בחובו דרכים מעשיות לבניית יחסים מקצועיים ובין-אישיים בין אנשי מפתח הפועלים באזורי סכסוך. לצד שיתופי הפעולה הכלכלים מופעלות גם סדנאות בניית יכולות ופיתוח מקצועי של קשרים עסקיים וסביבתיים.
בשנת 2016 אונסק"ו - ארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות החליט לחתום על הסכם יוצא דופן לשיתוף פעולה עם "מרכז פרס לשלום", במסגרתו אונסק"ו יאמץ מספר מהפרוייקטים של מרכז פרס לשלום בתחום החינוך לשלום ועידוד לדו קיום בין ישראלים ופלסטינים[1]. ההסכם כולל- שיתוף פעולה נרחב בין הארגונים, החלפת מידע, אימון אנשי צוות והכשרה מקצועית. במעמד חתימת ההסכם הוענק לנשיא התשיעי שמעון פרס פסל "Tree of Peace" כהערכה על תרומתו[2]. ב-1993 הוענק לפרס Félix Houphouët-Boigny Peace Prize מטעם אונסק"ו[3].
תחומי פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
חינוך לשלום[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרויקט הכדורגל "בתי ספר תאומים לשלום ולספורט" [4] של "מרכז פרס לשלום" הוקם מתוך ההבנה כי הכדורגל, אשר הינו הענף ספורט הפופולארי ביותר בעולם כיום[5], מאפשר לאנשים, שחקנים, צופים מכל העולם לחבור יחדיו ולחלוק את אהבתם למשחק, לקבוצה או לחוויה ללא מחסומים או גבולות של שפה, דת או לאום.
הפרויקט מפגיש בין ילדים יהודים וערבים, ישראלים ופלסטינים בגילאי 8-12 מיישובים ברחבי ישראל והרשות הפלסטינית. הפרויקט מאפשר לילדים לקחת חלק בפעילות ספורטיבית חינוכית המפתחת את היכולות הפיזיות שלהם, את ביטחונם האישי ומפגישה אותם עם ה"אחר". כל שנה משתתפים בפרויקט כ- 1500 ילדים וילדות מכ- 20 בתי ספר בערים ישראליות ומהרשות הפלסטינית.
הפרויקט פועל לאורך שנת הלימודים (ספטמבר – יוני) ומצמיד לכל קבוצה ישראלית/יהודית קבוצה תאומה ערבית/פלסטינית. במהלך הפרויקט הילדים משתתפים באימונים בקהילותיהם, לומדים את שפתו של ה"אחר" ונפגשים אחת לחודש עם הבית ספר התאום שלהם לפעילות משותפת, אשר במהלכה הם משחקים בקבוצות מעורבות (יהודים לצד ערבים).
בסוף כל שנת פעילות מקיים מרכז פרס לשלום את "מונדיאל השלום" [6] במעמד הנשיא התשיעי שמעון פרס, שמטרתו להגביר את המודעות לספורט ככלי לקידום השלום בהשתתפותם של שגרירים, ראשי ערים, מיטב שחקני ליגת העל בכדורגל וילדים משתתפי הפרויקט. במהלך האירוע מתקיימים משחקי ראווה בהשתתפותם של השגרירים, שחקני ליגת העל, ראשי הערים והילדים בסימן של שלום, סובלנות ומניעת גזענות במגרשי הכדורגל.
פרויקט "גשרים לשלום"[7] הינו פרויקט חדשנות טכנולוגית אשר שם במרכזו את נושא התקשורת עם "האחר" ושבירת המחסומים, ופונה לצעירים, בגילאי 15-16, באמצעות פלטפורמה הפונה אליהם בשפתם. הפרויקט נולד בשיתוף פעולה עם חברת גוגל ישראל ורשת אורט ישראל ופועל באמצעות פלטפורמטת גוגל Hangouts. הפרויקט מחולק לשני חלקים כאשר בחלק הראשון הילדים מכירים ופוגשים אחד את השני לראשונה דרך המחשב. בחלק השני עוברים הילדים לפגישות פנים אל פנים, דבר הנעשה קל ונוח יותר לאחר היכרותם הראשונית דרך המחשב.
פרויקט "קשר עין אל הנוער"[8] הינו פרויקט צילום אשר מחבר בין בני נוער ישראלים, ערבים ויהודים, בגילאי 15-16, תוך שימוש בצילום וברשתות חברתיות ככלי ליצירת קשרים. המשתתפים נחשפים לתכנים של חינוך לסובלנות ודו קיום באמצעות לימוד מיומנויות הצילום. בני הנוער עובדים על פרויקטים אישיים במהלך השנה, בעזרת הנחייתם של צלמי עיתונות מובילים, תוך שהם מיישמים את הכלים הנלמדים במהלך הסדנאות. הפרויקטים האישיים מוצגים בתערוכת סוף השנה ומתמקדים בדרך בה רואים המשתתפים את עצמם כחלק מהסביבה.
