משתמש:Bravo123/צ'יל רחמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צ'יל רחמן

צ'יל מאייר רחמן (14 ביוני 1914 - 2004), נודע גם בשם העט הנריק רייכמן, היה יהודי ניצול מחנה המוות טרבלינקה. רחמן נמנה עם קבוצת ניצולי המחנה שהצליחו להימלט ממנו במהלך המרד בטרבלינקה באוגוסט 1943. ספר הזיכרונות שכתב ביידיש "היהודי האחרון בטרבליקה", תורגם בשנת 2009 לגרמנית ולצרפתית. מהודרת הספר בשפה האנגלית יצאה לאור רק בשנת 2011, שבע שנים לאחר מותו של רחמן בגיל תשעים, וכללה הקדמה מאת אלי ויזל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחמן נולד ב-14 ביוני 1914 בלודז'. אביו האלמן גידל אותו ואת חמשת אחיו לבדו. לאחר הפלישה לפולין על ידי גרמניה הנאצית, הוא ואחותו נמלטו לפרוז'קוב שבמרכז פולין בה קיבלו מחסה מקרובי משפחה. הנאצים הקימו גטו בעיר באוקטובר 1940 והרסו אותו בפברואר 1941. כל יהודי גטו פרוז'קוב גורשו לגטו ורשה. הודות למסמכי עבודה שהונפקו לו על ידי היודנרט בהוראת הגרמנים, רחמן נשלח לעבוד באוסטרוב לובלסקי. ב-10 באוקטובר 1942 הוא הועלה לרכבת משא יחד עם יהודים נוספים מהגטו ונשלח למחנה טרבלינקה. למחרת נכנס לשערי המחנה, הופרד מאחותו אנה והוצב בזונדרקומנדו היהודי. נכפה עליו לגזור את שיער האסירות היהודיות לפני שליחתן לתאי הגזים, ובהמשך להוציא שיני זהב וחפצים נוספים ולשרוף את הגופות בבורות.

ב-2 באוגוסט 1943, יחד עם כ-200 אסירים נוספים, רחמן הצליח להימלט מטרבלינקה במהלך המרד במחנה. הוא חזר לוורשה וחי בה עד לשנת 1944 תחת זהות "ארית" בדויה הודות למסכמים מזויפים שסיפקה המחתרת הפולנית. במהלך תקופה זו הצטרף למפלגה הסוציאליסטית הפולנית ולשורות תנועת המחתרת הפולנית. ב-17 בינואר 1945 הוא שוחרר על ידי הסובייטים מרדיפת הנאצים, ולאחר שבועיים חזר לעיר הולדתו לודז' שרוב יהודיה הושמדו בשואה. רחמן נשאר בלודז' עד לסוף שנת 1946, היגר לצרפת עם אשתו ולאחר מכן עבר לאורוגוואי. בשנת 1980 שגרירות ארצות הברית יצרה עמו קשר, וב-12 במרץ 1980 הוא תושאל על ידי המשרד האמריקאי לחקירות מיוחדות. הוא טס לארצות הברית כדי להעיד נגד ג'ון דמיאניוק שהוסגר לאחר מכן לישראל ועמד למשפט בשנים 1987-88. רחמן זיהה בטעות את דמיאניוק שכפי הנראה מעולם לא שירת בטרבלינקה כ"איוון האיום". הוא נפטר במונטווידאו אורוגוואי בשנת 2004.

זיכרונותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטת הנצחה במוזיאון טרבלינקה המזכיר את הבורות בהן נשרפו גופות הנרצחים. אפר אמיתי של בני אדם שעורבב עם חול פוזר בשטח של 22,000 מ"ר סביב האנדרטה.

רק בשנת 2009, ספר הזיכרונות שכתב רחמן ביידיש בורשה בין השנים 1944-45, תורגם ויצא לאור בצרפתית ובהמשך הודפסה גם מהדורה בגרמנית. הטקסט המקורי עבר הגהה ועריכה כבר בשנת 1946 על ידי המשורר היידי נחום בומז - בהתאם לעדותו של רחמן במשפט דמאניוק בישראל - אך גרסה זו שתורגמה לאנגלית יצאה לאור רק שבע שנים לאחר פטירתו. צ'יל (אנריקה) רחמן הופיע בשנותיו האחרונות בסרט דוקומנטרי "למרות טרבלינקה" יחד עם שמואל וילנברג וקלמן טייגמן (אחרוני הניצולים מטרבלינקה). צילום ועריכת הסרט הושלמו בשנת 2002 והוא הוצג בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-24 של אמריקה הלטינית בהוואנה, קובה.

ציטוטים על הירטרייטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחמן כתב את הדברים הבאים על יוזף הירטרייטר, איש אס-אס ששירת במחנה טרבלינקה במהלך המלחמה וכונה "ספ" (Sepp):

"יצור זה התמחה ברצח ילדים. ברור שניחן בכוח לא רגיל, הוא היה חוטף ילד מקהל האסירים, מנענע אותו או אותה כמו אלה ואז מנתץ את ראשם בקרקע או פשוט קורע אותם לשניים. כאשר שמעתי בפעם הראשונה על יצור זה - שלכאורה היה בן אדם, ולכאורה נולד מאישה - לא יכולתי להאמין לדברים הבלתי מתקבלים על הדעת שסופרו לי. אבל כאשר שמעתי את הסיפורים שוב ושוב על ידי עדים, כאשר הבנתי שעדים אלו ראו אותם בפרטי פרטים, ויחד עם כל הדברים האחרים שהתחוללו במשטר השטני של טרבלינקה, אז התחלתי להאמין שכל מה שסופר לי היה אמיתי".

מקור תיאורו של רחמן אודות שיטת רצח בלתי נתפסת בה אדם חי "נקרע" בידיים חשופות, הוא ספר זיכרונות של חברו וניצול טרבלינקה אף הוא, יעקב ויירניק. ספרו של יעקב פורסם בורשה בחוברת סודית עוד לפני תום המלחמה על ידי הארגון היהודי הלוחם, ותורגם לאנגלית בשנת 1945 תחת השם "שנה בטרבלינקה". בספר זה נטבע המונח "לקרוע ילד לשניים".


קטגוריה:זונדרקומנדו קטגוריה:לודז': אישים קטגוריה:סופרי יידיש קטגוריה:שואת יהודי פולין קטגוריה:יהודים פולנים קטגוריה:טרבלינקה