דואר ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף רשות הדואר)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חברת דואר ישראל בע"מ
Israel Post.svg
סוג: חברה ממשלתית
שנת הקמה: "משרד התחבורה, הדואר, טלגרף ורדיו" - 1948
"רשות הדואר" – 1987
חברת דואר ישראל - 2006
משרד ראשי: רחוב יפו 217, ירושלים
בעלות: ממשלתית
אנשי מפתח: חזי צאיג (יו"ר)
חיים אלמוזנינו (מנכ"ל)
מוצרים עיקריים: שרותי דואר ובנקאות
הכנסות: מיליארד ו-735 מיליון ש"ח (2009)‏[1]
עובדים: כ-7,000
www.israelpost.co.il
תיבת דואר של רשות הדואר המוצגת במוזיאון הדואר שבמוזיאון הארץ
מכונית מתוצרת פורד ששימשה את רשות הדואר מוצגת במוזיאון הדואר שבמוזיאון הארץ
אוטומט לקבלת דברי דואר בחזית סניף הדואר מול אוניברסיטת תל אביב
מכונית סוסיתא מודל 1965 ששימשה את רשות הדואר
מרכז חלוקת דואר בכניסה לאלפי מנשה

דואר ישראל (לשעבר רשות הדואר) היא חברה ממשלתית המתמחה באספקת שרותי דואר ושרותי בנקאות. הסמל המוכר של חברת הדואר ושל רשות דואר שקדמה לה הוא אייל שלוח.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירותי הדואר בישראל מעבירים מכתבים, חבילות, מברקים ודברי דואר נוספים בתוך הארץ, מחוצה לה ואליה. הדואר הוא שירות ממשלתי מונופולי, וככזה הוענק על ידי שלטונות הארץ בתקופות השונות מאז המאה ה-19. החל משנת 2006 פועל שירות הדואר כחברה ממשלתית בערבון מוגבל, ונעזר בתשתית שנבנתה לאורך למעלה ממאה שנה.

הטורקים העניקו זיכיון למתן שירותי דואר למעצמות אירופיות אחדות, לצד שירותי הדואר הטורקי. בשנים אלה פעלו הדואר הצרפתי, הרוסי, האיטלקי, הגרמני, האוסטרי ועוד. עם כניסת הבריטים רוכזו שירותי הדואר בידי הממשלה ובוטלו שירותי הדואר הזרים. דואר ישראל החליף את הדואר המנדטורי בשנת 1948, והתקיים כיחידת סמך ממשלתית במשרד הדואר, שלימים שינה את שמו למשרד התקשורת.

בהפעלת שירותי הדואר כיחידת סמך ממשלתית במשרד התקשורת, הייתה הפרדה בין ההכנסות להוצאות. הכסף שנגבה על ידי הדואר עבור שירותיו הועבר אוטומטית למשרד האוצר, אך כל הוצאה דרשה אישור ממשלתי. מצב זה הגביל מאוד את כוח האדם והלוגיסטיקה, וגרם לחוסר יעילות רב (אשר התבטא בין השאר בהעברת מכתבים איטית במיוחד ובתורים ארוכים בסניפים). כל שינוי בשירותי הדואר הצריך ביורוקרטיה במתן אישורים, ולכן שירותי הדואר לא יכלו להתאים עצמם בצורה דינמית לשינויי הסביבה. לפתרון בעיות אלה הוצע כבר בשנת 1970 לארגן את הדואר כחברה עסקית, אולם הדבר לא יצא אל הפועל‏[2]. בשנים 1979-1980 ניסה השר יצחק מודעי לקדם את הקמת רשות הדואר אך גם הוא לא הצליח בכך, לטענתו בגלל התנגדות לא עניינית של משרד האוצר[3].

רשות הדואר הוקמה כרשות ממשלתית בישראל בשנת 1986 כחלק ממגמה להעברת הפעילות העסקית של משרדי הממשלה לרשות ממלכתית או לחברה. באותה השנה נחקק חוק הדואר[4] להסדרת פעילות רשות הדואר. להקמת רשות הדואר קדמה הקמתה של חברת בזק, שאליה הועברו שירותי הטלפון ממשרד התקשורת.

לקראת הפיכתה לחברה, ביקשה דואר ישראל לשנות את החוזים שחתמה עם סוכנויות הדואר והקטנת העמלות שהן מקבלות. בעקבות זאת פתחו סוכנויות הדואר בעיצומים ובסוף פברואר 2006 פתחו בשביתה. בעקבות זאת הודיעה דואר ישראל לסוכנים השובתים שהיא מסיימת את ההתקשרות עימם ובאישור בית המשפט המחוזי נטלה מידי חלק מהסוכנויות ציוד שלה שהיה ברשותן. צעד זה עורר ביקורת מצד בית המשפט העליון, אולם בינתיים הסכימו רוב הסוכנים לחתום על חוזים חדשים עם דואר ישראל בהתאם לתנאים שהחברה הציגה‏[5]. בינואר 2008 הגיש ארגון הסוכנויות ביחד עם 44 סוכנים לשעבר תביעה כנגד דואר ישראל על הנזקים שנגרמו להם בגלל סיום ההתקשרות עם דואר ישראל, שלטענתם נעשה באופן לא חוקי‏[6].

