דואר ישראל
| חברת דואר ישראל בע"מ | |
|---|---|
 |
|
| סוג: | חברה ממשלתית |
| שנת הקמה: | "משרד התחבורה, הדואר, טלגרף ורדיו" - 1948 "רשות הדואר" – 1987 חברת דואר ישראל - 2006 |
| משרד ראשי: | רחוב יפו 217, ירושלים |
| בעלות: | ממשלתית |
| מוצרים עיקריים: | שרותי דואר ובנקאות |
| הכנסות: | מיליארד ו-735 מיליון ש"ח (2009)[1] |
| עובדים: | כ-7,000 |
| דף הבית: | www.israelpost.co.il |
דואר ישראל (לשעבר רשות הדואר) היא חברה ממשלתית המתמחה באספקת שרותי דואר ושרותי בנקאות. הסמל המוכר של חברת הדואר ושל רשות דואר שקדמה לה הוא אייל שלוח.
תוכן עניינים |
היסטוריה [עריכה]
שירותי הדואר בישראל מעבירים מכתבים, חבילות, מברקים ודברי דואר נוספים בתוך הארץ, מחוצה לה ואליה. הדואר הוא שירות ממשלתי מונופולי, וככזה הוענק על ידי שלטונות הארץ בתקופות השונות מאז המאה ה-19. כיום הדואר פועל כחברה ממשלתית בערבון מוגבל, ונעזר בתשתית שנבנתה לאורך למעלה ממאה שנה.
הטורקים העניקו זיכיון למתן שירותי דואר למעצמות אירופיות אחדות, לצד שירותי הדואר הטורקי. בשנים אלה פעלו הדואר הצרפתי, הרוסי, האיטלקי, הגרמני, האוסטרי ועוד. עם כניסת הבריטים רוכזו שירותי הדואר בידי הממשלה ובוטלו שירותי הדואר הזרים. דואר ישראל החליף את הדואר המנדטורי בשנת 1948, והתקיים כיחידת סמך ממשלתית במשרד הדואר, שלימים שינה את שמו למשרד התקשורת.
בהפעלת שירותי הדואר כיחידת סמך ממשלתית במשרד התקשורת, הייתה הפרדה בין ההכנסות להוצאות. הכסף שנגבה על ידי הדואר עבור שירותיו הועבר אוטומטית למשרד האוצר, אך כל הוצאה דרשה אישור ממשלתי. מצב זה הגביל מאוד את כוח האדם והלוגיסטיקה, וגרם בין השאר להעברת מכתבים איטית במיוחד ולתורים ארוכים בסניפים. כל שינוי בשירותי הדואר הצריך בירוקרטיה במתן אישורים, ולכן שירותי הדואר לא יכלו להתאים עצמם בצורה דינמית לשינויי הסביבה. לפתרון בעיות אלה הוצע כבר בשנת 1970 לארגן את הדואר כחברה עסקית, אולם הדבר לא יצא אל הפועל[2].
רשות הדואר הוקמה כרשות ממשלתית בישראל בשנת 1986 כחלק ממגמה להעברת הפעילות העסקית של משרדי הממשלה לרשות ממלכתית או לחברה. להקמת רשות הדואר קדמה הקמתה של חברת בזק, שאליה הועברו שירותי הטלפון ממשרד התקשורת.
לקראת המעבר להיותה חברה בקשה דואר ישראל לשנות את החוזים שלה עם סוכנויות הדואר ולהקטין את העמלות שהם מקבלים. בעקבות זאת פתחו סכונויות הדואר בעיצומים ובסוף פברואר 2006 פתחו בשביתה. בעקבות זאת הודיעה דואר ישראל לסוכנים השובתים שהיא מסיימת את ההתקשרות עימם ובאישור בית המשפט המחוזי נטלה מידי חלק מהסוכנויות ציוד שלה שהיה ברשותם. צעד זה עורר ביקורת מצד בית המשפט העליון, אולם בינתיים הסכימו רוב הסוכנים לחתום על חוזים חדשים עם דואר ישראל בהתאם לתנאים שהחברה הציגה[3]. בינואר 2008 הגיש ארגון הסוכנויות ביחד עם 44 סוכנים לשעבר תביעה כנגד דואר ישראל על הנזקים שנגרמו להם בגלל סיום ההתקשרות עם דואר ישראל, שלטענתם נעשה באופן לא חוקי[4].
ב-1 במרץ 2006 נעשה צעד נוסף להתאמת שירותי הדואר לעולם העסקי שבמסגרתו הם פועלים, עם הפיכתה של רשות הדואר לחברה ממשלתית בשם "דואר ישראל בע"מ". גם כחברה ממשלתית חלות על החברה תקנות ומגבלות, אך במידה כזו המאפשרת לחברה להגיב בזריזות יחסית לנעשה בשוק.
ב 1 ביולי 2007 נפתח שוק הדואר הכמותי (חשבונות, פרסומים ודואר עיסקי) לתחרות. בדואר ישראל מתחרות בעיקר החברות מסר ודירקטליין. על מנת להחליש את המונופול שבו מחזיקה חברת דואר ישראל בשוק הדואר הכמותי, החברות המתחרות מוכרת את השירות (העברת הדואר) במחיר זול משמעותית (כמחצית המחיר של דואר ישראל), בעוד שאסור לדואר ישראל להוריד תעריפים. האיסור הנ"ל עומד לפקוע רק לאחר חדירת החברות המתחרות למחצית נתח השוק הכמותי בישראל. משרדי התקשורת והאוצר העניקו התחייבות למתן רשת ביטחון כספית, לכיסוי הפסדי חברת דואר ישראל.
