משתמש:Savion6/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמן שקדים
שמן שקדים
שמן שקדים
ערך תזונתי ל-100 גרם
קלוריות 884 קק"ל
חלבונים 0 ג'
פחמימות 0 ג'
שומן רווי 8.2%
שומן חד בלתי רווי 69.9%
שומן רב בלתי רווי 17.4%
כולסטרול 0 מ"ג
 ‑ ויטמין E 39.2 מ"ג
 ‑ ויטמין K 7 מק"ג
נתרן 0 מ"ג
מקור: משרד החקלאות האמריקאי

השקד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שקד[1] (ALMOND), (Amygdalus, Prunus amygdalus, Prunus dulcis). השקד משתייך למשפחת הוורדניים. יש שמחלקים את השקד לשתי משפחות: משפחת השזיפים ומשפחת השקדים. בארץ ישראל זוהה מין נוסף בו הקליפה קשה, ופירותיו קטנים יותר.

מספר מדענים רואים בשקד סוג תת-של שזיף. כ -40 מינים, הגדלים בר בעיקר בים התיכון, מערב ומרכז אסיה. שיחים או עצים נשירים (עד 10 מ 'גובה), לרוב עם קוצים.

הפרחים לרוב לבנים או ורודים, לרוב בודדים, דו -מיניים, חרקים מאובקים, מופיעים לפני או במקביל לפתיחת העלים. הזרע (משקל 2.8–3.6 גרם) מכיל גרעין אכיל מתוק או מריר המכונה בדרך כלל שקדים. הגרעין היבש מכיל עד 54% (לפי משקל) של שומנים, כ -30% מהחלבונים, ויטמינים (B, E, K) וכו '. שקדים אוכלים, משמשים בתעשיית הקונדיטוריה, תרופות ובושם, העוגה משמשת מזון לבעלי חיים. גרעינים מרים המכילים אמיגדלין גליקוזיד משמשים רק לאחר טיפול מיוחד.

פרי השקד אינו נחשב אחד משבעת המינים שהשתבחה בהן ארץ ישראל, אך הוא שייך לפירות המשובחים שנקראים "זמרת הארץ"[2]. מכך ניתן ללמוד שכבר בתקופה מוקדמת פרי השקד נחשב כבעל ערך. פרח השקד מקדים לפרוח, פריחתו מתרחשת בדרך כלל בחודש שבט. הפרי של עץ השקד מבשיל רק בסוף הקיץ. יכול להיות כי מקורו של השם "שקד" מהמילה שקדנות. במקרא כאשר מדובר על המנורה נאמר "שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח". הכוונה במילה "משקדים" שהיו בצורת שקד. גם בקשר למטהו של אהרן נאמר כי הוציא שקדים.

בחלק מן המקורות אצל חז"ל, השקד נקרא גם "לוז". לעיתים נקרא אף "נוז" וייתכן שזה מזכיר את המילה NUT באנגלית. השורש הלטיני של השם הוא כנראה אינדו אירופי והמשמעות שלו- בקוע, קרוע, פקוע.

השקד המר עם השנים הפך להיות פחות מר ויותר מתוק. הוא משמש למאכל, לשמן ולתרופות.

מוצאו של השקד, לפי חוקרים שונים, באזור שבין הים – תיכוני לאזור הערבתי. בהמשך השקד הופץ לארצות הים התיכון וביניהן ארץ ישראל. בארץ ישראל השקד נמצא בגליל העליון, נחל תבור, גלבוע, כרמל, מערב הרי יהודה, עבר הירדן והגולן.

קליפות של שקדים נמצאו בשכבות אפיפלאוליתיות המזוליתיות ונאוליתיות קדם קרמית( 8300 – 5500 לפנה"ס). נמצאה כמות גדולה בדרום טורקיה של פירות בר שהתפייחו כתוצאה משריפה, מה שמרמז על שימוש בשקדי בר מרים כבר באותה תקופה.

בקרבת ים המלח מצאו שימוש רב בשקדים יחד עם זרעי גפן וזיתים מהתקופה הכלכוליתית. בהמשך נמצאו מתקופת הברזל באתרים רבים בארץ שרידי עץ ופירות השקד המצוי והמבוית. ככל הנראה במהלך האלף הראשון לפנה"ס השקד המצוי הוכנס לרומא ולארצות מערב הים התיכון נוספות. ככל הנראה השקד הובא לרומא מהאיים היוונים, שם גדל בתקופה קדומה יותר ואז היה נקרא "אגוז יווני".

תהליך ביות השקד הביא לכך שנהייתה סלקציה בין השקדים המרים והרעילים לבין הזנים המתוקים.

