משתמש:CarmelH/טיוטה

מכבי תל אביב
מידע
שם מלא	מכבי תל אביב - מועדון לענפי ספורט
מדינה	ישראל
שנת יסוד	1906
צבעים	צהוב וכחול
מוטו	מועדון אחד לפני כולם
מספר ענפים	17
יושבי ראש	יו"ר האגודה: אלדד בוקשפן כדורגל: מיטשל גולדהאר כדורסל: שמעון מזרחי
מתקנים	מרכז האגודה אולם הספורט הדר יוסף אצטדיון כדורגל אצטדיון בלומפילד אולם כדורסל היכל הספורט יד אליהו

מכבי תל אביב לפני קום המדינה

הקמה: תחת שלטון טורקי (1906 - 1917)

ההיסטוריה של קבוצת הכדורגל מכבי תל אביב מתחילה בשנת 1906 עת הוקמה ביפו אגודת מתעמלים עברית ראשונה תחת השלטון הטורקי. בשנות העשרים, תחת המנדט הבריטי, החלה קבוצת הכדורגל של האגודה להשתתף בתחרויות הכדורגל שהתארגנו בארץ ישראל. מכבי תל אביב לקחה חלק בכל עונותיה של הליגה הראשונה בארץ ישראל מאז נוסדה ב-1931.

שחקני מכבי תל אביב דוד תדהר, יהודה חצרוני ויוסף יקותיאלי, 1913

מועדון הספורט העברי הראשון בארץ ישראל, "אגודת המתעמלים היהודים - ראשון לציון-יפו", נוסד ביוזמתו של ד"ר ליאו כהן ובסיועו של יחזקאל חנקין בטקס בבית דיזנגוף בחג הסוכות באוקטובר 1906. כהן, שהשתתף באחדים מהקונגרסים הציוניים העולמיים‏, הושפע מרעיון יהדות השרירים של מכס נורדאו, והקמת האגודה בעירו הייתה חלק מתהליך עולמי של הקמת אגודות ספורט יהודיות ברחבי העולם. עם היווסדה ישבה האגודה בשכונת נווה שלום וב-1907 עברה לבית הספר לבנות בנווה צדק. מותו הפתאומי של כהן ב-1908 הוביל לדעיכה של האגודה, אך ב-1909 החלו לנהל את האגודה צבי נשרי והמעמל הראשי משה דנין. נשרי היה אז מורה להתעמלות בגימנסיה הרצליה ופעיל באגודה וכעת מונה לעמוד בראשה. תחת השניים התרחבה האגודה לתל אביב. באמצעות קשר שנוצר בין האגודה העברית החדשה למכבי קונסטנטינופול, שבנוסף הקימה גם סניף בירושלים, קיבלה האגודה סיוע כלכלי וניהולי ממכבי קונסטנטינופול שהוביל להצטרפות לתנועת מכבי האירופית, וב-1912 אגודת המתעמלים הוסיפה לשמה את המילה "מכבי".

חברי האגודה היפואית עסקו באתלטיקה, בהרמת משקולות ובכדורגל. גם הכדורגלנים נקראו מתעמלים והכדורגל לא היה אלא אחת מדרכי ההתעמלות שלהם. האגודה לא שילמה לספורטאים שפעלו בה, אלא להפך: כל חבר באגודה שילם 3.5 גרוש מדי חודש. בשנים 1912 ו-1913 הלכה והתארגנה מחלקת הכדורגל של האגודה, ובראשה עמדו שני האחים הכדורגלנים עמנואל וראובן גור-אריה שהגיעו לארץ ישראל ב-1913 ממולדתם אלג'יר בה היה הכדורגל ותיק ומקצועי יותר מבישראל והנהיגו אימוני כדורגל בקבוצה. על פי הוראת השלטונות הטורקיים בארץ ישראל חויבה האגודה לשלב במדיה את הצבע האדום ומדי הקבוצה כללו חולצות לבנות בעלות צווארון אדום שהגיעו ממכבי קונסטנטינופול, בהמשך הוחלפו המדים לפסים אדומים וירוקים על רקע לבן עד שאומצו חולצות הפסים הכחולים-לבנים, צבעי הדגל הציוני. מדים אלו הגיעו למכבי תל אביב ב-1913 ביוזמתו של דוד תדהר, שחקן צעיר בקבוצה, והפכו לצבעי הקבוצה בשלושים השנים הבאות. בשנת 1915 פעלה במסגרת אגודת "מכבי" קבוצת הכדורגל "איילה", אך לא ברור אם מדובר בשם שניתן למחלקת הכדורגל של האגודה או על קבוצת כדורגל נוספת.

בשנים הראשונות לא הייתה בארץ ישראל ליגת כדורגל מסודרת והיריבים למשחקי קבוצת הכדורגל של האגודה, שהתקיימו על מגרשי חול, היו בעיקר קבוצות ערביות מיפו וקבוצות מלחים אירופאיות שספינותיהם עגנו ביפו. מי שארגן את משחקה הראשון של מכבי תל אביב נגד מלחים זרים היה מוסטפא כמאל אטאטורק, שהיה גם חובב כדורגל ואוהד בשיקטאש, כשהגיע לארץ על סיפונה של אונייה צרפתית, במשחק זה ניצחו שחקני מכבי תל אביב את קבוצת המלחים הצרפתים 3-0. ב-1915 ארגן אטאטורק משחק נוסף, הפעם משחק ראווה נגד נבחרת הסולטאן. המשחק נערך ביפו והסתיים בתיקו 2:2 כשאת שער השוויון של הטורקים כבש אתאטורק עצמו. מכבי תל אביב שמרה על קשר ידידותי עם הצבא הטורקי וקיימה מספר משחקים נגד קבוצות שונות של חיילים טורקיים, רובם הסתיימו בתיקו כדי לא להרגיז את החיילים הטורקיים ולהסתכן במעצרים.

אגודות ספורט וקבוצות כדורגל עבריות החלו לקום ברחבי היישוב היהודי בארץ ישראל בתחילת העשור השני של המאה ה-20, ומכבי תל אביב פגשה אותן כיריבות במשחקי ידידות חגיגיים אשר משכו עניין רב בקרב היישוב היהודי בארץ ישראל. בשנים 1912—1916 הפעילה הגימנסיה הרצליה קבוצת כדורגל משלה בתל אביב ושחקניה היו מהטובים בארץ. ב-1913, במסגרת חגיגות העיר רחובות, פגשה קבוצת הכדורגל של הגימנסיה את מכבי תל אביב לצמד משחקים. המשחק הראשון התקיים בפסח 1913 והסתיים בתיקו 0:0 לעיני 1,500 צופים, בגומלין, שהתקיים בל"ג בעומר, הוכפל מספר הצופים והוא הסתיים בניצחון הגימנסיה 0:1 משער של יהושע גולדברג שנחשב לכדורגלן העברי הטוב ביותר באותה תקופה. מאוחר יותר הצטרף גולדברג למכבי תל אביב ומונה לקפטן הקבוצה, כשיחד איתו עברו עוד חמישה משחקני הגימנסיה. במשחק אחר, בפתח תקווה, אליו הגיעו מרבית תושבי המושבה, ניצחה מכבי תל אביב את מכבי פתח תקווה 2:0.

טרם הקמת ההתאחדות לכדורגל (1917 - 1928)

ב-1917 נכבשה ארץ ישראל על ידי הבריטים, תל אביב פונתה מתושביה ומשהחל הגיוס לגדודים העבריים נעצרו משחקי הכדורגל בארץ ישראל ושחקני מכבי תל אביב התגייסו לגדודים וירדו למצרים. באותה תקופה שבו תושבי תל אביב לעירם והאגודה, וקבוצת הכדורגל בתוכה, שבה לתפקד תחת ניהולו של דוד תדהר, בעבר ספורטאי וכדורגלן בקבוצה. תדהר היה הראשון לגבות כסף מהקהל שבא לצפות במשחקי הקבוצה, ויחד עם יהושע אלוף ואפרים רובינשטיין הוביל להתגבשות קבוצת הכדורגל כמחלקה נפרדת בתוך האגודה.

לומק במדי מכבי תל אביב

ב-1920 תם השלטון הצבאי והחל ממשל אזרחי בריטי בארץ ישראל (באופן רשמי החל המנדט הבריטי רק ב-1922). שלטונם של בני בריטניה, מולדת הכדורגל, הביא לפיתוח ענף הכדורגל בארץ ישראל. החיילים הבריטים החזיקו קבוצות כדורגל משלהן ושיחקו לעתים קרובות מול קבוצות ישראליות, הבריטים הכירו לתושבי ארץ ישראל סגנון משחק פיזי ואגרסיבי שלא היה נפוץ באזור. אל מכבי תל אביב הצטרף שמעון לאומי "לומק" שעלה ארצה מווינה, בה שיחק בקבוצת הכח וינה. לאומי נחשב לאחד הכדורגלנים הטובים ביותר בארץ ישראל בשנות ה-20, ואחד ממייסדי הכדורגל הישראלי בראשית דרכו. לאומי קיבל לידיו במקביל גם את אימון הקבוצה, הגדיל את מספר האימונים והנחיל שיטות עבודה אותן הכיר בהכח וינה.

במקביל למשחקי הידידות הרבים בהם שיחקה הקבוצה, התקבלה הקבוצה לגביע ארץ ישראל שייסדו הבריטים. מכבי תל אביב הייתה הקבוצה העברית הראשונה לשחק בגביע, בזכות רמת משחקה הגבוהה יחסית ליתר הקבוצות היהודיות באותה תקופה. משחקה הראשון של מכבי תל אביב היה נגד נבחרת בית החולים הבריטי בסרפנד בה שיחקו כדורגלנים מקצועיים מאנגליה וסקוטלנד. המשחק הראשון שנערך בסרפנד הסתיים בתיקו 2:2. בגומלין שנערך בתל אביב הובילה מכבי 1:3, אך השופט שהיה קצין מירושלים, החל להתנכל למכבי תל אביב, לטענתם, והרחיק את כדורגלן הקבוצה מילו שמורק בטענת דיבורים בלתי ספורטיביים. הבריטים הצליחו לכבוש שלושה שערים ולהוביל 4:3 אך שער שוויון של שי גרזובסקי בדקה האחרונה שלח את הקבוצות למשחק נוסף. לצד אלפי חיילים בריטיים, נכחו במשחק זה מעט ישראלים ואלה טוענים שגם בו התערב השופט הבריטי באופן שאינו הגון, ווידא את ניצחונה של קבוצת בית החולים. באופן רשמי הסתיים המשחק בניצחון 2:9 לבית החולים.

ב-1924 הגיעה לתל אביב הכח וינה של בלה גוטמן למשחק ראווה נגד מכבי. הכח וינה ניצחה בלי קושי 1:5. כשאת שער הכבוד לזכות מכבי תל אביב הבקיע שמעון לאומי כשההגנה האורחת מניחה לו לכבוש. הכוח חזרה לארץ בינואר 1925, והפעם ניצחה את מכבי תל אביב בתוצאה הגבוהה 2:9. ב-1924 וב-1925 זכתה מכבי תל אביב בגביע "מגן שמשון" גביע עברי שהקימה אגודת מכבי כאלטרנטיבה לגביע ארץ ישראל הבריטי. באוגוסט אותה שנה יצאה מכבי תל אביב למסע משחקים באוסטריה, בצ'כיה ובפולין, במהלך המסע שיחקה מול עשרות קבוצות, רובן יהודיות. בווינה היא הפסידה להכח וינה 5:1, וניצחה את מכבי וינה 2:5 ואת הגיבור וינה 2:3. בוורשה ניצחה מכבי תל אביב את מכבי ורשה פעמיים: 1:3 ו-2:3.

גביעים ראשונים (1928 - 1934

ב-1928 נמסר ארגון משחקי גביע ארץ ישראל לידי ההתאחדות הארץ ישראלית למשחק כדור רגל שקמה בשנה זו, ומאז מרבית הקבוצות המשתתפות במפעל הן עבריות. בשנה הראשונה לקיום הגביע הפסידה מכבי תל אביב 3:2 למכבי חשמונאי ירושלים ברבע הגמר שהתקיים בירושלים. בעקבות ההפסד המפתיע נערכו שינויים בקבוצה, ומקומם של השחקנים הוותיקים ניתן לשחקנים צעירים. בגביע בשנה הבאה, 1929 נצחה מכבי תל אביב בגמר את מכבי חשמונאי ירושלים 0:4 וזכתה בתואר הרשמי הראשון בתולדות המועדון לעיניי 4,000 צופים במגרשה של מכבי פתח תקווה. בדרכה לתואר נצחה מכבי תל אביב את קבוצת בית החולים סרפנד, שנחשבה לקבוצה האנגלית הטובה בארץ, ברבע הגמר ואת קבוצת המעופפים המלכותיים בחצי הגמר. גם בגביע של 1930 זכתה מכבי תל אביב, כשהפעם עברה בדרך 4 קבוצות בריטיות: בשלב מוקדם נצחה קבוצה של חיל האוויר המלכותי מרבת עמון. ברבע הגמר נצחה את קבוצת המשטרה הבריטית 3:4. אף על פי שהמשטרה הבריטית הובילה 3:1 בדקה ה-74, 3 שערים של האחים יעקב ואריה זליבנסקי הביאו למהפך בדקות הסיום. בחצי הגמר נצחה מכבי תל אביב את קבוצת נורד סטדפורד וזכתה בגביע לאחר שנצחה בגמר את הגדוד ה-48 1:2 לעיני כ-10,000 צופים משער ניצחון של מנחם חרש בדקה התשעים.

ב-1931 החלו משחקי אליפות ארץ ישראל במקביל למשחקי גביע המדינה. בעונה הראשונה זכתה המשטרה הבריטית בדאבל ובליגה סיימה מכבי תל אביב במקום החמישי בלבד. בעונה הבאה לא התקיימה ליגה, ובגביע ארץ ישראל לשנת 1933 זכתה מכבי תל אביב לאחר ניצחון בגמר 0:1 במשחק דרבי רשמי ראשון מול הפועל תל אביב, שקמה 5 שנים קודם לכן ב-1927, את שער הניצחון כבש אברהם יעקובי בדקה ה-90 בבעיטה מרחוק.

ב-1932 התקיימה המכבייה הראשונה שאורגנה, בין היתר, על ידי מנהלים ומתעמלי עבר ממכבי תל אביב. לצד כמה שחקנים חדשים מחו"ל שהצטרפו לקבוצה לאחר שהגיעו למשחקים ונשארו בארץ, הביאו משחקי המכבייה לבניית אצטדיון המכביה ששימש את הקבוצה בשנים 1938 — 1968.

אגון פולק (1934 - 1948

ב-1934 מונה לקבוצה מאמן חדש, אגון פולק, שגם שיחק בעבר בהכח וינה. בעונתו הראשונה לא הצליח לגבור על הפועל תל אביב שזכתה באליפות. גם בגמר גביע המדינה, בו שוב התקיים דרבי, גברה הפועל על מכבי 2:3 והשלימה דאבל. ב-1935 הופסקה הליגה בטרם הסתיימה, וגם מהגביע הורחקה מכבי תל אביב בשל עבירה טכנית, על פי פסק ההתאחדות לכדורגל.

ב-1936 החל המרד הערבי וגרם לביטול גביע ארץ ישראל, אך הליגה התקיימה כסדרה. לקראת המחזור האחרון הייתה מכבי תל אביב במקום הראשון בשוויון נקודות עם הכח תל אביב כשלשתי הקבוצות 12 נקודות. בעוד הכח איבדה נקודות כשסיימה בתיקו מול הפועל חיפה, שיחקה מכבי תל אביב נגד הפועל תל אביב במגרש התמרים של הפועל. אף על פי שבמהלך המשחק הייתה בפיגור 2:0 הצליחה להפוך את התוצאה, לנצח 2:3 ולזכות באליפות ראשונה בתולדות המועדון.

