סבארו
 | |
_in_Riley_Township,_Sandusky_County,_Ohio.jpg) | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | רשת מסעדות פרטית |
| מייסדים | ג'נרו וכרמלה סבארו |
| תקופת הפעילות | 1956–הווה (כ־68 שנים) |
| מיקום המטה |
הנטינגטון  |
| משרד ראשי | קולומבוס, אוהיו |
| ענפי תעשייה |
מזון מהיר |
| מוצרים עיקריים | פיצה, פסטה |
| הכנסות | 476 מיליון דולר (2010) |
| מנכ"ל |
ג'יימס גרקו |
| www.sbarro.com | |
  | |
סבארו היא רשת מזון אמריקאית המתמחה במוצרי מזון איטלקיים כגון: פיצה, ספגטי, פסטה ועוד מנות מהמטבח האיטלקי. המשרד הראשי של סבארו ממוקם בעיר קולומבוס באוהיו.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סבארו הוקמה ב-1956 על ידי ג'נרו וכרמלה סבארו. בני זוג ושלושת בניהם, ג'וזף, מריו ואנתוני, שהיגרו לארצות הברית מנאפולי, שבאיטליה באותה שנה. משפחת סבארו פתחה חנות מכולת איטלקית בברוקלין, ניו יורק, שהפכה פופולרית בזכות האוכל הטרי שלה. ההצלחה של חנות המכולת הביאה לפתיחת מקומות נוספים במטרופולין ניו יורק. בשנת 1970 פתחה סבארו את המסעדה הראשונה שלה בתוך מרכז הקניות "קינג פלאזה" בברוקלין. אחד הסניפים העמוסים ביותר של הרשת היה בקניון מרכז הסחר העולמי, אך הוא נהרס בפיגועי 11 בספטמבר 2001.
בתחילת שנות ה-90 החלה להתרחב לשוק הבינלאומי באמצעות זכיינים ועד תחילת שנות ה-2000 הפעילה כאלף סניפים ב-30 מדינות. לישראל נכנסה הרשת בשנת 1994. בשנת 1997 החלה לפועל ברוסיה על ידי זיכיון שקיבל איל-הון היהודי-גאורגי מרב אלאשווילי[1], באפריל 2002, בעלי הזיכיון בישראל קיבלו גם את הזיכיון להקמת רשת סבארו בהולנד ותוך חמישה חודשים פתחו סניף סבארו ראשון באמסטרדם[2]. אחר כך אף תכננה למנות את אחד מבעלי הזיכיון בישראל, יוחאי פלג, לסגן נשיא הרשת העולמית[3].
בסוף שנת 2006 נרכשה סבארו על ידי MidOcean Partners, קרן השקעות פרטיות, תמורת 450 מיליון דולר[4].
ב-4 באפריל 2011 הגישה בקשה לפשיטת רגל – צ'פטר 11. באותה תקופה היא דורגה בתור רשת הפיצות החמישית בגודלה בארצות הברית[5]. בנובמבר 2011 ניתן לסברו אישור מבית המשפט לצאת מפשיטת רגל על פי תוכנית המחייבת ארגון מחדש והענקת בעלות על הרשת למלווים שלה. במרץ 2014 שוב הגישה בקשה לפשיטת רגל[6]. סבארו הודיע ב-3 ביוני 2014, כי היא יצאה מהגנה מפני פשיטת רגל ב-2 ביוני, בהתבסס על תוכנית ארגון מחדש כפי שאושרה על ידי בית המשפט ב-19 במאי. 182 סניפים נסגרו והחברה הודיעה על העברת המטה שלה מניו יורק לקולומבוס, אוהיו.
בינואר 2015, הלוגו של סבארו התחלף מעיצוב הדומה לדגל המדינה האיטלקי, למתווה של פרוסת פיצה באדום וירוק, עם הכיתוב "NYC.1956" שנת ייסוד הרשת.
בשנת 2016, היו לרשת 318 סניפים בארצות הברית, פחות ממחצית מהמספר שהיו לה 12 שנים קודם לכן.
סבארו בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1994 קיבלה קבוצת קרדן ישראל בשותפת עם איש העסקים יוחאי פלג, את הזיכיון להקמת הרשת בישראל. הסניף הראשון נפתח בשנת 1995, בתוך התחנה המרכזית החדשה של תל אביב, תוך שנתיים פתחה הרשת 7 סניפים. בשנת 1998 פתחה את סניף הדגל שלה במרכז עזריאלי בתל אביב[7], והודיעה על תוכנית לפתיחת 5 סניפים חדשים עד סוף השנה[8].
בשנת 2000, הפעילה הרשת 18 מסעדות בישראל, אך חברת קרדן מכרה את חלקה בזיכיון, מאחר שלא הצליחה להגיע לרווחיות[9].
באוגוסט 2001 אירע בסניף סבארו בירושלים פיגוע התאבדות שגבה 16 הרוגים[10].
בשנת 2002 בעלי הזיכיון בישראל קיבלו גם את הזיכיון להקמת הרשת בהולנד, וביקשו לקבל את הזיכיון גם בסין ובאוקראינה[11].
