ויטמין K

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המבנה הכימי של פילוקווינון, ויטמין K1. שתי טבעות הנפתלוקווינון נמצאות משמאל.

ויטמין K הוא שם כולל למספר תרכובות אורגניות ארומטיות המשמשות כוויטמינים. ויטמין K נחוץ לאדם לתהליכי קרישת הדם, לבניין העצמות ולבניית כלי הדם.

גילוי הוויטמין וסימונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוויטמין מסומן באות K לציון תפקידו בקרישת דם; זוהי האות הראשונה במילה Koagulation, "קרישת דם" בגרמנית. קיומו ותפקידו של הוויטמין התגלו בסוף שנות ה-20 על ידי הביוכימאי הדני הנריק דם; המבנה הכימי התגלה על ידי הביוכימאי האמריקני אדוארד אדלברט דויזי (Edward Adelbert Doisy). שני המדענים זכו ב-1943 בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בעבור עבודתם זו. אופן הפעולה הפיזיולוגי של הוויטמין התגלה רק בשנת 1974.

מבנה כימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרכובות הוויטמין K הן כולן נגזרות של נפתלוקווינון (Naphthaloquinone), תרכובת ארומטית המורכבת משתי טבעות. הוויטמינים מורכבים מנפתלוקווינון שאליו קשורה שרשרת פחמימנית; ויטמיני K השונים נבדלים זה מזה בהרכב השרשרת הפחמימנית. טבעות הנפתלוקווינון מהוות את המרכיב הפעיל פיזיולוגית בוויטמין K, כך שאופן פעולתם של הוויטמינים השונים בקבוצה הוא זהה. השרשרת הפחמימנית משנה את מידת ההידרופוביות של התרכובת ועמה את יכולתה להתמוסס במים ובממסים אחרים, דבר המשפיע על ספיגת הוויטמין בגוף. התרכובת הנפוצה ביותר בקבוצה היא פילוקווינון (Phylloquinone), המכונה ויטמין K1. מנאקווינון (Menaquinone), ויטמין K2, מהווה תת-קבוצה בפני עצמה המכילה מספר תרכובות.

תפקיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויטמין K מעורב בעיבוד של מספר חלבונים חיוניים. באופן ספציפי משתתף הוויטמין בקרבוקסילציה (הוספה של קבוצת קרבוקסיל, COOH) של חומצה גלוטמית, אחת מ-20 חומצות האמינו העיקריות המרכיבות את החלבונים. קבוצת הקרבוקסיל הנקשרת לחומצה גלוטמית מסייעת בקשירת יוני סידן. חומצה גלוטמית בעלת קבוצת קרבוקסיל כזו מסומנת Gla (להבדיל מ-Glu, סימונה של חומצה גלוטמית רגילה), וחלבונים המכילים שיירי Gla מכונים חלבוני Gla. נכון להיום ידועים 14 חלבוני Gla, והם משתתפים בתהליכי קרישת הדם (החלבון פרותרומבין, למשל, המצוי בטסיות הדם), בבניין עצמות ובבניית כלי דם. ויטמין K חיוני איפוא לתהליכים פיזיולוגיים אלו.

יצירת הוויטמין[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיידקים מסוימים מסוגלים לסנתז ויטמין K. המקור העיקרי לוויטמין K אצל בעלי חיים הוא חיידקים השוכנים במעי שלהם אשר מייצרים את הוויטמין. בחיידקים עצמם משמש הוויטמין כנשא אלקטרונים בתהליך הנשימה התאית.

מזונות המכילים את הוויטמין וצריכה מומלצת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויטמין K נפוץ בעיקר בירקות ירוקים, (תרד, ברוקולי, חסה) וכן בתפוחי אדמה, בסויה, בתה ירוק, במוצרי חלב, בביצים, בפטריות ובבשר. הצריכה היומית המומלצת של ויטמין K לאדם בן 25 נעה בין 65 ל-120 מיקרוגרם. בניגוד לרוב הוויטמינים האחרים ניתן לצרוך ויטמין K ללא הגבלה וללא תופעות שליליות, אלא אם קיימות בעיות גנטיות מסוימות כגון חוסר באנזים G6PD ("רגישות לפול"). לעתים ניתן לטפל בוויטמין K בחולים אשר להם בעיות קרישת דם. הוויטמין ניתן לעתים קרובות לתינוקות, אשר בגופם בדרך כלל כמות מועטה בלבד של ויטמין K (עקב חיידקי המעיים המועטים אצלם וכן עקב היותו של חלב האם דל בוויטמין K).

תסמיני חוסר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הואיל וכמעט וכל הוויטמין K הנחוץ מגיע מחיידקי המעי ולא מהמזון, הרי שחוסר בוויטמין זה נחשב לתופעה נדירה. חוסר כזה עשוי להיווצר בעת תפקוד לא תקין של המעי או בעת פגיעה טראומטית במעי או הסרה של המעי. נטילת תרופות אנטיביוטיות גורמת לדילול כמות חיידקי המעי ולייצור מופחת של ויטמין K. חוסר בוויטמין K עשוי להתבטא בדימומים פנימיים (עקב בנייה משובשת של כלי דם), בהסתיידות של הסחוס ועקב כך בעיות במפרקים, בבנייה לא-תקינה של העצמות וכן בשקיעת סידן בדפנות העורקים, דבר הגורם לעלייה בלחץ הדם ואשר עשוי להוות סכנת חיים במקרה של סתימה מוחלטת של עורקים ראשיים.

תרופות מסוימות המשמשות לדילול הדם (ואשר ניתנות, למשל, לאנשים שסובלים מהיצרות של כלי הדם ונמצאים בסכנה לחסימת כלי דם על ידי קריש) פועלות באמצעות שיבוש פעולתו של ויטמין K או מניעת ייצורו בגוף. התרופה החשובה ביותר מסוג זה היא וארפארין (Warfarin). כשוויטמין K מוסיף את קבוצת הקרבוקסיל לחומצה גלוטמית הוא מתחמצן; מאוחר יותר הוא מתחזר על ידי האנזים VKOR (ראשי תיבות של Vitamin K epoxide reductase) וחוזר לצורתו המקורית. וארפארין נקשר לאנזים זה ומונע את פעולתו. ויטמין K נשאר בצורתו המחומצנת, הבלתי-פעילה, ומספר ימים לאחר תחילת נטילת התרופה אוזל מלאי הוויטמין הפעיל בגוף ושיעור קרישת הדם יורד בצורה ניכרת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]