בהמשך השנה, באוגוסט 1936, יצאה מכבי תל אביב למסע משחקים בארצות הברית שמהכנסותיו נתרמו ליהודי פולין. בדרך עברה בצרפת ושיחקה שם שני משחקים ובשניהם הפסידה (2:0 לראסינג פריז ו-3:1 לאולימפיק ליל). בארצות הברית החלה את דרכה בניו יורק שם התקבלה בכבוד על ידי ראש העיר פיורלו לה גוארדיה. במשחקה הראשון בארצות הברית ניצחה אלופת ארץ ישראל 0:6 את כוכבי ניו יורק לעיני 40,000 צופים ביאנקי סטדיום. בסך הכל ניצחה מכבי תל אביב במהלך המסע 5 משחקים, סיימה בתיקו 3 והפסידה 5 פעמים. לכמה משחקני מכבי הוצעו חוזים בקבוצות מקומיות ושלושה מהם נענו להצעות ונשארו בארצות הברית.

בשובם ארצה גילו אחדים שחקני שפוטרו מעבודתם הקבועה בעקבות היעדרותם במשך המסע עם הקבוצה. השחקנים החליטו על שביתה בדרישה לעבודה והחרימו משחק בינלאומי ידידותי מול אריס סלוניקי. הנהלת הקבוצה הגיבה בשחרורם של דוד ויינברג ואברהם רזניק ובהפסקת הפעילות של קבוצות א' וב'. בעקבות הסכסוך עלתה מכבי תל אביב למשחק חצי גמר הגביע של שנת 1937 עם שחקני הנוער והודחה כשהפסידה 2:1 להפועל דרום תל אביב. הסכסוך לא הסתיים אלא לאחר בירור שנערך על ידי הנהלת ההתאחדות וכמה מעסקני הספורט בארץ שבסיומו חזרו השחקנים לשחק בקבוצה. כל זה לא מנע מהקבוצה זכייה באותה עונה באליפות שנייה ברציפות כשניצחה שבעה משמונת משחקיה בליגה. ב-1938 סיימה מכבי תל אביב את הליגה במקום השני, והגיעה לגמר הגביע בו הפסידה להפועל תל אביב שזכתה בדאבל בעונה זו.

ב-1939 לא התקיימה ליגה ארצית בעקבות המצב הביטחוני ואירועי המרד הערבי הגדול, ובמקומה התקיימו שלוש ליגות מחוזיות: מחוז חיפה, מחוז ירושלים ומחוז תל אביב. הליגה במחוז תל אביב הייתה החזקה ביותר. את עונה זו סיימה מכבי תל אביב במקום הראשון בליגה שלה בזכות יחס שערים עדיף על הפועל תל אביב והוכרה על ידי ההתאחדות באותה תקופה כאלופה לעונה זו, אף על פי שאלופת מחוז ירושלים הייתה המשטרה הבריטית וידוע גם על משחקים ששוחקו בליגה המחוזית של חיפה. כיום ההתאחדות לכדורגל אינה מכירה בעונה זו כאליפות של מכבי תל אביב, בעוד במועדון עצמו ממשיכים למנות עונה זו כאליפות השלישית של המועדון ואחת מתוך עשרים ואחת בסך הכל.

ב-24 במאי 1939 יצאה הקבוצה למסע משחקים באוסטרליה כשמצטרפים אליה 4 שחקני חיזוק מקבוצות עבריות אחרות: אברהם בית-הלוי וצבי ארליך מהפועל תל אביב, בנימין מזרחי מבית"ר תל אביב ואברהם שנידרוביץ' ממכבי נס ציונה. שני המשחקים הראשונים נערכו במלבורן, שוחקו נגד נבחרות ממדינת ויקטוריה והסתיימו בניצחונות גדולים למכבי: 1:8 ו-1:7. במשחקים אחרים ניצחה מכבי תל אביב 1:2 את נבחרת אוסטרליה, הפסידה לה פעמיים, 1:2 ו-5:7 וסיימה בתיקו 4:4. בסך הכל קיימה הקבוצה 19 משחקים באוסטרליה, בהם סיימה 11 בניצחונות, 3 בתיקו ו-5 הפסידה. במהלך המסע כבשו פרי נויפלד וצבי ארליך כל אחד 27 שערים וגאול מכליס כבש 22. לאחר 128 ימי מסע חזרה מכבי לתל אביב ב-28 בספטמבר 1939. באוסטרליה נותרו המאמן אגון פולק והשחקנים מנחם מרימוביץ' ואברהם רזניק לאחר שקיבלו הצעות מקבוצות מקומיות.

לאחר עזיבתו של פולק לאוסטרליה, מונה ארמין וייס למאמן מכבי תל אביב בשנת 1940. בעונה זו סיימה הקבוצה את הליגה רק במקום השלישי. בחצי גמר הגביע הביסה 0:4 את הפועל תל אביב, האלופה שבדרך, אך הפסידה בגמר לבית"ר תל אביב 3:1. ב-1941 חזר פולק לארץ ולאימון את הקבוצה ובסיום העונה חזרה מכבי תל אביב למקום הראשון. בגמר הגביע פגשה מכבי תל אביב את הפועל לדרבי נוסף באצטדיון המכביה. מכבי נקלעה לפיגור, אך הצליחה לחזור ולהשלים מהפך בדקות הסיום, לנצח 1:2 ולזכות בדאבל ראשון בתולדות המועדון.

ב-1942, עיצומה של מלחמת העולם השנייה, החלו להגיע שמועות על רדיפת יהודי אירופה בידי הנאצים. הקבוצה החליטה לאמץ את הצבע הצהוב במדיה, כהזדהות עם יהודי אירופה תחת השלטון הנאצי שנאלצו לענוד טלאי צהוב, על פי רעיון של שחקן הקבוצה יוסף מרימוביץ'. כמה שחקנים עזבו את הקבוצה והתגייסו לצבא הבריטי כדי לסייע לבריטים במאבקם נגד גרמניה הנאצית. בעונה זו לא התקיימו משחקי ליגה, ומהגביע הורחקה מכבי תל אביב לאחר ערעור של קבוצת שבאב אל ערב החיפאית על משחק רבע הגמר בו ניצחה מכבי תל אביב 4:7 בחיפה. למרות הרחקת מכבי תל אביב לא הורשתה שבאב אל ערב לחזור לגביע. בשל פרישת רבים מהשחקנים הוותיקים במהלך המלחמה, חידשה הקבוצה את פניה כשהצטרפו אליה רבים משחקני הנוער, בהמשך היו אחראים שחקנים אלו לאחת התקופות המוצלחות בהיסטוריה של המועדון. בעונה הבאה הופסקה הליגה בטרם סיימו הקבוצות את משחקיהן וב-1944/1945 התקיימו שתי ליגות בחלוקה גאוגרפית אך מכבי תל אביב לא הצליחה לאיים על התואר בעונה זו.

בשל סכסוך נוסף בין איגודי הספורט בארץ, המשחקים ב-1946 נערכו ללא רישום, אך בסיומם ניתן תואר כלשהו למכבי תל אביב שניצחה במרביתם, אך שנה זו לא נספרת כאליפות ברישומי ההתאחדות. גם בגביע זכתה מכבי תל אביב כשניצחה בגמר הגביע את הפועל ראשון לציון בצמד משחקים 1:3 ו-0:3. בעונה הבאה, 1946/1947, פגשה מכבי תל אביב בגמר הגביע את בית"ר תל אביב באצטדיון המכבייה לעיני 15,000 צופים. דקות ספורות לסיום המשחק, כשהתוצאה עמדה על 2:3 לזכות מכבי, השמיט את הכדור שוער הקבוצה, בנדרבסקי, על פי השער ומיד הרחיקו. השופט פסק שהכדור לא עבר את הקו ודחה את הטענות לשער שוויון, אך קהל אוהדי בית"ר פרץ למגרש בדרישה להכרזה על תיקו. במהומה שנוצרה נחטף הגביע ושחקן בית"ר תל אביב, יום טוב מנשרוב והניפו כזוכה. בעקבות אירועים אלו הוענק למכבי ניצחון טכני והיא זכתה בגביע. גם בליגה זכתה מכבי תל אביב בעונה זו בעזרת נסיבות טכניות: לקראת סיום העונה הייתה בית"ר תל אביב במקום הראשון בפער של 3 נקודות מעל מכבי תל אביב, אולם אז הורו הבריטים על סגירת קבוצת בית"ר כיון ששחקניה השתתפו בלחימה נגדם במסגרת האצ"ל. ההתאחדות העברית פסקה על הפסדים טכניים לבית"ר במשחקים שנותרו לה עד סיום העונה, ואילו מכבי נצחה בשלושת משחקיה, עלתה למקום הראשון וזכתה בדאבל שני.

בהמשך 1947 יצאה מכבי תל אביב למסע משחקים קצר בקפריסין. היא קיימה חמישה משחקים, בין היתר נגד אנורתוסיס פמגוסטה ונבחרת קפריסין, וניצחה בכולם.

אחרי 14 שנים מוצלחות בהן זכתה מכבי תל אביב בארבע אליפויות (מתוך שמונה פעמים בהן חולק התואר) ושלושה גביעים (מתוך אחד עשר שחולקו), פרש פולק מאימון הקבוצה בשנת 1948.

תור הזהב של שנות החמישים (1949 - 1959)

העשור הראשון שלאחר קום המדינה היווה את התקופה המוצלחת והפורייה ביותר בתולדות המועדון, כאשר הקבוצה רושמת לזכותה 5 תארי אליפות (1949/50, 1951/52, 1953/54, 1955/56 ו-1957/58) ו-4 זכיות בגביע המדינה (1953/54, 1954/55, 1957/58 ו-1958/59). את שלושת הזכיות הראשונות בתואר האליפות עושה מכבי ברציפות (ארבע בסך הכל, יחד עם עונת 1946/47, טרם הקמת המדינה) ושניים בצוותא עם גביע המדינה ("דאבל").
מכבי ארחה את משחקיה הביתיים באצטדיון המכביה (ולעיתים באצטדיון באסה). מאמנה לאורך רוב התקופה היה ג'רי בית הלוי ובחלק מהזמן גאול מכליס, יוסף טסלר ויוסף מרימוביץ'.

1949/50 - האלופה הראשונה בתולדות המדינה

במהלך העונה הראשונה של ליגת העל ("ליגה א'" דאז) לאחר קום המדינה זכתה במכבי בתואר האליפות, כאשר מאמן הקבוצה הוא ג'רי בית הלוי. הליגה כללה 13 קבוצות ומכבי זכתה באליפות לאחר 43 נקודות ב24 מחזורים (מקדימה ב-6 נקודות את הפועל תל אביב שבמקום השני). בדרבי שנערך ב-15 באפריל 1950 ניצחה מכבי באצטדיון המכביה את הפועל , הטוענת לכתר, 1-0 משער של יוסל'ה מרימוביץ' והכריעה את האליפות מעשית. מרימוביץ' גם הוכתר כמלך שערי הליגה באותה עונה עם 25 כיבושים. הקבוצה כבשה באותה עונה כמות שיא של 103 שערים, שיא מועדון וישראלי בכלל, אשר עד היום טרם נשבר). תוך כדי משחקי אותה העונה (בסוף שנת 1949), קיים המועדון טורניר כדורגל לזכרם של עשרת כדורגלניה שנפלו במלחמת העצמאות של מדינת ישראל: שמשון רוזי (על שמו נקראה קבוצת הכדורגל שמשון תל אביב), נתן פנץ, אברהם גלברד, חיים גולדשטיין, אריה שרוני, מאיר מנדלסון, יוסף ישראלי, שלמה ציטרין, ברוך פויר ואריה גיסין. הטורניר נקרא גביע יד לעשרה והשתתפו בו 7 קבוצות (בנוסף למכבי תל אביב) ממרכז מכבי (מכבי חיפה, מכבי פתח תקווה, מכבי נתניה, מכבי רמת גן, מכבי נס ציונה, מכבי רחובות ומכבי ראשון לציון). התחרות הסתיימה בזכייתה של מכבי תל אביב, לאחר ניצחון בתוצאה של 1:0 על מכבי רחובות בגמר.

המסע ליוגוסלביה ושוויץ

בתום העונה יצאה מכבי למסע משחקי ידידות ביוגוסלביה ובשוויץ בן 15 משחקים. המאזן של מכבי היה שישה ניצחונות, ארבע תוצאות תיקו וחמישה הפסדים. במהלך המסע נרשם ניצחון 2-0 מפתיע על פרטיזן בלגרד, קבוצת הדגל של הצבא היוגוסלבי, משערים של פאפו ישראלי ויוסל'ה מרימוביץ'.

1951/52 - אליפות שלישית ברציפות

בעקבות סכסוך בין מרכזי "מכבי" ו"הפועל", לא התקיימה ליגה בעונת 1951, מה שהוביל את מכבי לקיים מפגשי ידידות עם מספר מועדונים מהעולם, בין השאר במהלך מסע משחקים בטורקיה בו פגשה את פנרבחצ'ה, גלאטסראיי ובשיקטאש, שלוש הקבוצות הבכירות של העיר איסטנבול, וליצירתן של שתי ליגות נפרדות למרכזים; "ליגת מגן שלושים שנות ההסתדרות" של "הפועל" וגביע "יד לעשרה" של "מכבי" שיצא לדרך בפעם השנייה, הפעם בהשתתפותן של 21 קבוצות ואף בנוכחותן של מספר קבוצות בית"ר. הטורניר נמשך רק חודש אחד (בניגוד לחודשיים המתוכננים) ובוטל לאחר כמה משחקים. הסכם ה"פיפטי פיפטי" יישב את המחלוקות בין הסיעות ונתן את אות הפתיחה לעונת 1951/52 של ליגה א' תחת ההתאחדות לכדורגל בישראל. במהלך עונת 1952, זכתה מכבי באליפות השישית בתולדותיה, והשלישית ברצף. מכבי הקדימה את השנייה בטבלה, מכבי פתח תקווה, בפער גדול של 8 נקודות. מלך השערים של מכבי ושל הליגה באותה עונה היה שייע גלזר עם 27 שערים- המאזן הגבוה ביותר של שחקן ישראלי בעונה אחת עד אז ושיא הכיבושים של שחקן מכבי תל אביב בעונה אחת, עד שערן זהבי שבר שיא זה. באותה עונה, הגיעה מכבי לגמר גביע המדינה לאחר ניצחון סוחף בחצי הגמר, בשיעור של 7-1 על הפועל פתח תקווה, אך נחלה אכזבה כאשר הפסידה באופן מפתיע למכבי פתח תקווה באצטדיון באסה.

"השבת השחורה"

במהלך המחזור האחרון, התארחה מכבי אצל מכבי נתניה, כאשר הפסד (מה שהיה צפוי נוכח פערי הרמות בין הקבוצות), היה מוריד את נתניה לליגה השנייה. נוכח האחווה שהתקיימה באותם ימים בין קבוצות במרכז מכבי "איחרה" מכבי למשחק ונתניה זכו לניצחון טכני. רק לאחר שאושר לאנשי מכבי כי השופט אכן פסק ניצחון טכני לזכות נתניה, שהשאיר אותה בליגה, הגיעו שחקני מכבי למגרש בנתניה, שם קיימו משחק ידידות מול המקומיים בו ניצחו 9-0. לימים זכתה הפרשה לכינוי "השבת השחורה".

ג'רי חוצה את הכביש

מאמנה של מכבי, אשר מעמדו באותם ימים (וגם לעתיד, כמובן) היה של סמל במכבי (כשחקן, מאמן ולימים גם יושב ראש), ג'רי בית הלוי, החליט, בתום עונת 1951/52 לעזוב את מכבי לאחר ההפסד בגמר הגביע. שילוב של כמה גורמים הביא לעזיבה מפתיעה זו - סכסוכים כספיים ואישיים עם הנהלת המועדון ושחקני הקבוצה ואי היכולת של המועדון להתמודד עם "כישלון" הקבוצה בהפסד בגמר הגביע, דבר לו לא היו רגילים בקבוצה, שכן השליטה המוחלטת של מכבי בכדורגל הישראלי לא זימנה לאנשי מכבי הזמנויות רבות להתמודד עם תוצאות מאכזבות. נדמה ש"הקש ששבר את גב הגמל" היה אי שיתופו של אלי פוקס, כוכבה של מכבי באותם הימים, בעקבות סכסוך אישי עם ג'רי, במשחק הגמר והתלייה של תוצאת המשחק המאכזבת בעובדה זו.כמו כן, במסגרת תפקידו של ג'רי כמאמן נבחרת ישראל, הקפיד על גישה אובייקטיבית ולעיתים לא זימן לסגל הנבחרת שחקני מכבי למורת רוחם של אנשי המועדון.
אם כן, ג'רי עזב את מכבי והחליט לחתום מכל הקבוצות דווקא בהפועל תל אביב, מעבר חריג במיוחד שכן, מעבר בין "מכבי" ל"הפועל" היה נדיר מאוד באותם ימים נוכח האיבה הרבה ששררה בין האגודות היריבות. ב1953 לא התקיימה עונת כדורגל אך בכל זאת הספיק ג'רי לאמן בהפועל מספר משחקים, בניהם גם משחק דרבי, בו ניצחה מכבי וג'רי התקבל בקריאות "בוגד" מצד אוהדי מכבי. לבסוף חזר ג'רי למכבי (המידע אודות סיבת החזרה והזמן המדויק בו קרה המעבר, עומד בחסר) ואת עונת 1953/54 העביר במקומו הטבעי - מאמן מכבי תל אביב.