הרישיון הכללי של חברת הדואר ניתן לאחר משא ומתן של מספר שנים בינואר 2008. עתירה לבג"ץ של חברת הדואר נגד מספר תנאים ברישיון נדחתה על ידי שופטי בג"ץ שכתבו שפעילות משרד התקשורת "כל כולה נועדה להבטיח יכולת פיקוח על התנהלות העותרת, מתוך ראיית טובתו של הציבור והצורך להעניק לו שירות מיטבי ובעלות סבירה"[5].
סמליל הדואר הישראלי, איילה דוהרת, המסמלת מהירות, לקוח מצירוף המילים "איילה שלוחה", המופיע בברכת יעקב לבניו (בראשית פרק מ"ט, פסוק י"א).[6].
מינויים פוליטיים [עריכה]
כרשות ממשלתית, הייתה רשות הדואר כר נרחב למינויים פוליטיים ולפי דברי השופט אליקים רובינשטיין הייתה הרשות "ככל הנראה "רבת שכבות גאולוגיות" ממפלגות שונות לפי השר המכהן". השופט רביבי כתב על כך: "ממסכת הדברים עולה תמונה עגומה של רשות, אשר תופעת המינויים הפוליטיים פשתה בה תחת משטרו של כל שר"[7][8]. בתחילת שנת 2001, עם כניסתו של ראובן ריבלין לתפקיד שר התקשורת, הכין פעיל ליכוד שעבד ברשות מסמך ובו רשימה של 74 עובדי רשות בכירים בהם צויין לגבי כל אחד השתייכותו הפוליטית והמלצות לגבי המשך עבודתם בהתאם לכך. בעקבות חשיפת המסמך, שכונה "מסמך איקי כהן" פוטר אותו פעיל מהרשות והשר טען שלא התייחס להמלצות ולא פעל על פיהן[9].
מבנה ארגוני [עריכה]
בראש דואר ישראל עומד המנכ"ל שאליו כפופים ישירות אגפי מטה, מרכזי שירות ומרכזי רווח.
יחידות מטה [עריכה]
יחידות אלו הן יחידות ניהול ברמה ארצית, שתפקידן קביעת מדיניות ופיקוח פנימי.
- אגף כספים וכלכלה
- דובר הרשות
- אגף שיווק ומכירות
- מבקר הפנים
- אגף תפעול
- יועץ משפטי
- אגף מינהל ומשאבי אנוש
- אגף רווחה
- אגף לוגיסטיקה
- מהנדס ראשי
- אגף מערכות מידע
- אגף הביטחון והמבצעים
יחידות שירות ורווח [עריכה]
יחידות אלו עוסקות במתן שירותים ללקוחות פנים וחוץ.
יחידות שירות בהיקף ארצי [עריכה]
- שירותי מיון דואר
- השירות הבולאי
- שירות בנקאי
- שה"ם - שירות העברת מסרים
- דואר שליחים ובלדרות מאובטחת
יחידות שירות גאוגרפיות [עריכה]
- מרחב תל אביב והמרכז
- מרחב צפון
- מרחב דרום
- מרחב ירושלים
לקריאה נוספת [עריכה]
- אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל - כרך א' פרק כ"ד, סדרי הדואר בארץ ישראל, מזכרונות חיים המבורגר בסוף המאה ה-19 - תנאי משלוח הדואר לפי בתי הדואר: בית הדואר הממשלתי, העות'מאני - הדואר האסטרי - חשבון הדואר הרוסי וכן הדואר היהודי.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אתר דואר ישראל
- איתמר עצמון, דואר עברי מאז בית שני, מתוך אתר קולקט
- כתבה על הפרטת רשויות הדואר בארץ ובעולם, "פירמה" של גלובס pdf
- דואר ישראל רוכשת מכונות מיון חדשות ב- 50 מיליון ש"ח
הערות שוליים [עריכה]
- ^ סיקור על חברת דואר ישראלבאתר Dun's 100 של Dun & Bradstreet ישראל
- ^ יהושע ביצור, משרד הדואר מתלבט בשאלת מיבנה, מעריב, 22 ביולי 1970
- ^ רע"א 2479/06
- ^ סוכני הדואר תובעים פיצוי, nrg, 9 בינואר 2008
- ^ בג"ץ 4748/08
- ^ מתוך אתר דואר ישראל
- ^ בג"ץ 4284/08, פסק דין מי"ב באייר תש"ע, סעיף י"ט
- ^ דוגמאות למינויים החשודים כפוליטיים ניתן לראות בדו"ח שנתי 49 של מבקר המדינה לשנת 1998, עמודים 494-495 ובדו"ח שנתי 52א של מבקר המדינה לשנת 2001, עמוד 429
- ^ אמנון ברזילי, "מקומו של מסמך אשר כזה לא יכירנו בשירות הציבורי", באתר הארץ, 1 במאי 2003