בימי הבית הראשון בארץ ישראל, השקד היה אחד מעצי התרבות הקדומים. במקרא השקד נזכר כ־18 פעמים. כמות זו נמוכה מכמות הפעמים בהן נזכרים עצים אחרים כגון- הגפן, התאנה והזית. מכאן ניתן להניח שעץ השקד היה פחות נפוץ ולא היו הרבה מטעי שקדים. ככל הנראה כן היה מוכר בארץ אך לא כפרי עיקרי אלא כתוספת לפירות אחרים.

בתקופת בית שני בארץ ישראל, כלומר בימי המשנה והתלמוד, תפוצתו של עץ השקד עלתה אך לא בממדים גדולים. ניתן לראות עדויות מתקופה זו להתפתחות מטעים אחידים ורציפים של שקד ולא רק כחלק מבוסתן פירות. עדיין ניתן לראות כי השקד נחשב כתוספת לפירות אחרים ולא כפרי עיקרי.

היתרון של פרי השקד הוא שניתן לאוכלו כפרי טרי וירוק, אך ניתן גם לשמר אותו לתקופות ארוכות ולאכול אותו גם במהלך מסעות ארוכים ובימי חורף. בתקופה זו תפוצת השקד התרחבה לכל אזור אגן הים התיכון ופרי השקד הפך לפרי ידוע ומוכר בכל בית. [3]

מאפיינים והרכב השמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמן השקדים הוא נוזל צהוב בהיר בעל ניחוח קל וטעמו אגוזי נעים. הצפיפות היחסית של השמן היא - 1.04-1.05 ומדד שבירה הוא - 1.527-1.537. שמן כמעט ואינו מסיס באלכוהול, אך מסיס ביותר בכלורופורם או אתר. כ־62% משמן השקדים מורכב מטריגליצרידים של חומצה אולאית, כ -24% טריגליצרידים חומצה לינולאית ו -6% טריגליצרידים של חומצה פלמיטית. השמן מכיל כמות משמעותית של פיטוסטרול, טוקוסטרול, אמיגדלין, ויטמינים, מינרליים.[4]

אופן הפקת השמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמן שקדים מתקבל מזרעים של זנים שונים של שקדים מתוקים. הגרעינים מוסרים מקליפה, מיובשים, נטחנים ואז נלחצים בשיטה של ​​כבישה קרה כפולה. הגפת שנותרה לאחר הסחיטה משמשת להכנת תכשירים קוסמטיים.

שמן שקדים מופק גם מזרעי השקדים המרים. לשם כך, הזרעים מחוממים מראש, בעוד שהאמיגדלין הכלול בהם נהרס. שמן כזה אינו מתאים לשימוש כמוצר מזון ומשמש אך ורק להכנת קוסמטיקה ולמטרות טכניות. הגפת המתקבלת בתהליך זה משמשת בתעשיית התרופות לקבלת מי שקדים מרים - נוזל חסר צבע בעל ריח נעים וטעם מריר (מכיל 0.1% חומצה הידרוקסינית). [5]

יתרונות בריאותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמן השקדים מכיל ויטמינים, מינרלים, שומנים בריאים וחלבונים המציעים מספר יתרונות בריאותיים. מרכיבי התזונה היעילים ביותר בשמן שקדים מתוקים כוללים:

ויטמין A: שמן שקדים עשיר בוויטמין A יכול להעניק לעור זוהר בריא. ויטמין A (רטינול) מונע התפרצויות אקנה ומסייע בשמירה על שתי השכבות העליונות של העור. ויטמין A גם מעורר את ייצור תאי העור החדשים, עוזר לשמור על עור יציב ובריא .

ויטמין D: שמן שקדים העשיר בוויטמין D עשוי לסייע בהפחתת וניקוי אקנה אדום ודלקתי.

ויטמין E: השמן מכיל ויטמין E לרוב משתמשים בתכשירים קוסמטיים, הוא מסייע בהאטת תהליך הזדקנות תאי העור[6]. ויטמין Eמנקה את העור ומסייע בשמירת הלחות, הוא אחראי גם על הגנת העור מפני קרני השמש שגורמות להזדקנות של העור ולעיתים לכוויות. שמן שקדים הוא אחד המקורות התזונתיים הטובים ביותר של ויטמין E.

ויטמין K: ויטמין K מזין וממלא תפקיד גדול בשמירה על בריאות העור. בשמן שקדים ויטמין K מחזק נימים בכל הגוף ומפחית את הנוזלים מתחת לעיניים, ומעניק מראה צעיר. ויטמין K ידוע גם בהפחתת אדמומיות העור והרגעת עור רגיש.