1953/54 - אליפות רביעית ברציפות ודאבל שני

עונת 54', אשר התחילה בפברואר 1953, הסתיימה בדאבל שני בתולדותיה של מכבי, וראשון לאחר קום המדינה ובאליפות הרביעית ברציפות. לאחר ניצחון 2-1 בחצי הגמר מול הפועל פתח תקווה, הגיעה מכבי לגמר מול מכבי נתניה באצטדיון באסה. משחק הגמר הסתיים בתבוסה מוחצת לזכותה של מכבי- 4-0 משערים של ישראל חליבנר, צבי סטודינסקי וצמד של שייע. את הגביע התכבד להניף קפטן הקבוצה וכובש השער הראשון, חליבנר. בליגה, המתחרה העיקרית של מכבי הייתה הפועל פתח תקווה שבשורותיה התחיל לככב לראשונה נחום סטלמך. ערב המחזור העשירי פתח תקווה היו במקום הראשון ומכבי בשני. משחק סוער בפתח תקווה שהפגיש בין הקבוצות הסתיים בניצחון 3-2 לזכותה של מכבי לאחר שער בדקה ה-89 של הכוכב הבלתי מעורער של הקבוצה- שייע גלזר. הניצחון העלה את מכבי למקום הראשון ממנו לא ירדה עד לזכייה הנכספת בתואר האליפות.
במהלך הקיץ קיימה מכבי מפגשים עם מספר קבוצות, בארץ ובעולם, בניהן לאציו ונאפולי.

1954/55 - זכייה בגביע שני ברציפות

בעונת 55', לראשונה מאז קום המדינה לא זכתה מכבי בתואר האליפות, אותו הפסידה להפועל פתח תקווה, שזכתה באליפות הראשונה בתולדותיה והראשונה של מועדון לא תל-אביבי. המחזור החמישי, אליו הגיעה מכבי לאחר ארבעה ניצחונות רצופים, זימן "משחק עונה" מול הטוענת לכתר, הפועל פ"ת, במהלכו הפסידה מכבי. לאחר מכן, יצרה הקבוצה רצף ניצחונות ארוך שנעצר דווקא בדרבי מול הפועל, בו הפסידה. הדרבי נתן את הבשורה לעוד שני משחקים ללא ניצחון, דבר האפשר להפועל פ"ת לפתוח פער של 5 נקודות על מכבי. בהמשך הצליחה עוד מכבי לצמק את הפער לשלוש נקודות. ניצחון ביתי 2-1 על הפועל פ"ת, משער של שייע ופאפו, העלה את מכבי למקום הראשון. בחמישה המחזורים האחרונים הצליחה מכבי להשמיט יתרון של חמש נקודות בפסגה לאחר מספר תצוגות נרפות (מאזן של שני ניצחונות, שני הפסדים ותיקו) ולהפסיד את האליפות להפועל פ"ת, שמצידה זכתה לתצוגות ענק מכוכבה, נחום סטלמך.

לגמר גביע המדינה הגיעה מכבי, לאחר שהביסה בחצי הגמר את מכבי חיפה בתוצאה 5-0, שם המתינה לה הפועל פתח תקווה שרצונה היה- להשלים זכייה בדאבל. 14 אלף צופים באצטדיון באסה חזו במכבי מנצחת 3-1 משערים של יצחק נחמיאס, שייע גלזר וצבי סטודינסקי. במהלך המשחק נפצע שייע מזינוק של שוער היריבה, ויסוקר, לעבר רגלו. שייע שבר את רגלו אשר גובסה ומנעה ממנו פעילות לכמה חודשים. מכבי השלימה זכייה שנייה ברציפות בגביע ושמינית בסך הכל.

במהלך עונה זו, ניסים אלמליח, חלוצה של בית"ר תל אביב, כבש 30 שערים והיה למלך שערי הליגה עם כמות השערים הכי גבוהה לעונה. בעונת 2015/16, 61 שנים לאחר מכן, שבר ערן זהבי את שיאו של ניסים עם 35 שערים.

1955/56 - אליפות על רקע חגיגות יובל למכבי

ענות 56', אשר נפתחה בסימן חגיגות 50 שנים להיווסדות האגודה, בישרה את חזרתה של צלחת האליפות (אף שבאותם ימים הפרס היה בצורת גביע), למכבי. ניצחונה של הפועל תל אביב על האלופה אשתקד, הפועל פתח תקווה, כמה מחזורים לסיום העונה, סימן כי העונה, מאבק האליפות יהיה בין שתי התל אביביות ועד הסוף. הגרלת משחקי הליגה, אם כך, זימנה משחק עונה סופר מעניין על "כל הקופה" - דרבי תל אביבי במחזור ה-22 והאחרון. ערב המשחק, הפער בין הקבוצות עמד על נקודה בלבד לטובת מכבי, כך שניצחון של כל אחת מהקבוצות למעשה יכתיר אותה לאלופה. 15 אלף אוהדים הצטופפו ביציעי העץ של אצטדיון באסה וחזו בהצגה מדהימה של מכבי - ניצחון 3-0 מוחץ על הפועל מצמד של רפי לוי ושער של יצחק נחמיאס הצעירים שנתן את האות לחגיגות האליפות השמינית בתולדות מכבי. כמו כן, כובש הצמד וגיבור הדרבי, רפי לוי, שהיה חייל באותם ימים וברח מבסיסו כדי לשחק בדרבי, נעצר על ידי המשטרה הצבאית לאחר המשחק בעוון נפקדות.

בעקבות מלחמת סיני, משחקי גביע המדינה לא התקיימו באותה עונה, ולמכבי למעשה לא הייתה הזדמנות להגן על תוארה ואף לזכות בדאבל.

המסע לארצות הברית

בתום העונה יצאה מכבי למסע משחקים בארצות הברית במהלכו שיחקה מול קבוצות מארה"ב, קנדה ואף מול נבחרת איסלנד, אותה ניצחה מכבי 2:0 משערים של בנימין רבינוביץ' ורפי לוי. מאזנה של מכבי בטום המסע היה 5 ניצחונות לעומת הפסד אחד.

חגיגות 50 שנות מכבי תל אביב

חגיגות היובל של אגודת מכבי תל אביב יצאו לדרך ביום ד', ה13 באפריל 1956. החגיגות התקיימו באצטדיון המכביה, אליו הגיעו ספורטאי האגודה בתהלוכה חגיגית, כאשר כדורגלן מכבי, שייע גלזר והאתלט, יאיר פנטילט (אשר לימים שותף בנצחון 6:0 בדרבי ידידותי במדי מכבי בו אף כבש שער) נושאים את נסי מכבי תל אביב. לאחר טקס חגיגי במעמדם של מכובדים ממרכז מכבי העולמי והארצי ובכירי עיריית תל אביב התקיימו מספר תחרויות ספורטיביות, בניהן, ריצת 1000 מטרים, משחקי כדוריד ומשחקי כדורגל בהשתתפות קבוצות נוער ומילואים.

1956/57 - מקום שלישי מאכזב

עונת 57' הייתה המאכזבת ביותר בעשור זה. לאחר סיבוב ראשון מוצלח, עמדה מכבי בראש הטבלה בצוותא עם הפועל תל אביב כשלשתיהן 14 נקודות, זאת לאחר ניצחון מוחץ בשיעור 3-0 על הפועל פתח תקווה משלושער של שייע גלזר. תוצאות בולטות אחרות במהלך הסיבוב הראשון היו ניצחונה של מכבי 3-0 על מכבי יפו והפסד 4-2 כואב במחזור שלאחר מכן בדרבי. תוצאות רעות בסיבוב השני, גרמו למכבי להתדרדר מהפסגה אל עבר המקום השלישי בלבד. ערב משחק הדרבי במחזור לפני האחרון, נוצחה הפועל פתח תקווה על ידי בית"ר תל אביב, מה שגרם למשחק להיות ללא חשיבות ספורטיבית, שכן הפסדה של הפועל פ"ת הבטיח את האליפות להפועל תל אביב, לראשונה מאז קום המדינה. מכבי ניצחה בדרבי "ניצחון עצוב" בתוצאה של 2:0, כשאת השערים כבשו פאפו ישראלי ויצחק נחמיאס.
עם סיום העונה, החלו משחקי גביע המדינה, אך גם שם נחלה מכבי אכזבה, כשנוצחה 2:0 בידי הפועל פתח תקווה (שגם זכתה בגביע באותו העונה), במשחק חצי הגמר באצטדיון רמת גן. הפסד זה חתם סופית את העונה כעונה הדלה ביותר בכל העשור, כשמכבי מסיימת אותה ללא אף תואר.
בתום העונה, מאמנה האגדי של מכבי, ג'רי בית הלוי, עזב את משרת המאמן, לאחר סכסוכים כספיים עם הנהלת המועדון. הוא מונה בקיץ למאמן נבחרת המשנה של ישראל ולאחר מכן גם למאמנה של מכבי נתניה.

1957/58 - דאבל שלישי בתולדות המועדון

עונת 58' נפתחה על רקע עזיבתו של מאמן הקבוצה בשנים האחרונות ג'רי בית הלוי והתוצאות המאכזבות בעונה החולפת. יוסף טסלר מונה למאמנה של מכבי ביוזמתו של אגון פולאק, מאמנה לשעבר וסמל של המועדון.
עונתו היחידה של טסלר כמאמן הייתה חלומית במיוחד מבחינתו כשמכבי משלימה זכייה באליפות כאשר את משחקי הליגה היא מצליחה לסיים ללא אף הפסד (שיא מועדון) ובמאזן מדהים של 50 שערי זכות ו12 שערים חובה בלבד. המאבק בין שתי הקבוצות החזקות ביותר של הכדורגל הישראלי, מכבי והפועל פתח תקווה המשיך גם בעונה זו. מכבי כבשה את המקום הראשון בתחילת העונה כשצמד מפגשים רצופים מול הטוענת לכתר, הפועל פ"ת, משמר את הסטטוס קוו בפסגה עם שתי תוצאות תיקו מאופסות. לאחר המחזור ה17 מצליחה פתח תקווה לחלוף על גבי מכבי במקום הראשון בשל איבוד הנקודות של מכבי מול נתניה. לאחר אובדן המקום בפסגה, רושמת מכבי רצף של ארבעה ניצחונות בארבעת המשחקים שנותרו, בין השאר ניצחון מוחץ בשיעור של 6:0 על בית"ר תל אביב (שבסיבוב הראשון הובסה ע"י מכבי גם כן בתוצאת 8:1), תוך כדי איבוד נקודות של הפועל פתח תקווה במחזורים האחרונים (זכורה במיוחד תוצאת התיקו שהשיגו המלאבסים מול הפועל תל אביב, שבלי להתכוון סייעה למכבי במאבק האליפות) הוא שאפשר למכבי לשוב למקום הראשון ולזכות באליפות התשיעית בתולדותיה. את השער האחרון בעונה וזה שהבטיח את חזרת האליפות "הביתה" התכבד לכבוש שייע גלזר מול הפועל ירושלים במחזור האחרון. מלך שערי הליגה באותה עונה היה רפי לוי עם 14 כיבושים, ששילובו בחוד ההתקפה יחד עם שייע עלה יפה.
בתום העונה המוצלחת החלו משחקי גביע המדינה, כשאת הדרך לגמר היא עושה בין השאר לאחר ניצחון בדרבי בשמינית הגמר, ניצחון שנוי במחלוקת על הפועל פתח תקווה ברבע הגמר במשחק שפוצץ בדקה ה-44' ו6:0 מדהים בחצי הגמר מול שמשון תל אביב (משחק זה זכור במיוחד בזכות החמישייה שכבש רפי לוי לרשתם של הבית"רים). בגמר המתינה למכבי הפועל חיפה. במשחק, שהתקיים באצטדיון רמת גן, ניצחה מכבי בתוצאת 2:0 חלקה, כשאת השערים כובשים צמד החלוצים הקטלני של מכבי - רפי לוי (פנדל) ושייע גלזר, מה שנתן את האות לחגיגות הזכייה בגביע והשלמת הזכייה הכפולה בפעם השלישית בתולדותיה של מכבי.

1958/59 - גביע עשירי

עונת 59' נפתח שוב על רקע חילופי מאמנים, כאשר כוכבה של מכבי, שפרש בעונה החולפת ממשחק פעיל לאחר 18 עונות במדי מכבי, יוסל'ה מרימוביץ' - מונה למאמן הקבוצה בגיל 34.
בצמרת נרשמו מספר טלטלות אך לאורך רוב העונה שמרה מכבי על המקום הראשון. לאחר המחזור ה-16 איבדה מכבי את מקומה בפסגה בעקבות תוצאת תיקו מול מכבי יפו, כאשר נשארו עוד שישה משחקים לעונה. במחזורים ה-17 וה-18 איבדה מכבי סופית את סיכוייה המעשיים להגן על תואר האליפות מן העונה הקודמת, כשהיא מפסידה 3-0 להפועל חיפה ומובסת בצורה כואבת במיוחד - 4:0 מול הפועל פתח תקווה. המחזור שחתם את העונה הפגיש בין מכבי להפועל בדרבי התל אביבי במשחק שהסתיים בתוצאת תיקו 2:2.
לבסוף, סיימה מכבי את העונה במקום השלישי והמאכזב, כאשר את האליפות גורפת הפועל פתח תקווה ומתחילה למעשה את רצף חמש האליפויות שלה.
בתום העונה החלו משחקי גביע המדינה, כאשר את הדרך לגמר עושה מכבי בקלילות יחסית. בחצי הגמר פגשה מכבי את מכבי פתח תקווה, אותה היא מנצחת 2:1 משערים של שייע גלזר ורפי לוי.
משחק הגמר הבטיח משחק סוער ומעניין, כאשר זימן אליו את שתי היריבות הותיקות והקבוצות הטובות ביותר של שנות ה-50 - מכבי והפועל פתח תקווה. המשחק, שנערך באצטדיון רמת גן, נחשב לאחד ממשחקי הגמר הבלתי נשכחים. בדקה ה-78 הייתה מכבי כבר ביתרון של 4-0 משערים של רפי לוי, שייע גלזר (צמד) ואמנון אהרונסקינד, כשבועז קופמן, מהפועל פתח תקווה החמיץ פנדל. אך בעונה מאכזבת כמו זו, שום דבר לא הלך קל ובחמש דקות הצליחה הפועל פתח תקווה להבקיע שלושה שערים ולסכן את הזכייה בגביע שעד לפני כמה דקות היה בכיסה של מכבי באופן מובטח. לבסוף הצליחה מכבי לשמור על השער ולנצח בתוצאה 4:3, אשר שלח את מכבי לחגיגות הזכייה בגביע העשירי לאחר גמר משוגע לחלוטין.
מי שקיבל את הכבוד להניף את הגביע, היה לא אחר מאשר שייע גלזר, כוכבה הגדול ביותר של מכבי באותו עשור ומהגדולים בכל הזמנים של המועדון וכובש צמד השערים במשחק.