פרויקט "יאללה - מנהיגים צעירים"[9] עושה שימוש בעולם הרשתות החברתיות בכלל, ובפייסבוק בפרט, במטרה להפגיש יחד צעירים וצעירות מרחבי המזרח התיכון בפעילויות מגוונות וחוצי גבולות. נכון ל- 2016 מעל ל- 900 אלף צעירים וצעירות מרחבי המזרח התיכון (ישראל, הרשות הפלסטינית, מצרים, ירדן, לבנון, טוניס, אלג'יריה, לוב, עיראק, תורכיה, ערב הסעודית ועוד) משתתפים בפעילויות של הפרויקט דרך רשת הפייסבוק.
רפואה בשירות השלום[עריכת קוד מקור | עריכה]
"מרכז פרס לשלום" פועל בשני מישורים חופפים בתחום הרפואה. פרויקט "הכשרת רופאים" [10] פועל לחיזוק מערכת הבריאות הפלסטינית ויכולתה להתמודד עם מגוון מיקרים רפואיים. פרויקט "Saving Children" [11] פועל למתן מענה וטיפול לילדים פלסטינים אשר סובלים ממחלות מסכנות חיים הנזקקים לטיפולים מורכבים אשר אין להם מענה רפואי במערכת הבריאות הפלסטינית. באופן זה מסוגל המרכז לספק טיפול רפואי נחוץ ומציל חיים לילדים ובמקביל פועל לקידום שיתופי הפעולה הרפואיים עם מערכת הבריאות הפלסטינית.
פרויקט "הכשרת רופאים" מאפשר לצוותי רפואה ורופאים פלסטינים נבחרים לקבל הכשרה מקצועית במגוון תחומים בעודם מצוותים לרופאים ישראלים מומחים ומשולבים כמתמחים בבתי החולים השונים בארץ. במהלך הכשרתם עוברים לגור הרופאים ואנשי הצוות הרפואי הפלסטינים בישראל. הם לומדים את השפה העברית ככלי לשבירת מחסום השפה ומטפלים בפצועים וחולים ישראלים. בצורה כזאת מסוגל הפרויקט לא רק להקנות לרופאים ולאנשי הצוות כלים חשובים אלא גם לבנות קשרים אישיים ושיתופי פעולה בין הפלסטינים לישראלים. תהליך ההכשרה אורך חמש שנים אשר לאחריהם חוזרים הרופאים למקום מגוריהם ומובילים קדימה את מערכת הבריאות הפלסטינית.
פרויקט "Saving Children" הינו פרויקט הומניטרי אשר פועל למען הצלת חיי ילדים הסובלים ממחלות מסכנות חיים ונזקקים לטיפולים מורכבים אשר אין להם מענה רפואי במערכת הבריאות הפלסטינית. מערכת הבריאות הפלסטינית מפנה ל"מרכז פרס לשלום" מקרים דחופים אשר לא ניתן לטפל בהם במסגרת מקומית והמרכז דואג לאתר את הרופאים המתאימים ולנתב את המקרים אל בתי החולים והמחלקות המתאימות בארץ. במקביל, מקיים המרכז התייעצויות דחופות עם מנהלי מחלקות מומחים במקרים בהם נדרשת הצלת חיי ילדים בזמן אמת.
עסקים וסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרכז פרס לשלום מבין כי לשיתוף פעולה כלכלי אזורי יש את היכולת לחזק שווקים ובד בבד לטפח יחסים ידידותיים חוצי-גבולות. שיתוף פעולה כזה טומן בחובו דרכים מעשיות לבניית יחסים מקצועיים ובין-אישיים בין אנשי מפתח הפועלים באזורי סכסוך. התנאים הסביבתיים והאתגרים החקלאיים המשותפים למדינות המזרח התיכון, קוראים גם הם לשיתופי פעולה בין מדינות שכנות ולמחקר משותף השם דגש בין היתר על שיפור תפוקת יבולים, עידוד פעילות המיועדת להגן על הסביבה ושיפור איכות המים.