בשנת 2004 הפעילה הרשת 20 מסעדות בישראל, רובם באמצעות זכייני משנה, והודיעה שתפתח עוד 20 מסעדות תוך שנתיים[12]. בשנת 2005, נפתחה מסעדה בשרית של הרשת במרכז עזריאלי[13], ולאחר שהצליחה הודיעה הרשת שהיא פותחת בישראל רשת מסעדות בשריות[14]. ב-2007 מכר בעל הזיכיון המקורי יוחאי פלג את חלקו ברשת לאיש העסקים דני ורנר[15].
בשנת 2005 פתחה הרשת סניף בקניון מלחה בירושלים[16], שאת הזיכיון שלו רכש חבר הכנסת לשעבר רפי אלול[17].
בתחילת 2010 פרץ סכסוך בין רשת סבארו העולמית לבין בעלי הזיכיון בישראל לאחר שלא שלמו לה דמי תמלוגים[18]. בנוסף החלו עיכובים בתשלומים לספקים ומע"מ הטיל עיקול על חשבונות הרשת[19]. באוגוסט 2010 השופטת ורדה אלשיך, מבית המשפט המחוזי בתל אביב, מינתה מפרק זמני לחברת טקדן, החברה הזכיינית, מאחר שלא פרעה חוב בסך של כ-750 אלף שקל לחברת טמפו משקאות[20]. במסגרת הליכי הפירוק של הרשת נמכרה הפעילות שנותרה לרשת בישראל והיא החלה לפעול תחת שם חדש "איל פרסקו" ולא תחת זיכיון של רשת סבארו העולמית[21].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סבארו (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ איתי רום, מקים הרשת ברוסיה: "בסבארו ישראל יש בעיה בניקיון ובטעם", באתר גלובס, 15 במאי 2010
- ^ ישראלים פתחו סניף סבארו ראשון באמסטרדם, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2002
- ^ ורד שרון-ריבלין, זכיין סבארו ישראל, יוחאי פלג, צפוי להתמנות סגן נשיא הרשת העולמית; יוביל הקמת הרשת בסין, באתר גלובס, 6 בנובמבר 2002
- ^ MidOcean Partners Announces Agreement to Acquire Sbarro, Inc - November 22, 2006
- ^ שירות גלובס, סבארו העולמית הגישה בקשה לפשיטת-רגל כדי לצמצם חובות, באתר גלובס, 5 באפריל 2011
- ^ שירות גלובס, פעם שנייה ב-3 שנים: רשת סבארו מכינה בקשה לפשיטת-רגל, באתר גלובס, 2 במרץ 2014
- ^ סבארו תשלם 48 דולר למ"ר במרכז עזריאלי, באתר גלובס, 27 באפריל 1998
- ^ רשת סבארו תשכור עוד חמש חנויות למסעדות - תשלם עד %5.5 מהמחזור, באתר גלובס, 4 במאי 1998
- ^ שי שלו ואסנת כותן, קרדן מכרה לדן ורנר את אחזקותיה בסבארו; תרשום רווח של 6.5 מיליון ש', באתר גלובס, 11 במאי 2000
איי אונליין, קרדן יוצאת מרשת המזון האיטלקית סבארו; תרשום רווח של כ- 6.5 מ' ש', באתר TheMarker, 8 במאי 2000 - ^ ברוך קרא, אלוף בן, עמוס הראל, 14 הרוגים וכ-140 פצועים בפיגוע התאבדות במרכז ירושלים, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2001
ורד שרון-ריבלין, סבארו תפתח מחדש הסניף בירושלים לאחר הפיגוע, באתר גלובס, 22 באוגוסט 2001 - ^ ורד שרון-ריבלין, סברו ישראל בודקת הקמת רשת בסין ובאוקראינה; בדקה מיזוג עם פיצה-האט, באתר גלובס, 6 באוגוסט 2002
- ^ הארץ, סבארו מתכננת 20 סניפים ב-20 מיליון שקל, באתר TheMarker, 2 בנובמבר 2004
- ^ ורד שרון-ריבלין, לראשונה: מסעדה בשרית לסבארו, באתר גלובס, 3 באוקטובר 2004
- ^ שירות גלובס, רשת סבארו פותחת בישראל רשת מסעדות בשריות, באתר גלובס, 15 בינואר 2006
- ^ עדי דברת, בעל הבית נעלם המתחתנים תקועים: "שילמתי 100 אלף שקל מראש - אני לא יודעת מה לעשות", באתר TheMarker, 16 בינואר 2009
- ^ גיא ימין, סבארו שכרה 180 מ"ר בקניון מלחה ב-45 דולר למ"ר, באתר גלובס, 10 ביולי 2005
- ^ כתבי גלובס, רפי אלול משקיע בפיצה, באתר גלובס, 12 בספטמבר 2005
- ^ אילנית חיות, בסבארו העולמית ממשיכים לטעון: הרשת בישראל לא שילמה תמלוגים, באתר גלובס, 7 ביוני 2010
- ^ אילנית חיות, מע"מ הטיל עיקול על חשבונות רשת סבארו - והשיקים חזרו, באתר גלובס, 6 במאי 2010
- ^ הילה רז, אלשיך מינתה מפרק זמני לזכיינית סבארו: "מצב החברה בכי רע", באתר TheMarker, 12 באוגוסט 2010
- ^ אילנית חיות, השליטה ברשת איל פרסקו נמכרה לפי שווי של 2.3 מיליון שקל, באתר גלובס, 19 במרץ 2013