שנות השישים: תינוקות ג'רי (1959 - 1969)

שנות ה-60 של המאה ה-20 אופיינו כשנים מוצלחות במידה מועטה בהיסטוריה של מכבי.
במהלך תקופה זו זכתה מכבי באליפות אחת בלבד (במהלך העונה הכפולה של 1966/68), שלושה גביעי מדינה (1963/64, 1964/65, 1966/67), שתי זכיות באלוף האלופים (1965/66, 1968/69) ואף זכייה היסטורית בגביע אסיה (1968/69).
מכבי ארחה את משחקיה הביתיים באצטדיון המכביה לסירוגין עם אצטדיון בלומפילד החדש, שהפך לביתה הקבוע בעקבות המשבר הכלכלי החמור שפקד את האגודה בכלל ואת מועדון הכדורגל בפרט. באותה תקופה הדריכו את מכבי 7 מאמנים שונים: יוסף מרימוביץ', איגנץ' מולנר (ההונגרי), ישראל חליבנר, סלבוליו סטנקוביץ (היוגוסלבי), ג'רי בית הלוי, אליעזר שפיגל וצבי ארליך.
תקופה זו בהיסטוריה של המועדון אופיינה כתקופה לא יציבה ומטלטלת- מהגמוניה מוחלטת בזירה המקומית ל-10 שנים ללא תואר האליפות, כשבתווך שתי עונות בהן מכבי כמעט ומוצאת את עצמה בליגת המשנה לראשונה בתולדותיה, אך גם כוללת בתוכה מספר תארים ושיאים חדשים בתולדות המועדון, כמו כן, משבר כלכלי עמוק שאיים להמית כליון על המועדון, אך לבסוף הצעיד אותו אל עבר סטנדרטיים ניהוליים חדשים שיאפשרו לכבוש את הפסגות אליהם הגיע בשנות השבעים ומשמשים את מכבי עד היום.

1959/60 - אובדן אליפות במחזור האחרון

עונת 60' נפתחה כאשר בצמרת מתקיים מאבק משלוש בין מכבי, הפועל חיפה והפועל פ"ת. ניצחונה של הפועל פ"ת על הפועל חיפה הוציא את האחרונה מחוץ למירוץ וכעת המאבק עמד בין שתי היריבות הגדולות של העשור הקודם.
המפגש בין שתי הענקיות באצטדיון המכביה הסתיים בניצחון 2:0 לטובת מכבי, כשאת השערים כובשים אמנון אהרונסקינד ויצחק נחמיאס, שחתם את תוצאת המשחק בדקה ה-87'.
במחזור לפני האחרון, ניצחה מכבי 2:1 את הפועל רמת גן וכבשה את מקומה של הפועל פתח תקווה בפסגה, לאחר שזו איבדה נקודות מול מכבי חיפה.
אל המחזור האחרון הגיעה מכבי לאצטדיון המכביה, כשהיא מובילה בנקודה אחת על השנייה בטבלה וניצחון שלה, ובמקרים מסויימים אף תיקו, יבטיח את שובה של צלחת האליפות למכביה. המשחק, שהתקיים לעיניהם של 12,000 צופים, הסתיים במפח נפש, כאשר מכבי הפסידה 2:1 להפועל חיפה, הפסד אשר גרם בסופו של דבר לאובדן תואר האליפות להפועל פתח תקווה, שמצידה עשתה את שלה כשניצחה את מכבי יפו וזכתה באליפות שנייה ברציפות.
את העונה סיים רפי לוי, בפעם השנייה בקריירה, כמלך שערי הליגה עם 19 כיבושים. כמו כן, בתום אותה עונה עזב רפי את מכבי לטובת קבוצת היילנדס פארק הדרום-אפריקאית (עוד מידע בפסקת המשנית).
משחקי הדרבי באותה עונה היו מרתקים במיוחד, כשהמפגש הראשון בין הקבוצות נפרדו השתיים בתיקו 3:3 והמפגש השני נגמר בניצחונה של מכבי 2:1, משערים של יוסף גולדשטיין ושייע גלזר.
משחקי גביע המדינה לא התקיימו באותה עונה, עקב ויכוחים חוזרים ונשנים בהתאחדות שגרמו לדחייתם של המשחקים בכמה חודשים, ולבסוף הועברה התחרות לעונה הבאה אחריה, כך שלמכבי לא הייתה ההזדמנות להגן על תוארה ולזכות בו בפעם השלישית ברציפות.

עזיבתו של רפי לוי לדרום אפריקה

בתום העונה הקודמת עזב רפי לוי את מכבי לטובת הכסף הגדול בדרום אפריקה. רפי, שסיים במקום הראשון בטבלת כובשי השערים של עונת 60', נחשב כבר אז לאחד מהשחקנים המובילים בארץ ובוודאי במכבי (יחד עם שייע, קיימו השניים שיתוף פעולה פורה במיוחד בחוד ההתקפה של הקבוצה), כשבאמתחתו מספר שערים מכריעים שהביאו את מכבי להישגים נאים (זכורים במיוחד צמד השערים בדרבי התל אביבי בעונת 56', לאחריהם זכתה מכבי באליפות). כל אלו הביאו קבוצות רבות להתעניין בשירותיו של החלוץ המחונן.
באותם ימים, הכדורגל הישראלי היה ענף חובבני ולקבוצות אסור היה לשלם משכורות באופן ישיר לשחקנים. אך בכל זאת נמצאה פרצה בחוק זה, כשקבוצות שונות תיגמלו שחקנים על ידי דאגה למקומות עבודה וחברויות באיגודים שונים. במקרה של רפי לוי, ה"תשלום" עבור השתייכותו היה מניה ב"קואופרטיב דן". כאשר הוצע לו חוזה חוזה שמן בקבוצת "היילנדס פארק" הדרום-אפריקאית, הוא עזב את מכבי לטובת האתגר החדש ביבשת השחורה. רפי רשם הישגים נאים בקבוצתו החדשה ואף כבש שלושה שערים במשחקו הראשון במדיה. בתום עונת 61' שב רפי למכבי ורשם הופעה בודדת בליגה, כאשר סיבה חזרתו לא ברורה. אך בסופו של דבר גם חזרה זו גם כן לא החזיקה זמן רב ורפי המשיך בקריירת הבין-לאומית שלו בדרום אפריקה ואוסטרליה למשך חמש שנים, עד לחזרתו הסופית למכבי לשארית הקריירה המפוארת שלו.

1960/61 - מקום רביעי בלבד

עונת 61' הייתה עונה מאכזבת במיוחד ולמעשה במהלך עונה זו סיימה מכבי במקום הנמוך ביותר מאז קום המדינה - המקום הרביעי והמאכזב, ועשר נקודות מתחת למקום הראשון. הפועל פתח תקווה העמיקה את שליטתה בליגה כאשר היא רושמת מאזנים נאים ומנצחת את מכבי פעמיים. הניצחון השני, חמישה מחזורים לסיום העונה הכתיר את המלאבסים לאלופים בפעם השלישית ברציפות.
בגזרת הדרבים, ניצחה מכבי את הפועל פעם אחת משער של שייע גלזר ובמשחק השני, מכבי הובילה 1:0 משער של ניסים בכר הצעיר (שעשה את הופעת הבכורה שלו במועדון באותה עונה, ולימים הפך לאחד משחקניה הבולטים של מכבי בתקופה זו ובכלל, ואף למאמן הקבוצה בשתי קדנציות שונות), אך בדקה ה-89' הצליחו האדומים להשוות ולהימנע מהפסד שני במשחקי הדרבי לאותה עונה.
משחקי גביע המדינה באותה עונה קוימו במתכונת משונה, לאחר דחיית המשחקים בעונה הקודמת, והחלו להתקיים בטרם לפתיחת העונה. לאחר ניצחון בתוצאה 9:0 על מכבי חולון (ארבעה שערים של יוסף גולדשטיין, שלושה של רפי לוי ושניים של יצחק נחמיאס), הגיעה מכבי לשמינית הגמר מול מכבי נתניה ביוני 1960, אך גם במסגרת זו המשיכו הצהובים לאכזב כשהם מפסידים 2:1 ומודחים ממשחקי הגביע כבר בשלב מוקדם זה. לבסוף, זכתה הפועל תל אביב, היריבה העירונית, בגביע לאחר שקלקלה להפועל פתח תקווה את הדאבל במשחק הגמר.

מסע המשחקים לארצות הברית - בצוותא עם הפועל פ"ת

בתום העונה, יצאו השחקנים המובילים של מכבי, ביחד עם אלה המובילים של הפועל פתח תקווה למסע משחקים בניו יורק והרכיבו יחדיו נבחרת משותפת. רוב השחקנים בקבוצה הגיעו מהפועל פתח תקווה- הקבוצה החזקה ביותר בישראל באותם ימים עם כוכביה נחום סטלמך, בועז קופמן, זכריה רצאבי והשוער יצחק ויסוקר, אך גם למכבי הייתה נציגות מכובדת עם שייע גלזר, שאול מתניה, יוסף גולדשטיין ואמנון אהרונסקינד. המאמן שהופקד על מלאכת הרכבת הנבחרת המשותפת היה איגנץ' מולנר ההונגרי ומאמנה של מכבי (וההפועל פתח תקווה בעבר) באותה עת.
מסע המשחקיים הסתיים באכזבה עמוקה, כשהנבחרת המשותפת לא הצליחה לנצח אף לא משחק אחד. המאזן היה 8 הפסדים, חלקם אף בתוצאות תבוסה, ושני תוצאות תיקו מול ראפיד וינה האוסטרית ושמרוק רוברס האירית. כמו כן, ניתן לציין את הפסדה של הנבחרת המשותפת בתוצאת 3:1 לסנטוס הברזילאית, כשאת אחד השערים כובש כוכבה של סנטוס ונבחרת ברזיל ומי שנחשב לגדול שחקני הכדורגל בכל הזמנים - פלה.

1961/62 - מכבי נאבקת בתחתית

עונת 62' המשיכה גם היא את מגמת ההתדרדרות המקצועית שעברה על המועדון באותם שנים. בקיץ שקדם לעונה זו, החתימה מכבי את איגנץ' מולנר ההונגרי, שזה עתה סיים קנדציה מוצלחת בהפועל פתח תקווה עימה זכה באליפות. מסתבר שציוות זה לא עלה יפה ומכבי פותחת את העונה בצורה רעה במיוחד. במהלך ששה עשר המחזורים הראשונים, "מצליחה" מכבי להפסיד עשרה משחקים. הפסדים אלו היו משפילים במיוחד, כשבניהם תבוסות למכבי חיפה, הפועל טבריה, להפועל תל אביב בדרבי והפסד למכבי נתניה, יריבתה הישירה של מכבי על ההישארות. תוצאות רעות אלו, אשר הביאו את מכבי למקום הלפני האחרון (חשוב לציין כי בעונה זו, רק קבוצה אחת יכלה לנשור לליגת המשנה), לא היוו מנוס ובהנהלת הקבוצה הוחלט להיפרד מהמאמן איגנץ' מולנר, לאחר פחות מעונה בתפקיד. האיש שנקרא לדגל הוא ישראל "חלאולה" חליבנר, קפטן העבר של הקבבוצה וכוכבה בשנות ה-40 וה-50. חליבנר היה האיש הנכון במקום הנכון ובהדרכתו הצליחה מכבי להשתפר ולהימלט בעור שיניה מגזירת ירידת הליגה בפעם הראשונה בתולדותיה. במשחקיו הראשונים כמאמן, מדריך חליבנר את מכבי לניצחון 3:0 על הפועל טבריה ולניצחון מפתיע בדרבי על הפועל משער של שייע גלזר. בסופו של דבר מצליחה מכבי לסיים במקום העשירי בלבד, המקום הנמוך ביותר מאז קום המדינה (שיא אותו מצליחה מכבי לשבור שנה אחר שנה), אך גורל ירידת הליגה שאיים על המועדון לא התממש.
בגביע המדינה נוחלת מכבי אכזבה גם כן. בגמר הגביע מפסידה מכבי למכבי חיפה 5:2, שחוגגת את זכייתה הראשונה אי פעם בתואר, לאחר שני משחקים שהסתיימו ללא הכרעה בין השתיים. גם משחקי שמינית הגמר דרשו שלושה משחקי כדי להכריע בין המתחרות, כששני המשחקים הראשונים בין מכבי לשמשון תל אביב מסתיימים בתוצאות תיקו, ורק במשחק השלישי מנצחת מכבי 4:1. משחקי רבע הגמר וחצי הגמר עבורה בניחותא כשמכבי מנצחת בקלילות את הפועל פרדס חנה (6:0) והפועל באר שבע (3:0), אך כאמור, ללא הועיל, שכן בגמר מובסת מכבי ע"י חיפה, וכך מסתיימת לה אחת מן העונות הגרועות ביותר בתולדות המועדון ומאז ועד היום.

1962/63 - השפל נמשך: מכבי שוב נאבקת בתחתית

עונת 63' הייתה אחת העונות הגרועות ביותר בתולדות המועדון. על הקווים עמד מאמנה החדש של מכבי, סלבוליו סטנקוביץ היוגוסלבי. העונה נפתחה על רקע הקמת המגרש החדש ביפו- אצטדיון בלומפילד שהוקם על חורבות אצטדיון באסה, שהיה שייך לקבוצה ערבית ביפו (שבאב אל ערב, לימים בני נצרת) ובתום מלחמת העצמאות, עם בריחתם של ערביי המקום, הוחכר המגרש למועצת פועלי תל אביב ע"י העירייה.
הסיבוב הראשון בליגה היה מהמחפירים ביותר של מכבי איי פעם, והקבוצה סיימה אותו במקום האחרון עם שבעה הפסדים, שלוש תוצאות תיקו וניצחון בודד אחד. הניצחון היחיד שהושג בסיבוב זה היה מול הפועל ירושלים, כששלום שיקווה, הרכש החדש של מכבי ממכבי רמלה, כובש צמד שערים. ההפסדים הבולטים היו 6:1 מביש מול מכבי חיפה (שעונה קודם לכך, ניצחה את מכבי בגמר גביע המדינה), 1:0 להפועל תל אביב בדרבי, 3:0 לאלופה הפועל פתח תקווה ו1:0 להפועל חיפה (שביסס את מכבי במקום האחרון). וכך סיימה מכבי את הסיבוב הראשון במקום האחרון, אשר מוביל לליגת המשנה והחשש של ירידת ליגה לראשונה בתולדות המועדון, נהיה ממשי מתמיד.
הסיבוב השני נפתח כאשר רכש חדש הגיע לקבוצה- ג'קי פורטוגז מבית"ר תל אביב, שיחד עם הרכש השני, שלום שיקווה נתן השפעה חיובית על הקבוצה ובסופו של דבר שני אלה היוו גורם משמעותי בהישארותה של מכבי בליגה. כמו כן, במהלכו הוחלף זהות המאמן כשמי אם לא ג'רי בית הלוי נקרא לדגל (לאחר המלצות של רבים במרכז מכבי ובין השאר גם מנהל הקבוצה חיים "לייבו" לייבוביץ'). ג'רי התעקש על השארתו של המאמן סלבוליו סטנקוביץ בצוות האימון, והוא היה לעוזרו של ג'רי. הסיבוב השני היה טוב בהרבה עבור מכבי, כאשר הקבוצה מנצחת שישה משחקים, יוצאת בתוצאת תיקו ארבע פעמים (בין השאר שתי תוצאות תיקו מאופסות מול הפועל פתח תקווה והפועל תל אביב, הראשונות בטבלה, בהתאמה) והפסד אחד בלבד. ניצחונה של מכבי על יריבתה לתחתית הפועל חיפה, משער של משה עסיס, הוא זה שהרגיע את אוהדי מכבי והבטיח את הישרדותה בליגה. לבסוף, עקב אי סדרים חמורים בליגה, הוקפאו הירידות לליגת המשנה והפועל חיפה שמוקמה אחרונה, ניצלה בעור שנייה מירידת ליגה. האלופה באותה עונה הייתה שוב הפועל פתח תקווה, שזכתה באליפות קלילה, והאחרונה ברצף חמש האליפויות שלה.
בגביע המדינה נמשכה האכזבה מהקבוצה שכלאחר ניצחון 4:1 על מכבי רמת גן מהליגה השלישית, הודחה מכבי בשמינית הגמר בבושת פנים לאחר הפסד להפועל נהריה (גם היא מהליגה השלישית). הפסד זה היה מפתיע מאוד והתקבל קשה במכבי.