פרויקט "מענטק", אשר נוסד בשנת 2011 על ידי מנכ"ל סיסקו ג'ון ציימברס והנשיא התשיעי שמעון פרס, יצר שיתוף פעולה עם מעל חמישים חברות הייטק מובילות בישראל, בינהן: אינטל, מיקרוסופט, גוגל ועוד, והיא להביא לקליטתם של מעל ל- 10,000 מהנדסים ערבים בתעשיית ההייטק הישראלית תוך כ-3 שנים. הפרויקט נולד מתוך הרצון להבין את הצרכים והקשיים בשוק ההייטק וכדי לקדם תעסוקה שוויונית של ערביי ישראל בכוח העבודה הטכנולוגי בארץ. בשלביו הראשונים של הפרויקט נאסף מידע רב על תחום ושוק ההייטק וכיום פועל הפרויקט לענות על הקשיים הקיימים בעזרת הקניית ידע וכלים רלוונטיים למהנדסים ערבים בארץ, כלים שיאפשרו להם זכות שווה לתעסוקה בתחום[12].
פרויקט "ביוגז" הינו תוצר של הצורך לספק גז לאזורים נידחים אשר מנותקים מאספקה בסיסית ושוטפת. כתוצאה ממחסור בגז נאלצים התושבים להשתמש בדרכים מיושנות ומסכנות חיים על מנת לבצע פעולות בסיסיות כמו בישול או היפטרות מזבל. פרויקט "ביוגז" מספק מענה למחסור בגז על ידי סיפוק מיכליות מיוחדות, אשר ניתנות לפירוק ולהעברה קלה, המסוגלות לייצר ביוגז וכך לספק דלק לתושבים. את המיכליות מרכיבים מתנדבים יהודים וערבים, ישראלים ופלסטינים יחדיו בשכונות בגדה המערבית. הפרויקט איננו רק מספק דלק לאזורים נידחים אלא גם תורם לסביבה על ידי הפסקת השימוש בשיטות ישנות, כמו: הבערת אש.
בית פרס לשלום[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2003 נערך טקס הנחת אבן הפינה לבניין החדש של מרכז פרס לשלום, שנמצא בשכונת גבעת עלייה ביפו ומכונה "בית פרס לשלום". המגרש, שעליו נבנה הבניין, היה חלק מבית החולים הממשלתי ביפו, שנסגר בשנות ה-80. הבניין תוכנן על ידי האדריכל האיטלקי מסימיליאנו פוקסס. הבניין החדש נבנה על מגרש הצופה אל הים, שטחו הוא כ-2,500 מ"ר וגובהו חמש קומות. הבניין משמש למשרדי הנהלת המרכז וכן לחדרי סדנאות, לאודיטוריום, למרכז מידע ולמרכז מבקרים. מסביב לבניין קיים "פארק השלום", פארק ציבורי פתוח אשר מגיע עד קו החוף. בקומתו השלישית של הבניין שוכנת לשכתו של הנשיא התשיעי שמעון פרס.
ביוני 2016 הכריז מרכז פרס לשלום על פתיחת פרק נוסף בעשייה רבת שנים והקמת מרכז החדשנות של ישראל. מרכז החדשנות יצטרף לפרויקטים של שלום ודו קיום בספורט, רפואה, עסקים, טכנולוגיה וחינוך שיערוך המרכז. מרכז החדשנות של ישראל יהיה חלק ממרכז פרס לשלום וייתן ביטוי לחדשנות שהיא מפתח לדו שיח בין עמים, לשלום, להעצמה ולשגשוג. המרכז יציג את סיפורה המלא, הבלתי יאומן של מדינת ישראל, אומת החדשנות שהפכה ממדינה דלת משאבי טבע עם מלא ביצות בצפון ומדבריות בדרום, למדינה פורצת דרך בטכנולוגיה ובהמצאות אשר שינו את העולם[13].
התצוגות המתחלפות במרכז, יצדיעו להישגי העבר של מדינתנו, לאירועים ההיסטוריים שאפשרו את הקמת אומת החדשנות, ויסללו דרך לדור העתיד, בכדי להבטיח את המשך הובלתה של ישראל בעולם כמעצמת הייטק וחדשנות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מרכז פרס לשלום, האתר הרשמי
- תמונות מעת השלמת בניית בית פרס לשלום, 2/2009
- אורי בלאו, הגירעון של בניין מרכז פרס לשלום עוד יקבור איתו את החזון, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2009
- יהונתן ליס, המדינה למרכז פרס: בטלו סיוע לפלסטינים, קבלו פטור ממס, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2011
- הילה שמר ואיתי כ"ץ, אל נא תאמר לי שלום: הבניין של מרכז פרס ביפו יהפוך למרכז חדשנות, באתר ynet, 30 באפריל 2016
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
קטגוריה:הנצחת שמעון פרס קטגוריה:גבעת עלייה קטגוריה:יפו: מבנים קטגוריה:ישראל: עמותות