ב-1 במרץ 2006 נעשה צעד נוסף להתאמת שירותי הדואר לעולם העסקי שבמסגרתו הם פועלים, עם הפיכתה של רשות הדואר לחברה ממשלתית בשם "דואר ישראל בע"מ". גם כחברה ממשלתית חלות על החברה תקנות ומגבלות, אך במידה כזו המאפשרת לחברה להגיב בזריזות יחסית לנעשה בשוק.

ב-1 ביולי 2007 נפתח שוק הדואר הכמותי (חשבונות, פרסומים ודואר עיסקי) לתחרות. בדואר ישראל מתחרות בעיקר החברות מסר ודירקטליין.

על מנת להחליש את המונופול שבו מחזיקה חברת דואר ישראל בשוק הדואר הכמותי, החברות המתחרות מוכרת את השירות (העברת הדואר) במחיר זול משמעותית (כמחצית המחיר של דואר ישראל), בעוד שאסור לדואר ישראל להוריד תעריפים. האיסור הנ"ל עומד לפקוע רק לאחר חדירת החברות המתחרות למחצית נתח השוק הכמותי בישראל. משרדי התקשורת והאוצר העניקו התחייבות למתן רשת ביטחון כספית, לכיסוי הפסדי חברת דואר ישראל.

הרישיון הכללי של חברת הדואר ניתן לאחר משא ומתן של מספר שנים בינואר 2008. עתירה לבג"ץ של חברת הדואר נגד מספר תנאים ברישיון נדחתה על ידי שופטי בג"ץ שכתבו שפעילות משרד התקשורת "כל כולה נועדה להבטיח יכולת פיקוח על התנהלות העותרת, מתוך ראיית טובתו של הציבור והצורך להעניק לו שירות מיטבי ובעלות סבירה"‏[7].

סמל ונס הדואר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל הדואר הישראלי, איילה דוהרת, המסמלת מהירות, לקוח מצירוף המילים "איילה שלוחה", המופיע בברכת יעקב לבניו‏[8][9].

סמל הדואר הראשון עוצב על ידי האחים שמיר בשנת 1949 במסגרת זכייה בתחרות של וועדת הסמלים של המדינה. לאורך השנים עבר הסמל שינויים בהתאם לשינויי שעברו על הארגון ואף אימץ את הצבע האדום, אך "סמל הצבי" המזוהה בישראל עם הדואר עודנו נותר.

סמל החברה הנוכחי עוצב בידי סטודיו ברוך נאה בשנת 2006 כחלק ממיתוג שערך הארגון עם המעבר לחברה.

האחים שמיר גם עיצבו את "נס הדואר", שהשימוש בו עם השנים נעלם. בסניפי "רשות הדואר" נעשה שימוש בדגל ייחודי בצבע אדום למחצה.

מינויים פוליטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרשות ממשלתית, הייתה רשות הדואר כר נרחב למינויים פוליטיים ולפי דברי השופט אליקים רובינשטיין הייתה הרשות "ככל הנראה "רבת שכבות גאולוגיות" ממפלגות שונות לפי השר המכהן". השופט רביבי כתב על כך: "ממסכת הדברים עולה תמונה עגומה של רשות, אשר תופעת המינויים הפוליטיים פשתה בה תחת משטרו של כל שר"‏[10][11]. בתחילת שנת 2001, עם כניסתו של ראובן ריבלין לתפקיד שר התקשורת, הכין פעיל ליכוד שעבד ברשות מסמך ובו רשימה של 74 עובדי רשות בכירים בהם צויין לגבי כל אחד השתייכותו הפוליטית והמלצות לגבי המשך עבודתם בהתאם לכך. בעקבות חשיפת המסמך, שכונה "מסמך איקי כהן" פוטר אותו פעיל מהרשות והשר טען שלא התייחס להמלצות ולא פעל על פיהן‏[12].

תלונות כנגד תפקוד לקוי של הדואר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנגד דואר ישראל התרבו תלונות הציבור על תפקוד לקוי‏[13]. ביוני 2014 פרסם מבקר המדינה יוסף שפירא דו"ח, ממנו עולה כי אחוז התלונות המצודקות הכי גבוה היה נגד דואר ישראל. 56 אחוז מהתלונות (84 מתוך 149) נמצאו מוצדקות‏[14].

מבנה ארגוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש דואר ישראל עומד המנכ"ל שאליו כפופים ישירות אגפי מטה, מרכזי שירות ומרכזי רווח.

יחידות המטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"יחידות המטה" הן יחידות ניהול ברמה ארצית, שתפקידן קביעת מדיניות ופיקוח פנימי:

  • אגף כספים וכלכלה
  • דובר הרשות
  • אגף שיווק ומכירות
  • מבקר הפנים
  • אגף תפעול
  • יועץ משפטי
  • אגף מינהל ומשאבי אנוש
  • אגף רווחה
  • אגף לוגיסטיקה
  • מהנדס ראשי
  • אגף מערכות מידע
  • אגף הביטחון והמבצעים

יחידות שירות ורווח[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידות אלו עוסקות במתן שירותים ללקוחות פנים וחוץ.

יחידות שירות בהיקף ארצי[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידות שירות גאוגרפיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרחב תל אביב והמרכז
  • מרחב צפון
  • מרחב דרום
  • מרחב ירושלים

חברות בת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]