פוסה טבעתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןפוסה טבעתית
פוסה טבעתית
פוסה טבעתית
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
תת־סדרה: דמויי כלב
משפחה: כלבי ים
סוג: פוסה
מין: פוסה טבעתית
שם מדעי
Pusa hispida
שרבר, 1775
תחום תפוצה
מפת תפוצה של פוסה טבעתית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פוסה טבעתית (שם מדעי: Pusa hispida) ובשפה האסקימוסית ידוע כנטסיק או נטיק, הוא מין יונק ימי מהסוג פוסה שבמשפחת כלבי הים החי באוקיינוס הארקטי.

המין נפוץ ברחבי אוקיינוס הקרח הצפוני. ניתן למצוא אותו בים הבלטי, בים ברינג ובמפרץ הדסון. בית המחיה המועדף על הפוסה הטבעתית הם אזורים הקופאים לקרח במהלך החורף. הפוסה הטבעתית חי מתחת לשכבת קרח במשך מספר חודשים בשנה. הם שוכנים במאורות בקרח ובשלג, שאותן הם בונים באמצעות הסנפירים הקדמיים שלהם. מאורות אלו משמשות להם מקלט מפני טורפים ומחסה מפני הקור. הם מסוגלים לתחזק חורי נשימה בקרח בעובי של עד שני מטרים, אשר מאפשרים להם להשתכן במקומות שכלבי ים אחרים לא מסוגלים להתגורר בהם.

צבעו של הפוסה הטבעתית אפור בהיר עם נקודות שחורות, שמוקפות לעיתים קרובות בסימון טבעתי בהיר, תכונה אשר הקנתה לפוסה הטבעתית את שמו המקומי. ראשם קטן, וחוטמם קצר וצר.

קיימים מספר תת-מינים של פוסה טבעתית. אלו שונים בממדיהם הפיזיים. אורך הגוף של הפוסה הטבעתית מתת-המין P. h. hispida (תת המין הארקטי) ומתת המין P. h. ochotensis (הנפוץ בים אוחוצק) הוא 1-1.5 מטר, והמשקל כ-50–70 ק"ג, כאשר הנקבות קטנות במקצת מן הזכרים. תוחלת חייהם של תת-מינים אלו מגיעה לכ-43 שנה. תת-המין הנפוץ בים הבלטי P. h. botnica הוא הגדול ביותר מבין תת-המינים של הפוסה הטבעתית, אורך גופו 1.5-1.75 מטר ומשקלו 110–124 ק"ג. תוחלת חייו היא כ-40 שנה. משקלו של תת-המין הנפוץ בימת לדוגה 32-56 ק"ג, והוא קטן מתת-המינים P. h. botnica ו-P. h. saimensis וצבעו כהה יותר. תת-המין P. h. saimensis הנפוץ בימת סאימה שבפינלנד מגיע באורכו עד 1.5 מטר ומשקלו 45–100 ק"ג.

הנקבות מגיעות לבגרות מינית בגיל 5–7 שנים ואילו הזכרים בגיל 6–8 שנים. ההזדווגות מתחילה באפריל ומאי. הזכרים משוטטים בחיפוש אחר בת זוג. כאשר מוצא הזכר בת זוג, הוא עשוי לבלות עמה מספר ימים לפני ההזדווגות. לאחר מכן מחפש הזכר זיווג נוסף. העובר מתפתח ברחם הנקבה רק באוגוסט או ספטמבר, מספר חודשים לאחר ההזדווגות. לאחר היריון האורך 8–9 חודשים ממליטות הנקבות את גוריהן בתקופה שמאמצע מרץ ועד תחילת אפריל. הגורים זקוקים לטיפול אמהי במשך כ-40 יום.

טורפיו הטבעיים של הפוסה הטבעתית הם קטלנים, דובי קוטב, זאבים וגרגרנים. בנוסף על הסכנה מטורפים, עקב ההתחממות העולמית, קרחונים החלו להתפרק מוקדם מבעבר. כיוון שכך נהרסים לעיתים האזורים שבהם ממליטות הנקבות נהרסים לפני שהגורים בוגרים מספיק כדי לדאוג לעצמם ולבני זוגם.

תת-מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוכלוסיות המתגוררות באזורים שונים התפתחו לכדי תת-מינים נפרדים:


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פוסה טבעתית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פוסה טבעתית באתר הרשימה האדומה של IUCN