הר הגלבוע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "גלבוע" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו גלבוע (פירושונים).
הר הגלבוע
הגלבוע.jpg

רכס הרי הגלבוע. משמאל הר שאול, ברקע עמק חרוד וגבעת המורה
גובה 536 (פסגת מלכישוע)
מיקום

צפון השומרון

רכס הרים הרי הגלבוע
אורך הרכס 18 ק"מ
מסלול ההעפלה הקל כביש
קואורדינטות 32°26′02″N 35°24′52″E / 32.43389°N 35.41444°E / 32.43389; 35.41444קואורדינטות: 32°26′02″N 35°24′52″E / 32.43389°N 35.41444°E / 32.43389; 35.41444
מיקום הגלבוע
הגלבוע
הגלבוע
מבט מזרחה מהר שאול
מבט מערבה לעבר עמק יזרעאל מפסגת הר ברקן, רכס הגלבוע
הקיבוצים עין חרוד איחוד ועין חרוד מאוחד מהגלבוע

הגלבוע הוא רכס הרים בישראל. הרכס הוא שלוחה של הרי השומרון. הפסגה הגבוהה ביותר ברכס היא פסגת מלכישוע וגובהה 536 מטר. הכוון הכללי של הרכס הוא דרום מזרח - צפון מערב, האורך הוא כ-18 קילומטר והרוחב 8 קילומטר. ההר נמצא במקום החיבור של עמק הירדן ועמק יזרעאל.

הפעילות לאורך העתק גלבוע כרמל עיצבה את דמותו של ההר. ההעתק הפועל במגמה צפונית-מערבית, נוצר כתוצאה מתזוזה צפונית של הבקע הסורי-אפריקני, לכן מתרומם קצהו המזרחי והוא תלול יותר מאשר קצהו המערבי. במבט על ההר מעמק חרוד, הנמצא 100 מטר מתחת לפני הים, נראה הרכס כמערכת צוקים גדולה ותלולה - גובה של 700 מטר מעל פני השטח.

רכס הגלבוע מורכב מ-11 פסגות, ביניהם אלה של הר מלכישוע (536 מטר), הר אבנר (522 מטר), הר ברקן (497 מטר), הר יצפור (470), הר לפידים (434), הר אחינעם (451), הר אבינדב (440) והר שאול (302).

הגלבוע מוזכר בתנ"ך בספר שמואל, בסיפור על נפילת שאול ובניו במלחמה נגד הפלשתים כמקום שבו נפלו הבנים והתאבד שאול ובקינתו של דוד. ברוב שטחו של הגלבוע האקלים הוא ים-תיכוני ויורדים בו כ-450 מ"מ משקעים בשנה. כ-7,200 דונם משטח ההר הוכרזו כשמורת טבע.

לפני מלחמת העצמאות היו בגלבוע כ-15 כפרים ערבים, כפרים אלו שימשו בסיסים לכנופיות בתקופת המרד הערבי ומלחמת העצמאות, במלחמת העצמאות כבש צה"ל את מחציתו הצפונית של הגלבוע עד שולי הרכס ובמלחמת ששת הימים נכבש גם יתר הגלבוע. כיום מצויים על ההר 12 כפרים ערביים ו-4 יישובים יהודיים: מלכישוע, מירב, מעלה גלבוע וגן נר, בעבר הייתה תוכנית להקמת יישוב חמישי בשם "מיכל" אולם תוכנית זו נגנזה לאחר שהחברה להגנת הטבע התנגדה להקמה בגלל הפגיעה הסביבתית שתגרם.

גאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאפיינים הטבעיים של הר הגלבוע הם סלע גיר קשה. הרים תלולים וצמחייה רבה ומגוונת. הסלעים העיקריים המרכיבים את ההר הם דולומיט, גיר, קירטון, צור ובזלת.