שמן השקדים עשיר במינרלים הטובים לעור ולבריאות ומכיל מגנזיום, סידן, אשלגן ואבץ. אבץ מועיל במיוחד לניקוי אקנה. מגנזיום מסייע במניעת הצטברות סידן בקרקפת, הפחתת קשקשים ויובש על הקרקפת יבשה.

לשמן השקד מכיל חומצות שומן מאוזן עד 30% חומצה לינולאית-חומצת שומן חיונית מסוג אומגה 6 המביאה לשימור לחות טוב יותר.[7]

לשמן שקדים מתוקים מיוחסות התכונות הבאות: נוגד דלקת, מסייע בהפחתת הגירוי ובהסרת תאי העור המתים, מרגיע ומסייע בהחלקת העור, מרפא אדמומיות ודלקות הנובעות מחשיפת יתר לשמש, מסייע בהענקת לחות לעור. השפעות הלחות של שמן השקדים עוזר במיוחד לאנשים שיש להם עור יבש או רגיש, מריחה יומיומית של שמן שקדים על צלקות מניתוחים, מסייעת לריפוי וזאת הודות לוויטמין E, לוויטמין A ולאבץ שהוא מכיל שמן שקדים מתוקים עדין מאוד והיפואלרגני, אפשר להיעזר בו גם לילדים קטנים ותינוקות[8], היפואלרגני - אינו גורם לתגובות אלרגית בגוף, בעל תכונות נוגדות חמצון טבעיות חזקות מאוד, מונעות את התהוותם של קמטים ואת השפעות הגיל.[9]

שימוש בתזונה ולריפוי מחלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמירה על הלב

השקד מכיל חומרים שבריאים ללב ומסייעים לעיתים בהורדת לחץ הדם. ניתן לטפטף מספר טיפות על הלשון או להוסיף את השמן לסלט.[10]

טיפול בבעיות עור, כדוגמה פסוריאזיס ואקנה

לסובלים מבעיות אלו עשוי להופיע גרד במקומות שונים בגוף. מריחת שמן שקדים על האזורים המגרדים תקל על עוצמת הגרד ותמנע את התייבשות העור.[11]

הפחתת הכולסטרול הרע

צריכה של שמן שקדים על בסיס יומי (כרוטב לסלט) מסייעת בהעלאת ערכי הכולסטרול הטוב ובנוסף גם מפחיתה את ערכי הכולסטרול הרע.[12]

טיפול בדלקות עור

מריחה של שמן שקדים עדיפה על משחות לטיפול בדלקות עור. מריחת השמן מסייעת לטיפול בדלקות שגורמות לכאב ולצריבה ובניגוד לחלק מהמשחות, השמן לא מכיל חומרים כימיים. שמן השקדים מכיל חלבון מסוים אשר מחזק את העור ומונע סימני מתיחה וקמטים.[11]

הארכת חיי המדף של השמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי לשמור על יתרונותיו הרבים של השמן, חשוב לשמור על טריותו ועל אחסונו בתנאים מתאימים, במקום קריר.[6]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ואלרי אן וורווד, ניחוחות מרפא: מדריך רב תועלת לשימוש יומיומית בשמנים נדיפים, הוצאת מדע, 2003

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ וורונצוב, שקד, באתר אנציקלופדיה ברוסית הגדולה (אתר ברוסית), ‏2005-2019
  2. ^ קחו מזמרת הארץ.... חמשת המינים,פרשת השבוע - מקץ, באתר צמח השדה, ‏28/12/2009
  3. ^ אנציקלופדיה הלכתית - חקלאית
  4. ^ Evstigneeva R.P. Lipid Chemistry / R. P. Evstigneeva, E. N. Zvonkova, G. A. Serebrennikova, V. I. Shvets., כימיה, 1983, 296
  5. ^ Shcherbakov, V.G, כימיה וביוכימיה של עיבוד זרעי שמן, 1977
  6. ^ 1 2 שמן שקדים – מידע והמלצות
  7. ^ Almond Oil Benefits for Skin, Verywell Health (באנגלית)
  8. ^ Health Benefits and Uses of Almond Oil, Healthline, ‏2017-12-30 (באנגלית)
  9. ^ מאמרי בריאות על בסיס יומי, שמן שקדים - 7 יתרונות בריאותיים לטיפוח וריפוי העור, באתר שיפקה, ‏2019-03-11
  10. ^ דר׳ רונית ענבר, לב התזונה- תזונה ובריאות הלב, באתר bewell
  11. ^ 1 2 שמן שקדים לעור מטופח הרבה יותר, באתר מזון על קוסמטיקה טבעית
  12. ^ עורך: דורון לרר, 11 היתרונות הבריאותיים של שמן השקדים, באתר בא -במייל