1963/64 - "תינוקות ג'רי" זוכים בתואר ראשון לאחר 5 שנים

עונת 64' הייתה משמעותית ובישרה רבות לגבי השנים הבאות שעברו על המועדון. בליגה סיימה מכבי במקום החמישי, כך שמבחינת זו - לא הייתה בשורה רבה. העונה לוותה בעליות וירידות רבות והתאפיינה בחוסר יציבות. העונה נפתחה בשלושה ניצחונות רצופים, אך לאחריהם החלה מכבי לאבד גובה. בגזרת הדרבים, הפסידה מכבי 2:0 להפועל בסיבוב הראשון, וסיימה בתוצאות תיקו, 1:1, בסיבוב השני. אצטדיון בלומפילד, אשר נחנך בעונה הקודמת, החל לראשונה לשמש כמגרשה הביתי של הקבוצה, בצוותא עם אצטדיון המכביה. האלופה בעונה זו הייתה הפועל רמת גן, שהצליחה להשיג הישג זה לראשונה בתולדותיה, הישג אותו לא הצליחה לשחזר מעולם.
עם זאת, הבשורה הבולטת שעלתה מעונה זו, היא חבורת השחקנים הצעירים, משורות קבוצת הנוער של המועדון (אשר נקרא באותם ימים "מכבי 'שמעון' תל אביב", על שמו של מאמן הנוער הוותיק שמעון לייזרוביץ), אשר קיבלו לראשונה הזדמנות לשחק בשורת הקבוצה הבוגרת. היה זה ג'רי בית הלוי, מאמן הקבוצה, אשר פעל להעלאת השחקנים הצעירים לשירות הקבוצה הבוגרת, לאחר שהתרשם רבות מתוצאותיהם המעולות של החבורה המכושרת במסגרת ליגת הנוער. לכן, לימים נקראה חבורה זו "תינוקות ג'רי" (בהשראת "תינוקות באזבי", קבוצה מוכשרת שלשחקנים צעירים ומבטיחים במנצ'סטר יונייטד האנגלית, אשר היו תחת טיפוחו של מאט באזבי. אותם שחקנים ניספו באסון מינכן, תאונה אווירית טראגית שגבתה את חייהם של שחקני היונייטד בדרכם חזרה ממשחק). השמות הבולטים של "התינוקות" היו: גיורא שפיגל, מיקו בלו, צבי רוזן, אורי קדמי ודוד לוי, אליהם נוספו גם דוד קרקו ורחמים טלבי מגדנ"ע יהודה והפועל יפו (בהתאמה). יחד הובילו שחקנים אלו את המועדון בשנות הבאות והיוו חלק ארי בהישגי הקבוצה העתידים להגיע.
ג'רי בעצמו כתבו בספרו האוטוביוגרפי על חבורת הצעירים -

ידעתי שנצטרך לבצע ניתוח חד לקראת העונה הבאה (1964), הרבה דפיקות לב עברו על האוהדים עד שהבטחנו את ההישארות בליגה רק שני מחזורים לסיום. הבשורה הטובה ביותר לה יכולנו לצפות הגיעה משורות הנוער, מקבוצת מכבי 'שמעון', זו שנקראה עוד בחייו על שמו של שמעון לייזרוביץ', ותיק מאמני הילדים והנוער. מאמנה היה דב מאליס שריכז שנתון מוצלח בדומה לקבוצות נוער קודמות באגודה, 'מכבי מיכאל' ו'מכבי אברהם'

העונה הדי מאכזבת בליגה לא המשיכה גם בגביע המדינה, ולאחר חמש שנים רזות, בהן לא זכתה מכבי אף לא בתואר אחד, הצליחה מכבי לרשום זכייה אחת-עשרה במספר בגביע.
עם הרוח הגבית של הצעירים הנהדרים של מכבי, החלה הקבוצה את דרכה בגביע עם שלושה ניצחונות בתוצאה זהה - 4:0. הניצחונות היו על הפועל קריית אונו, הפועל ירושלים ואף בדרבי מול הפועל בשמינית הגמר. את השערים לזכות מכבי בדרבי מדהים זה, אשר התקיים בבלומפילד, כבשו גיורא שפיגל, רחמים טלבי, אורי קדמי ושער עצמי של האדומים, ששיחקו במשך חלק ניכר מהמשחק בתשעה שחקנים. ברבע הגמר, עברה מכבי בקלילות את הפועל נחליאל מהליגות הנמוכות. משחק חצי הגמר זימן למכבי מפגש מעניין במיוחד עם מכבי חיפה אשר שנתיים מוקדם לכך זכתה בגביע הראשון (ובתואר הראשון בכלל) בתולדותיה על חשבון מכבי, לאחר ניצחון משפיל בתוצאה 5:2 בגמר. המשחק התחיל בצורה רעה במיוחד עבור מכבי, כאשר כבר בדקה השנייה הצליחו החיפאים לעלות ליתרון במשחק ולהרחיק את חלומם של הצהובים לזכות בגביע ולנקום בירוקים על ההפסד ההוא בגמר. מכבי השיבה בצורה מהירה ובדקה ה-12 הצליחה להשוות מרגליו אורי קדמי. בדקה ה-26, הכפיל אורי קדמי את מניין הכיבושים שלו והקבוצה הצליחה להשיג יתרון. בדקה ה-64, שלום שיקווה חתם את תוצאת המשחק - 3:1 למכבי תל אביב ששבה למעמד גמר גביע המדינה לאחר שנת היעדרות. בחצי השני של ההצגה הכפולה באותו יום שבת בבלומפילד, גברה הפועל חיפה 3:2 על מכבי נתניה וגרמה לשחזור משחק הגמר של עונת 58'.
הגמר בין התל אביבים והחיפאים סיפר דרמת ענק, כשהמפגש הראשון בבלומפילד לא סיפק הכרעה לאחר 120 דקות (1:1, הכובש לזכות מכבי הוא שלום שיקווה), גם לא המשחק השני שהסתיים בתוצאה זהה (ובכובש זהה לזכות הצהובים). בימים אלו, בעיטות הכרעה מאחד עשרים מטרים לא היו נהוגות, לכן משכשלו הניסיונות, במסגרת ה120 הדקות, להשיג הכרעה, נקבע כי משחק חוזר יתקיים. המשחק השלישי במסגרת "סדרת הגמר" המותחת התקיים באצטדיון קריית חיים, מגרשה הביתי של הפועל חיפה. במשחק זה, אשר היווה חגיגה גדולה עבור אוהדי מכבי שהצפינו לחיפה כדי להיות בו, הצליחה סופסוף מכבי לנצח את היריבה. הצהובים ניצחו 2:1 משערים של משה עסיס ואורי קדמי שנתנו את האות לחגיגות הזכייה בגביע וסיימו את העונה בטעם די מתוק.

1964/65 - זכייה שנייה ברציפות בגביע

עונת 65' הייתה מהעונות הצמודות ביותר בהסטוריה של הליגה, ולמחזור האחרון 3 קבוצות הגיעו עם סיכוי ריאלי לזכות בתואר האליפות ולבסוף, זכתה הכח רמת גן בכתר האליפות, לראשונה מהקמתה. למרות זאת, לא השכילה מכבי לאורך כל העונה לאיים על האליפות והיא סיימה במקום הרביעי. חוסר יציבות משווע תקף את "קבוצת הצעירים" כפי שכונתה בעיתוני התקופה, ולצד ניצחונות מרשימים בדרבי מול הפועל (2:0 משערים של אורי קדמי ושלום שיקווהומולהפועל פתח תקווה (3:1 משערים של גיורא שפיגל, דוד קרקו ושלום שיקווה) בסיבוב הראשון, רשמה מחזיקת הגביע הפסדים רבים לקבוצות כמו הפועל רמת גן, שמשון תל אביב וגם הפועל ירושליםמהתחתית, שגברה על מכבי במחזור הפתיחה. העונה אף לוותה במתחקים בין שחקני הקבוצה, המאמן ג'רי בית הלוי והנהלת המועדון, דבר שכמובן לא תרם ליכולת הדלה שהפגינה מכבי בליגה. בסיבוב השני, שיפרה מכבי במעט את היכולת שלה ולבסוף הצליחה להגיע, כאמור, למקום הרביעי ובמרחק מה משלוש הראשונות שניהלו מאבק עד למחזור האחרון. המחזור האחרון עצמו הפגיש את מכבי עם הטוענת לכתר הכח רמת גן. מכבי הובילה 1:0 בדקה השלישית, אך בדקה ה-75 ועד לסוף המשחק ספגה שלושה שערים אשר הכתירו את הסגולים לאלופי המדינה. ישנם אלו הטענו כי משחק זה לא היה כשר, ושחקני מכבי לא התאמצו למנוע משחקני הכח את הניצחון, זאת לכאורה בשל האיבה בין מכבי לטוענות לכתר- הפועל תל אביב (שמצידה הפסידה למכבי נתניה וממילא הפסידה את סיכויי האליפות שלה בהפסד זה) והפועל פתח תקווה.
בגביע המדינה, לעומת זאת, מצבה של מכבי היה טוב בהרבה והקבוצה הסתערה על התואר בפעם השנייה ברציפות. הסיבוב הראשון הפגיש בין מכבי להפועל תל מונד מליגה נמוכה, משחק שנגמר בתוצאה 11:0, מהתוצאות הגבוהות בתולדות המועדון (הכובש המצטיין היה גיורא שפיגל, שעד לדקה ה-76 השלים חמישייה). לאחר מכן, עברה מכבי את הפועל מרמורק לאחר ניצחון 3:1. הגרלת שמינית הגמר זימנה מפגש פיקנטי ומעניין במיוחד, בין מכבי להפועל פתח תקווה שרצה חזק בצמרת הטבלה. 14,000 צופים בבלומפילד ראו את מכבי עולה ליתרון משער של משה עסיס בדקה ה-18, אך הפתח-תקוואים איזנו את התוצאה כעבור 10 דקות בלבד. בדקה ה-53 מכבי הצליחה לעלות שוב ליתרון, הפעם משער של הכובש המחונן שלום שיקווה, יתרון שהחזיק למשך 20 דקות, עת כובשת פתח תקווה שאר אשר למעשה גרר את המשחק להארכה. בדקה ה-100, הצליחה מכבי להכריע את המותחן משער ניצחון של דוד קרקו אשר שלח את הצהובים לרבע הגמר. ברבע הגמר, גברה מכבי על מכבי נתניה בשיעור 2:0. בחצי הגמר ניצחה מכבי את מכבי פתח תקווה 2:1 והעפילה בפעם השנייה ברציפות לגמר הגביע. בגמר המתינה למכבי בני יהודה, אשר לראשונה בתולדותיה הגיעה למעמד נכבד זה. אצטדיון בלומפילד, החדש, שנבנה לא מכבר, נבחר לארח את הגמר לראשונה בתולדותיו. כמו כן, משחק זה סומן כמשחק הפרידה של מאמן הקבוצה, ג'רי בית הלוי, אשר הודיע כי לא ימשיך באימון הקבוצה לאחר משחק זה. 20,000 הצופים בבלומפילד קיבלו מחק מותח, במהלכו עלתה מכבי ליתרון משער של משה עסיס, אך בני יהודה לא נשארה חייבת ואיזנה את התוצאה בדקה ה-38. תוצאה זו נשמרה עד לסיום 90 הדקות, מה שגרם לכך ששוב, גורל הזוכה בגביע יוכרע לאחר 120 דקות. בדקה ה-112, הצליחה מכבי לכבוש שוב ומרגליו שלרפי ברנס האלמוני, שער אשר הכריע את המשחק והכתיר את מכבי תל אביב כמחזיקת גביע המדינה בפעם השנייה ברציפות ובפעם ה-12 בתולדותיה בסך הכל.
כמו כן, מספר ימים לפני גמר הגביע, אירחה מכבי את טוטנהאם האנגלית למשחק ידידות בבלומפילד. מכבי הישרה את מבטה אל מול קבוצת הפאר האנגלית, אשר הגיעה לסבב משחקים בישראל וקיימה טורניר לזכר שחקנה ג'ון וויט אשר נהרג מפגיעת ברק, ולאחר שנקלעה לפיגור בדקה ה-15, הצליחה מכבי להפוך את התוצאה ולעלות ליתרון מדהים מול התרנגולים. משה עסיס השווה בפנדל ולאחר מכן הצליח להשלים צמד ולהשלים את המהפך. עם זאת, הצליחו האנגלים להשוות ו-14 דקות לפני תום המשחק המשחק לעלות ליתרון 3:2, שבישר את תוצאת המשחק.

1965/66 - מקום שני וזכייה ראשונה באלוף האלופים

בתום העונה הקודמת, הוכרז על שינוי בעמדת המאמן. ג'רי בית הלוי הודיע כי לא ימשיך יותר על הקווים ואליעזר שפיגל, מאמן ושחקן עבר במכבי פתח תקווה וגם אביו של שחקן הקבוצה באותה עת גיורא שפיגל, מונה למחליפו.
את עונת 1965/66 פתחה מכבי, מחזיקת הגביע, באצטדיון רמת גן כאשר התחרתה עם הכח רמת גן, אלופת המדינה, על תואר אלוף האלופים. בדקה ה-48 הובילה מכבי 2-0 משערים של דוד קרקו ושלום שיקווה, אך הכח רמת גן הצליחה להשוות עד לדקה ה-82. לאחר מכן, התפרצו בשנית אלפי האוהדים לדשא ושופט המשחק הודיע בלית ברירה על סיום ההתמודדות, ללא הכרעה. לבסוף הוחלט כי התואר ייזקף לזכות שתי הקבוצות ואלוף האלופים לעונת 1965/66 הוכרז כתואר משותף של האלופה ומחזיקת הגביע. בליגה הונהגה שיטת משחקים משונה, כאשר כל שני מחזורים שוחקו משחקי גומלין. כלומר, במחזור הראשון, לצורך העניין, אירחה קבוצה א' את קבוצה ב' ובמחזור השני קבוצה ב' אירחה את קבוצה א' למשחק הגומלין וכן הלאה. במהלכו חלקו הראשון של העונה, סבלה מכבי מחוסר יציבות משווע, כאשר בכל צמד משחקים רשמה ניצחון אחד והפסד אחד, חוץ מבית"ר תל אביב אשר הפסידה פעמיים למכבי. לכן, התמקמה מכבי במרכז הטבלה ולא קראה תיגר על תואר האליפות. כמו כן, בעיות החלו לצוץ באצטדיון המכביה, אשר הדשא החדש שנשתל בו לא נקלט בצורה טובה, מה שגרם למהמורות ו"קרחות" ובסופו של דבר למצב בו התנאים באצטדיון הוותיק לא אפשרו קיומם של משחקים בו. לכן, נאלצה מכבי לנדוד בין מגרשים שונים במשחקיה הביתיים. בין האצטדיונים שאירחו את מכבי היו אצטדיון בלומפילד,אצטדיון רמת גן ואצטדיון גלי גיל ברמת גן.
במהלכה חציה השני של העונה רשמה מכבי מספר תוצאות נאות, בין השאר ניצחון 3:1 על הפועל פתח תקווה מצמד שערים של משה עסיס ושער של גיורא שפיגל, ולבסוף הצליחה הקבוצה להתברג למקום השני, כאשר היריבה העירונית, שתוצאות משחקי הדרבי עימה הסתיימו בהפסד 2:0 ותיקו 2 (משערים של משה עסיס ושלום שיקווה), מקדימה את מכבי בארבע נקודות וזוכה באליפות המדינה לאחר 9 שנים.
במסגרת גביע המדינה, לא הצליחה מכבי לשמור על תוארה זה שנתיים ברציפות, והקבוצה הודחה בשלב רבע הגמר לאחר הפסד למכבי חיפה. הזוכה בגביע באותה העונה הייתה הפועל חיפה.

חזרתו של רפי לוי

התקווה של הצהובים לשינוי המיוחל לעונה זו, נתלתה בחזרתו של רפי לוי, חלוץ העבר של המועדון, ואחד מהכובשים המחוננים והפוריים בתולדותיו. רפי חזר לאחר מספר עונות באוסטרליה ודרום אפריקה. חזרתו התאפשרה אודות לעזרתו של אוהד הקבוצה, בעל מוסך אשר סיכם עם רפי כי האחרון ישמש שותף במוסך ללא כל השקעה מצידו בעוד שרפי מצידו יתחייב לשחק במכבי. כך הוסר העול הכלכלי שבצירופו של רפי מעל גב המועדון. בעיה נוספת בחזרתו של רפי למכבי, הייתה העונש שהוטל עליו מההתאחדות לכדורגל שלא אפשר לו לשחק בישראל. כדי למנוע מעבר של שחקנים ישראליים לקבוצות בחו"ל, הוחלט כי כל שחקן שיעזוב את ישראל לטובה קבוצה מעבר לים, לא יוכל להירשם כשחקן באף קבוצה ישראלית ואף לא במדי הנבחרת. ערעורה של מכבי על החלטת ההתאחדות בעניינו של רפי לוי התקבלה בבית הדין וכרטיס השחקן של רפי נרשם מחדש בשורות המועדון, לא לפני שאוהדי הקבוצה התפרצו לאולם בית הדין בעת הקראת הבשורה המשמחת. כבר במשחקו הראשון, הפסד 2:1 מפתיע למכבי שעריים, הספיק רפי לכבוש שער ולהחמיץ בעיטת פנדל שיכלה לקבוע תוצאת תיקו במשחק. במשחק השני, התכבד רפי בשער החמישי והאחרון בניצחון 5:0 על אותה שעריים.

1966/68 - העונה הכפולה מסתיימת באליפות לאחר 10 שנים

בתום עונת 66', הוחלט כי העונה הבאה תהיה עונה כפולה, ולמעשה תיפרס על פני שלוש שנים שונות. הסיבות לכך הן רבות: טענות מצד קבוצות רבות למכירת משחקים והתנהלות לא ספורטיבית (בעיקר על רקע של שיוך מרכזי), ירידה בכמות הקהל ביציעים, עלייה באלימות במגרשים והרצון של קברניטי הכדורגל בהזדמנויות רבות יותר לשחקנים צעירים. ההיגיון שעמד בבסיס ההחלטה היה- על-ידי ארבעה סיבובים מלאים של 60 משחקים, חשיבות כל משחק בודד תהיה מועטת וכך התופעות הפסולות שציונו למעלה תהיינה תדירות פחות. כמו כן, כצעד מניעתי לתופעות של מכירת משחקים וחוסר ספורטיביות, הוחלט כי מחזורי הסיום לא יזמנו מפגשים בין קבוצות מאותו המרכז, כלומר קבוצת מכבי לא תוכל לפגוש קבוצת מכבי וקבוצת הפועל לא תוכל לפגוש קבוצת הפועל. בדיעבד, התברר כי השיטה בעונה זו נחלה כישלון חרוץ ומטרותיה לא הושגו- כמות הקהל במגרשים המשיכה במגמת הירידה ובעקבות כך נגרמו נזקים כלכליים לקבוצות.
לעומת זאת, שתי תחרויות גביע שונות התקיימו לאורך עונה זו, ובשל כך נחלק את הסקירה העונתית לשני חצאים.

"מרד השחקנים" ופיטוריו של "לייזי"

ערב פתיחת עונת 68', עזב אליעזר שפיגל את משרת מאמן הקבוצה, בשל התמרדות של חלק גדול משחקני מכבי. שחקני הקבוצה שלחו לראשי האגודה עצומה עליה חתומים רובם, אשר דרשה את ראשו של המאמן. לטענתם של השחקנים, המאמן לא היה תקיף דיו והמשמעת בקבוצה, כתוצאה מכך, לא הייתה מספקת. מחאתם של השחקנים הוחרפה כאשר כוכבי הקבוצה, משה עסיס ורחמים טלבי הודיעו על פרישתם מהקבוצה (אליהם הצטרף גם ניסים בכר לאחר שהמאמן שלח אותו להתאמן עם קבוצת הנוער), אם שפיגל ימשיך באימון הקבוצה. לבסוף, כאמור, דרישות "המורדים" התקבלו, ואת מקומו של "לייזי" תפס צבי ארליך, מקבוצת הנוער, באופן זמני.

1967 - זכייה בגביע ומקום ראשון בליגה

מכבי פתחה את העונה כאשר היא חבולה כתוצאה מהקרעים הפנימיים שפרצו בקרבה. ניתן לומר בהחלט כי פתיחת העונה הלא אידיאלית בלשון המעטה, אכן נתנה את אותותיה, והעונה שנפתחה בתקווה לזכייה באליפות, נפתחה באופן רע במיוחד. במהלך שישה המחזורים הראשונים, לא הצליחה מכבי לרשום אף לא ניצחון אחד, התוצאות היו שני הפסדים וארבעה משחקים שהסתיימו בתיקו. במחזור השביעי "התפוצצה" מכבי על מכבי נתניה והביסה אותה 5:0 (מצמדים של משה עסיס וגיורא שפיגל ושער של אלי סנדלר). מכאן ואילך, רשמה העונה תפנית חיובית כאשר הקבוצה רשמה ארבעה ניצחונות רצופים. כמו כן, במקומו של המאמן הזמני צבי ארליך, מונה ישראל חליבנר, שחקן העבר של המועדון. בהמשך העונה, הצליחה מכבי לרשום שוב רצף ניצחונות מרשים, כאשר דרבי סוער במיוחד, שהסתיים בתוצאת 2:2 לאחר שמכבי חזרה מפיגור משער טלבי ופנדל שנוי במחלוקת של שפיגל. במחזור ה16, לאחר ניצחון על חשוב שמשון תל אביב ושוערה המפורסם חודורוב, הצליחה לעלות מכבי לראשונה מאז שנת 1960 למקום הראשון בשלב יחסית מתקדם של העונה. הפסדה של מכבי הוריד אותה אל מקום השני, מתחת למכבי חיפה למשך כמה מחזורים, עד למשחק הצמרת מול הפועל פתח תקווה. במהלך משחק זה נתן גיורא שפיגל את אחת מההופעות הגדולות ביותר שלו, כאשר כבש שלושה שערים לרשתם של "המלאבסים" וניצח על תצוגת הענק של מכבי - ניצחון 4:1 שהשיב את הצהובים אל הפסגה. מכבי תפסה את מקומה בפסגה עד לתום חציה הראשון (למעט שבוע בודד), או באופן מדיוק יותר - עד לתום 25 המחזורים הראשונים, כשבתווך ניצחה הקבוצה את הפועל בדרבי השני של העונה בתוצאה 2:1. בעקבות פרוץ מלחמת ששת הימים, הופסקו משחקי הליגה למשך כשלושה חודשים.
גביע המדינה, כאמור התקיים במתכונתו העונתית השגרתית. את הטורניר התחילה מכבי בניצחון קליל מול הפועל קרית חיים בשיעור של 4:0. שלב שמינית הגמר זימן למכבי שוב מפגש קשה עם הפועל פתח תקווה, ממנו יצאה מכבי כאשר ידה על העליונה והיא ניצחה 1:0 משער עצמי של הפתח-תקוואים. משחק רבע הגמר נערך חודשים ארוכים לאחר מכן, כאמור בשל הקפאת משחקי הכדורגל במדינה, אליו ציפתה למכבי הפועל ירושלים. גם אותם מכבי עברה. בחצי הגמר ניצחה מכבי 3:0 בקלילות את הפועל מחנה יהודה החלשה, והעפילה לגמר לאחר שנת היעדרות. גמר גביע המדינה, אשר נערך בבלומפילד, הפגיש בין שתי היריבות הגדולות ביותר בכדורגל הישראלי - מכבי תל אביב והפועל תל אביב לדרבי לוהט. 22,000 צופים "פוצצו" את המגרש והגיעו לצפות בדרבי, שהתקיים לראשונה, מאז קום המדינה, במעמד מכובד זה (לפני קום המדינה, 4 משחקי גמר אירחו את שתי הקבוצות יחדיו, וכמות הזכיות בהם הייתה שווה). בטרם החל המשחק, התקיים טקס לזכרם של חללי מלחמת ששת הימים ודקת דומיה נערכה. אורי קדמי, הצליח בדקה ה-27 להרעיד את בלומפילד כשהעלה את מכבי ליתרון. בדקה ה-62 הצליחה הפועל להשוות את התוצאה. לאחר 4 דקות בלבד מכבי עלתה שוב ליתרון משערו של רחמים טלבי. שער זה בישר את תוצאת המשחק - 2:1 למכבי, שזכתה בגביע בפעם ה13 בתולדותיה (מתוך 28 פעמים שהתקיימה התחרות!). נשיא המדינה, זלמן שזר, נשא דברים והעניק את הגביע לקפטן משה עסיס, שהתכבד להניפו.

1968 - לאחר 10 שנים - תואר האליפות האליפות שב למכביה

לאחר הפגרה הארוכה, חודשו משחקי הליגה, מהמקום בו עצרה, כאשר מכבי ניצבת במקום הראשון. מכבי פתחה את חצי העונה השני בצורה מעט מגומגמת, אם כי הצליחה לשמור על מקומה בפסגה, בעיקר בזכות יחס שערים עדיף על הקבוצה במקום השני- מכבי חיפה. במחזור ה-34 נפגשו מכבי וזו שדולקת אחריה, מכבי חיפה, למעין משחק עונה, בו ביססה מכבי את מקומה בפסגה ללא עוררין לאחר ניצחון 4:1 מוחץ מצמדים של גיורא שפיגל ואלי סנדלר. ניצחון זה, בצירוף עם ניצחונה של הפועל פתח תקווה, הוריד את חיפה למקום השלישי כשאת מקומה תופסים הפתח תקוואים. לאחר הפסדה של מכבי במחזור ה-37 למכבי נתניה, איבדה הקבוצה את מקומה בפסגה, כאשר הפועל פתח תקווה עולה למקום הראשון על חשבונה. אולם, כבר במחזור שלאחר מכן, שבה מכבי מכבי למקום הראשון בזכות הפרש שערים עדיף, לאחר ניצחונה 2:0 על מכבי שעריים ותוצאת תיקו מאופס של הפתח תקוואים נגד הפועל ירושלים. לאחר מכן, המשיכה מכבי לשייט במקום הראשון, כאשר היא מנצלת את חולשת יריבותיה בצמרת שאיבדו נקודות רבות, ואינה נענשת הנקודות שהיא עצמה איבדה. במחזור ה-42 באצטדיון בלומפילד, גברה מכבי על הכח רמת גן בתוצאה 5:2 משערים של גיורא שפיגל (צמד), משה עסיס, דרור בר נור ושער עצמי. המחזור ה-45 הפגיש בין מכבי להפועל, בדרבי התל אביב, אך המשחק לא התעלה לרמה גבוהה (בעיקר בשל מזג האוויר החורפי והרוחות העזות שנשבו במגרש) והוא הסתיים בתוצאת תיקו מאופס, כמו כן, מחזור זה היה הראשון במסגרת חצי העונה השני שכלל מפגשים "לא משפחתיים", כלומר מפגשים בין קבוצות ממרכזי ספורט יריבים. במחזור לאחר מכן, הגדילה מכבי את הפער בפסגה, חרף תוצאת התיקו מול שמשון תל אביב בשל הפסדה של הפועל פתח תקווה למכבי נתניה. במחזור ה-48, מכבי שיחקה נגד הפועל חיפה, שבינתיים הצליחה לחלוף על פני הפועל פתח תקווה ולתפוס את מקומה במקום השני. חילופו המוצלח של המאמן ישראל חליבנר, שהכניס את שלום שיקווה שגמל לו בשער, הוא זה שהביא למכבי ניצחון באצטדיון קריית חיים ואפשר למכבי לפתוח פער גדול של שש נקודות על פני יריבותיה בצמרת. בדיעבד, ניצחון זה קירב משמעותית את מכבי אל עבר תואר האליפות הנכסף, כאשר גם תוצאת תיקו מול הפועל פתח תקווה השנייה, גם הפסדה של מכבי בדרבי להפועל וגם הפסדה של מכבי להפועל חיפה במכביה לא שינו במאום את מעמדה האיתן של מכבי בצמרת. המחזור ה-58, זימן במרכזו מפגש בין המוליכה לבין השנייה בטבלה הפועל פתח תקווה, שמוקדם יותר הדיחה את מכבי מגביע המדינה (עוד על כך בהמשך), למשחק אשר עשוי להכריע באופן סופי את גורל האלופה הנכנסת. קהל שיא של עשרת אלפים אוהדים הגיעו לאצטדיון המכביה במטרה לחזות ברגע ההיסטורי שהוא אליפות לאחר 10 שנות בצורת. המחצית הראשונה נגמרה ללא שערים והמשחק המתוח המשיך עד לדקה ה-65, כאשר דרור בר נור הצליח לפרוץ את "הבונקר" הפתח תקוואי ולקבוע יתרון לזכות מכבי במשחק העונה. בדקה ה-88 הגיע החותם הסופי על העונה המדהימה של מכבי, כאשר מבצע של גיורא שפיגל, ממצטייני העונה, הסתיים במסירה לדרור בר נור שהתכבד בכיבוש השער שקבע - מכבי תל אביב אלופת המדינה לעונת 1966/68!
הייתה זו אחת מן האליפויות המרשימות ביותר של קבוצה ישראלית איי פעם, שכן הליגה נערכה, כאמור, במהלך תקופה של שנתיים ו-60 מחזורים אשר במרביתם המכריע הצליחה מכבי לעמוד בפסגת הטבלה. כמו כן, הצליחה מכבי להבטיח את האליפות שלושה מחזורים לפני תום המשחקים.
לאחר שרקו הסיום, פרצו עשרות ילדי מחלקת הנוער של המועדון ונשאו את גיבורי האליפות על כתפיהם ולאחר מכן ערכו שחקני מכבי את הקפת האליפות המסורתית יחד עם דגל הלאום,, כאשר המאמן "חלאולה" משקיף על החגיגות כשהוא ישוב על קורות השער בשל ניסיונותיו להתחמש מההמון המשולהב שעל כר הדשא. השוער חיים לוין, לא הצליח להתחמק מהחוגגים וחולצתו נקרעה מעליו. לאחר שעה של חגיגות במגרש, המשיכו השחקנים לחגיגה בסטקייה ברחוב דיזנגוף, כאשר הם מרוקנים בקבוקי וויסקי רבים. השחקנים קיבלו מענק אליפות מיוחד ואף זכו למסע נופש בחו"ל.
בגביע המדינה, ניצחה מכבי בסיבוב הראשון את הפועל כפר סבא בתוצאה 2:0 מצמד שערים של דרור בר נור, בעוד שכפ"ס, העולה החדשה לליגה, החמיצה פנדל מרגליו של שחקנה הצעיר שלמה שרף, לימים מאמן הנבחרת ומכבי. בשמינית הגמר, גברה הפועל פתח תקווה על מכבי 2:0, לאחר הארכה, הדיחה אותה ממשחקי גביע המדינה וקבעה כי לא תוכל להגן על תוארה ולזכות בדאבל. לבסוף זכתה בגביע, לראשונה בתולדותיה, בני יהודה, לאחר ניצחונה בגמר על הפועל פתח תקווה.