יחידות הסלע הנחשפות בשולי הגלבוע משתייכות לחבורות :יהודה, הר הצופים, עבדת, טבריה וים המלח. החבורות העיקריות הן:

  • חבורת עבדת הכוללת שלוש תצורות בעובי של 450 מטר.
  1. תצורת מרוז - גיר מצורר בחילופין עם קירטון וכן צור המופיע בעדשות. גג התצורה מתאפיין במצוקים מסיביים. גיל התצורה אאוקן תחתון ועובי התצורה - 80 מטר.
  2. תצורת יזרעאל - גיר ליתוגרפי, הנראה כמו הדפס אבן בשל עוביו הדק, עם שכבות דקות של צור. העובי משתנה מ-167 מ' באזור נחל בזק ל-50 מ' בצפון בגלבוע, הגיל - אאוקן תיכון.
  3. תצורת בר כוכבא - גושים של סלעי משקע, בעיקר אבן גיר, וסלעי בזלת מגיל אאוקן. בסיס התצורה מסיבי ויוצר מצוקים תלולים. המסלע בבסיס גירי ומכיל נומוליטים ומאובני אצות בצפיפות רבה. העובי המרבי החשוף הוא כ- 100 מ'.
  • חבורת טבריה כוללת תצורה אחת והיא תצורת הורדוס וכוללת קילוחי בזלת הנחשפים במורדות הגלבוע. התצורה מחולקת לשתי יחידות:
  1. קונגלומרט תחתון מורכב מחלוקים מקומיים מסלעים מגיל קרטיקון תחתון עד אאוקן תיכון, ומלוכד היטב. עוביו עד 20 מ'.
  2. גושי סלעי משקע הכוללים שכבות דקות של חלקים קטנים של קלציט, חול ירקרק, דולומיט לבן וצהבהב וקירטון. עובי מכ- 30 מ' עד ל- 160 מ'.
גיל בסיס תצורת הורדוס באזור עתיק מ- 15 מיליון שנה, הגיל נקבע לפי זרמי הבזלת המשולבים בו ונמצאו במחצבת חפציבה.
  1. קונגלומרט אום-סבונה - קונגלומרט המורכב מחלוקי בזלת וחלוקים אחרים אשר עוביו הוא 20-70 מ'.
  2. תצורת בירה ובזלת תיכונה - אלו הם סדרה של סלעי משקע ששקעו בסביבה של לגונה בעמק הירדן המרכזי. תצורת הבזלת התיכונה הוא שם לזרמי בזלת דקים: נמצאו שני זרמי בזלת, בעובי 5-7 מ' כל אחד. גילם: הזרם התחתון כ- 5.8-6.2 מ.ש. וגיל העליון כ- 5.9 - 5.3 מ.ש.
  3. תצורת גשר - מורכבת מאבן גיר שנוצר בסביבה אגמית ומכאן גם מצבורי הגבס באזור.
  4. בזלת הכיסוי - היא רצף קילוחי הבזלת המכסים את רמות הגליל התחתון המזרחי. גיל בזלות אלה נמצא בתחום 4-5.3 מ.ש. ניתן למצוא אותם בהרי הגלבוע באזור נורית.
  5. קונגלומרט ואדי מליח - מונח לאורך אפיק נחל בזק על גבי חווארים. הקונגלומרט מורכב מחלוקים גסים ממקור סמוך, במיון גרוע, במקומות תמוך בוץ ואף מכיל שכבות חוואריות וקרקע מאובנת.

במחצבות בשולי הגלבוע: מחצבת גדעונה, מחצבת בית-אלפא ומחצבת אבינדב מבוצעות בדיקות גאולוגיות כאשר יש תוכנית להפוך את מחצבת חפציבה, מחצבה נטושה, לאתר פתוח לתצוגה גאולוגית. על המחצבה נאמר

Cquote2.svg

במחצבת חפציבה נחשף מחדר מגמתי שגילו כ- 10 מיליון שנה לפני ההווה. המחדר התמיר את סלעי הדולומיט אליהם הוא חדר והתקבל סלע מטמורפי המכונה "שיש חפציבה". אירוע ההתמרה התרחש ככל הנראה בעומק קבורה של כ- 1000 מטר תחת פני השטח. סלעי המחדר וכן סלעי השיש נחשפים לאורך מישור ההעתקה של הגלבוע. משמעות הדבר, שהתרוממות הגלבוע לאורך מישור ההעתק, מאוחרת ל 10 מיליון שנה.