1968/69 - אלופי אסיה ואלופי האלופים

ההכנות לעונת 69' החלו עוד בטרם עונת 1966/68 הגיעה לסיומה, כאשר סוכם על מינויו של שחקן העבר, יוסף מרימוביץ' במקומו של ישראל חליבנר. עונה זו נפתחה כאשר צל כבד בדמות חוב של 250,000 לירות איים על על עתידה של מכבי ושל האגודה בכלל. המשבר הכלכלי החמור שפקד את האגודה גרם למספר שינויים בזהות מנהליה של מחלקות הספורט השונות ואימוץ נהלים חדשים המלווים את המועדון עד היום. בין המהלכים הבולטים שבוצעו היה המעבר מאצטדיון המכביה הוותיק לאצטדיון בלומפילד החדש. מהלך זה בוצע ביוזמתו של ג'רי בית הלוי שסבר כי המעבר יאפשר למכבי לגבות כסף ממכירת כרטיסים למשחקיה בצורת יעילה יותר, נוכח הפרצות הרבות שהיו בגדרות אצטדיון המכביה שאפשרו לאוהדים רבים "להתפלח" למגרש ללא תשלום, ובכך לגרום לשיפור במצבו הכלכלי הרעוע של המועדון. כמו כן, תוכננו משחקים במתכונת של "הצגה כפולה" בצוותא עם היריבה העירונית, הפועל, שאירחה בבלומפילד ובכך גם כן לתרום לקופת המועדון. המעבר לבלומפילד, שממילא שימש מאז הקמתו כמעין מגרש משני/חלופי למכבי, התבצע במהלך העונה.
כבר בתום עונת 68', התמודדו מכבי, אלופת המדינה ומחזיקת הגביע, בני יהודה, על תואר אלוף האלופים. המשחק התקיים בבלומפילד, כאשר 8,000 צופים הגיעו לראותו. המשחק התעלה לרמה גבוהה ורק בדקה ה-77 הובקע השער הראשון - שער יתרון למכבי מרגליו של שלום שיקווה. דקה לאחר מכן, בני יהודה הצליחו להשוות בפנדל. בדקה ה-89 כבש משה עסיס את שערה השני של מכבי במהלך שחתם את תוצאת המשחק והביא למכבי זכייה שנייה בתואר אלוף האלופים.
תואר זה היווה את המסגרת הראשונה בה התחרתה מכבי במהלך עונת 69', אך ממש לא האחרון. לאחריו השתתפה מכבי בעוד ארבעה מפעלים שונים - הליגה, הגביע, גביע אסיה, ואף גביע העשרים. גביע העשרים הוא טורניר חד-פעמי לרגל עשרים שנות עצמאות של מדינת ישראל. בזמן התחרות, רובם של שחקני מכבי, בטח המובילים בהם, לקחו חלק בהכנותיה של נבחרת ישראל למשחקים האולימפיים במקסיקו. ובשל כך, הקבוצה לא הציגה יכול גבוהה במסגרת הטורניר והודחה כבר בשלב הבתים.
הליגהנפתחה במתכונתה הרגילה (כלומר, שיטת העונה הכפולה, לאחר שלא השיגה את מטרותיה בעונה שעברה בוטלה). מכבי החלה את העונה בסערה כאשר בששת המחזורים הראשונים היא רושמת חמישה ניצחונות ותיקו אחד. במחזור השביעי, מכבי חיפה מנחילה לצהובים הפסד ראשון לאותה עונה וגורמת בכך לירידתה של מכבי ממקומה בפסגה. בהמשך, הצליחה מכבי לכבוש בחזרה את מקומה בפסגה לאחר 3 ניצחונות רצופים ותיקו. לאחר המחזור ה-11, המריאה מכבי לבנגקוק כדי לקחת חלק בגביע אסיה בעוד שמשחקי הליגה המשיכו כסדרם ומשחקיה של מכבי נדחו עד לאחר חזרתם של נציגי ישראל בטורניר. כעבור כמעט שלושה שבועות מצאתם את הארץ, שבו אליה שחקני מכבי כמנצחים וכאלופי אסיה (עוד על משחקי גביע אסיה בהמשך הקטע). המשחק הראשון שהשתתפו בו הצהובים מאז חזרתם לישראל היה מעין "משחק עונה" מול הפועל חיפה, אחת מן הטוענות לכתר ועד לזמן זה בלתי מנוצחת בליגה. גם לאחר משחק זה, מאזנה חפוי ההפסדים נשמר כאשר השתיים נפרדו בתיקו מאופס. לאחר מכן, רשמה מכבי עוד איבוד נקודות כשהיא נפרדת בתוצאה 0:0 עם "אחותה הקטנה" מכבי יפו. ניתן לתלות את אובדן הנקודות הללו כ"נפילת מתח" שעברה על הקבוצה מאז זכייתה המזהירה בגביע אסיה, כחלק מתופעה שמוכרת לנו עד לימנו אנו, של קבוצות המתקשות להתמודד עם המעבר בין הצלחה בזירה הבינלאומית למשחקים במסגרת המקומית. לאחר שני ניצחונות דחוקים, הגיעה מכבי למשחק השלמה מול מכבי שעריים, כאשר גם תוצאת תיקו מספיקה לה כדי לכבוש מחדש את המקום הראשון, כשבאמתחתה משחק אחד חסר (כלומר, משחק חסר לאחר המשחק נגד הרחובותיים. אלא שלשעריים היו תוכניות אחרות ובהפתעה ענקית הנחילה למכבי הפסד צורב - 4:2, כשבשורותיה מככב אלי פרחיה (לשעבר שחקן מכבי) עם צמד. למכבי כבש את שני השערים דרור בר נור. אכן, נפילת המתח לאחר החזרה מטורניר גביע אסיה נתנה את אותותיה, אך לא לזמן רב, כיוון שכמה ימים לאחר מכן גברה מכבי על היריבה העירונית (שנמצאת במקום אחד מעליה בטבלה בזכות יחס שערים עדיף ומשחק אחד עודף) בדרבי, בתוצאה 1:0 משערו של דוד קרקו. ניצחון זה העניק למכבי שוב את מקומה בצמרת, כאמור עם משחק חסר, כשמשחק זה היה הראשון מבין ארבעת המשחקים בהם מכבי ניצחה ברצף (בניהם גם ניצחון על הפועל פתח תקווה), רצף שביסס את מקומה של מכבי בצמרת ונתן לצהובים רבים יסוד להאמין כי גם השנה האליפות תישאר בידיהם. אלא שדווקא אז, החלה התדרדרותה של מכבי והיא הפסידה פעמיים ברצף - לשמשון תל אביב וליריבתה בצמרת הפועל חיפה, דבר אשר גרם לפער בצמרת להצטמק ולעמוד על נקודה אחת בלבד בין המוליכה, מכבי לבין השנייה בטבלה, הפועל תל אביב.
בשלב זה, ההליגה יצאה למעין פגרה, כשאת מקומה תופסים משחקי גביע המדינה. מכבי הצליחה להגיע לחצי הגמר, כאשר בדרך היא מדיחה את הפועל חדרה (ניצחון 1:0 רק בדקה ה-88 משער של דרור בר נור), מכבי פתח תקווה שאמנם הייתה בליגה השנייה, אך למשחק הגיעה כאשר עלייתה לליגה הלאומית כבר מובטחת (מכבי ניצחה 3:1 משערים של שפיגל, בר נור וקרקו), והפועל ראשון לציון (ניצחון 4:0 משערים של שלום שיקווה (צמד), גיורא שפיגל ודרור בר נור). בחצי הגמר נפגשה מכבי עם הכח רמת גן, אלא שהסגולים הצליחו לכבוש כבר בדקה החמשית ולנצל את חולשתה של מכבי כדי להדיח אותה מהגביע לאחר ניצחון 1:0. לבסוף הייתה זו הכח שהניפה את גביע המדינה. הייתה זו העונה השנייה ברציפות שמכבי לא מצליחה לזכות בגביע, וכעת כל מאמציה מתרכזים במאבק בליגה.
לאחר משחקי הגביע, התחדשה הליגה, כשכאמור מכבי מוליכה את הטבלה בנקודה אחת בלבד והמתח סביב זהות האלופה היה רב. מכבי ניצחה שלושה משחקים ברציפות עד ל"משחק העונה" האמיתי, בין המוליכה, מכבי לבין השנייה בטבלה, הפועל תל אביב, בדרבי, שמעצם היותו דרבי תמיד מהווה משחק חם ומותח, אלא שהפעם הוא עשוי היה גם להכריע את גורל האלופה. לאחר הדרבי, שהסתיים בתוצאת תיקו (למכבי כבש עזרא עוזרי) סטטוס הקוו בצמרת לא השתנה. אך לאחריו, הייתה זו צניחה חופשית של מכבי שבדברי הימים של עונה זו גרמה לאובדן האליפות הכואב, לידי היריבה העירונית השנואה הפועל תל אביב. מכבי סיימה בתוצאה 1:1 מול הפועל פתח תקווה, אך חרף זאת הגדילה את פערה בצמרת (בשל הפסדה המפתיע של הפועל למכבי נתניה בשיעור 4:1). מחזור לאחר מכן, הפסידה מכבי דווקא להפועל באר שבע החלשה מתחתית הטבלה בעוד שהפועל לקחה חלק באחד המשחקים המפורסמים בתולדות הכדורגל הישראלי, אשר אף היווה חלק מהפולקלור הישראלי כשאירועיו "כיכבו" במערכונם של הגשש החיוור - משחקם מול בית"ר ירושלים, אשר אוהדיה התקשו לקבל את התוצאה (3:1 להפועל) ובתגובה הם פרצו למגרש וגרמו לפיצוצו. לבסוף, קיבלה הפועל ניצחון טכני בשיעור של 3:0 וקבעה את מקומה בפסגה בזכות הפרש שערים עדיף משל מכבי. כעת כל העונה מתנקזת למחזור האחרון בו תוכרע סופית זהות האלופה. המחשבה כי הפרש השערים עשוי היה להכריע בשאלת האלופה החדשה (או הישנה, במקרה של אליפות שנייה ברציפות של מכבי) התגלתה כשגוייה ומכבי מצידה נפרדה בתיקו 1:1 עם שמשון תל אביב בעוד שהפועל ניצחה את מכבי שעריים וזכתה באליפות השמינית בתולדותיה.

גביע אסיה - ינואר 1969

כאמור, לאחר הזכייה באליפות בעונת 1966/68, קיבלה מכבי את הזכות לשמש כנציגת ישראל בגביע אסיה. הטורניר התקיים בינואר 1969, בעיר בנגקוק - בירת תאילנד. מכבי הוגרלה לשלב הבתים יחד עם הקבוצות: טויו קוג'יו אלופת יפן, קאולון מוטור באס אלופת הונג קונג, פראק .F.A אלופת מלזיה ופרספוליס אלופת איראן.
את המשחקים פתחה מכבי בניצחון 3:2 טויו קוג'יו היפנית. היפנים עלו לראשונה ליתרון, אלא שסמוך לירידה להפסקה הצליחה מכבי להשוות משער של משה עסיס. בדקה ה-63 מכבי עלתה ליתרון לאחר שער של גיורא שפיגל. בדקה ה-68 כבר הייתה התוצאה 3:1 למכבי, כאשר שלום שיקווה הגדיל את יתרונם של הצהובים. פנדל מוצלח של היפנים קבע 3:2 והצליח לגרום למתח בדקות האחרונות של המשחק, אך לבסוף תוצאת המשחק נותרה בעינה ומכבי פתחה את המשחקים ברגל ימין. המשחק השני נערך 4 ימים לאחר מכן ובו ניצחה מכבי בשיעור של 5:0 את קאולון מוטור באס החלשה מהונג קונג. משה עסיס וגיורא שפיגל כבשו צמד כ"א ושלום שיקווה הסתפק בשער אחד. במשחק השלישי קטעה פראק .F.A המלזית את מאזנה המושלם של מכבי והמשחק נגמר בתוצאת תיקו (1:1). לזכות מכבי כבש יוסי כהן. המשחק האחרון במסגרת שלב הבתים הפגיש בין מכבי ופרספוליס האיראנית, למשחק מכריע על זהות המעפילה לחצי הגמר, כאשר למכבי תוצאת תיקו מספיקה כדי להמשיך בטורניר. ואכן, תוצאת המשחקים - 0:0 הבטיחה את העפלתה של מכבי לחצי הגמר, מהמקום הראשון בבית (למכבי ולטויו קוג'יו היפנית היו מספר נקודות זהה, אך לזכות מכבי עמד יחס שערים עדיף משל היפנים).
במשחק חצי הגמר, המתינה למכבי אלופות הודו, מיסורה סטייט, אשר סיימה במקום השני בבית המקביל. מכבי הגיעה למשחק עם הרכבה הטוב ביותר ולא ריחמה על יריבתה ההודית האומללה שנחשבה ליריבה חלשה. כבר בדקה הראשונה, קבע גיורא שפיגל יתרון לזכותה של מכבי. בדקה ה-17 שלום שיקווה הכפיל את התוצאה. 10 דקות מאוחר יותר, צבי רוזן נגע בתוך הרחבה בכדור בעזרת ידו, והשופט שרק לבעיטת עונשין מאחד-עשר מטרים (החלטה שגרמה למורת רוח בקרב הצהובים), אותה ניצלו ההודים וצימקו את התוצאה. בדקה ה-58, מכבי השכילו לכבוש את שערה השלישי - מרגליו של יוסי כהן המחליף. בדקה ה-71, התוצאה כבר הייתה 4-1, לאחר נגיחה מוצלחת של גיורא שפיגל אל תוך השער. בדקה ה-78 התכבד גם רחמים טלבי להצטרף לרשימת הכובשים, והעלה את מכבי ל-5:1. את שערה השישי של מכבי, כבש לא אחר מגיורא שפיגל, שהשלים שלושער, שהעלה את מניין הכיבושים שלו בטורניר לשישה שערים. שער זה חתם את תוצאת המשחק, 6:1 לזכות מכבי, שהעפילה לגמר גביע אסיה לאחר ניצחון חד וחלק.
משחק הגמר הפגיש בין מכבי ליאנגזי, אלופת דרום קוריאה, שיחד עם מכבי סומנה עוד בטרם החל הטורניר, ובמהלכו, כפייבוריטית לזכייה בגביע. המשחק היה שקול ושתי ההגנות הצליחו לבלום את התקפות היריבה. בנוסף לכך, שער חוקי של שלום שיקווה נפסל בטענת עבירה שלא הייתה. לבסוף, שרק השופט לסיום 90 דקות המשחק כאשר גורל האלופה טרם הוכרע וההארכה יצאה לדרך. בדקה ה-121, כבש דרור בר נור את השער אשר הביא לסופו של המותחן ובישר את בשורת הניצחון של מכבי - אלופת אסיה לעונת 1969!
החגיגות של שחקני מכבי היו גדולות ושמחות, כאשר שמפניה נשפכה לתוך הגביע והשיא היה קבלת מברקו של ראש ממשלת ישראל, לוי אשכול, שבירך את האלופים הטריים. כאשר נחתו השחקנים בארץ, ציפו להם המונים בנמל התעופה, אשר הרעיפו עליהם אהבה, שרו שירי ניצחון וכיבדו אותם בזרי פרחים. לאחר מכן, החלו לנאום מספר מכובדים. גביע הכסף דמוי הקערה בו זכתה מכבי, לא הצליח לשרוד את חגיגות ההמונים סביבו והוא נשבר לשני חלקים.

שנות השבעים: תור הזהב השני (1969 - 1979)

שנות השבעים של המאה ה-20 נחשבות לשנים מוצלחות בהיסטוריה של מכבי ואחת מהתקופות אותן ניתן לכנות "תור הזהב" של המועדון.
במהלך תקופה זו זכתה מכבי בתארים רבים, בניהם: ארבעה תארי אליפות (בעונות- 1969/70, 1971/72, 1976/77 ו-1978/79), שתי זכיות בגביע המדינה (בעונות- 1969/70 ו-1976/77), זכייה אחת בתואר אלוף האלופים (בעונת 1977/78) ואף זכייה שנייה בגביע אסיה ( בעונת 1970/71).
מכבי ארחה את משחקיה הביתיים באצטדיון בלומפילד, אליו השלימה את מעברה בתחילת העשור מאצטדיון המכביה הוותיק (שבינתיים שימושו הוסב למגרש אימונים לקבוצה הבוגרת ולמחלקת הנוער). באותה תקופה הדריכו את מכבי 7 מאמנים שונים: דוביד שווייצר, ישראל חליבנר, יצחק שניאור, יוסף מרימוביץ', יעקב גרונדמן, שמואל פרלמן וניסים בכר.
למרות העשור הקודם והישגיו הגבוליים, הצליח המועדון "להמציא את עצמו מחדש", הרבה בזכות מהלכים שהתבצעו במהלכו כמו העלאת שחקני הנוער מדור "תינוקות ג'רי" ומתן דגש מיוחד על שיתופם, המעבר לאצטדיון בלומפילד והשינויים הפרסונליים בעמדות המפתח בהנהלת המועדון, ולזכות לעדנה מחודשת בזירה המקומית עם מספר רב של תארים, בניהם שתי זכיות ב"כתר הכפול", כלומר דאבל (כאשר אחת מהזכיות יכולה אף להחשב כ"טרבל", בזכות הזכייה בתואר אלוף האלופים בקיץ 1977, אם כי בישראל נהוג לזקוף את הזכייה בתואר זה לעונה הבאה שאחריה בשל סמיכות קיום המשחק לתחילת העונה) ואף הניצחון המפורסם במשחק הדרבי בתוצאה ההיסטורית 5:0 (הניצחון הגבוה ביותר בתולדות הדרבים, שיא ששוחזר בדרבי בסוף 2016, 46 שנים לאחר מכן) וגם בזירה הבינלאומית כאשר מכבי רושמת, כאמור, זכייה שנייה בגביע אסיה ב-1971 (בהשתתפותה האחרונה של קבוצה ישראלית במפעל זה) ובתחילת ההתחרות במסגרות האירופיות בסוף העשור.
באופן כללי, שנות השבעים נחשבות לשנים מאוד מוצלחות לכלל ענפי אגודת מכבי תל אביב, כאשר קבוצת הכדורסל של המועדון רושמת ב-1977 זכייה ראשונה והיסטורית בגביע אירופה ואף קבוצת הכדורעף של המועדון זוכה ב-1976 בתואר האליפות הראשון בתולדותיה ובכך נהיית הקבוצה העירונית הראשונה בישראל שהוכתרה כאלופת המדינה.

1969/70 - דאבל וניצחון שיא בדרבי

לאחר עונת 69' המטלטלת, שהסתיימה באובדן אליפות במחזור האחרון ליריבה העירונית, הפועל תל אביב מחד, ובזכייה בגביע אסיה ובאלוף האלופים מאידך, נפתחה עונת 70'. עוד בטרם החלה, נתקלה מכבי בשתי בעיות מהותיות- המשבר הכללי החריף שפקד את האגודה והתפטרותו של יוסף מרימוביץ' מאימון הקבוצה. מרימוביץ' ויתר על משרתו לאחר שבהנהלת הקבוצה נעשה ניסיון להתערב בהחלטותיו המקצועיות, דבר לו לא הסכים שחקן העבר הוותיק. לאחר התפטרותו של מרימוביץ', התקיימה "פארסה" גדולה סביב זהות המאמן הבא, כאשר המועדון הודיע על מינוי למאמן של דב מאליס מאמנה של שמשון תל אביב, בעוד שקבוצתו הודיעה כי לא תשחרר אותו לרשות מכבי והוא מחויב לשמשון. לבסוף, בשל הקשיים שהפעילה שמשון, מועמדותו של מאליס ירדה מן הפרק ודוד (דוביד) שווייצר מונה למאמן מכבי תל אביב.
בליגה, נפתחה העונה בצורה מעט מגומגמת, כאשר במחזור הראשון מכבי פוגשת את חיפה למשחק מעניין שנגמר בתוצאת תיקו. גם במחזור השני מכבי מתחלקת עם יריבתה בנקודות, כאשר תיקו מאופס מכריע את הדרבי הקטן של תל אביב מול בית"ר, מפגש שלא התקיים במשך שלוש שנים. הניצחון הראשון של העונה הגיעה במחזור השלישי, כאשר גוברת מכבי על הכח רמת גן משער של דרור בר נור. לאחר מכן, לא השכילה מכבי ליצור מומנטום חיובי ורשמה שלושה משחקים רצופים ללא ניצחון, רצף שנקטע עד לניצחונה של מכבי בתוצאת 3:0 על בני יהודה (למכבי כבשו: רחמים טלבי, גיורא שפיגל ושלום שיקווה).
המשך העונה התאפיין בחוסר יציבות, כשלצד ניצחונות מרשימים ומשכנעים על בית"ר תל אביב (7:0, מרביעייה של שלום שיקווה ושערים של גיורא שפיגל, ניסים בכר ודרור בר נור) ומכבי יפו (6:0, מצמד של רחמים טלבי ודרור בר נור ושערים של גיורא שפיגל ושלום שיקווה), מכבי רושמת שני הפסדים ותוצאת תיקו אחת. כל אלה מציבים את מכבי במקום השלישי, נקודה מתחת להפועל תל אביב שבמקום השני (ובעלת יחס השערים הטוב בליגה) ושתי נקודות מתחת למכבי חיפה שבמקום הראשון, ערב המחזור ה-15, המשחק האחרון של הסיבוב הראשון. חשוב לציין כי בשנים אלו, נהוגה השיטה של שתי נקודות לניצחון ולא שלוש כפי שנהוג היום. כמו כן, בתום סיבוב זה החל הסיבוב "הבין-משפחתי" הראשון, כלומר קבוצות ממרכזי הספורט השונים החלו להיפגש, כפי שהיה נהוג באותם ימים על מנת למנוע כמה שאפשר תופעות בלתי ספורטיביות של קבוצות מאותו המרכז ה"עוזרות" אחת לשנייה.
לאחר ניצחונה ההיסטורי של מכבי על הפועל (עוד על משחק זה בהמשך הפסקה), תפסה מכבי את המקום בראש הטבלה וממנו לא ירדה עד לתום העונה. לאחר המחזור ה-19 פתחה מכבי פער של 2 נקודות על הפועל תל אביב (עם משחק עודף) ומכבי חיפה, כשניצחה 1:0 את הפועל חיפה. גם הפסדה של מכבי במחזור ה-22 להפועל תל אביב, היריבה העיקרית לתואר בדרבי לא גרע ממקומה של מכבי בפסגה. במחזור הלפני-אחרון, נפגשה מכבי עם הפועל פתח תקווה. מכבי ניצחה את המשחק בתוצאה 1:0 משער של שלמה ג'רבי ובכך הבטיחה, באופן מעשי את זכייתה באליפות. בסיום המחזור הובילה מכבי על פני הפועל בפער של שתי נקודות וכשלזכותה הפרשה שערים עדיף בהרבה על זה של היריבה העירונית (תשעה שערים יותר), כך שלמעשה, גם הפסד של מכבי וניצחון של הפועל עשוי בהסתברות גבוהה לגרום לזכייתה של מכבי באליפות המדינה.
ואכן כך היה, במחזור ה-30 התארחה מכבי במגרש קטמון, ביתה של הפועל ירושלים ועימה אלפי אוהדי מכבי שעלו לבירה במטרה ברורה - לחגוג אליפות. בדקה ה-44 כבר החלו החגיגות ביציעים כאשר שלמה ג'רבי, כבש שער במשחק שני ברציפות. במחצית השנייה, הצליחה הפועל ירושלים להפוך את התוצאה ובסופו של דבר לנצח את המשחק. אך הפסד זה לא הצליח להרע את מצב רוחם של אנשי מכבי, וכאשר הידיעות מבלומפילד בישרו על ניצחון 2:0 בלבד של הפועל תל אביב על בית"ר ירושלים, ניצחון שלא הספיק לאדומים כדי להדביק את הפער בהפרש השערים ממכבי (שצברה אותו הרבה בזכות חמשת השערים שכבשו לרשתה של היריבה העירונית בדרבי), ההבנה חילחלה לראשיהם של הצהובים שעיקלו את הבשורה המשמחת - מכבי, לאחר שנת בצורת, זוכה באליפות ה-12 בתולדותיה!

מיד בתום משחקי הליגה, בוצע בשנית שינוי בעמדת המאמן של הקבוצה - ישראל חליבנר, שחקן העבר של הקבוצה, מאמן העבר של הקבוצה ומאמנה של בית"ר י-ם בעונה החולפת, מונה למאמן. חליבנר החליף את דוביד שווייצר שלקח אליפות יחד עם הקבוצה ומצידו עבר לאמן במכבי נתניה.
משחקי גביע המדינה, שהחלו ארבעה חודשים לאחר תום משחקי הליגה ולאחר הופעתה ההיסטורית של נבחרת ישראל (בניהם גם מספר שחקני מכבי) במשחקי גביע העולם, נפתחו בניצחון 2:1 על הפועל לוד מהליגה השלישית, כשעל הקווים עומד ישראל חליבנר ואת השערים כובשים דרור בר נור ומשה עסיס. המטרה של מכבי הייתה לזכות בגביע המדינה לאחר שלוש שנות בצורת ולהשלים זכיית דאבל, לראשונה מאז עונת 1958. בשלב שמינית הגמר שיחקה מכבי נגד הנושרת הטרייה מהליגה, מכבי יפו. המשחק נגמר בניצחון 3:0 של הצהובים, כשאת השערים לזכות מכבי כבש דרור בר נור (צמד) ואברהם לוי, שחקנה של יפו, כבש שער עצמי. ברבע הגמר, ניצחה מכבי 1:0 במשחק נרפה למדי את מכבי פתח תקווה משער של משה עסיס, שכבש סמוך לירידה למחצית המשחק.
משחק חצי הגמר זימן למכבי מפגש מול הפועל כפר סבא, שלראשונה בתולדותיה הגיעה למעמד שכזה. כבר בדקה הרביעית באצטדיון הפועל בפתח תקווה (אשר לימים כונה אצטדיון האורווה), עלו הכפר-סבאים ליתרון מפתיע. בדקה ה-11 הצליחה מכבי להשוות משער של גיורא שפיגל וחמש דקות לאחר מכן, הצליחה מכבי להפוך את התוצאה כששוב גיורא היה מעורב בשער, לאחר מבצע אישי שבסופו בישל לדרור בר נור את שערם השני של הצהובים. בדקה ה-32, בניגוד למהלך המשחק, הצליחו הכפר-סבאים להשוות את התוצאה, לאחר השמטה של שוער מכבי מיקי מיכאלי שלא הצליח להשתלט על כדור חופשי של הפועל כפר סבא והוציא כדור שני מרשתו. בדקה ה-76 הצהובים עלו שוב ליתרון כשמשה עסיס כבש שער מבישול שני של גיורא שנתן לעסיס כדור מדוד מ-40 מטרים. בדקה ה-84 השלים משה עסיס צמד שערים לאחר שגיורא השלים שלישיית בישולים. כעת מכבי נראתה בטוחה בתמיד בהשתתפותה בגמר, כשהיא מובילה 4:2. גם שערה המצמק של הפועל כפר סבא שקבע את תוצאת המשחק, ניצחון 4:3 של מכבי, לערער על העפלתה של מכבי לגמר הגביע.
משחק הגמר מול מכבי נתניה יצר למעשה שיחזור של משחק גמר גביע המדינה 16 שנים קודם לכן, בעונת 1953/54. במשחק ההוא ניצחה מכבי 4:0, והשלימה זכיית דאבל, כאשר את אחד השערים לזכות מכבי כבש לא אחר ממאמן הקבוצה בהווה, ישראל חליבנר. כמובן שבקרב הצהובים-כחולים היו מוכנים לחתום על שיחזור הישג זה בשתי ידיים. המשחק סיפק פיקנטריות נוספות; כאשר דוביד שווייצר, מאמנה של מכבי בעונת האליפות החולפת, עומד, כאמור על הקווים בקבוצתו החדשה מכבי נתניה וכאשר "שני השי"נים", הלא הם גיורא שפיגל ומוטל'ה שפיגלר, שני השחקנים הטובים בישראל שזה עתה שיתפו פעולה במשחקי גביע העולם, ואף שיתוף הפעולה בניהם הביא לכיבוש השער היחיד של ישראל בגביע העולם איי פעם, נפגשו משני צידי המתרס.
20 אלף צופים הצטופפו באצטדיון בלומפילד וצפו בדקה ה-32 בשער מפתיע של מכבי נתניה, כאשר מוטל'ה שפיגלר כבש שער מדהים בבעיטה מסובבת מנקודת הקרן. שתי דקות בלבד לאחר חידוש המשחק במחצית השנייה הצליחה מכבי להשוות את התוצאה, כשעזרא עוזרי הצליח לכבוש מתוך הרחבה. החל מכיבוש שער השוויון, היו אלה הדקות של מכבי תל אביב וכעת היא תקפה גלים-גלים במטרה להכריע את המשחק לטובתם. בדקה ה-76 בישל דוד קרקו למשה עסיס (שכבש שער ניצחון בכל אחד ממשחקי הגביע מלבד שמינית הגמר ובכך היוו גורם משמעותי בזכיית המועדון) את מה שבדיעבד התברר כשער הניצחון של מכבי במשחק. למכבי היו עוד הזדמנויות לכיבוש, ואף הייתה טענה לבעיטת עונשין מ-11 מטרים שלא נשרקה לזכות מכבי, לאחר שגיורא שפיגל הופל ברחבה וזכה להתעלמות משופט המשחק. שלוש דקות לאחר מכן, שרק השופט לסיום המשחק ונתן את האות לחגיגות. מכבי תל אביב זוכה בגביע המדינה בפעם ה-14 בתולדותיה ומשלימה זכיית דאבל רביעית בהיסטוריה.

24 בינואר 1970 - 5:0 היסטורי למכבי על הפועל בדרבי

המחזור האחרון של הסיבוב הראשון זימן מפגש צמרת חם במיוחד - הדרבי התל-אביבי מול הפועל תל אביב בבלומפילד, בעוד שמכבי חיפה, מוליכת הטבלה מתארחת אצל הפועל כפר סבא. טרם המשחק התקיים המפגש המקדים (כחלק מ"הצגה כפולה" בבלומפילד) - "דרבי הפרברים" בין בני יהודה לשמשון תל אביב. אך משחק זה, שהסתיים בתיקו מאופס, לא היה הסיבה האמתית בגינה הגיעו שתי רבבות צופים לבלומפילד באותו יום שבת גשום. המשחק נפתח בסערה (תרתי משמע) כאשר כבר בדקה השביעית כבש גיורא שפיגל את שערה הראשון של מכבי, מכדור חוזר לאחר החמצה של דרור בר נור. 20 דקות לאחר מכן, הכפיל גיורא את יתרונה של מכבי ואת מניין הכיבושים האישי שלו, לאחר בעיטה חופשית מדויקת לחיבור השער של האדומים. שתי דקות בלבד לאחר חידוש המשחק במחצית השנייה מכבי כבשה את שערה השלישי. מהלך קבוצתי שהסתיים בהרמה של גיורא שפיגל אל ראשו של רחמים טלבי שכבש בנגיחה וקבע - 3:0 למכבי. בדקה ה-54 מכבי לא הרפתה מיריבתה, ובישול נוסף של גיורא הגיע לרגליו של ניסים בכר שהקשית מעל שוער הפועל, ולוח הוצאות כבר סימן 4:0 לצהובים. בדקה ה-61 הגיע "אקורד הסיום" של המשחק וגיורא שפיגל, מצטיין המשחק ללא כל ספק כאשר הוא מעורב בכל אחד מהשערים שהובקעו בערב זה, קינח בשערו השלישי וקבע את תוצאת המשחק - 5:0 מזהיר והיסטורי למכבי תל אביב בדרבי התל אביבי.
משחק מדהים זה היה בעל משמעויות רבות. בעקבות התוצאה עלתה מכבי למקום הראשון בטבלה, כאשר היא חולפת על פני מכבי חיפה (שמצידה רשמה הפסד שני ברציפות) בזכות הפרש שערים עדיף והפועל תל אביב, מקום ממנו לא ירדה מכבי עד לתום העונה. כמו כן, משחק זה קבע את שיא כל הזמנים במשחקי הדרבי התל אביב, כאשר רק 46 שנים מאוחר יותר הצליחה מכבי לשחזר את התוצאה יוצאת דופן זו כשהיא מביסה את הפועל בשיעור 5:0 בשנית. הישג שיא זה מרשים במיוחד בשל העובדה כי היריבה העירונית הגיעה למשחק זה כשהיא ממוקמת גבוה ממכבי בטבלה וכאשר יחס שעריה עדיף, כלומר, משחק זה הפגיש בין קבוצות שוות ברמתן ועל הפרק - המקום בפסגת הטבלה. בדיעבד כי חמשת השערים שכבשה מכבי במשחק זה הכריעו בצורה ברורה את גורל האלופה, שכן האליפות הוכרעה לטובת מכבי בשל יחס שעריה העדיף (שישה שערים יותר מהפועל). כלומר, באם תוצאת המשחק הייתה נמוכה יותר, יתכן כי מכבי לא הייתה זוכה כלל באליפות. כמו כן, עונה לפני כן הפועל תל אביב זכתה באליפות המדינה גם בכדורגל וגם בכדורסל, מה ששיווה למפגש זה נופך נוסף והוא - יוקרת העיר ושאלת האגודה הבכירה בה. נדמה שלאחר ערב היסטורי זה, והשלמת זכיות "דאבל" בכדורגל ובכדורסל, שאלה זו נפתרה בתשובה חדה וברורה - מכבי תל אביב.