Cquote3.svg
יוסי חצור ויעקב מימרן

המעיינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הגלבוע אמר דוד בקינתו על יהונתן:" הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ, אַל-טַל וְאַל-מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְרוּמֹת: כִּי שָׁם נִגְעַל, מָגֵן גִּבּוֹרִים מָגֵן שָׁאוּל, בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן" (שמואל ב' פרק א', כ"א ) . מהרכס, אשר בקטע המזרחי שלו עוברת פרשת המים נובעים יותר מעשרה מעיינות - השופעים שבהם נמצאים ברובם למרגלות ההר. בחלקים הגבוהים של ההר, נובעים מעיינות שכבה, המקבלים את מימיהם מגשמי ההר, 400 -500 מ"מ בשנה: עין שאול, עין נורית ועין הסמל. לרגלי ההר נובעים קבוצת מעיינות שופעים יותר: עין יזרעאל, מעיין חרוד, עין שוקק, עין מודע ועין עמל בגן השלושה (הסחנה). מעיינות אלה מקבלים את מימיהם מאקוויפר ההר, מאגן היקוות של צפון השומרון.

המעיינות פורצים בבסיס הרי הגלבוע בשל חשיפת השכבות הנושאות מים לאורך העתק גלבוע כרמל. בעקבות יצירת ההעתקים הופיעו בשטח המגע בין בקעת בית שאן לבין הרי הגלבוע נביעות המים המרובות. שפע המעיינות הביא לכך שהמועצה אזורית בקעת בית שאן בקשה לשנות את השם של האזור ל"עמק המעיינות". שפע זה גרם גם ליישובי הסביבה לפתח את תחום התיירות במקביל לחקלאות המסורתית. יש המפרשים את השם גלבוע כצירוף של שתי מילים: "גל" - שפירושו מקום גבוה או הר, "בוע" - שפירושו נובע מים.

הצומח[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירוס הגלבוע
מטיילים בשביל האירוסים בהר

הר הגלבוע מתאפיין בצמחייה מסוג "בתה ים תיכונית" (צורת צמחייה בה שולטים בשטח בני שיח, שגובהם אינו עולה על 50 ס"מ, בשילוב עם צמחים עשבוניים). הכולל מאות מינים של צמחים היוצרים בעונת הפריחה מרבדי פריחה מרהיבים, בין המינים השונים ישנם כלניות, נוריות, צבעוני ההרים, ופרגים. הייחודי שבהם הוא אירוס הגלבוע פורח בסוף מרץ ותחילת אפריל. אירוס הגלבוע נחשב מין אנדמי, הגדל רק בגלבוע ובצפון השומרון.

בסוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 נטעה קרן קיימת לישראל בגלבוע כ-20 אלף דונם של עצים, רובם ככולם אורנים.

החי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגלבוע נמצאים בעלי חיים רבים כמו זאבים, חזירי בר, ארנבים, שפני סלע, עטלפי פירות וקיפודים. בגלבוע יונקים קטנים כמו מריון מצוי, גרביל הסלעים, עכבר הבית ונברן השדה. בהר נמצאים החיוויאי והצופית ונחשים כמו האפעה, צפעון שחור ועין החתול האדמדם. זוחלים המצויים בהר הם הקמטן, החומט המנומר, חומט הפסים, חומט ננסי וחומט נחשוני וכן חרדון מצוי, צב היבשה והזיקית.

אזכורים בזמר העברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הר הגלבוע מוזכר בכמה שירים ופזמונים עבריים מוכרים, ובהם: "בהר הגלבוע" של לאה נאור ("יבש הקיץ בעתו בהר הגלבוע, נשען שאול על חניתו בהר הגלבוע"), "שיר העמק" של נתן אלתרמן ("באה מנוחה ליגע", ובהמשך: "אופל בהר הגלבוע, סוס דוהר מצל אל צל"), "בת שישים" של דידי מנוסי (שורת הפתיחה: "את ראשו של הגלבוע מישהו צבע אדום"), "זמר" של אברהם שלונסקי ("לא אורחת גמלים ירדה לכרוע, לא דבשת היא אל מול כוכב, זה הרים, הרים שבגלבוע, הררים צופים אלי מרחב").

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנושאי הגאולוגי והמעיינות: